יצא בשתוף עם: בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית, ומכון הנרייטה סאלד...

הספר "תולדות תנועת ההתייהדות בטראנסילבניה וצמיחת ספרות מחשבתה למן המאה השש עשרה ועד למאה העשרים" מקפל בתוכו את אחד הסיפורים המרתקים בקורות התנועות הדתיות - החברתיות בעולם הנוצרי והימשכותן בכוח מגנטי ליהדות ולעולם היהודי. סיפור היסטורי זה, מתאר את ההתרחשויות החברתיות, בעיקרן בטראנסילבניה, משלהי המאה השש - עשרה, עקב תבוסתה של הונגריה בידי העות'מנים לאחר 1526, וחיפושי הדרך של שכבות נכרות באיזורים אלה אחר מזור נפשי - אישי, דתי, חברתי ולאומי כללי וצמיחת התנועה המתייהדת משלהי המאה ה - 16 ועד לאחר השואה. זירת ההתרחשות של התנועה המתייהדת היתה בנסיכות טראנסילבניה באיזור ה"סאקאיי", כשרוב פעילי תנועת ההתייהדות הזו היו בני שבט ה"סאקאיים", שנחשבו לדעת היסטוריונים רבים לצאצאי הכוזרים, שגם הם נימנו עם כובשי הונגריה הקדומה. אלה הגיעו ממעבי יערות אסיה לאיזור הקרוי טראנסילבניה. לימים, ורק לאחר מאות שנים מעת הביבוש הזה, התרחש המיפגש המופלא בין אישי שבט "הסאקאיים" לבין העולם היהודי, היהדות וספרות מחשבתה שחדרה להונגריה ולטראנסילבניה ועם כוחה המגנטי של היהדות. מאמינים תמימים שנחשבו - על ידי בני דורם הנוצריים - ל:"מתחזים ליהודים" zsidbzok ל"מעריצים ודבקים" rajongok ל"אברהמיסטים" Arahamistak ל"רביניסטים" rabinistak וע"י fינויים נוספים נאחזו בעולמה של היהדות, תחילה כ"מעריצים", בהמשך "כמתייהדים" שקיימו בהחבא את רוב מצוות התורה ולימים גם את משנתה של "הרבנות הספרדית וספרות מחשבתה" ולבסוף כגרי - צדק. חייהם בחשאי "ובמחתרת" של כחמישים אלף מתייהדים נמשכו מעל לשלוש מאות שנה, כאמור משלהי המאה ה16 - , ועד להתגיירות חלק מהם בשלהי המאה ה19 - , ועד לימי השואה. אלה שלא הספיקו להתגייר עקב הרדיפות של הכנסיה הקאתולית המשיכו בחייהם עד לימי השואה, כשבחלקם נעצרו ע"י ההונגרים, עושי דברם של הגרמנים הנאצים, הובאו לגיטאות, שולחו לאושוויץ ושם הומתו רובם. ברם אלה מביניהם, והמה מעטים שבמעטים - ששוחררו - עלו למדינת ישראל, הם וצאצאיהם חיים בה כיהודים נאמנים ושומרי מסורת. פרופ' יצחק פרי (פרידמן) נולד בטראנסילבניה בעיר מארוש - ואשארהאי ,Marosvasarhely בגרמנית נוימארק ליד נהר המוראש, (וברומנית טרגו - מוראש), כבן משפחה אורתודוכסית למד בילדותו ב"חדר" וב"ישיבה" ובמקביל, כמינהג הימים ההם בבתי ספר ממשלתיים ובגימנסיה יהודית כאקסטרניסט. בילדותו הכיר חלק מהמאמינים "התמימים" האלה בשל קירבת ביתו למרכזם הרוחני והתפאל מיחס הכבוד שנהגו ביהדותו. בימי השואה ראה את "המאמינים התמימים" האלה בגיטו המקומי בו נכלא המחבר והובל יחד עם כ17,500 - יהודים ביניהם, "המאמינים" האמורים, לאושוויץ שם נשלח למחנה הריכוז בבונא - מונוביץ ומשם הוצעד בצעדת המוות החל בינואר 1945 דרך פולין וגרמניה עד לשלזיה התחתית. לאחר לימודיו באיטליה, בסמינר למורים ורבנים (היחיד שנפתח בה לאחר השואה), עלה לארץ ב1946 - , נטל חלק במערכות ישראל כלוחם וסיים לימודים אקדמיים (תואר ראשון שני ושלישי) במדינת ישראל, עסק בעשייה חינוכית לרמותיה ולשלביה (הוראה, ניהול, פיקוח, הכשרת מורים, קצין חינוך בצה"ל, חינוך מבוגרים וכו' מרצה באוניברסיטאות) ובמחקר על תולדות היהדות באיזורים ההונגריים ובטראנסילבניה. פרסם מעל ל14 - ספרים על קורות היהדות באיזורים אלה ושורת מאמרי מחקר. כן פירסם מעל ל23 - מחקרי זוטא בחינוך וסיים דוקטורט שני באונ' בארה"ב. נשוי, אשתו מורה לאמנות בתו מורה לאנגלית בבית ספר תיכון ובנו פסיכולוג - גרפולוג....

