תקציר הספר
מדינת פאנם בוערת. בכל המחוזות מתנהלים קרבות נוראיים בין חיילי הקפיטול והמורדים.
אבל ההתקוממות לא תוכל להמשיך ללא מנהיג שיחדיר בעם אומץ ותקווה. המורדים זקוקים לעורבני החקיין שלהם. כעת עומדת קטניס בפני הקרב הקשה מכול - הקרב המתחולל בתוכה: האם תוכל לקחת על עצמה תפקיד גורלי שכזה? ואם תעשה זאת, מה יעלה בגורלו של פיטה השבוי בידי הקפיטול?

ביקורות על הספר ועל הסדרה:
"הספר הזה רדף אותי. הייתי חייבת לקחת אותו לארוחת ערב ולקרוא מתחת לשולחן כדי שלא איאלץ להפסיק. הסיפור לא עזב אותי גם אחרי שסיימתי לקרוא. במשך כמה לילות שכבתי ערה במיטה וחשבתי עליו. מדהים." סטפני מאייר, מחברת "דמדומים"

"סיפור ההרפתקאות הקרוב ביותר לשלמות שקראתי אי פעם. קולינס הפכה את סיפור המבוך המיתולוגי למעשיה מצמררת ואמינה. הקוראים יהיו רעבים לעוד."
ריק ריירדן, מחבר סדרת פרסי ג'קסון

"רומן מורט עצבים ומהיר ששומר על מתח תמידי. לא יכולתי להפסיק לקרוא." סטפן קינג

"הרפתקה משובחת וממכרת. מומלץ." קובי קמין, גלובס

"בספר הראשון משחקי הרעב קיבלתי כקורא את קטניס הצעירה, דמות שקל להזדהות עימה ועם חבריה, בתוספת סיפור הרפתקאות קולח בעולם דמיוני. ספר ההמשך "התלקחות" לא רק שומר על המינון הגבוה של הרפתקאות ומעמיק את דמותה של קטניס, אלא נגמר בטעם של עוד. לצעירים ולצעירים ברוחם - ספר מושלם לשעות הפנאי."
קובי קמין ויאיר לוינשטיין, גלובס

"ספר יפה, עשיר ומעורר מחשבה." מור אסאל לאישה

"גם ימים לאחר קריאת הספר לא תוכלו שלא לחשוב עליו" לילך וולך, וואלה

"נקרא בנשימה עצורה." ענבל מלכה, הארץ
"יש כאן עוז רוח, אומץ, תושייה, דמיון מופלא וקצב מטורף, ממש כמו בספרי המופת המשובחים ביותר של הז'אנר." רן בן-נון, ידיעות אחרונות

"סוזן קולינס יודעת לבנות סיפור, יודעת איך לכווץ לבבות וקרביים, להפתיע כל פעם מחדש ולשמור על קצב אינטנסיבי ועל מתח גבוה מעמוד לעמוד, מפרק לפרק ומספר לספר. אבל בעולם של 'משחקי הרעב' מסתתרים גם רבדים עמוקים ומשמעותיים הרבה יותר."
טלי כוכבי, הפנקס


סוזן קולינס כותבת מאז 1991 לתוכניות הילדים של הטלוויזיה האמריקנית. את סדרת משחקי הרעב כתבה בהשראת סיפורי טרויה וקרבות הגלדיאטורים, וגם תוכניות הריאליטי המודרניות. בסגנונה הישיר היא שואבת את הקורא לעולם של מתח, הרפתקה ובחירות מוסריות, עולם שבו הבידור והכוח חשובים יותר מהחיים עצמם. משחקי הרעב מתרחשים בעולם עתידני, אך האם העתיד הזה רחוק כל כך?
סוזן קולינס נולדה בארצות הברית בשנת 1962. היא גרה בקונטיקט עם בן זוגה וילדיה, ועם זוג חתולי רחוב מאומצים.


רשימות קריאה בהן מופיע עורבני חקיין - משחקי הרעב #3
טובים | אסף בן 40 מרעננה רשימת הקריאה עודכנה לפני 3 ימים

קראתי | Roeeyaron בן 24 מחיפה רשימת הקריאה עודכנה לפני 3 ימים

הקטלוג המאוחד - השאלה מספריות ציבוריות
שם הספריה זמינות הזמנה הזמנה עד הבית

ספרייה עירונית כרמיאל

יש עותק פנוי [ הזמן הספר ]

השוואת מחירים מחברי סימניה
שם המוכר מיקום מצב הספר מחיר מבוקש
שטיין ספרים - בין 20 ל-50 אחוז הנחה על ספרים נבחרים בחנות

חיסול כל מלאי הספרים החל מ10 שח לספר==0528265504=דוד==ירושלים

חדש לגמרי 45 ₪ [קנה משומש]
לילך123

בת ים

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
דייב 0509500061 משלוחים לכל הארץ

חיפה משלוחים לארץ ולחו

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]
מובי דיק ספרים | 04-8705533 | http://is.gd/mbook

חיפה - משלוח בארץ ולחו"ל

טוב 25 ₪ [קנה משומש]
גולדמונד ספרים (נא להשאיר מספר טלפון)

חיפה

טוב 30 ₪ [קנה משומש]
ח פ צ י ב ה רחובות 08-9468441

רחובות

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
מרתף הספרים 048625719

חיפה 048625719

חדש לגמרי 50 ₪ [קנה משומש]
סיפור פשוט

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
ילנה

אשדוד

חדש לגמרי 20 ₪ [קנה משומש]
קראתי את זה :)

ירושלים

כחדש 45 ₪ [קנה משומש]
דן

תל אביב 6153001

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
Bar

המרכז

כחדש 30 ₪ [קנה משומש]
טיפטיפ

חיפה

חדש לגמרי 45 ₪ [קנה משומש]
בתרי זוזי - 072-2128068

רחובות

טוב 35 ₪ [קנה משומש]
סנונית

חיפה

חדש לגמרי 50 ₪ [קנה משומש]
liranhr

כפר תבור

חדש לגמרי 35 ₪ [קנה משומש]
natan zakin

קרית ביאליק

חדש לגמרי 45 ₪ [קנה משומש]
KillerQueen

באר שבע

חדש לגמרי 30 ₪ [קנה משומש]
לילך

מודיעין

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
שולמית

בית חלקיה

כחדש 50 ₪ [קנה משומש]
bdana

תל אביב

כחדש 40 ₪ [קנה משומש]
BadassNerd

לוד

כחדש 65 ₪ [קנה משומש]
oferbe83

חיפה

כחדש 35 ₪ [קנה משומש]
עדן(:

נתניה

חדש לגמרי 50 ₪ [קנה משומש]
מישהי

חולון

חדש לגמרי 70 ₪ [קנה משומש]
NOAM

מעלה אדומים

חדש לגמרי 40 ₪ [קנה משומש]

אלון דה אלפרט

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

42 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
****



הנה, הגיע השלישי. צ'י-צ'ינג!! אין ספק שבצומת ספרים וסטימצקי מחככים ידיים בסיפוק כשצבא נערות בנות 14 מרוקן להן את המדפים.
אני עצמי לא חיכיתי עד עכשיו. השניים הקודמים היו, כאמור, חטיפים נעימים לחך, כך שאצתי לחנות ורכשתי אותו באנגלית כבר לפני שבועיים שלושה.
טוב, בואו נדבר על השם. "משחקי הרעב" זה שם טוב. קליט, מסתורי ומסקרן. מצד אחד משחקים, מצד שני רעב. אוווו, מפחיד. "התלקחות" הוא לא שם של ספר אלא של סרט - אבל על זה אנחנו מדברים, לא? הטרילוגיה הזו נכתבה, זה ברור, בשביל להפוך במהירות להצלחה קולנועית.
ואז מגיע לנו "עורבני חקיין". מה זה? איפה דיוויד אטינבורו שיסביר לנו בקול דידקטי על מנהגי החיזור של נקבת העורבני החקיין? בעיניי זו נפילה היסטרית, שהיא אך ורק עניין של תרגום. באנגלית זה "Mockingjay" - עדיין לא משהו, אבל נפלא ביחס לשם העברי. היה אפשר להתאמץ קצת יותר, בייחוד כשהציפור הזו היא כה חשובה, בהיותה סמל למרד שאופף את פאנם, ומייצגת את דמותה של קטניס כאייקון שלו.
סוזן קולינס חותמת את הטרילוגיה של משחקי הרעב בספר טוב לא פחות מהשניים שקדמו לו, ואפילו יותר מהם הוא מלא באש, קרבות, דם ועוד פירוטכניקה. אנחנו פוגשים בו את קטניס כשהיא מפורקת, עייפה, שבורה וחסרת אמונה, כשהיא אינה יודעת במי להאמין ובמי לבטוח, כשהיא נדרשת להציג כלפי חוץ את עצמה כמנהיגת המרד העשוייה לבלי חת. החצי הראשון של הספר מתעסק באופן מייגע קמעא בחיבוטי הנפש הפאתטיים שלה לגבי פיטה וגייל, העולם והחתול, הנשיא סנואו ועצמה, עד שמתחשק להחטיף לה שתי סטירות שתצא מזה.
ברוך השם, לקראת החלק השני חוזרים שוב לאקשן מצויין וכתוב היטב המוכר לנו מזירות משחקי הרעב, מתובל בסצנות גרפיות, אכזריות ומספקות. סוף סוף אין לקטניס זמן ממש לחשוב על מורכבותם של החיים, משל היתה כוכבת באחרונת אופרות הסבון, אלא היא נדרשת להחליט, לירות, להרוג ולפצוע, לפצלח ולשרוף, לפצפץ, להשמיד ולמסמס.

