ואנחנו, לא השתגענו? שאל לאון, לא היה נדמה לנו, כשרקדנו על הקבר השחור של היטלר, שניצחנו והקמנו מדינה חזקה ושכל הנאצים נעלמו? אז רדפנו אחרי כמה זקנים ותלינו אחד. שרפנו אותו ופיזרנו בים כמו בגירוש שדים. אבל ריכזנו בעצמנו שישה מיליון יהודים. הקמנו סביבם מגדלי שמירה עם חומה ופטרולים שנעו בפנים ובחוץ."

אב מבוגר וילדתו נשארים לבדם בדירת קרקע בתל אביב נטושה. הרחובות ריקים מאדם, הדירות עזובות, רק הספרים לא נבזזו מהן. חולדות חסרות פחד תרות אחר אוכל, וחבר אחד מתבצר כחולד במחילתו. בארץ שהטבע שב ומשתלט עליה יוצאים האב ובתו למסע אל הספן הישיש וייס, ובסירתו ינסו להפליג אל אי מקלט. בעדינות ובצמצום לירי מגולל יגאל סרנה עלילה של נטישה ונדודים, וחושף כך את הזיקות האינטימיות ביותר של המקום שאנו חיים בו.

משך כעשרים שנים, עד כתיבת "2023", יצאו לאור כל ספרי דרך הוצאות הספרים המוכרות. 2023" הופק בדרך חדשה ושונה. הכסף הנחוץ ליצירתו גויס באמצעות אתר הד–סטארט, מעל דפי הפייסבוק, ובעזרתם הנדיבה של כ–770 תומכים ורוכשים. לצורך הוצאתו לאור הקמנו, נועה אסטרייכר ואני, את הוצאת "קיפוד". הספר נערך, עוצב, נבדק והודפס בעזרת קבוצה נבחרת של בעלי מקצוע שעבדו תמורת שכר הוגן. הצלם אלדד רפאלי העניק את התצלומים שעל שער הספר ובין דפיו.

יגאל סרנה

תל אביבי, יליד 1952 עיתונאי שטח וסופר. אב לשניים, בן ובת. איש חסר שקט. בגיל 50 התגבר האי שקט לכדי שיטפון. צצו שאלות שתבעו תשובה מיידית. התרחשה רעידת אדמה ביתית שמתוכה צפו ועלו תשובות חדשות. מסקרנות. "דברים שמתפרקים", אומרת פמה צ'ודרון, "הם מעין מבחן וגם מעין ריפוי". ... המשך לקרוא

שם הספר
מקום של אושר
מוזונגו - סיפורו של המטוס שנפל על הרי הירח
יונה וולך - מהדורת 1993 - כריכה קשה
צייד הזכרון
שיטפון