לא שונה אנוכי/ אירית תהילה סולטן
לא שונה אנוכי,
מתינוק שזה עתה נולד.
הכיצד אוכל להיות קיימת
ללא אדם שיעטוף, ללא מגע.
לא שונה אנוכי,
אל תטיל ספק.
יש רצונות,תקוות.
איך אשאר איתך כאן,
אולי אמות.
דומה אנוכי,
האמן לי.
אם יעבור עוד יום
ללא מגע אנושי,
יהיה עלייך לחפור באת,
ולקדש העלמותי.
לא שונה אנוכי.
אלחש לך יום ויום.
ובלילה תפנה גבך
כחומה ללא צבע,
אל מול עיני הפקוחות.
לא שונה אנוכי,
הגוף לא מצליח לשאת.
זקוקה למגע ידיים רכות,
לשפתיים צפופות.
גם אני דומה,
רועדת לידך.
קור מצמרר גופך
מוליך אלי
וכל מה שאחשוק בו,
יופיע ללא צנע במחשבותי.
בדיוק אותו דבר אנוכי.
הינך קרוב כמעט אך,לא בלי די.
אין שוני!,אף לא מעט! ביני
לבין הקט.
אנוכי לא נמצאת יותר,
הכול אשליך עלייך.
חולקים מיטה ללא שמץ נגיעה.
אנוכי לא נמצאת יותר,
אנוכי איננה.
בצער רב, מתתי
וביגון, אמשיך לכאוב גם כאן.
ללא אהבתך,ללא מגע.
סלח לי,
גורלי ניתן בידך.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאירית תהילה סולטן
לא שונה אנוכי,
מתינוק שזה עתה נולד.
הכיצד אוכל להיות קיימת
ללא אדם שיעטוף, ללא מגע.
לא שונה אנוכי,
אל תטיל ספק.
יש רצונות,תקוות.
איך אשאר איתך כאן,
אולי אמות.
דומה אנוכי,
האמן לי.
אם יעבור עוד יום
ללא מגע אנושי,
יהיה עלייך לחפור באת,
ולקדש העלמותי.
לא שונה אנוכי.
אלחש לך יום ויום.
ובלילה תפנה גבך
כחומה ללא צבע,
אל מול עיני הפקוחות.
לא שונה אנוכי,
הגוף לא מצליח לשאת.
זקוקה למגע ידיים רכות,
לשפתיים צפופות.
גם אני דומה,
רועדת לידך.
קור מצמרר גופך
מוליך אלי
וכל מה שאחשוק בו,
יופיע ללא צנע במחשבותי.
בדיוק אותו דבר אנוכי.
הינך קרוב כמעט אך,לא בלי די.
אין שוני!,אף לא מעט! ביני
לבין הקט.
אנוכי לא נמצאת יותר,
הכול אשליך עלייך.
חולקים מיטה ללא שמץ נגיעה.
אנוכי לא נמצאת יותר,
אנוכי איננה.
בצער רב, מתתי
וביגון, אמשיך לכאוב גם כאן.
ללא אהבתך,ללא מגע.
סלח לי,
גורלי ניתן בידך.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לאירית תהילה סולטן