“ניתוח מעניין מאד של המחזה 'אנטיגונה', מבחינתי מדובר בעבודה כמעט דרמטורגית- כלומר ראייה מאד ספציפית ומסוימת של המחזה שיכולה להתבטא בהפקה מחודשת שלו. למרדכי פנחס ישנן נקודות ראייה מעניינות על המחזה אנטיגונה, תפישת האישה והנשיות, חוסר התוכלת של המלוכה וכן הבנת העומק האירוטי והרבדים החתרניים המסתתרים במחזה. לצערי לא קראתי את הספר במלואו בשל קוצר זמן וחוסר עניין בכמה חלקים בהם הוא עסק, אך משבעים האחוזי”