עופרה עופר

עופרה עופר

סופרת


1.
מדוע דהרה שירה אור במכוניתה אל גדר ההפרדה בצומת מורשה והתרסקה שם? איש אינו יודע את סודה של שירה, המתגלה במפתיע רק בסיומו של הרומן וזורה אור חדש על חייה ומותה. עופר מיטיבה לארוג כאן קולות שונים לגמרי - של ילדיה, בן זוגה ושל אלה שאהבו, שנאו והקיפו אותה - לסיפור מורכב של חיים פרומים; חייה של זו שקולה איננו נשמע ובכל זאת היא נוכחת כאן במלוא עוצמתה. זוהי כרוניקה של מוות ידוע מראש, סיפור שהמוות הוא ראשיתו והמשכו ברשומון ייחודי, המאיר גם פינות חשוכות בחיייהם של אלו שסבבו אותה. בתוך מסכת מרתקת זו של חיים מוחמצים, מצליחה עופר להאיר ברבגוניות ובעושר גם את העילגות, החוסר, את הפערים שבסיפור הפרטי, ואת כל שאיננו יודעים או רוצים לדעת את זולתנו....

2.
האם יכול אדם לתת אמון באחר? בכל אחד מהסיפורים בקובץ החדש של עופרה עופר, מתרחשות בגידות, הלקוחות כולן מחיי היום - יום: בין גבר לאישה, הורים לילדיהם, פסיכולוגית למטופלת, כלבה לבעליה ועוד. דרכי העיצוב של הסיפורים שונות ומרתקות. כל סיפור בוחן בגידה אחרת, מנקודת מבט חדשה ובכלים ספרותיים מגוונים, אך בכולם אפשר לשמוע את הצליל הייחודי האופייני לסופרת....

3.
בטריקת טלפון אחת מודיעה א?ם לבתה על ניתוק הקשר ביניהן: "אם ככה, אני לא רוצה יותר לדבר איתך לעולם." מה יכול להביא א?ם למעשה קיצוני כל-כך? כיצד ייתכן שהיא בוחרת מרצונה לוותר על בתה ולהפנות לה עורף? יופי לי, יופי לי, משמיע את קולה של הבת הנטושה, במונולוג מרתק ורב עוצמה. לאורכו של הרומן פונה הבת בדיבור ישיר אל אמה, אף שהיא יודעת שלא תשיב לה. הרומן חושף בנשימה עצורה, ובמבט נוקב, שיודע לזהות גם רגעים של יופי, אמונה ותקווה, עולות את השקרים והסודות בחייה של משפחה ישראלית, בעלת חזות מושלמת ורבת קסם: גבר מצליח שמרבה לצאת בשליחויות לארצות אחרות, אשה יוצרת שאמונה על טיפוח ביתה, אנשים שנוהגים להתכנס, לערוך סעודות חגיגיות, לשיר בצוותא, אבל בתייהם מסתתרים צללים וזעקות שבר. בטון לירי עדין, אבל גם מלא באירוניה, בודק יופי יופי מהו הגבול בין חולשה לרוע ושואל על מה אפשר לסלוח. הסיפור נע בין עבר להווה, שנשזרין זה בזה בתחכום, כמשחק גומלין בין ילדות לבגרות . הרומן משרטט עולם נפשי והתנהגות האופיינים לקורבנות ועוקב אחרי מאמציה של הבת להתשחרר מהדפוסים ההרסניים שהוטבעו בה. האם תצליח הבת להתחזק, לבנות לעצמה חיים אחרים, לדעת אהבה?...

4.
שלושה עשר סיפורים, בהם "הזמן הוא חומר, הוא גורם. עבר והווה משמשים בעירבוביה"; אופן השימוש בזמן מעמיד את חומרי המציאות במבחן ובפרספקטיבה אירונית. ...

5.
6.
ואד, אבישי, חנה, גדעון: ארבע דמויות, שני זוגות, כל דמות בקולה ומנקודת ראותה טווב עלילה אחת, המתרחשת בזמן אמיתי, בעת ההתרחשות עצמה. המקום שכיח, הזמן מוכר: העיר חולון, שנות השמונים, בנין דירות רב-קומות, דלת מול דלת, קיר משותף שאינו מפריד וקיר שאינו מוחשי- אך מפריד בין בני הזוג. במרחב מצומצם זה מתרחשת בחשאי דרמה המתוארת בדייקנות פיסית אך בנימה מאופקת, כמו צעקה גדולה ואילמת. זהו ספרה השני של עופרה עופר והרומן הראשון מפרי-עטה. קובץ הסיפורים הפרדת צבעים. שהופיע בהוצאת עם עובד זכה לשבחי הביקורת. ...

7.

מעניין ומסקרן. מרענן לקרוא את נקודת המבט של כל אחד ואחת הקשורים לפרשה. מומלץ.... המשך לקרוא
מאוד קריא. הגימיק של החלפת הדמות המספרת בכל פרק לא נמאס בכלל, אלא דווקא מנוצל בחוכמה ובעניין. הפיתרון לתעלומה (למה שירה עשתה את מה שעשתה) קצ... המשך לקרוא





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