ואז, אה, זהו. זה נגמר. אפשר לפתוח עיניים. סוזן קולינס, את יכולה ללכת לבנק בשקט. קטניס כבר תמצא מה לעשות בחיים השלווים שאחרי הטרילוגיה. אומרים שבערב יש בנשיונל ג'אוגרפיק סרט על העורבני החקיין.



****
אנג'ל

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

34 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
שלושים וארבע.
משהו כאן לא בסדר.
האם קולינס מתדרדרת???
לצערי, התשובה, באמת ובתמים, היא כן.

בעוד אמא ואח שלי מסתובבים כאן ומסיחים מעט את דעתי אחרי ששאפו גז הליום, (אל תשאלו) והם נשמעים כמו שני ערסים שיכורים, (באמת לא כדאי לשאול) קלטתי ששום דבר (אפילו לא הם) גורם לי לשמוח קצת יותר אחרי הסוף המאכזב.

----------------------------

אחרי אלפי תיחנונים, ניעורי כתף חפוזים והבטחות, סוף סוף הצלחתי להשיג את הספר, ולו רק לעשרים וארבע שעות.
התחלתי את הספר במהירות, ההתחלה הייתה רגועה, משעממת.
לא מתאימה לקולינס.

היא מציגה את קטניס שלנו כ"מבולבלת נפשית" מה לכל הרוחות?!
מהנקודה הזאת הכל התחיל להתדרדר.

קטניס מתחילה להשתגע, גם פיניק, גייל הופך קר ומרוחק, יש לי רשימה ארוכה מאוד של דמויות שהשתנו (ולווא דווקא לטובה) בספר הזה.

רשימה ארוכה של אכזבות, רשימה ארוכה של חוסר התלהבות.
אבל רק התחלנו (*כינורות ברקע*).

פיטה שלנו הופך משוגע לגמרי, חשבתי שהוא שביב קטן של שפיות, אדם שאפשר להיעזר בו ולהישען עליו, מאז שהוא הפך למשוגע ונתן לאש השנאה והבלבול לשרוף אותו (*הבעה דרמטית*) הוא הפך שונה, אחר, אין לי חיבה אל הדמות הזאת, אני נזכרת בדמות היותר טובה שהוא היה פעם ומנידה בראשי בעצב. אוי הדרמה.

שרשרת של אכזבות, קטניס נותנת הרגשה ריקה, היא לא ריגשה אותי כמו שריגשה פעם, הצמרמורת נעלמה כלא הייתה, למילים לא היו עוד משמעות.

היה קשה לקלוט את סדר האירועים, ולמוות של כמה מהדמויות החשובות לא היה ערך בשביל קטניס.
ספר מדכא וחשוך, בלי אור בקצה המנהרה שיעזור לנו להתאזן *נופלת מצוק כדי להדגיש*).

הנה לנו כמה דברים חשובים על דמות בעלת ערך גדול, שמתה-
פיניק היה אדם חשוב, בעל ברית של קטניס, בעלי ברית רגשית, שניהם חלקו את אותה הרגשה לגבי אהוביהם הכלואים אצל הקפיטול.
לקטניס לא היו שום יחסי אנוש לגבי חברינו הוותיק, היא הרגה אותו בלי למצמץ, ואפילו לא העזה להזהיר אותו, לומר מילה אחרונה, להיפרד לרגע, מילה אחת מזורגגת!

הכל היה מהיר מידי בספר, עצב שורר, דיכאון מבאס, לחץ לקראת סיום.

מלא ברגשות משעממים והחזרה על שורות שידועות לנו וזכורות לנו היטב, זה נותן הרגשה שקולינס מחפשת רעיון טוב בשביל צמרמורת שתקבל כתגובה, אבל הוא פשוט מיושן וחזר על עצמו יותר מידי כדי לעורר רגשות כלשהם.

קטניס הפכה רדודה, כדי להשיג מה שהיא רוצה היא משתיקה כל הזמן בנשיקות, רק בנשיקות, פיטה וגייל הופכים למעין בובות וזה לא ממש משעשע.

אבל, הוא עדיין שווה קריאה, והוא עדיין חובה לקהל המעריצים של משחקי הרעב.
הוא עדיין מותח, ולא צפוי יותר מידי.
נשארו חותמות מעטות של הסופרת, אבל הן עדיין טובות ומזכירות לי שהספר שלה, רק שלה.

קולינס אולי הייתה צריכה לעצור בספר הראשון, בנקודת השיא, ואם הייתה עושה את זה היא לא הייתה נופלת מטה, אבל אני שמחה שהמשיכה, זה מזכיר לי שסופרים אנושיים ובכל מקרה הם עושים טעויות.
שין שין

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

32 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
זהירות ספוליירים!

ובכן...
סיימתי את טרילוגיית משחקי הרעב, זה לקח לי שבוע בערך, ולהלן מסקנותיי הסופיות, הנחרצות והבלתי משתמעות לשני פנים:
קודם כל אני חייבת לציין ששלושת הספרים קריאים, קולחים וסוחפים ביותר, page turners אמיתיים. כבר מזמן לא קראתי ספרי נוער, למעשה מאז סאגת הארי פוטר, אותה קראתי בזמן אמת עם פירסומה, והטרילוגיה של סוזן קולינס בהחלט מספקת את הסחורה.

האמת היא שנשארתי מעודכנת בעולם ספרות הנוער הפופולארית בזכות אין סוף בוק ריפורטס בע"פ ובכתב של תלמידי החביבים אשר השמיעו באוזניי שוב ושוב, באנגלית עילגת ברמה זו או אחרת, את עלילותיהם של אותם ספרים, עד שחשתי שכמעט קראתי אותם בעצמי.
כך התוודעתי לעלילותיהם של בלה ואדוארד מפיותיהן של בנות 13 חולות אהבה ושטופות הורמונים. ולסיפוריהם המופלאים של ארטמיס פאוול ופרסי ג'קסון ממתבגרים חמודים ומחוצ'קנים בני גילן.
העדכונים האלו סיפקו את סקרנותי והשאירו אותי לגמרי בעניינים עד שגיליתי לתדהמתי ולהפתעתי שבתי המתוקה, קוראת גם היא ספר נוער אופנתי. מיד מיהרתי לחמוס אותו מספרייתה ולבדוק במה מדובר.

טוב, אז לא זו לא ספרות מופת, אך בהחלט יצירה ראויה.
בראש ובראשונה אהבתי שהדמות הראשית היא בת. כן, כן, ילדה, נערה, נקבה מה שתרצו. לבנות שלנו כל כך חסרות דמויות להזדהות איתן. דמויות חכמות, אמיצות יוזמות מדור אחר מה"האסופית" ו"נשים קטנות" שכבודן במקומן מונח, אבל הן ממש לא מודלים לחיקוי לנערה במאה ה-21.
אז קטניס היא אחלה גיבורה, ובספר יש עוד לא מעט דמויות נשיות אמיצות, חכמות ומעניינות, כמו פרים, רו, מאדג', ג'ואנה ואפילו סיי "שומן" והמפקדת קוין. בקיצור sisters are doing it for themselves!