ספר זה, שהוא כרך ב' מהספר "תולדות היהודים בהונגריה מימי הניבוש הרומי בהונגריה הקדומה (פאנוניה) - ועד לאחר השואה היסטוריה של אלף וחמש מאות שנה בגולת הונגריה - מתאר את קורות היהודים בהונגריה, החל בשלהי המאה לאחר מפלת הונגריה בקרב מוהאץ' Mohacs ועד לאחר השואה, קרי של כארבע מאות שנה בגולת הונגריה. ספר זה הוא המשכו של כרך א' הדן ביהודים בהונגריה הקדומה ובימי הביניים עד אמצע המאה ה16 - . התיאור ההיסטורי בברך ב' מחולק לשלוש תחנות - חיים והן: היהדות בהונגריה בתהליכו התגבשותה בין המאות ה18. - והמאה ה17 - ההמשך בתיאור תהליכי התפתחותה במאה ה19. - .ובראשית המאה ה20 - והסיום בתיאור תהליך שקיעתה בעטייה של השואה הנוראה, תוך תיאור: "הגיטואיזציה" ב64 - הגיטאות שהוקמו על ירי הנאצו - הונגרים למטרת ביצוע "הפתרון הסופי". ששה - עשר פרקי הספר מקפלים בתוכם תיאורים מבוססים על תיעוד עשיר על תהליכי התגבשותה של יהדות זו, דרך שירטוט קווי הגירת היהודים לארץ זו, התמתחותה הכלכלית, ההשכלתית והחברתית שלה במיוחד כתוצאה מקבלת ה"אמנציפציה" - תהליכי הגלישה מדעת ושלא מדעת להידמות החיצונית לחברה הסובבת ולתהליכי ההתבוללות, לתמורות בחימך היהודי והכללי, הפילוג הטראגי לשלושה הזרמים ההיסטוריים בארץ זו : האורתודובסיה, הסטטוס - קוו והניאולוגיה (המתקנים), צמיחת הציונות ההיסטורית ומסקנותיה הלאומיות, אירועי הימים שלאחר מלחה"ע ה1 - , ימי הטרום שואה והשואה בהונגריה, תהליכי "הפתרון הסופי" הגיגיהם ומעשיהם של הנאצו - הונגרים ושל אנשי הגסטאפו בראשם אדולף אייבמאן, גורל יהודי הונגריה ב64 - הגיטאות שהוקמו והשמדתם, נסיונות ההצלה ע"י וועדת ההצלה בראשותו של ד"ר ישראל קסטנר, חלקה של המחתרת הציונית בהונגריה בהצלה מזה ושל היישוב העברי בארץ ושל הצנחנים העבריים ילידי טראנסילבניה והונגריה מזה. הפרק המסיים מביא נתונים סטאטיסטיים על השתקפות האבידות בשואת יהודו הונגריה. פרופ' יצחק פרי (פרידמן), מחברם של שני כרכים אלה, הינו יליד מארוש - וואשאר - האיי - (טרגו מוראש) ובגרמנית נוימארק ליר הנהר מוראש שבטראנסילבניה, בנה של משפחה מסורתית אורתודוכסית. למד בילדותו ב"חדר" וב"ישיבה", בבתי ספר ממשלתיים ובאקסטרניסט בגימנסיה יהודית בטראנסילבניה. עבר החל בשנת 1942 את מוראות ימי הטרום - שואה בימי המשטר ההוערי הפשיסטי במסגרת של פלוגות לעבודת כפייה לנערים יהודיים, גילאי 12 - 18. בראשית חודש מאי 1944 הובל לגיטו המקומי ומשם נלקח עם בני משפחתו לבירקנאו - שם הושמדו הוריו וחלק ניכר מבני משפחתו ומשם לאושוויץ ולבונא - מונוביץ. בינואר 1945 הובל בצעדת מוות - בקור ובכפור מקפיא גוף, ברעב מתיש, באיזורים הרריים מושלגים תוך סכנת נפשות מתמדת. בעת הנסיגה הזו נמלט מידי אנשי ה - ס.ס. ולאחר שהשיג בניסי ניסים נשק שאת תפעולו הספיק ללמוד תוך שעתיים, ניהל קרב פנים אל פנים נגד אנשי ס.