במשך עשרות שנים תיעדה אסתר אלוני את הרגעים הגדולים והקטעים של העשייה החינוכית, מתחילת דרכה כגננת צעיר במעברת ברנר של שנות החמישים ועד להיותה מנהלת ביתס פר מנוסה ובשלה שזכתה בשני פרסים של שרי החינוך, נבון והמר. ``עשייה חינוכית`` עבורה לא היה ביטוי ריק מתוכן. אסתר הייתה שייכת לדור של מחנכים שאין רבים כמותם בימינו, אשר פעלו מתוך אהבה, אכפתיות ויצירתיות ועמלו לגדל אנשי ערכים שתחומי התעניינותם מגוונים. בספר מתוארים הישגיה בענווה רבה. ימצאו עניין בספר מחנכים הרואים בחינוך שליחות, הורים ואותם תלמידים שבגרו וזוכרים באהבה ובגעגועים את המחנכת שלהם האהובה....
