ב. מדרכי (שמו הספרותי של המשורר מרדכי ברתנא) עלה ארצה ב1935-. השירים שפרסם בספרי שירה עד סוף שנות השישים כונסו בשני כרכים: ``ספר הפואמות הליריות`` ו``ספר השירים והבלדות``, שניהם בהוצאת ``קרני``. ב``הגשם ששכחתי`` רואים אור שיריו האחרונים של ב. מרדכי שכתב בשנות השבעים ובשנות השמונים....

ב.מרדכי (שמו הספרותי של מרדכי ברתנא) נולד בסוף 1909, כמרדכי ברטניסקי, בפודברודז´, עיירה קטנה צפונית מזרחית לווילנה (וילנוס), בה למד בישיבת רמיילס. את שנותיו כבחור צעיר בילה בוורשה, המרכז היהודי הגדול של מזרח-אירופה, שם, בראשית שנות השלושים, פרסם שני ספרי שירה ביידיש. ב-1935 עלה לארץ-ישראל בסרטיפיקאט שקיבל כדי ללמוד באוניברסיטה העברית שעל הר הצופים. מרגע שהגיע לארץ עברת את שם משפחתו מברטניסקי לברתא והחל לכתוב עברית בלבד. עיקר שיריו הן חמש פואמות ליריות המתארות את מהלך ההיסטוריה היהודית, מן המקרא והלאה אל ההווה. אל היידיש חזר לקראת סוף דרכו, כדי לתרגם מבחר משיריו ביידיש ולהוציאם, מקור מול תרגום, בשנת 1986, בה הלך לעולמו בתל-אביב. מרבית משפחתו נספתה שם. הטרגדיה של העולם היהודי בדורו ונס הגאולה הן הציר שהניעו את עולם הרגש שלו. אכן, כל יצירתו היא התמודדות אקזיסטנציאליסטית עם חידת הקיום המרה וחיפוש פתרון לה בפלא של ההיסטוריה היהודית, שברה ותקומתה. את אלה, בעיניו, יכולה להביע רק העברית, שפה שנשברה וחוברה לה יחדיו כחלק מאותו פלא. בהיותו מאמין נלהב במבנה רעיוני זה, בכל דרכו השירית הלך בצדי הדרכים. הוא לא קיבל את הזרמים הראשיים של השירה העברית, בהם ראה התפשרות ואי-הבנת הפלא שבו חיים הוא ובני זמנו. הוא לא קיבל אותם והם לא קיבלו אותו. האידיאה שלו, כאלטרנטיבה לזרמים הראשיים, וכאזהרה להם, מן הראוי שתיקרא ותידון. ניסיתי להציג אותה בנאמנות, על פסגותיה ועל בעיותיה. המבחר שכאן כולל בעיקר שירים מחמש הפואמות הליריות שיצר בעברית, מסוף שנות הארבעים ועד ראשית שנות השבעים של המאה העשרים, ומספר שירים משני ספריו ביידיש, מקור ותרגום שהוא עצמו תרגם לעברית. אורציון ברתנא...