ס. שניסו לשבותו. שוחרר בנידר - שלזיה ב9 - למאי 1945 , בספט' 1945 הגיע לאיטליה כפליט, היה חבר בתנועה הציונית, שם למד בסמינר למורים ולרבנים, בסמינר היחיד שנפתח באיטליה לאחר השואה, עלה לארץ בסוף 1946. נטל חלק ברוב מערכות ישראל להגנת העם והארץ כלוחם מן השורה וכמפקד. סיים לימודים אקדמאיים (תואר ראשון, שני ושלישי בספרות עברית, בתולדות עם ישראל, בחכמת ישראל ובחינוך) תואר דוקטור שני סיים באונ' אמריקאית. שימש כמורה ביסודי, כמנהל בעל - יסודי ובמכללות להכשרת מורים, כמפקח על הכשרת מורים וכמרצה באוניברסיטאות שונות. שימש בו - זמנית כיו"ר אירגון מורי המכללות וסמינרים וכיו"ר איגוד מנהלי המכללות בישראל. נימנה עם יוזמי ה"אקדימזיציה" של המוסדות להכשרת מורים והיה חבר בשורה ארוכה של וועדות ריפורמה מטעם משרה"ח והסת' המורים. כן ניהל במשך 12 שנה מכללה אקדמית איזורית רב - נתיבית באחת הערים בקירבת ת"א. פירסם כ23 - מחקרי זוטא בחינוך וחיבר/כתב וכעשרים מחקרים רבי היקף העוסקים בתולדות היהודים בטראנסילבניה ובהונגריה....

הספר "תולדות היהודים בטראנסילבניה במאות השמונה עשרה והתשעה עשרה" מתאר בשני כרכיו (בחמישה עשר פרקים) את מסכת חייה והתפתחותה של היהדות בנסיכות טראנסילבניה לשעבר, כחלק של המונרכיה ההבסבורגית, החל בראשית המאה ה - 18 (1711) ועד לראשית המאה ה - 20. החלק הראשון, עוסק בתיאור חיי יהדות זו, כאמור מימי ראשית השלטון ההבסבורגי בנסיכות ט' ועד לתקופת הרפורמה הפוליטית של קיסרות אוסטריה ההבסבורגית בשנים 1830 - 1711. החלק השני, של הספר דן מתקופת הרפורמה הפוליטית בנסיכות זו, דרך ימי המרד ההונגרים (1848) בעיקר בט' ועד לאחר הפילוג הטראגי של קהילות ישראל בהונגריה ובט' (1868) לשלושה הזרמים הדתיים הנודעים (האורתודוכסיה, הסטטוס - קוו אנטה והניאולוגיה), כשחיי היהדות בהונגריה ובט' הושפעו מעלילת הדם הנוראה כתוצאה ממותה של נערה נוצריה בכפר הונגרי קטן (טיסא - אסלר, TISZA - ESZLAR), התגבשות התנועה האנטישמית והפרעות ביהדות הונגריה וט' כאחת, שבישרו כבר בשלהי המאה ה - 19 על השואה האיומה מאמצע המאה ה - 20. כן מתארים פרקי הספר את: מעמדם המשפטי, הכלכלי, החברתי, התרבותי, החינוכי היהודי, היצירה הדתית, פריחת חכמת ישראל הכללית, השושלות הרבניות ואת צמיחת החסידות בקהילת ט'. אחד החידושים במחקר זה, הוא חישוף המפגש ההיסטורי בין יהדות אשכנז מזה לבין צאצאי החידושים מספרד ומפורטוגל (נמלטי האינקויזיציה) מזה, בדרום טראנסילבניה ובמרכזה. פרופ' יצחק פרי (פרידמן), מחברו של מחקר - ספר זה, נולד בטראנסילבניה (בטג' - מוראש, מארוש - ואשאר - האי ובגרמנית ניו - מארק אם מוראש "ליד הנהר מוראש"), כבנה של משפחה מסורתית, למד בשעתו ב"חדר" וב"ישיבה" וסיים לימודי תיכון כאקסטרניסט בגימנסיה יהודית בט'. מחודש מאי 1944 היה בגטו