״דיו ודופמין״ הוא ספר שיריו הרביעי של המשורר תומר קליין ובו מוצג שילוב של נושאים וסגנונות. בספר זה ממשיך המשורר את סגנונו הייחודי בשירה ארספואטית, אולם הוא גם מפתח את הסגנון ומעבה את הנופך של ההסתכלות אחורנית, אל העבר. לצד תכונה זו, בולטים בספר זה גם שירי האהבה על כל מופעיה: אהבה רומנטית, אהבה לכתיבה, אהבה לחיים, אהבה לילדים ועוד. מעל לכל אלה, קיימת גם חיבתו האישית של המשורר למדע, וחיבה זו מוצאת את דרכה אל השירים באמצעות תיאורים מיוחדים הקושרים בין הרגש לתבונה. ניכרת גם רגישותו העמוקה של המשורר ומקצוענותו במלאכת התיאורים והדימויים. תכונה זו מולידה לאורך הספר שורות להטוטניות ושנונות....

המשורר תומר קליין, מהנדס כימיה עצמאי בתחום המים, מפרסם את ספר השירה החמישי שלו כאב במסווה אותיות. בספר זה בוחן קליין את הדרך שבה כאב אישי ולאומי מתבטאים במילים, תוך מסע פואטי ייחודי שבו השירה מתמודדת עם זיכרון וכאב בשדה הקרב של הנפש. בתוך כך, מציב הספר את הקוראים במרכזו של מאבק פנימי וחיצוני כאחד. כתיבת הספר התגבשה לאורך השנים האחרונות. התהליך החל כבר בעבודה על ספרו הקודם, כשבמקביל התהוו שירים על המצב בדרום הארץ ועל התקופה של בלוני הנפץ בעוטף עזה בשנת 2018. מאורעות אוקטובר 2023 נתנו דחיפה משמעותית להשלמת הספר, כשהוא מחבר את כאב המלחמה והמאבקים האישיים ליצירה אחת שלמה. כאב במסווה אותיות מציע מבט פואטי על המורכבות של ההתמודדות הלאומית והאישית בתקופות של משבר. ייחודו של הספר טמון בשילוב הרב־ממדי שהוא מציע: זהו ספר על אהבה, על מלחמה, ועל שדה הקרב הפנימי של השירה עצמה. קליין מעיד כי הספר נע בין הדחקה והשלמה, ומבקש לעורר מחשבה על האופן שבו מילים משמשות כמסווה לכאב – כגשר בין הדובר לבין תחושותיו, או אולי כדרכו להחביא את האמת שביסוד הדברים. הספר חוקר את הקו הדק שבין מציאות לדמיון, תוך כדי שהוא פורש מסע פנימי של האדם בעולם הכאוב שסביבו....