|
5.
|
|
מגמתם של העיונים בששת פרקי הספר היא הבנה נכונה יותר של סוגיות עיוניות מסוימות בחסידות מחד גיסא ובמתנגדות מאידך גיסא כמו גם במשנתו של הרב קוק, הבנה שכמסתבר לא תיתכן כלל, ללא חשיפת מקורותיהן הקבליים. בהבנה זו יוכל הקורא למצוא תשובות לשאלות כגון: הכיצד זה ומדוע חיפשו אנשי האמונה הגדולים, ר' נחמן מברסלב בזמנו והרב קוק בזמנו, מסילות אל ליבותיהם של מי שנחשבו בעיניהם ככופרים הגדולים בתקופתם? היאך הפך הרב קוק את אחת הסוגיות המרכזיות בתורת האלוהות של האר"י, סוגיית עיגולים ויושר, למנוף בחתירתו להציב בפני בני דורו את האידיאל המוסרי של האדם הישר? כיצד הגיעה תנועת המוסר בהתפתחותה הדיאלקטית אל התובנה, שאין להשתית את החינוך המוסרי של האדם על הפסיכולוגיה בלבד אלא יש להוסיף אל זו גם את החכמה, במלוא מובנה של מילה זו, משמע — אף את חכמת הסוד? דומה ששאלות אלו עשויות להמחיש היטב את העובדה שהבירורים העיוניים שבפרקי הספר אין עניינם להישאר נעולים במגדל השן האקדמי של חקר תולדות האידיאות בלבד אלא יש להם נגיעה ברורה לבעיות אקטואליות המעסיקות אותנו — חוקרים, כותבים וקוראים כאחד — בחיינו הממשיים כאן ועכשיו....
|
6.
|
|
העיונים המקובצים בספר זה באים להאיר אחדים מן ההיבטים הספרותיים, הביוגרפיים והביבליוגרפיים, כמו גם העיוניים של ספרות המוסר הקבלית שהיא ללא ספק אחד מחידושיו המובהקים של המרכז הרוחני הגדול בצפת במאה הט"ז. ככזאת היא אף היוותה אחד הגורמים העיקריים אשר פילסו את הדרך עבור קבלת צפת במסעה של זו אל ההשפעה המכרעת שנודעה לה על תולדותיה של היהדות למן אותה מאה ועד ימינו אלה. הטיעון המרכזי של העיונים הללו הוא שחבורות החסידים והמקובלים של צפת היו בית היוצר של הספרות הזאת. בתוככי החבורות הללו נֶהֶגו ונתחברו ספרי המופת שלה, אשר על כן נקרא שמו של הספר שלפנינו – חבורות וחיבורים. מדובר בחיבורים המשקפים נאמנה את אורחות החיים, ההתנסויות והחוויות המיסטיות של מחבריהם שעמדו בראש החבורות האמורות, אשר בתוכן ומתוכן הם פעלו וביקשו להשפיע על המוני בית ישראל. ספרות המוסר הקבלית שאותה יצרו נועדה לשמש בידם כלי עיקרי, בהפצתה של בשורתם הדתית-מיסטית המציבה בפני כל אדם מישראל את סולם העלייה וההתעלות אל פסגת החיים הדתיים, הלוא היא הדבקות בתורה ובאלוהות. אגב, לפי אמונתם העמוקה, אל הפסגה הזאת ניתן להגיע רק בארץ ישראל. ואכן אידיאל הדבקות ומעלתה של ארץ ישראל מהווים שתי סוגיות מרכזיות בעולמם הרוחני של חכמי צפת, יוצריה של ספרות המוסר הקבלית, אשר על כן זוכות לבירורים מקיפים בעיונים שבספרנו. ...
|
|