ובמחנות מוות גרמניים עד למאי 1945. הוכרח להשתתף בצעדת המוות במשך כחודשיים מבונה - מונוביץ ועד לנידער - שלזיה, קרוב לדרזדן. לאחר שחרורו הגיע כפליט לאיטליה שם נתקבל ולמד בסמינר למורים ורבנים היחיד שנפתח לאחר השואה באיטליה. לאחר עלייתו לארץ (סוף 1946) הצטרף לכוחות שלחמו בבריטים ונימנה עם אחת הפלוגות שהגנה על צפון הארץ נגד הפולש הסורי. פלוגתו עצרה "בגופה" את פלישת הסורים. כן השתתף כלוחם במצור על צפת ושחרורה תחת פיקוד הגדוד השלישי של הפלמ"ח. עם סיום קרבות מלחמת העצמאות, עסק בהוראה - ביסודי, תיכון, בהכשרת מורים ובאוניברסיטאות - שחמש כמורה, כמנהל, כמדריך פדגוגי, כמנהל מכללה לאקדמאים, כמפקח על הכשרת מורים, כמנחה סטודנטים לתואר שני ושלישי. סיים בארץ לימודי: ב"א, מ"א ולימודי דוקטור וזכה לדוקטורט שני מאוניברסיטה אמריקאית. לימים שימש כיו"ר מנחים מאוניברסיטה אמריקאית בארץ וכן כראש המכללה האקדמית בחולון (12 שנה), היה יו"ר בפועל של ארגון מורי המכללות וכן יו"ר איגוד מנהלי המכללות להכשרת מורים בישראל. חבר בהנהלת התאחדות עולי הונגריה ונימנה עם ראשוני המייסדים של המוזיאון למורשת יהדות הונגריה בצפת. כתב מעל ל - 12 ספרים על נושאים שונים בתולדות יהדות הונגריה וט' ופרסם עשרות מאמרי חינוך ומעל ל - 23 מחקרי זוטא בתחומי הכשרת מורים וחינוך מבוגרים. נשוי ואב לשניים, בן פסיכולוג בת מורה לאנגלית....

הטקסט ביידיש עם תקציר בעברית...

הספר מציג בבהירות ובתמציתיות את מאפייניהן, מטרותיהן ועקרונותיהן של שלוש שיטות מחקר עיקריות במדעי החברה והחינוך: מחקר כמותי, מחקר איכותני ומחקר בשיטה מעורבת. בדרך כלל, בכל אחת משיטות אלו, החוקרים בוחרים קבוצה קטנה יחסית של אנשים, או של יחידות המשמשות למחקר, מתוך הקבוצה הגדולה הרלוונטית לנושא המחקר. האנשים או היחידות שנבחרו הם מקור המידע הדרוש ללימוד הסוגיה הנחקרת ולמתן תשובות לשאלות המחקר. בחירת המשתתפים במחקר נקראת "דגימה", והמשתתפים הנבחרים נקראים "מדגם".  יש דרכים שונות ליצירת מדגמים, והן הולמות את מטרות המחקר לשיטותיו השונות. הספר מפרט את האסטרטגיות ואת שיטות הדגימה המתאימות לכל אחת משלוש השיטות ומתאר בהרחבה את השיקולים לבחירת המשתתפים במחקר ואת התהליכים ליצירת מדגמים.  הספר הוא מדריך יעיל ושימושי לחוקרים ותיקים ולחוקרים בראשית דרכם המקצועית בביצוע מחקרי שדה בשיטה הכמותית, בשיטה האיכותנית ובשיטה המעורבת, ומסייע להחליט באיזו שיטה ראוי לבחור ואיך לבנות מדגמי מחקר. פרופסור יצחק פרידמן הוא מומחה בתורת המבחנים, וכן במדידה, הערכה וסטטיסטיקה. בעבר היה יצחק פרידמן מנהל מכון הנרייטה סאלד וחבר סגל בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. כיום הוא יועץ למתודולוגיה במחקר ובהערכה במכון הנרייטה סאלד וראש התוכנית לתואר שני במנהל מערכות חינוך במכללת אחווה. ...

