“כשאנחנו חווים את התיסכול שבאיבוד המפתח למכונית, ששכחנו לקחת את האנטיביוטיקה אתמול. כשכבר התפנינו לטיול אבל לא היינו מאורגנים מספיק כדי לעבור טיול מדוגם...
כל אלו וגרוע מזה קורה בגלל שההדרכה הפנימית ממיינת את החוויות לפי סדר הריגוש מהחזק אל החלש יותר.
האם עלינו לעבור על חוויותינו בסדר כרונולוגי על מנת לשחזר מידע שנשמט? האם חוסר הארגון בחיינו מלמד אותנו שהאימפולס הנובע מתוך התלהבות או פחד - משכיח”