לעומתן, ואני לא יודעת איך אף אחד לא התייחס לכך קודם, פיטה, בן הזוג המושלם, הוא פשוט נשי. הוא בחור יפה (אפילו יותר מקטניס) רגיש, שם את צרכי הזולת לפני צרכיו, בחור חמוד שאופה ומצייר. איזה מזל שקטניס זרקה את גייל המעצבן ובחרה את פיטה המתוק.

קטניס היא אישה עם ביצים אבל גם דמות מוסרית מתלבטת ומתחבטת (לפעמים קצת יותר מדי, כפי שטענו חלק מהקוראים האחרים). היא יודעת ומבינה שמלחמה היא לא משחק מחשב, שלכל מעשה יש השלכות וגם בין "הרעים" יש אנשים טובים, חפים מפשע וסתם ילדים או עוברי אורח תמימים. זוהי עוד סיבה טובה לבחור בסוף בפיטה הרגיש ולא בגייל החייל המושלם שמוכן לפוצץ את "ההר" במחוז שתיים על יושביו, בלי להתחשב בתוצאות. קטניס מפגינה ראייה הרבה יותר רחבה והומנית כשהיא טוענת ש"אנחנו כורים, וכורים לא מפוצצים כורים אחרים". מאוד אהבתי את התנהגותה בסיטואציה הזו, את ההתעקשות שלה להשאיר נתיב מילוט ללכודים והניסיון שלה לאפשר את חילוצם במחיר סיכון עצמי.

לדעתי החלק השלישי הוא הטוב מבין השלושה. הוא גם הקשה, האפל והאלים משלושתם. הוא גם פחות מתאים לילדים ולנוער שזועזעו מהאלימות הגראפית ולא הבינו תמיד את התיאורים המאוד אותנטיים של פוסט טראומה והלם קרב ופירשו את זה כ"מה פתאום קטניס משתגעת?" ו"למה כל החפירות האלו?". אז זהו, שהלם קרב לא תמיד כל כך חינני, והתלבטויות מוסריות ורגשיות עוברות פחות טוב מאקשן טהור אבל זה מה שעושה את הספר השלישי להרבה יותר מורכב ובעל ערך.

הטוויסט האחרון בספר, כאשר קטניס מחליטה להרוג את הנשיאה קוין, לאחר שהיא מבינה שהיא לא פחות גרועה מסנואו, הוא לדעתי יציאה ממש גאונית. קולינס ממחישה לקוראיה הצעירים שלא רק כל "הרעים" באמת רעים, גם לא כל "הטובים" באמת טובים. בעולם האמיתי שני הצדדים מונעים מאינטרסים ומשתמשים בעצם באותו ספר הנחיות. לכן, מי שבעצם מפוצץ את ילדי הקפיטול, ובסוף הורג את כוח החילוץ ואת פרים, הוא כוח המורדים, בהוראת הנשיאה קוין ובביצועו של גייל, החייל הטוב שמבצע כל פקודה בלי לחשוב. התירוץ הוא כמובן, סיום מהיר של המלחמה (גם אתם חשבתם על הפצצת הירושימה ונגסאקי ע"י האמריקאים?) אבל התוצאות של הפעולה הן הרסניות.

לסיום, קולינס יצרה טרילוגיית ספרי אקשן סוחפת, עם גיבורה אמיתית ואנושית וערך נוסף מוסרי והומני. אני אהבתי.
ליילק 31 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מכירים את זה, שאתם קוראים ספר, שהוא פשוט מעולה ומאכזב באותו זמן?
כי זה בדיוק מה שהיה פה.

סוזן קולינס מסיימת את הטרילוגיה המותחת והמרתקת בספר שלישי ואחרון, מדכא ומציאותי.
סוזן קולינס קוטפת את הגיבורים האהובים עלינו בזה אחר זה, חושפת את הסודות, מאפשרת לאלו שנותרו חיים להשתגע. היא נותנת לנו לטעום; טעימה קטנה ממלוא האכזריות בעולם שיצרה. ואז היא מסיימת.

לא, הוא לא יוצא מהראש. שום דבר לא נפתר.אני חייבת עוד מידע, אני רוצה לדעת מה קורה עם כל מי שאהבתי. אני מרגישה כאילו יש מעט מדי פרטים, הסיום מבלבל, אני מאוכזבת. אני רוצה עוד.

אבל כנראה שמשחקי הרעב נגמרו.


yaelhar

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

29 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
את "משחקי הרעב" קראתי - ואהבתי - מזמן. "התלקחות" חיכה על המדף הרבה חודשים, והיה מחכה עוד כי אני לא אוהבת ספרי המשך, אבל השאילו לי את הספר הזה, אז קראתי את שניהם במכה. הטרילוגיה היא למעשה ספר אחד שחולק לשלושה, כשכל ספר נפתח בדיוק במקום בו הספר הקודם הסתיים.
יש 431 ביקורות על ספרי הסידרה. זו סידרה שזכתה להמון רגשות והתייחסויות. רוב ההתייחסויות הן מצעירים. הסידרה נתפסת כמיועדת לנוער: גיל הגיבורים, המון אקשן, "טרילוגיה", מצביעים על נוער. אבל כמו שאמרו כבר לפני הדילמות בהן עוסקת הסידרה אינן נושאים שנוער יעסוק בהם, או אפילו יהיה ער לזה שהן נידונות, ומי שקורא את הביקורות ברצף יבחין בזה בקלות.

עולם הסידרה מורכב מעיר שולטת ו 12 מחוזות משועבדים, החיים בעבודת פרך עד רעב, נשלטים ביד קשה עם פיקוח הדוק על מעשים, דיבורים, ואף מחשבות. ב"משחקי הרעב" מתבסס העיקרון של הקרבת הילדים - אין כמו הצורך ההורי לשמור על הצאצאים כאיום המרסן ומדכא כל סיכוי להתקוממות. בתוך הרקע הזה צומחת דמותה של גיבורת הסיפור. קטניס אוורדין היא בת 17. היא בעלת מיומנויות הישרדות מופלאות, אבל היא חושבת ומתנהגת כמו בת 17: העולם שלה שחור / לבן. היא אינה עוסקת בגווני הביניים. היא לא מבינה פוליטיקה, או אנשים. היא לא מודעת לרגשותיה, לא מבינה את "מאחורי הקלעים". ששם מתרחש הסיפור האמיתי. שם רצונות ושאיפות של אנשים מבוגרים יותר, מרושעים יותר, המבינים את מה שההיסטוריה מלמדת - שכששלטון ודיכוי מגיעים לסופם הם ישלמו מחיר מלא על מה שעשו. אותם מבוגרים מתוחכמים מבינים גם את ערכם של סמלים, מניפולציות ו(דיס)אינפורמציה - גם לאוכלוסייה שדוכאה והורעבה והוזנה בתערובת של לחם (צר) ושעשועים.

במסווה של סיפור הרפתקאות כתוב מצויין הספר עוסק בדילמות הרבה יותר מעמיקות: שיטות של ניתוב רגשות ההמונים, למשל. (באמצעות הפחדה ודיכוי וגם חינוך ואילוף) מניפולציות של מי שמבין את רגשות ההמונים - פוליטיקאי או סטייליסט... וגם גבול הפחד. זה שאם עוברים אותו הפחד כבר לא ישפיע, ויהפוך לחרב פיפיות לזה שהפעיל אותו.
אני מבינה את אכזבתם של הצעירים שכתבו פה. הם רוצים סוף יפה לסיפור הזה. שגיבורים מסויימים לא ימותו. שאחרים יתחברו. שאמא שנשארה לה בת יחידה תתאחד עם בתה. אבל מי שיתייחס לסיפור ברצינות יוכל לזהות בו המון מרכיבים מחיינו. אם אתם לא מאמינים לי - תקראו עיתון.
מילים

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

26 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הההה! התפרצתי לחדר שלי. יום רביעי, יום לפני ההשקה הרשמית של עורבני חקיין בארץ. עותק מוקדם הגיע לסניף הדואר כדבר דואר רשום כבר ביום שני, ויום שלישי עבר עליי בציפייה מורטת עצבים. כשאני פותחת את אריזת הקרטון העבה אני מגלה ספר אנונימי: כריכה לבנה ופשוטה עליה מוטבע רק "עורבני חקיין, סוזן קולינס, עותק קריאה מוקדם" ותאריך היציאה של הספר.
כל נים בגופי רצה להסתער על הספר, אבל למרבה הצער היו לי שיעורי בית בהיסטוריה. נאנחתי אנחה כבדה, לקחתי את הדפים עם המשימות, את עורבני חקיין ואת ספר היסטוריה שלי לקומה התחתונה של הבית, תוך שאני מקווה בסתר לבי שיהיה לי קצת זמן פנוי.

