152 עמודים``ג`ו גולד היה איש קטן ומוזר וחסר פרוטה ומובטל חסר תקנה, שבא אל העיר בשנת 1916 והתחמק והתפתל והחזיק מעמד בכל כוחו למעלה משלושים וחמש שנה [...] `בעיר הולדתי,` כתב פעם, `לא הרגשתי בבית מעולם. בלטתי בשטח. אפילו בבית שלי לא הרגשתי בבית מעולם. בניו-יורק, בייחוד בגריניץ` וילג`, בין כל התימהונים והלא-יוצלחים והדפוקים ומי שהיו ומי שיכלו להיות ומי שאולי יהיו ומי שלא יהיו לעולם ואלוהים-יודע-מי-עוד, שם הרגשתי תמיד כמו בבית.```הספר הזה, נקרא כספר מתח, מביא שתי כתבות-דיוקן שראו אור ב``ניו-יורקר``, האחת ב-1942 והשנייה ב-1964, שהן ``שתי זוויות-ראייה על אותו אדם עצמו, נשמה תועה ששמה ג`ו גולד``. בכתיבה מרגשת ומרתקת, המתארת בצבעים חיים ובהומור את עולם הווילג` של ימיו, משרטט ג`וזף מיטשל מערכת יחסים יוצאת-דופן בינו ובין דמות ססגונית ונוגעת ללב של בוהמיין אקסצנטרי חסר בית, בן למשפחה מכובדת מראשוני ניו-אינגלנד ובוגר ``הרווארד``, הכותב, לדבריו, את הספר הארוך ביותר שבכל הזמנים, ה``היסטוריה שבעל-פה``, הכולל שיחות שוחח או צותת להן במסבאות ובקפטריות ובמסיבות של הווילג`.בגלוי ובמובלע עולים מן הספר גם קווים לדמותו של העיתונאי המספר ג`וזף מיטשל – שהנציח בסיפוריו דמויות שעוררו את סקרנותו וכבשו את לבו בכוח ההישרדות והחיות שלהן- המצטלבים ביותר מצומת אחד עם קווים באישיותו של ג`ו גולד, שאת סודו ביקש לפענח....