300 אלף עולים שאינם יהודים על פי ההלכה שהגיעו במסגרת העלייה מחבר המדינות לישראל שינו מן היסוד את שאלת " מיהו יהודי?", השאלה המפורסמת ביותר בתחום המאבק על הזהות היהודית וגבולותיה. האשלה שבעבר נשאה אופי עקרוני-סמלי ושמבחינה מעשית לא נגעה לקבוצות משמעותיות הפכה לשאלה כלל לאומית. היא נוגעת ישירות ובאופן מעשי ל-300 אלף איש, למעגל הרחב של בני משפחותיהם היהודים ולחברה היהודית הישראלית בכללותה. הספר מתאר את תהליכי ההתערות של עולים אלה בחברה היהודית בישראל באמצעות מושג מהפכת "גיור סוציולוגי". המונח מתאר את תהליך ההצטרפות המעשית לעם היהודי בישראל בדרך המנותקת לחלוטין מכל סוג של גיור דתי. הגיור הסוציולוגי הופך עולים אלה ל"יהודים לא-יהודים". הם לא יהודים הן מבחינה הלכתית והן בעולם המונחים הרשמי של מדינת ישראל. אולם הם יהודים בתחושותיהם, בהזדהותם העצמית, ומעל לכול בדפוסי התנהגותם הדומים יותר ויותר לדפוסים של הרוב היהודי החי בישראל. מציאות זו מציבה בפני החברה היהודית בישראל את אחד האתגרים הנרחבים והמשמעותיים ביותר בכל הנוגע לגבולותה ולזהותה. הספר מציג מגוון רחב של חסמי כניסה הבולמים את הפיכתם של היהודים הלא-יהודים ליהודים לכל עניין ודבר ומציע קווי מדיניות להתמודדות עם אתגר הזהות הגדול ביותר שמולו עמדה החברה היהודית הישראלית מימיה....

בשסע הדתי-החילוני החוצה את החברה הישראלית מתחולל כבר שנים שינוי עמוק, שבמרכזו מעבר מפוליטיקה הסדרית – המאופיינת בהסתגלות הדדית של המחנות היריבים, בהבנות, בפשרות ובהסדרים – לפוליטיקה משברית של ניכור הולך וגובר בין המחנות היריבים ונסיונות הכרעה.אינתיפאדת אל-אקצה באוקטובר 2000 השתיקה והדחיקה את השסע הדתי-חילוני. מטבעם של איומים חיצוניים, שהם דוחפים את הקולקטיב המאוים להדגשת מכנים משותפים ולהמעטת נושאים מפלגים. כתוצאה מכך ירד זמנית השסע הדתי-החילוני ממעמדו הבולט בשיח הציבורי. אולם בחירות 2003 בישרו על החרפת השסע הדתי-החילוני כמוקד מרכזי של מאבקים בחברה היהודית בישראל. דעיכתו הזמנית של השסע הדתי-החילוני מסדר היום אינה מעידה, בהכרח, על פתרונן של השאלות השנויות במחלוקת. שאלות אלו המתינו ועדיין ממתינות לשעתן. מהשלמה להסלמה הוא נסיון להתחקות אחר שינוי זה, תוך דיון במכלול רחב של תהליכים. הספר סוקר את דפוסי הפוליטיקה ההסדרית ויישומה בתקופת הדור הראשון למדינה, אולם חלק הארי של הדיון מנתח מכלול רחב של גורמים, שלהערכתנו נוטלים חלק ומשפיעים על מעבר מפוליטיקה הסדרית לפוליטיקה משברית: ביניהם ביזור הכוח במערכת המפלגתית; התפתחות האקטיביזם השיפוטי בבית המשפט העליון; עליית כוחם הפוליטי של החרדים לעומת ירידת כוחה של הציונות הדתית; צמיחתה של חילוניות מיליטנטית; הצטרפותם של עולים לא-יהודים לקולקטיב היהודי בישראל והתרחבות תופעת העובדים הזרים; ולבסוף, נסיונות ההסדרה של השסע באמצעות ועדות ציבוריות ואמנות חברתיות ותוצאותיהן. הספר הוא גם תמרור אזהרה מפני הפוטנציאל המסוכן הטמון בתהליכי הקיטוב וההסלמה, וקול קורא למנהיגות להקדיש תשומת לב ראויה לשסע, העלול להידרדר לקרא שאינו ניתן לאיחוי.על הכותבים: אשר כהן הוא מרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה וחוקר במרכז רפופורט לחקר ההתבוללות באוניברסיטת בר-אילן.ברוך זיסר הוא פרופסור מן המניין, בעל הקתדרה על שם סנטור פטרסון במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. זהו ספרו השני בהוצאת שוקן אחרי על ימין ועל שמאל.הכותבים מציינים בהקדמה לספרם שלמרות היותם מחזיקים בעמדות פוליטיות מנוגדות ובאים ממחנות חברתיים-פוליטיים מרוחקים במידה רבה, הם שותפים להכרה כי השסע הדתי-החילוני חייב לקבל בדחיפות את תשומת הלב הראויה. הסדרתו היא כורח קיומי, ובמדינה יהודית ודמוקרטית ראוי שתהא זו הסדרה, שעל-פי מאמר המסורת "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום"....