קפריסין היה מקום גדוש ריגושים עזים וסוערים. גילם הצעיר של המעפילים ורוחם הרוגשת בעקבות המלחמה, הפכו את המחנה להוויה תוססת ומבעבעת חיים. על אף הקיפוח, המחסור והצפיפות, הם חוו רגעים גדולים. באוהלים הדלים ובשבילים החשופים ללא צל, נטוו חלומות ונקשרו קשרי נפש שחושלו בעבותות של אהבה. אהבה הייתה תמצית החיים באי. הסיפורים - חמישה במספר - מעבירים לנגד עיני הקורא עלילות מרתקות של ניצולים צעירים, שהחליטו לנער מעל עצמם את אבק השואה ולדבוק בחיים. ברקע מרחף עדיין צל העבר, אולם גיבורי הסיפורים מהווים עדות לרצון החיים העז ולמעיינות היצירה, שפרצו נתיבות לקראת עתיד חדש. זמן קצר לאחר שהוסמך לרבנות בהונגריה, גורש דב אדלשטיין עם משפחתו לאושוויץ. אחרי השחרור, בדרכו לארץ, נכלא במחנה המעצר בקפריסין. בשהותו במחנה, במשך עשרים ושניים חודשים, היה אחראי מטעם הנהלת המחנה על חינוך ותרבות. לארץ הגיע עם אחרוני המשוחררים מן המחנות, ונשלח לעיר העולים לוד לפתוח בה בית - ספר עברי ראשון. בתחילת שנות השישים נסע לארצות - הברית. במשך כשלושים שנה שימש שם רב בקהילות קונסרבטיביות. ב - 1986 מונה על ידי מושל מדינת ג'ורג'יה כחבר קבוע בוועדה לענייני השואה של המדינה. ספרו האוטוביוגרפי WORLDS ASUNDER TORN שהופיע ב - 1984 עורר עניין רב בארה"ב ומחוצה לה. תרגום גרמני של הספר הופיע בהוצאת הספרים הווינאית BOHLAU ב - 1999. הרב דב אדלשטיין ואשתו גיטה מתגוררים כיום באלפי מנשה. הציורים על העטיפה ובספר הם פרי יצירתו של הצייר שלמה שורץ, ניצול שואה וממעפילי קפריסין....

ברל מאושוויץ לקפריסין / אדלשטיין דב “אני רוצה לחיות! אני רוצה לשרוד!” חושב לעצמו ברל לאחר צעדת המוות לברגן בלזן.והוא שרד. מברק הקטנה ועד קפריסין, צעד לפני ארץ ישראל, לא מפסיק ברל לקוות לחיים טובים יותר, למקום שבו יוכל יהודי לחיות ללא פחד. סיפורם של יהודי טרנסילבניה, דרך עיניו של ילד שרק רצה להגיע לישיבה, שרצה שאביו יתגאה בו, אך לצורר הגרמני היו תוכניות אחרות. אותו צורר שרצח את משפחתו, שרצח את צלם האנוש שלו, אך לא הצליח לרצוח את התקווה והרצון לחיות! סיפורו המרגש של ברל, אשר כתוב בצורה פיוטית ומרגשת, מתאר לא רק את הזוועות שקרו אלא גם את החיים שהיו לפני, את הפשטות, השמחה והאושר של הקהילה המפוארת של סאטמר רגע לפני השמדתה. בתמונה: חלון השואה והתקומה מפאר את בית הכנסת “הוד והדר” בכפר סבא. אומנית ויטראז’: גיטה אדלשטיין, איור: שלמה שוורץ...