יוסי בן-ארצי

יוסי בן-ארצי

סופר


1.
2.
המונח ´חיפה ?עיר הכרמל´ נראה בימינו מובן מאליו, ודומה כי אכן היו שני מרכיביו מאז ומעולם ביטוי לאותה תופעה יישובית. ברם עד לפני שמונים שנים בלבד היו אלה שני מרכיבים רחוקים ונפרדים זה מזה על אף הסמיכות הגאוגרפית ביניהם. חיפה הייתה עיירת חוף משגשגת שנקשרה בכל הווייתה העירונית אל הים, המעגן והמפרץ שבחזיתה. היא הסבה גבה אל הכרמל ולא חברה אליו בהתפתחותה האורבנית. הכרמל שחפה עליה היה ברובו שומם, ושבילים להולכי רגל חברו בינו ובין העיירה. בקצהו האחד שכן מנזר הכרמליטים , בקצהו השני כפרי הדרוזים ובשלהי המאה ה´"ט התהוו שכונת הנופש גרמנית ´כרמלהיים´ והכפר הזעיר כבביר. רק בראשית תקופת השלטון הבריטי החלו תמורות אשר הפכו בהדרגה את הכרמל למרחב מגורים. גורמים ציבוריים ופרטיים, יהודיים בעיקרם, רכשו את הקרקעות שמעל העיר, תכננו תשתית יישובית וגיבשו בהדרגה אזור מגורים מרוחק מן העיר ההולכת ומתפתחת במישור החוף ובמדרגת הדר הכרמל. הספר שלפנינו מתאר לראשונה את הקמתו של מרחב המגורים אשר הלך והתקרב לחיפה וחיבר אותה אל ההר שמעליה. פרקי הספר מתארים את הסיפור המרתק של רכישת הקרקע, תכנון השכונות ובנייתן, גיבוש הרעיונות ה´ירוקים´ שייחדו את הכרמל, סלילת דרכים מקשרות ויצירת מוסדות הציבור, תוך עמידה על תלאות הקיום והביסוס של תקופת הבראשית עד להקמת מדינת ישראל. הספר נישען ברובו המכריע על מקורות ומסמכים ראשוניים הנחשפים כאן לראשונה, המאפשרים פריסת תמונה גאוגרפית-היסטורית מהימנה של היווצרות המונח ´חיפה- עיר כרמל´. פרופ´ יוסי בן ארצי מתמחה בגאוגרפיה-היסטורית יישובית של ארץ-ישראל. פרסם מחקרים רבים על חיפה, על המושבות העבריות ועל התיישבות הטמפלרים. חבר בחוג ללימודי ארץ-ישראל ודקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה ....

3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.
Jewish Settlement Patterns In Palestine Are Of Interest Because Of Their Cooperative Forms, The Kibbutz And The Moshav. However, The Jews Preferred A Different Type Of Pioneer Settlement: The Moshavah. For Over 30 Years The Early Settlers Chose The Moshavah As The Type Of Settlement Most Suited To Lead Them To Their Basic Goal: Creating A Jewish Village, And Structuring A “new” Jew – A Farmer Who Would Live On His Land And So Lay The Cornerstone Of A Renewed “national Home”.
the Cultural Landscape Of The Moshavah, Its Planning Its Design And Development, Constitute The Subject Of This Book, Which Studies The Ideological Aspirations Of Jewish Pioneers In Palestine And Illustrates The Link Between Ideology And Landscape In Their Settlement Patterns....

12.
13.
14.
15.
16.
17.
שרידי מבנים בודדים ובית קברות נטוש המוקף גדר ועצי ברוש, המצויים ממש על קו ההפרדה של קפריסין, מעידים על פרשה היסטורית מורכבת ומרתקת, שבמהלכה ניסו גורמים שונים לבסס התיישבות חקלאית יהודית וציונית באי. הספר חושף את פרשת הניסיונות להתיישב בקפריסין בעת החדשה, שנעשו במקביל לראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ולא בלי קשר אליה. בתודעה הציבורית קפריסין קשורה בעיקר להיותה יעד תיירותי, וזכורים מחנות המעצר ההיסטוריים למגורשי ההעפלה טרם הקמת המדינה. ברם, מעטים מודעים למעשה ההתיישבותי שעשו יהודים בשנים 1939-1883 להיאחז באדמת קפריסין ולקיים בה מושבות כפריות ומטעי הדרים של חקלאים עברים. המעשה ההתיישבותי נעוץ ביוזמות מגוונות, והוא נעשה על ידי יהודים מארצות מוצא שונות, בהקשר הזיקה לארץ ישראל והמתרחש בה. כאשר קשתה העלייה ארצה בימי הטורקים, היו שראו בקפריסין תחליף סביר וסמוך לארץ ישראל, רכשו בה קרקעות וקיימו בה יישובים. לאחר כישלונות ראשונים, הצליחה חברת יק''א לבסס בקפריסין מושבה גדולה יחסית, מרגו שמה, וסמוך לה גרעינים למושבות-בת. בשנות השלושים של המאה העשרים עיבדו פרדסנים ארץ-ישראליים אלפי דונם של מטעי הדר באי. בראשית המאה העשרים בחן גם הרצל את האפשרות ליצור ״מקלט זמני״ ליהודים בקפריסין כחלופה ל״תכנית אוגנדה״, והציוני דוד טריטש הטיף לראות באי זה השוכן לא הרחק מן הארץ היעודה מקום מושב ראוי למאות אלפי יהודים. ספר זה מגולל פרשיות אלה, ומאיר את כלל המעשה ההתיישבותי היהודי בקפריסין בעת החדשה בלוויית תמונות, מפות ומקורות ארכיוניים. ...






©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