בערב התחלתי לקרוא את עורבני חקיין. יש לציין שבסוף כיתה ו' קנו לי את הספר באנגלית והתאמצתי מאוד לקרוא אותו. בסביבות עמ' 200 הבנתי שכולם הורגים אחד את השני, דפדפתי לאפילוג וגיליתי איך הכל נגמר. וזהו.
אבל בקריאה שנייה ומלאה בעברית גיליתי עולם שלם. פאנם הבוערת נפרשה מול עיניי, קטניס הלועסת את העיפרון בחדר הפיקוד במחוז 13 ומתלבטת מה לבקש. פיטה השבוי. גייל שמשקיע את כל כולו בפיתוח כלי נשק ומלכודות עבור המורדים כי הוא לא מסוגל לחשוב אפילו על קשר רומנטי עם קטניס אחרי כל מה שראה ושמע על הרומן שלה עם פיטה. לכאורה, עלילה מושלמת נוסח סוזן קולינס.

אבל איזו נפילה. קטניס, הדמות החזקה ביותר שיצא לי לקרוא (למעט קטסה מ"מחוננת", בקטעים מסויימים), נשברת במפתיע ומתחילה להרהר בבחירות שלה, במה שעבר עליה. אני לא אומרת שזה לא נחמד לחטט לה קצת בראש, אבל כשזה נמרח לאורך שליש ספר בתואנה שהיא "מבולבלת נפשית" זה ממש עובר כל גבול. הלו, קטניס יקירתי, את מנצחת ממשחקי הרעב, את רגילה שמפעילים אותך. מה זה הכעס הזה? פתאום גילית שאת רק פרצוף יפה ושאת לא שווה כלום בלי כל הרומן שלך עם פיטה? יופי, יקירתי. בוקר טוב. אולי עכשיו תוכלי לחזור לזירה ולגרום לי לשמוח קצת?

ביום חמישי הייתי צריכה לנסוע לתל אביב. נתקענו בפקק ואני מיד שלפתי את עורבני חקיין וסיימתי לקרוא.
אני לא יכולה לומר שלא נהניתי, אבל אני לא יכולה לומר שהספר מצוין. כמי שאהבה מאוד את הספרים הקודמים, נראה לי שזהו סוף מצוין לטרילוגיה שהייתה יכולה להיות יוצאת מן הכלל אבל נחלשה באמצע.

בשני החלקים האחרים של הספר האקשן חוזר. בכל זאת, יש בזה תחושה של חיפזון, מהירות ואולי אפילו רצון לסיים כבר. היה אפשר בקלות לפצל את עורבני חקיין לשניים מבחינת העלילה ולמתוח אותה בקלות על עוד ספר.

המוות של דמויות מוכרות ואהובות זו אחר זו מחליש את הספר עוד יותר. מחריד לצפות בקטניס הופכת מציידת נועזת לכלי משחק בידיים של פוליטיקאים. מאוד מחריד.

מצד שני, נהדר לגלות את היימיטץ' כמדריך טוב וכאדם שקול ואמין. יפה לגלות את השינויים שחלו באנשי הקפיטול.

ולנקודה הבוערת ביותר: פיטה. הרי זה ברור מאליו מה קטניס תבחר. למה צריך היה לגרום לו לאבד את עצמו כדי להוכיח שקטניס אוהבת אותו? נראה לי חסר תועלת ומאוד לא נחוץ.

הייתי מאוד רוצה להעניק לספר חמישה כוכבים. אבל כפי שהוא, ארבעה כוכבים יהיו נדיבות מצדי. נתפשר על שלושה בגלל ההתעסקות המוגזמת בפסיכולוגיה, האקשן הלחוץ והסוף המאולץ.
just me!-Doritoss(;

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

22 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
יומולדת!!
הפתעה!
מסעדה!
אחותי נותנת לי שקית.
ובתוכה יש -הוא ולא אחר.
עורבני החקיין!!
איזה ריגושיםם!!
אני מתחילה לקרוא.
ולקרוא.
קטניס הנערה שכ"כ התחברתי אליה,
כ"כ מיואשת!
כל דקה שלה זה לרצות למות, להלחם..
ההתחלה ממש אהבתיי.
אבל הסוףף אין מילה יותר מדוייקת: מבאס!
לאן גייל נעלם?
איך היא מביאה ילדים עם משהו שעוד שניה רוצח אותה?
איך אמא שלה עוזבת אותה ,גם שכשעכשיו היא הבת היחידה שלהה?
וכמעט כל האנשים שאהבה מתים לה מול העיניים!
מזעזעע!
בספרים האלו סוזן הופכת את החיים לכלום!
אנשים מתים על ימין ועל שמאל.
והבעיה העיקרים היא ,שהיא דאגה שהספר יהיה כל כך מציאותי,
שנרגיש שהוא כל כך מציאותי ,שפה זה דופק אותנו.
כשגמרתי את הספר פשוט המשכתי אותו על דעת עצמי לקחתי עיפרון ונייר והתחלתי לכתוב סוף טוב יותר.
מה שהיה חסר בסיפור.

קוראת הכל

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

19 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ההתלהבות סביב סדרת ספרי 'משחקי הרעב' כבר מזמן אינה בלעדית לבני נוער, ובכל זאת התלבטתי רבות אם לנסח עליהם ביקורת. עם כל הבאזז שסביבם, ולמרות האלימות הרבה שלהם, והאווירה הדכאונית והקודרת שלהם, בעיני הם עדיין, למרות הכל, מתאימים בעיקר לקוראים צעירים. מעצם זה שגיבורת העלילה היא נערה, עם מחשבות של נערה, זה לא באמת יכול היה להיות אחרת. ככה שאני קצת אמביוולנטית לגבי השורה התחתונה של ביקורת זו. אז מה אם 'עורבני חקיין' הוא ספר טפשי בעיני? הרי לא כתבו אותו בשבילי. ומן הסתם מתחתיי ומעליי בעמוד זה יימצאו הקוראים המתאימים לו, שיגמרו עליו את ההלל.

אחרי שאמרתי את זה, אני חייבת להדגיש שלדעתי הספר הראשון בסדרה, 'משחקי הרעב', הוא ספר טוב ומעניין גם לקוראים מבוגרים. הוא כתוב היטב, מותח, קצבי, ובבסיסו רעיון אחד מקורי ומסעיר. מן וריאציה עתידנית, מחרידה ושותתת דם שמשלבת את קרבות הגלדיאטורים האכזריים מרומא העתיקה, עם תכניות הריאליטי כגון 'הישרדות' וה'אח הגדול' המטופשות והמלוקקות של ימינו. הרעיון חזק, הביצוע מצוין, והניסיון העשיר של המחברת בתכנית טלויזיה אמריקאיות נותן ערך מוסף לקריאה. הוא אמנם לא צולל לעומקים, אבל הוא בהחלט ספר קריא וראוי.

שני ההמשכים שלו, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר. 'התלקחות' הוא סתם 'מור אוף דה סיים'. וריאציות נוספות על אותו רעיון. אפשר לקרוא אבל לא חייבים.

'עורבני חקיין' זו כבר נפילה אמיתית. עושה רושם שנכתב בחיפזון ובחוסר הקפדה, תחת לחץ להכות על הברזל בעודו חם, ולנסות להמשיך את המומנטום בטרם הוא דועך. הדרך הקלה להשגת המטרה היא פשוט הצפת הספר באלימות בלתי פוסקת. כנראה זה הקלף שאיתו קולינס קיוותה לגשת לסניף הבנק הסמוך. מלבד אלימות מכל הסוגים והמינים - אין בספר הרבה. העלילה שלו קלושה, צפוייה וחסרת ברק. הדמויות המיוסרות שלו מעצבנות ולא משכנעות והדיאלוגים פשטניים ומשעממים.

