“הספר מביא שבעים ואחד סיפורים כפי שסופרו לכותבים שונים, תוך התאמה בין המספר לכותב. העורך השכיל לבטא את הסגנון המיוחד של כל מספר ומספר, לשמור על צביונו האותנטי של הסיפור ובכך לשמר את אופיו ויופיו של הסיפור המסופר. כל הסיפורים מביאים בלשון עממית ומעניינת את חוכמת העם, "מספרים את החיים" כפי שנראו להם או כפי שהיו רוצים לראותם. למרות שהספר כתוב ע"י כמה מספרים, נשמרת רמתו הפולקלוריסטית והספרותית, הוא כתו”