קהילת השומרונים, שיש בה היום פחות מאלף נפשות, הייתה חלק ניכר מאוכלוסי ארץ ישראל בתקופה התלמודית-הביזנטית. מן המאה השלישית לספירה עד הכיבוש המוסלמי דיברו השומרונים בשפה הארמית בחיי היום-יום, ואף חיברו בה ספרות דומה לספרות חז"ל. אז נכתבו בלהג הארמי-השומרוני מדרשים ייחודיים ופיוטים שמשמשים את הקהילה עד היום הזה. אבל התיאור המדעי של הלהג הזה לקה בחסר, והדבר הִקשה את הבנת הטקסטים והרעיונות המתבטאים בהם. ספר זה מתאר את תחביר הצורות של הארמית השומרונית, ובכך הוא פותח לחוקר חלון אל העולם הלשוני, הספרותי והדתי של השומרונים בתקופה הביזנטית. זה תיאור יחיד מסוגו זה מאה ושישים שנה.
כריסטיאן שטאדל הוא מרצה במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. תחומי מחקריו העיקריים הם לשונות השומרונים ולהגים ארמיים. בספרו הראשון חקר את השפעת העברית על לשון המגילות הארמיות מקומראן.

קהילת השומרונים, שיש בה היום פחות מאלף נפשות, הייתה חלק ניכר מאוכלוסי ארץ ישראל בתקופה התלמודית-הביזנטית. מן המאה השלישית לספירה עד הכיבוש המוסלמי דיברו השומרונים בשפה הארמית בחיי היום-יום, ואף חיברו בה ספרות דומה לספרות חז"ל. אז נכתבו בלהג הארמי-השומרוני מדרשים ייחודיים ופיוטים שמשמשים את הקהילה עד היום הזה. אבל התיאור המדעי של הלהג הזה לקה בחסר, והדבר הִקשה את הבנת הטקסטים והרעיונות המתבטאים בהם. ספר זה מתאר את תחביר הצורות של הארמית השומרונית, ובכך הוא פותח לחוקר חלון אל העולם הלשוני, הספרותי והדתי של השומרונים בתקופה הביזנטית. זה תיאור יחיד מסוגו זה מאה ושישים שנה.
כריסטיאן שטאדל הוא מרצה במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב. תחומי מחקריו העיקריים הם לשונות השומרונים ולהגים ארמיים. בספרו הראשון חקר את השפעת העברית על לשון המגילות הארמיות מקומראן.