במיוחד בעייתי בעיני בספר זה, בניגוד לשני קודמיו, הוא כשלונה של קולינס לספק סיבה עלילתית משכנעת לכך שקטניס אוורדין ממשיכה להיות 'חשובה' כל כך ומרכזית כל כך בעלילה. הטענה כאילו כל גורל המרד תלוי בנכונותה של הילדה הגיבורה להצטלם לקמפיין למענו, הורדים הלבנים שנשיא הקפיטול משאיר לה, האסטרטגיות הסודיות שמתגבשות בקרב צמרת המורדים שקשורות רק בה, כל אלו ועוד – מגוחכים להחריד. לשם השוואה, אפשר להיזכר בסדרת ספרי 'הארי פוטר', אשר בה חשיבותו הרבה של הארי מנומקת היטב מבחינה עלילתית לאורך כל שבעת הספרים, ונובעת מהמפגש ההיסטורי שלו עם וולדרמות' והכישוף המסתורי שמקשר ביניהם. חבל שקולינס לא השכילה גם היא למצוא סיבה אחת טובה ומשכנעת לכך שקטניס ממשיכה לככב בספר הזה כמרכז היקום. הנימוק שהיא 'סלב' ו'סמל' פשוט חלש מדי, במיוחד בהתחשב ברמות האלימות והאכזריות שהספר מציע. למי איכפת מ'סלבס' בתנאים כאלה.

השורה התחתונה: משחקי הרעב – כדאי. התלקחות – אפשר, אבל לא חייבים. עורבני חקיין – מיותר לגמרי. קורא מעל גיל 18 שסקרן לדעת איך נגמרת הסאגה הזו, עדיף פשוט שישאל מישהו ויחסוך לעצמו זמן יקר ושעמום. חבל שאני לא עשיתי את זה.
tals

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

16 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
*** ספויילר***


התחלתי לקרוא את הספרים עוד לפני שהפכו פופולריים כל כך. הספר הראשון היה פשוט מעולה: העלילה זרמה ולא הצלחתי להניח אותו מידי. הספר השני היה קצת פחות סוחף וטוב מהראשון. כבר שמענו על המשחקים.
כמובן שחיכיתי בקוצר רוח עד שיצא הספר השלישי-עורבני חקיין. כן, גם כאן בקושי הצלחתי לעזוב את הספר, אך כל מה שאני זוכרת ממנו-הייתה מלחמה. כל הספר כמעט, אחרי הפתיחה הרגועה יחסית במחוז 13, עוסק במסע של קטניס וחבורת האנשים ברחבי הקפיטול.
כמו שכבר אמרו בביקורות קודמות, הספר היה מעולה עד לקראת הסוף.

לפי דעתי להרוג המון דמויות חשובות זו לא דרך לסיים סיפור, ובמיוחד לא סדרה של ספרים. אנשים נהרגים על ימין ועל שמאל. כן, זה קרה גם בספרים הקודמים, אך בספר הזה אפילו עוד יותר.

אני לא יודעת אם זה קרה רק לי, אבל אני חושבת שקטניס חוותה מצב נפשי לא קל, וזה גרם לי לא להבין לגמרי את ההתפתחות של העלילה. וגם כאן, כמו בספר אחר שעליו כתבתי (כשפים-מאת אפרילין פייק), אני עוד לא הצלחתי להבין את מי קטניס רוצה. רציתי לחות לקבל את הכיוון הכללי, לאיפה היא רוצה ללכת.

ואז הגיע המוות של פרים. אני חושבת שהייתי בין הקוראים הראשונים של הספר השלישי, כי אני לא שמעתי לפני שקראתי על המוות שלה. לא הצלחתי להבין איך הכל קרה מהר כל כך. למה שלחו לשם את פרים? כאילו הסופרת איבדה את הכיוון של העלילה, כמו שכתבו גם בביקורות קודמות. פרים הייתה בעצם הסיבה שכל המרד התחיל- היא זו שנבחרה בהתחלה להשתתף במשחקים. קטניס התנדבה אליהם רק כדי להגן על אחותה, להציל אותה. פרים הייתה בין נקודות האור הכי חשובות בחייה של קטניס.

אז למה עכשיו הסופרת בחרה להרוג אותה? למה היא רצתה לסבך את המצב המסובך מלכתחילה? אולי זו רק אני, אבל מישהו הצליח להבין למה נשיאת מחוז 13 (שכחתי את השם והתפקיד המדוייק) שלחה את פרים מלכתחילה לעזור לילדים האלה? אין להם מספיק רופאים וחאיות, שהם היו צריכים לשלוח לשם ילדה כזו קטנה? אמא של פרים לא יכלה להישלח לשם במקומה?
מהנקודה הזו של הספר, בערך, כל הסיפרו החל להיות עוד יותר מבולבל מבחינתי.

בסך הכל זהו סיפור טוב, אבל אני חושבת שהוא לא מספיק כדי לסיים סדרה כזו.
מנואל

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

14 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ממבט חיובי,טוב שהטרילוגיה של משחקי הרעב הסתיימה,מכיוון שמיץ שורשי סלק לא זול כלל,והיה נראה שאני לפני פשיטת רגל.(ביקורת קודמת,התלקחות,-"מיץ משורשי סלק יכולה להוריד בצורה משמעותית את לחץ הדם"...)
ממבט שלילי,תיאוריי אלימות בצורה מופרזת,צינן במידה את ההתלהבות,אולי יותר נכון לקרוא לספר משחקי המוות.
אבל אין מה להגיד,טרילוגיה מצויינת,הנאה צרופה.
סוזן קולינס החליטה לסיים את הספר במסקנה ברורה,
"החיים ממשיכים למרות הכל"
למרות הכאב,והצער,האובדן,והסבל,יש אור בקצה המנהרה.
מי מחליט איך להתמודד,ומה נכון לעשות כדי שלדורות הבאים יהיה עולם טוב יותר אלו אותם אנשים שנלחמו למען עקרונות עשו שינוי,והקריבו מעצמם לטובת אחרים.
"המציאות עולה על כל דמיון" הדימיון - צעד לשינוי וכוח מניע להעצמה והגשמה אישית,אנו בני האדם שאפתנים וטמון בנו הרצון להצליח,רוצים להיות מאושרים,ללא התכונה הזאת לא היינו ממשיכים לדחוף קדימה לעמוד מול קשיים ולהתמודד עימם וגם לרצות יותר.
"קטניס - אחלה משחק שיחקת"...
הצבעוני האדום

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

14 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי את הספר ואני חייבת לומר שהוא ממש לא מרשים כמו הקודמים. אני לא יודעת איך בדיוק להסביר את זה אבל נראה כאילו סוזן קולינס יצאה ידי חובה בעניין הזה הספרים הקודמים היו הרבה יותר מרגשים וסוחפים אבל זו רק דעתי.
Stingray

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

13 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לפני שאני מתארת את התרשמותי מהספר יש לי משהו להסביר.
אני לא יודעת כמה אנשים קוראים ככה, וזה גם לא כזה משנה, אבל אני קוראת את כל הספרים שנותנים לי. אם יש קטע ארוך ומשמים עד כדי רצון עז לאלימות כלפי הסופר - אני מדלגת. אם לא, אז לא. כשאני קוראת ספר אני בתוך הספר, ורק כשאני מפסיקה אני יכולה לחשוב על הספר. רק אז.

לכן אני נהניתי מהקריאה. מאוד. לא הפריעה לי ההתחלה ה'מבולבלת-נפשית' בכלל. גם התקדמות המרד, הכניסה לקפיטול מלאת אקשן עם קטניס בסלואו-מושן יורה ללא הבחנה עם שפריצים של דם באוויר ומוחות מתפחקלצים בדרמטיות, וגם הסוף היה טוב. אבל רק אחר כך נתתי לעצמי לחשוב.(~זה-חרוז, בטעם-של-תפוז, כי-אני-מאה-אחוז D: ~)

ומה שחשבתי היה שטוב שקטניס משתגעת. מה אתם מצפים? שלא יהיה משפט\חלק\פרק\שליש רק על ההשפעה של כל הדברים על קטניס? נכון, אולי קצת חופר וחוזר על עצמו, אבל הגיוני. אך לצערה של קולינס לפעמים ההיגיון דורש כאפה רצינית.
אנשים מתים, גוססים ומוסרים נפשם רק בשביל שקטניס (שיצאה מפונקת מעט) תזכה לעוד חמש דקות של מניקור-פדיקור וצילומים על סט דוגמנות? בתור מה שקטניס עשתה, עברה, מה שהיא בעצם, היא הייתה אמורה לעשות משהו או לפחות להבין. לא להתבכיין כמו דוגמנית מפונקת.

