מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים אדירים - לעיתים אף קיומיים - מאז הולדתה ועד ימינו. ספק אם יכלה לעמוד בהם ללא הגיבוי הפוליטי, הבטחוני והכלכלי מצד האומה האמריקנית ועקב כך גם מצד הממשל )על אף מעלות ומורדות במרוצת השנים(. גיבוי זה אינו מובן מאליו. יש לזכור כי היהודים, פחות משני אחוז מאוכלוסיית ארה"ב, נוטים באופן עקבי למפלגה הדמוקרטית, בעוד שכמה מגדולי ידידי ישראל בבית הלבן היו דווקא נשיאים רפובליקנים. החידה רק מתעצמת נוכח אדישות ארה"ב לעניין היהודי עד קרוב לסוף מלחה"ע השניה והאטימות המשוועת )בעיקר מצד הממשל( נוכח השואה. יתרה מכך, במערכת הקהילתית היהודית, הציונות האמריקנית, אך שנים ספורות קודם לכן, היתה תנועה שולית ודלת השפעה. אף על פי כן, בחומש של 1943-1948 , כשתלותה של בריטניה הקורסת בארה"ב העבירה את ההכרעה המדינית בשאלת ארץ-ישראל לזירה האמריקנית, דווקא אז התחולל מפנה תודעתי חסר תקדים בדעת הקהל האמריקנית. חוגי כמורה נוצרית לכיתותיה השונות ואמצעי התקשורת נסחפו בגל גואה של תמיכה במדינה יהודית בארץ-ישראל, והמוני הקהילה היהודית עצמה, רובם בני מהגרים מרקע לא דמוקרטי, הפכו למזדהים באופן כמעט טוטאלי עם הציונות והתגייסו, לראשונה, להפעלת לחץ אלקטורלי על המערכת הפוליטית האמריקנית. השפעתם של שינויים דרמטיים אלה, בני אותו חומש גורלי, מלווה את מדינת ישראל עד היום. שינויים אלה נבעו ממערכה מדינית הירואית שניהלה הציונות האמריקנית, על תמיכתה של הקהילה היהודית, על דעת הקהל האמריקנית, ואף על הלגיטימציה הבינלאומית הברורה ביותר שניתנה אי פעם לרעיון הציוני, הלא היא החלטת עצרת האו”ם בכ”ט בנובמבר 1947 . יחד עם זאת, סיפורה של מערכה מדינית זו מהווה פרשה עלומה בעיני מרבית הציבור הישראלי. על מערכה זו ניצח הרב אבא הלל סילבר ) 1963-1893 (, אחד מגדולי ומאחרוני המנהיגים הרוחניים בארה”ב. הבנתו את כוח ההמון בדמוקרטיה, קריאתו את הלכי הרוח בציבור האמריקני, הדתי ברובו, ומנהיגותו האישית, הם שהובילו לאותם הישגים היסטוריים ולהנחת מסד הקבע לשדולה הפרו-ישראלית הרשמית, האפקטיבית ביותר בפוליטיקה האתנית בארה”ב עד היום. הביוגרפיה המוצעת בזאת, מתמקדת בתקופת הנהגתו של סילבר את אותה מערכה מדינית. נח אוריין )הרצוג( יליד פולין, 1932 , כיהן בתפקידים בכירים בסוכנות היהודית, בקשרי חוץ של הטכניון ובייצוג מוסדות יהודיים-אמריקניים בישראל והורה באוניברסיטת חיפה - “אורנים”, בתכנית לימודי חו”ל

מדינת ישראל ניצבת בפני אתגרים אדירים - לעיתים אף קיומיים - מאז הולדתה ועד ימינו. ספק אם יכלה לעמוד בהם ללא הגיבוי הפוליטי, הבטחוני והכלכלי מצד האומה האמריקנית ועקב כך גם מצד הממשל )על אף מעלות ומורדות במרוצת השנים(. גיבוי זה אינו מובן מאליו. יש לזכור כי היהודים, פחות משני אחוז מאוכלוסיית ארה"ב, נוטים באופן עקבי למפלגה הדמוקרטית, בעוד שכמה מגדולי ידידי ישראל בבית הלבן היו דווקא נשיאים רפובליקנים. החידה רק מתעצמת נוכח אדישות ארה"ב לעניין היהודי עד קרוב לסוף מלחה"ע השניה והאטימות המשוועת )בעיקר מצד הממשל( נוכח השואה. יתרה מכך, במערכת הקהילתית היהודית, הציונות האמריקנית, אך שנים ספורות קודם לכן, היתה תנועה שולית ודלת השפעה. אף על פי כן, בחומש של 1943-1948 , כשתלותה של בריטניה הקורסת בארה"ב העבירה את ההכרעה המדינית בשאלת ארץ-ישראל לזירה האמריקנית, דווקא אז התחולל מפנה תודעתי חסר תקדים בדעת הקהל האמריקנית. חוגי כמורה נוצרית לכיתותיה השונות ואמצעי התקשורת נסחפו בגל גואה של תמיכה במדינה יהודית בארץ-ישראל, והמוני הקהילה היהודית עצמה, רובם בני מהגרים מרקע לא דמוקרטי, הפכו למזדהים באופן כמעט טוטאלי עם הציונות והתגייסו, לראשונה, להפעלת לחץ אלקטורלי על המערכת הפוליטית האמריקנית. השפעתם של שינויים דרמטיים אלה, בני אותו חומש גורלי, מלווה את מדינת ישראל עד היום. שינויים אלה נבעו ממערכה מדינית הירואית שניהלה הציונות האמריקנית, על תמיכתה של הקהילה היהודית, על דעת הקהל האמריקנית, ואף על הלגיטימציה הבינלאומית הברורה ביותר שניתנה אי פעם לרעיון הציוני, הלא היא החלטת עצרת האו”ם בכ”ט בנובמבר 1947 . יחד עם זאת, סיפורה של מערכה מדינית זו מהווה פרשה עלומה בעיני מרבית הציבור הישראלי. על מערכה זו ניצח הרב אבא הלל סילבר ) 1963-1893 (, אחד מגדולי ומאחרוני המנהיגים הרוחניים בארה”ב. הבנתו את כוח ההמון בדמוקרטיה, קריאתו את הלכי הרוח בציבור האמריקני, הדתי ברובו, ומנהיגותו האישית, הם שהובילו לאותם הישגים היסטוריים ולהנחת מסד הקבע לשדולה הפרו-ישראלית הרשמית, האפקטיבית ביותר בפוליטיקה האתנית בארה”ב עד היום. הביוגרפיה המוצעת בזאת, מתמקדת בתקופת הנהגתו של סילבר את אותה מערכה מדינית. נח אוריין )הרצוג( יליד פולין, 1932 , כיהן בתפקידים בכירים בסוכנות היהודית, בקשרי חוץ של הטכניון ובייצוג מוסדות יהודיים-אמריקניים בישראל והורה באוניברסיטת חיפה - “אורנים”, בתכנית לימודי חו”ל