|
|
|
1.
|
|
הספר עוקב אחר גלגוליה של התימה היהודית `אברהם בכבשן האש` באמצעות עשרות גרסאות שנכתבו בעברית ובלשונות היהודים החל במדרש הקלאסי וכלה במאה העשרים.
תפוצתה הנרחבת של התימה ואזכוריה הרבים מעידים על הדומיננטיות שלה בתרבות היהודית ומלמדים שהמשמעויות הטמונות בה חורגות מעבר לאירועי אור כשדים בהיותן מבטאות את מעמקי הנפש האנושית. עיקרו של הסיפור טמון בחוויית המרד המשחררת את אברהם מכבליה של התרבות הישנה ומובילה אותו לקראת כינונה של צורת חשיבה חדשה, כל זאת במסגרת מערך משפחתי סבוך, מחויבויות סותרות, תכתיבים חברתיים ומניעים פוליטיים. אברהם הוא המונותאיסט הראשון, אדם הנלחם לבדו על האמת שלו מול קבוצת רוב חזקה ואלימה. חוסנו הנפשי ואמונתו ללא סייג שימשו דוגמה ומופת לכל אורך ההיסטוריה של העם היהודי. בחינת הגרסאות המודרניות של התימה מלמדת ששבירת הפסילים וההוצאה מכבשן האש הן סיטואציות מפתח מטאפוריות הרלוונטיות גם בימינו.
בסדרת ``תימה - מחקרים בתימטולוגיה של ספרות עם ישראל``.
עורך הסדרה: פרופ` אבידב ליפסקר...
|
|
3.
|
|
מה קורה כשתשוקה חדשה מתחילה לבעור בגוף נשי רדום? כיצד מגיבה החברה כלפי נשים אשר מפירות את הנורמה השמרנית המקובלת, פורצות את הסייגים וחולמות בעקבות האינטואיציה, היצר והלב?
"החתולה של סיילם" הוא ספר שכל שיריו מצטרפים לכדי סיפור אחד בדיוני, המבוסס על דמויות ביוגרפיות וסיפור היסטורי. בשנת 1692 נשפטו, נכלאו והוצאו להורג בעיר סיילם שבצפון מזרח ארצות הברית נשים וגברים שנחשדו בכישוף. שרה אוסבורן הייתה אחת הנדונות הראשונות למוות בתלייה באשמת כישוף. חידת דמותה עומדת במרכז הספר וזוכה לפיתוח בדיוני חופשי, אשר נחלץ באופן פרוע מתוך העובדות ההיסטוריות ומפליג מהן הלאה.
דמותה המיוחדת והפרובוקטיבית של שרה אוסבורן וסיפור הרשעתה משמשים לעיצובה של אלגוריה על הרעות החולות של דעות קדומות ובורות כלפי מי שמעיזים ללכת נגד הזרם.
...
|
|
4.
|
|
הָעוֹלָם בַּחוּץ נֶעֱלַם, הַכֹּל הָיָה בִּפְנִים,
כְּמוֹ מְעָרָה שֶׁנִּקְוָה בָּהּ מַעְיָן לְיַד עֵץ חָרוּבִים,
כְּמוֹ כְּאֵב.
ורד טוהר כותבת שירים ישירים מאוד, המחוייבים לאמת, גם אם היא אכזרית, גם אם יש בה תשוקה חשופה, עלבון, זעם או אלימות. עם זאת, מתחת לפני השטח רוחשים מעמקיהם המהדהדים של השפה העברית ועולם הטקסט היהודי — מעמקים הפותחים מרחב של יופי ונחמה, השלמה ותיקון.
הביטוי הבסיסי לרב־ממדיות של שירי הספר הוא מסע החיים של המשוררת, אשר ראשיתו בילדותה בבאר שבע. מסע זה סימן לה ללא הרף גבולות שהיא לא אמורה לחצות. על כן לא היתה לה ברירה אלא להתנפץ לתוכם כדי לפלס לה דרך עצמאית, זהירה ונחושה כאחד.
בתוך ההתנפצות, בתוך הארעיות, בתוך הקונפליקט בין תשוקת הנדידה לתשוקת ההתמקמות — מייצרת הכתיבה מרחב מוגן של אפשרות לאהבה....
|
|