הרעיון שפיטה (שעוד פעם מעורר חשק ללחמים שטוחים) משתגע מצא חן בעיני פחות. פיטה החביב, הנחמד, הנואם והצייר הרגיש שמבין קצת יותר במשתמע היה צריך להישאר. אם כבר למישהו מגיע להשתגע זה גייל המעצבן הזה, שבמקום לעשות דברי "אוווווו" (דברים שגורמים, לבנות בעיקר, לומר "אווו" במקהלה) כלפי העולם מחליט להמציא בכיף ושלוות נפש רבה מלכודות מחרידות. איך מישהו מהמחוזות שספג כבר את נחת זרועו הסדיסטית-פסיכולוגית של הקפיטול מסוגל לעשות דבר כזה למישהו? כורים לא משמידים כורים. למען האמת, עדיף שלא ישמידו בהמוניות וחוסר רגש כזה בכלל.

רגעי האקשן היו קצת חסרי רגש. מישהו פשוט קם בבוקר ואומר לעצמו "בואו נירה בכיף ואושר בילדים, נשחה בברכת מוחות מתפחקלצים ונצפה באלפי מיתות מחרידות!"?? אני לא חושבת ככה. ואם מישהו כן אז אני מוכנה ללכת איתו ביחד בדילוגים לבידוד במוסד הקרוב, כי לא צריך שאנשים כאלה יהיו חופשיים.
טוב, נו. נכון. "להט הרגע", "דחף הישרדותי", "נקמה" ובלה-בלה-בלה...אז יש לזה הסבר הגיוני, אבל כמו שכבר ציינתי: הגיון=כאפה. אני כל כך נחמדה שאני מוכנה אפילו שתיים :9.

בניגוד לרבים, לא הייתה לי בעיה עם הסוף כלל. דווקא התאימו לי המיתות של פרים ופיניק ועוד חברים מהקבוצה. התאים לי שאמא של קטניס התרחקה ממנה. התאימה לי אפילו החיבה הפתאומית לנורי. רק היה חסר לי לדחוף את גייל לאיזו פצצה או משהו וזה היה נהדר. טוב, אולי גם את פלוטארך (כמה כבר אפשר להידחף לתפקידים משמעותיים בקפיטול בן-אדם?!).
החיים האמיתיים והנורמטיבייים כיום לא מסתיימים ב"הפי-אנד", ובטח-ובטח שלא חיים במרד בפאנם. אי אפשר לבטל טראומות והלם קרב רק בשביל לרצות את הקוראים הצעירים יותר או שוחרי הסופים הטובים בלי התחשבות. הפעם אני אוותר להיגיון על הכאפה הרגילה. בתמורה למשפט האחרון גם אוסיף טפיחת עידוד על השכם. מעולה.

אומנם בשל הבעיות שציינתי הספר לא באמת מעולה, אך בכללי הרעיונות קצת חוזרים לעיתים מהספרים הקודמים אבל ישנו מסר ברור ומשתמע דווקא מהספר הזה בפרט: אין רע בלי טוב ואין טוב בלי רע. תושבי הקפיטול לא מתוארים כאן כצמאי דם תמידיים אלא גם כחסרי אונים ומעוררי רחמים בדיוק כמו אנשי המחוזות המתמודדים עם המרד. הנשיאה קוין פועלת בדרכים מתועבות עקלקלות ואפלות בדיוק כמו הנשיא סנואו ודואגת שבסופו של דבר כל פעולה תהיה לטובתה. רוב הדמויות (מלבד גייל ועוד כמה שוליים. אוי, אני יורדת כל כך הרבה על החייל העיוור-השוטה וחסר-הרגש הקטן) אינן נותרות בתיאור אחד אודותיהן אלא חושפות פרטים שמשנים את מעמדן בעיני הקורא. בספר הזה אף דמות לא ניתנת לתיאור רק בידי מילה אחת או שתיים שמהוות את כל ישותה ואינן יכולות להשתייך באופן מלא לצד מסוים. ברכותיי קולינס. הוגי היינג והיאנג גאים.
נטע

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

12 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי את משחקי הרעב האחרון ודעתי על הספר שונה מאוד מכל הדעות כאן, רוב הסיכוים שלא תסכימו איתה:
הספר הזה הכי יפה בסדרה כולה!
משחקי הרעב אחד היה ספר טוב אבל היה לי קשה להתחבר עליו. השני בסדרה היה אותו דבר. השלישי מעולה, כשאתה קורא את הספר הזה אתה מרגיש שהוא סיפור אמיתי לא כמו בשני הספרים הקודמים.
רבים שואלים: "מה הסוף של הספר מאכזב?" והינה התשובה: אם הסוף היה "Happy end" אז הסיפור לא היה אמיתי.
לסיכום: אני אהבתי את הספר אני לא יודעת מה איתכם.
Mira

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

12 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה.
לטעמי שני הספרים הראשונים באמת הם יותר ספרי נוער ומבוגרים כאחד. אך דווקא הספר השלישי הוא לטעמי למבוגרים.
מה קורה בעצם לקטניס לאחר 2 המשחקים שבהם היא משתתפת איך נפשה מצליחה להתאושש.
בעצם אנחנו רואים את "הלם הקרב" שבו נתונה קטניס, איך מצד אחד היא אמורה להתנהג כ"עורבני חקיין", ומצד שני היא שבורה נפשית.
הספר בעצם על ההתמרדות של המחוזות. כאשר קטניס נמצאת במחוז 13 וזה לא בדיוק מה שציפתה.
הסוף לטעמי מעולה, כמו שתמיד אמרו לה, בסופו של דבר ההחלטה היא שלה. גם היא לאורך הספר מתלבטת בין פיטה לגייל והבחירה הייתה הגיונית לפי רצף שני הספרים הקודמים למרות שזה כתוב בין השורות.
אני חושבת שסוזן קולינס המחברת התחילה את הטרילוגיה כסידרת נוער והמשיכה לכיוון שלא היה מצופה ממנה והצליחה בגדול.
אני מאוד ממליצה. מירה
גל

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

12 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לפני כשבוע טסתי אל ארצות הקור לטיסת עבודה. כמובן שכד להתחמם לקחתי עימי מספר ספרים ואת קטניס היקרה. הציפיה הדרוכה לשמוע על מעלליה בזמן שעבר מאז פגישתנו האחרונה הביאה לכך שהטיסות יעברו עלי ללא עצימת עיניים (פרט לשלב ההמראות והנחיתות, אך כאן אין קשר לשינה אלא לפחדנות גרידא). ואכן נהנתי מקטניס היקרה, אבל... קצת התאכזבתי. קצת, לא ממש הרבה, אבל עדיין אכזבה. אני לא אומר שהסוף הוא לא מה שרציתי שיהיה, וקטונתי מללמד את הגברת קולינס מה היה נכון יותר, אבל נשארתי עם טעם מעט מוזר בפה.
ואולי זה בכלל האוכל המשונה של השוודים?
סהר 12 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר השלישי בטרילוגיה, עורבני חקיין.

פאנם בוערת, קטניס בוערת והלבבות בוערים, מצפים לעוד.
מצפים למשהו שיאשר שזה לא אמיתי, שהסדרה לא נגמרה, שאפשר להמשיך להאמין שיש המשך, אבל אין המשך ואין יותר משחקי הרעב.
הדבר היחיד שיש הוא האין, בספר ובלב.
הספר מפתיע ומרגש כמו שני הספרים הקודמים לו, הוא מדהים ומאכזב הוא חזק ועצמתי והוא הספר שחותם את הטרילוגיה, זה מה שישאר לנו בזיכרון איך קטניס הפכה לעורבני החקיין נתנה חיזוק למורדים ותקווה- לרוצים בה.
הספר חד ופוגע ואינו מתחפש למשהו אחר אינו מבקש להיות שונה אומר לך ברור, כן, זה מה שאני, לא מוצא חן בעיניך אז אל תקרא, וזה אחד הדברים היפים בו.
הדמויות בספר אמיתיות מאוד, לא מושלמות ולא טובות מדי, לכל אחת מהן הסיפור שלה, הדרך שלה וגם החיים שלה.
הספר הזה הוא אישי ומעביר לכל אחד מסר עמוק בלב מסר של תקווה ושוני תקווה ואכזבה.
זהו, נגמרה הביקורת שלי, בדיוק איפה שנגמר הספר.
טופי 12 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
וכך הסתיימו להם מישחקי הרעב.
כמובן הם גבו אלפי קורבנות וגרמו לקטניס רגשי אשם.
ופצועים והרוגים ונפגעי הלם וחרדה ועוד כהנה וכהנה.
תאורים ססגוניים ומחרידי שלווה.
בחלקו הראשון קטניס קצת מדי שקועה בחיבוטי נפש מעיקים, ובכל זאת לא גרמה לי לאהדה או הזדהות.
בחלקו השני סערת קרבות בלב העיר גרמה לי לדמיין שוב את
משחקי counte strike הזכורים לטוב או לרע תלוי בעיני המתבונן
(או השחקן)
תאורי הקרבות הפעם בהחלט הזכירו משחקי מחשב...