רוצים לדעת כיצד להרחיב בהצלחה יישום של תכניות התערבות בשטח? להבטיח את הקיימות שלהן?הספר "מודל מכון סאלד לתִסלום (scaling) של תוכניות חינוכיות וחברתיות" מציע גישה חדשה לנושא. תוכניות חברתיות וחינוכיות רבות אינן שורדות מעבר לכמה שנים. היעדר היכולת להרחיב תוכניות לאחר שהצליחו בתקופת ההתנסות הראשונית הוא נושא בעל חשיבות ערכית, חינוכית, חברתית וכלכלית. כדי שתוכנית תצליח גם בגרסה מורחבת, חשוב ללוותה בשלבי הפיתוח השונים בבדיקה של סיכויי הצלחתה בעתיד באוכלוסיות נוספות, בייחוד נוכח גורמים הידועים כמעכבים, כדוגמת מימון, קושי בהגעה לאוכלוסיות חדשות, היתכנות לאורך זמן וחוסר שיתוף פעולה בשטח. תִסלום (scaling) הוא תהליך יישומי שמטרתו לסייע להרחיב תוכניות מוצלחות ולהפיצן בקנה מידה גדולובר-קיימא. האם וכיצד אפשר לדעת מראש איזו תוכנית תצליח בתִסלום ואיזו תיכשל? מכון סאלד פיתח מודל חדש לתכנון, הפעלה ותִסלום של תוכניות חינוכיות וחברתיות המציע גישה ניהוליתחדשנית לתכנון פרויקטים ותוכניות עד להפעלתם בהיקף נרחב. המודל מגלם יתרונות משמעותיים עבור יזמיםומפתחי תוכניות: חיסכון בעלויות התוכנית, זיהוי והקניה של ידע ומיומנויות הנדרשים להצלחה, בדיקה שלהיתכנות ההפעלה לאורך זמן ובחינת האפשרות ליישום באוכלוסיות חדשות. מודל התִסלום החדשני מאפשרלבחון את התועלת שתופק מכל תוכנית, ולזהות מראש את המכשולים ואת הבחירות שיש להימנע מהן.מודל התִסלום נבנה על סמך הניסיון הרב של מכון סאלד בליווי תוכניות ארציות ומקומיות ששאפו להתרחבולהתמסד במערכות החינוכיות והציבוריות בארץ. בין היתר, המודל נסמך על התובנות והלקחים שהופקומתִסלום התוכנית "עוז לתמורה". מודל סאלד לתִסלום מורכב משמונה שלבים:שלב 1: בירור הצורך בתִסלום ובהערכת היתכנותושלב 2: הערכת התנאים החיצוניים הנחוצים להצלחה בתִסלוםשלב 3: הגדרת מטרות ויעדים לתִסלוםשלב 4: בחינת הרכיבים החיוניים לתוכנית והתאמתם לקליטה בהיקפים נרחביםשלב 5: התשומות שיוקדשו לתִסלוםשלב 6: הפרקטיקה וההיקפים הנדרשים בתהליך התִסלוםשלב 7: התפוקות המצופות מתִסלום מוצלחשלב 8: התוצאות המעידות על הצלחת התִסלום כל אחד משלבי המודל מתואר בהרחבה בספר, בצירוף הדגמות והנחייה כיצד להפעילו.המודל הוא מעגלי ומשלב רפלקציה מתמדת על כל שלבי ההתפתחות של תוכנית ההתערבות, על-ידי שיתוףבעלי העניין בדיונים ובתהליך קבלת ההחלטות משלב התכנון שלה. כל שלב מורכב מכמה שאלות מהותיותשיש לדון בהן כדי להתקדם בתִסלום. הצבת השאלות משקפת את התפיסה כי מדובר במודל המשמשכמתווה-על – כמורה דרך, המנחה בעלי עניין שונים לאורך תהליך התִסלום. פרופ' יצחק פרידמןפרופ' פרידמן היה בעבר מנהל מכון סאלד, וכיום הוא יועץ למתודולוגיה במחקר ובהערכה במכון סאלד וראש התוכנית לתואר שני במנהל מערכות חינוך במכללת אחווה. פרופ' פרידמן הוא מומחה בתורת המבחנים וכן במדידה, הערכה וסטטיסטיקה. ד"ר רינת יצחקיד"ר יצחקי היא יועצת ומפתחת פרויקטים במכון סאלד ומרצה במכללת בית ברל ובמכללת אחווה. ד"ר יצחקי מתמחה במחקרי הערכה בחינוך וחברה, בפיתוח ובליווי של תהליכי מיון מועמדים למסגרות לימוד שונות ובפיתוח והעברה של סדנאות והשתלמויות בנושא הערכה פנים-ארגונית. ד"ר רחל זורמןד"ר זורמן היא מנהלת מכון סאלד. ד"ר זורמן מתמחה בניהול מחקרי הערכה של תוכניות חינוכיות וחברתיות, בהערכת תוכניות בתחומי החינוך והחברה, בהכשרת מנהלים ואנשי צוות במוסדות חינוכיים ובפיתוח והפעלה של כלים ותוכניות לאיתור ולטיפוח של תלמידים מחוננים ומצטיינים....