הרפתקאותיו של הבלש הנודע ביותר בכל הזמנים, שרלוק הולמס.  56 הסיפורים שכתב ארתור קונן דויל, המתארים את הרפתקאותיהם של הולמס וידידו הרופא, ד"ר ווטסון, התפרסמו בקביעות בכתב העת "הסטרנד" באנגליה בשנים 1891-1893, ובהמשך קובצו בארבעה קבצי סיפורים קצרים. בשני הקבצים הראשונים: "הרפתקאות שרלוק הולמס", ו"זיכרונות שרלוק הולמס", מתוודע הקורא אל הבלש האקסצנטרי, השחצן והמבריק ולידידו הנאמן והחביב, המקפיד לשאול ולתמוה על גאוניותו של הולמס - ממש כמו הקורא - רק כדי לזכות בתשובה המוכרת "אלמנטרי, ווטסון ידידי".   סיפורי שרלוק הולמס ראו אור בעברית בהוצאת זמורה ביתן באמצע שנות ה-80, אך מאז אזלו מזמן בדפוס. כך קרה שדור שלם התוודע לבלש הבריטי מרחוב בייקר דרך דמותו בתרבות הפופולרית (המקטרת, הגלימה והכובע המשובץ), אך רק מעטים קראו את סיפוריו ממש....

באולם המרכזי של מוזיאון בלמור מוצג פריט ארכיאולוגי בעל חשיבות יוצאת דופן: חושן המשפט, הבגד עם שתים עשרה האבנים הטובות שנשא הכהן הגדול על חזהו. מכתב מסתורי נשלח אל וורד מורטימר, חוקר צעיר שאך זה מונה לתפקיד אוצר המוזיאון. הכותב האלמוני מפציר בו להדק את סידורי האבטחה ומזהיר אותו מפני אסון שעלול להתרחש. למחרת היום לפנות בוקר מתעורר מורטימר לשמע קריאותיו המבוהלות של שומר הלילה...ארתור קונן דויל התפרסם בעולם בזכות גיבורו, הבלש שרלוק הולמס, אך לא רבים הם היודעים כי הוא פרסם גם סיפורים בלשיים נוספים. הסיפור המובא כאן בפני הקוראים הוא אחד מאותם סיפורים בלשיים הזוכה בפעם הראשונה לתרגום עברי....