הספר שיטחי (כמו קודמיו) וישנם בו קצוות רופפים שגורמים לעלילה להיות מעט לא אמינה.
כמובן..אף מילה על התוכן שלא יהיו לאף אחד טענות בקשר לספוילרים,
ובכל זאת דבר אחד קטן:
מוזר ככל שזה נשמע היחסים בין קטניס ובין נורי (החתול של פרים) נשמעים האמינים ביותר והמשכנעים ביותר בספר.
ולכן אני סולחת לסוזן קולינס רישמית על הדמויות הסכמטיות כי מי שמתארת יחסים עם חתול בצורה כלכך משכנעת תגיע רחוק!

נ.ב.הספר עדיין לא הגיע לחנויות, קיבלתי אותו לפנים משורת הדין ל24 שעות בלבד
ועכשיו נותר לחכות שיגיע לחנויות.
בעוד 6 ימים
סבלנות!!
שווה לחכות..


עורבני כחול 11 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
טוב אז....
אני קוראת לרוב העם להסתער בלפידים ובקילשונים על הבית של סוזן קולינס!
מה לעזאזל היא חשבה לעצמה?
תנשמי עמוק ג'קס
-----
השעה 2:00 בצהריים, אני ניגשת למדף בספרייה, שולפת אותו ואוחזת בו חזק, אני לא מתאפקת וחובקת אותו, חברתי מביטה בי כאילו השתגעתי, היא תתרגל
-----
השעה 2:00 לפנות בוקר, העיר שקטה, חם.
עיניים של נערה בוהות בעמוד אחרון של ספר, הם כבר יבשות, אבל אדומות מדמעות יגון
"למה?" היא לוחשת,
היא מדפדפת בעמודים מוחתמים בדמעות, וחוזרת וקוראת שוב את אותן מילים מכריעות.
הם מתים
-----
השעה 2:00 בצהריים, אני מתכננת את הרצח של סוזן.


הספר הזה היה מעל ומעבר לרמתי, אהבתי אותו, הערצתי אותו, הוא פגע בי ללא רחמים.
בספר הזה היה מוסר הסכל כואב ומדכא לגבי הכיוון אליו החיים שלנו פונים אליו, ולא אהבתי את הכיוון הזה.
אני מפחדת למתוח עליו ביקורת, הוא מדהים מכדי לתארו במילים
אני רק רוצה להגיד ש-
אני לא יודעת מה אני רוצה להגיד
תקראו את הספר הזה, ואם קראתם אותו, תקראו אותו שוב, ולא מנקודת המבט בה אני קראתי אותו.

הנה רשימת דברים שהיו אמורים לקרות
פיטה היה אמור להיות בן האופה והדמות האהובה עלי בסדרה
פיניק היה אמור לחיות חיי משפחה מאושרים עם אנני.
גייל היה אמור לוותר על קטניס
קטניס הייתה אמורה לסלוח לגייל

הנה רשימת דברים שלא היו אמורים לקרות בספר
כל מקרה מוות חוץ משל קויין, כן, אפילו על סנואוו ריחמתי
הפצצה לא הייתה אמורה להיות של גייל
ושוב, כל מקרי המוות
---

הספר הזה, שחותם את הסדרה המושלמת הזאת, נגמר בצורה דכאונית וחסרת תקווה בעליל, ואין לי מה להגיד על זה, ואל תבקשו ממני להגיד על זה משהו
אבל זה כל כך עצוב לי
ובתור בן אדם רגשני שנקשר לכל דמות, אני מרגישה שמתתי כמה פעמים.
וסליחה באמת שהביקורת הזו שגוזלת דקות יקרות מזמנכם עוסקת כולה בכמה דואב ליבי הקטן. אל תקראו את זה שוב.
-----
ועכשיו להספדים (כאן אני מניחה שאני צריכה לכתוב -ספוילר-)

פיניק-
אתה היית בן אדם בעל נשמה כל הרבה יותר טובה ממה שהצגת לראווה לעיני פאנם, ואני שמחה שנתנה לך הזדמנות לחשוף את אופייך הטוב והאמיתי. הייתי רוצה שיהיו לך חיים טובים ומאושרים, ואתה היית המוות המיותר ביותר שמישהו כתב אי-פעם בספר, והדמות שבכיתי במותה הכי הרבה , (אולי מלבד פרד, אבל אני משוחדת)

פרים-
אני לא מבינה למה סופרים מפיקים הנאה מלסחוט את הלב האומלל שלי, עוד מוות מיותר. ;(

מסאלה-
למה אף אחד לא שם לב למוות של דמויות משניות? למה הם עוברים הלאה? למה זה לא קשה להם לראות את האנשים שעזרו להם מתים?
אומנם לא היית חלק גדול בסיפור הזה, אבל אני תמיד אזכור אותך.

בוגס-
אני אוהבת דמויות עם אופי פשוט ואמיתי, היא באמת הרזה אותו רק כדי שקטניס תקבל את ההולוגרמה? זו אכזריות לשמה.

