אזימות אינו רק כיוון או מעלה בשושנת הרוחות, אלא מעין מורה - נבוכים אישי של המשוררת רחל צביה ב"ק, המסייע לה להבין מקומות פיגורטיביים וממשיים, שדרכם היא עוברת בניווט חייה. נקודות ציון בנפתולי שיריה שייכות לנופים סבוכים, בהם שומע הקורא קולות רבים ושונים. אין כאן פסטורליות או מדבריות רומנטיים. שירים אלו מתארים כברת דרך קשה, לעתים אף מסוכנת, שעליה מעיזה המשוררת לדרוך כדי להגדיר לעצמה שבילים חדשים - שבילים שלפעמים מובילים לשום מקום: רחוק מהבית בבית איש אינו מדבר כעת על גליות שעתידות להסתיים...