הידידות של קטניס וגייל-
רק אני הרגשתי שהיא הלכה לעזאזל?

~~~~~~
ביקורת זו הייתה עמוסת דמעות ורחמים עצמיים, אני מבקשת את סליחתכם


אופיר :)

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

11 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוקיי, עורבני חקיין. חיכיתי לספר הזה כ"כ הרבה זמן, קראתי אותו בטירוף וסיימתי תוך יומיים.
הדבר הראשון שהרגשתי כשסיימתי אותו היה: אכזבה איומה.
הסוף הוא בהחלט לא סוף טוב במלוא מובן המילה.
אבל אחרי כמה דקות חשבתי לעצמי: אז איזה סוף ציפית שיהייה לספר הזה? מה ציפית ,שבסוף הכל יהייה טוב? שקטניס ופיטה ילכו לפסיכולוג וישתחררו מהטראומות ויחיו חיים רגילים, עם שני ילדיהם המתוקים ומרגניות וורדים פורחים באחו? שגייל ישלים עם הנישואין של קטניס ופיטה ויהייה "הדוד גייל", שילדיהם משחקים איתו ב"תופסת" באחו? אם "משחקי הרעב" היה ספר שמתאר עולם מושלם -הסוף היה כזה, ללא ספק. אבל זהו המאפיין בספרים של סוזן קולינס: הם ריאליסטיים לחלוטין. רוב הדמויות הן דמויות שטוחות באופיין- האופי שלהן לא משתנה לאורך כל הסדרה; הרי גייל הנלהב ,הנחרץ והגאה לא התרכך בסוף הסיפור, קטניס לא הפכה לאוהבת אדם בן לילה ופיטה נשאר אוהב אדם, למרות כל מה שקרה לו.
הריאליסטיות חסרת הפשרות הזאת היא גם הקסם המצוי בספרי "משחקי הרעב". לדעתי, צריך שיהיו גם ספרים כאלה, שהרגש לא יכול לקבל, אבל ההיגיון אומר שזה הדבר המתקבל ביותר על הדעת שיכל היה לקרות.
כְּנָרַה

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

11 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אזהרה! הביקורת הבאה מכילה ספויילרים!
אם להגדיר את הספר במילה אחת:
אכזבה.
באמת אכזבה. אחרי הספר הראשון, והמעולה, קיוויתי לכל כך הרבה מהספרים הבאים!
אבל לא. הספר השני היה נחמד, מעט נמרח. מעט צפוי, אבל נחמד.
ועכשיו הגענו אל הספר השלישי. ולא סתם ספר שלישי. ה-ספר השלישי. האחרון בסדרה, טרילוגיה, קובץ. הוא אמור להיות יצירת מופת!! משהו של פעם ב10 שנים!!! אז מה קיבלנו?
קיבלנו ספר איטי, לא מאוזן או יציב, מבולבל, ובחלקים אחדים, גם משעמם.
הספר נמרח, לא מתקדם. רוב הזמן לגיבורה (שמבעד לעיניה אנו רואים את הסיפור) אין מושג איפה היא, מה קורה לה או לסביבתה, מה מצב העולם, מי היא. היו כבר דמויות כאלה בעבר בספרים רבים וטובים, אבל מעולם לא סופר הסיפור מבעד לעיניהן, ככה זה פשוט לא יכול להיות!
גם עלילת הספר לא מספיק חזקה. אם הייתה לנו עלילה מוצקה, בעלת נתיב ברור, עם עלילות משנה יציבות, ומספיק 'זמן מסך' לכל אחד, הייתה העלילה עשויה לפצות על חוסר היציבות במעט. אבל לא. מה קיבלנו? אזכורים מועטים של נושאים כמעט הרי גורל לעלילה, משימה מומצאת מצוצה מהאצבע, שיוצאים אליה למרות שברור שלא יצליחו במשימה, ואיכשהו גם לא נתפסים בזמן שישנים בנחת ברחובות הקפיטול,שאמורים לחפש אחריהם בכל מקום. משחקי כוח מטופשים ולא אמינים בין הגיבורה למנהיגת המרד (שזה לעניות דעתי, אידיוטי. כאילו שבמצב הזה, בו עשויות למות בכל רגע, הן באמת יתחילו להתווכח על מי קובעת את הכללים), וסוף לא מספק בעליל, שאפילו אני יכולה לחשוב על טוב ממנו.
לדוגמא ניקח את דמותו של פיניק, המוכר לנו מהיטב מהספר הקודם.
בספר הזה, פיניק מספיק להיכנס לדיכאון קליני, לצאת ממנו, להתחתן עם אהבת חייו חולת הנפש, להכניס אותה להיריון, ללדת תינוק ולמות. ולמרות כל זה, לא מסופר לנו עליו כמעט כלום מרגע שיצא מהדיכאון (וגם לפני זה, בקושי). על מותו, והוא, כידוע, אחת מהדמויות היותר ראשיות, מסופר לנו בשתיים וחצי שורות, ואז כלום. נאדה. התינוק שלו מוזכר פעם אחת בכל הספר, וזה למרות שאבא שלו מת ואמו חולת נפש אבלה. ככה מתייחסים לדמות ותיקה??? ככה ה-ו-ר-ג-י-ם דמות???
או גייל. מישהו באמת מאמין שקטניס תנתק קשרים עם החבר הכי טוב שלה במשך שנים, שהיה איתה בזמנים הכי קשים, רק בגלל חשד שהוא יצר את הפצצות שהרגו את אחותה, למרות שהוא לא ידע איזה שימוש ייעשה בפצצות, ולא ידע שיטילו אותן על הילדים? נו באמת! והפרידה. אחד הדברים שהטרידו אותי. אין-פרידה. פשוטו כמשמעו. אין שום פרידה. שיחה קצרה, שאפילו לא יודעים בה שהוא עוזב, ואז אזכור קצר שלו. שוב. ככה מתייחסים לדמות ותיקה???
סוזן קולינס השאירה בספר הזה כל כך הרבה קצוות פתוחים. זו לא דרך לגמור סדרה. סגרי את הקצוות, אולי תפתחי מעט חדשים (למתח), אבל סגרי אותם. זה לא ילך אחרת.
בקיצור, התאכזבתי ביותר. סוזן קולינס החמיצה ובגדול. היא יכלה להוציא מהספר הזה הרבה הרבה יותר.
אריאל

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

10 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוקיי, אז ככה: עורבני חקין יצא וכמובן הלכתי לקנות אותו בערך יומיים שלושה לאחר יציאתו. חשבתי שלא יהיה טעם לכתוב ביקורת על הספר הזה, אלא להיצמד לדעות של אחרים אבל טעיתי. שום דעה כאן לא משקפת את דעתי על הספר.
עורבני חקיין הוא מותח , מצמרר, מעניין. אבל היה בו משהו אחר, הוא היה שונה משאר הסדרה. לא רק כי הוא סיים אותה. הוא פשוט.. שונה. הגיבורה הראשית שבורה לגמרי. זה הופך את הספר לאמיתי, למציאותי. אבל הסיטואציה הזאת בעיקר ביאסה אותי.
החלק הראשון, כרגיל כמו במשחקי הרעב ובהתלקחות, קצת פחות מעניין (מרכז האימונים, סבבי הניצחון). השני מעניין הרבה יותר, והשלישי הוא החלק המעניין מכולם.
יש מוות, יש הרוגים. גיבורים רבים מתים . זאת מלחמה. מציאותית, כואבת.
מה שעצבן אותי (ספווילר) היה ההתייחסות למוות של שתיים מהדמויות הראשיות, והפרדה בין קטניס לגייל.
ראשית, המוות של פיניק. פיניק היה אחת מהדמיות המרכזיות והאהובות בספר. אין למוות שלו כמעט התייחסות. במהלך שתי שורות בודדות הוא מת. קטניס אומנם גואלת אותו מייסוריו, אבל כמעט לא מתייחסת למוות שלו. היא ממהרת לעלות לדירה אחרת למחסה והורגת אישה שקוראת לעזרה. זה מעצבן אותי. איפה הרגשות האנושיים כאן? נכון, זאת מלחמה. אבל עדיין. הוא היה קרוב לקטניס (פיניק).
שנית, המוות של פרים. במשפט אחד מתואר המוות שלה (:"ואז שאר המצנחים מתפוצצים") . לא הבנתי בהתחלה שהיא מתה. זה לא היה ברור. וכמובן, פרק לאחר מכן הגיבורה נמצאת כבר לאחר המקרה, לוקחת מנות של מורליפיום . אני חושבת שהיה יותר מרגש, יותר עוצר נשימה לראות את התגובה של קטניס ישר לאחר המוות של פרים. אני חייבת לציין שפרים הייתה אחת משתי הדמויות האהובות עלי, ואף על פי כך, לא הזלתי שום דמעה באף קטע מהספר.
הפרדה של גייל מקטניס. גייל היה דמות מרכזית מאוד בספר. הוא וקטניס היו חברים במשך שנים. ואז הוא פשוט הולך לו למחוז אחר. ככה נפרדים מדמות מרכזית כל כך?
שכחתי להוסיף משהו אז אני מתקנת בעריכה: שניה לפני סוף הספר, אחרי אינסוף התלבטויות בין פיטה לגייל, בעמוד האחרון של הספר, קטניס בוחרת בפיטה. מאולץ מידי, ניראה שהיא בחרה בפיטה כבחירת מחזל. וזאת פשלה של הסופרת, זה כמו שקטניס קמה יום אחד בהיר ואומרת: זהו, החלטתי שאני מאוהבת בו!!!! זה מעצבן.
למרות הטענות האלו שלי כלפי הספר, הספר הוא חזק ועוצמתי ומדהים וקראתי אותו במשך שעות בלי הפסקה. הוא השפיע עלי. מאוד. לראשונה הבנתי מהי מלחמה. הראשון הוא הספר הכי טוב, ואחריו השלישי. כל כך חבל שהסדרה הזו נגמרה.
פַּיוֹקַה (כיפס) 9 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אפשר לדרג את הספר בחלקים:
ההתחלה-אוליי טיפה משעממת,אבל יש משהו בקריאה
אמצע-מדהים!! אתה מרגיש בעצמך את מה שכתוב וכאילו אתה הולך ועושה הכל.סוף-הרס לגמרי הכל, כמו שכמה אמרו בערך 50 עמודים לפני הסוף הסופרת איבדה את הכיוון הנכון בכתיבה ועשתה שם משהו שהרס הכל.

אני ציפיתי ליותר
אורית 9 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
עורבני חייקן - וסוזן קולינס מכה בי בפעם השלישית ...
אחרי שהייתי קצת מאוכזבת מהספר השני השלישי היה סיום מבטיח ...
סוזן קולינס למרות כל התיאורים האכזריים שלה סוף סוף גילתה אנושיות וחיכיתי לקרוא קצת רכות בין השורות וכשהיא מתארת את קיטניס מבולבלת ומסוייטת היא הופכת את הדמות למשהו רך וכאוב בקיצור אנושי ... אי אפשר לצפות מגיבור לא להשבר שהרי השבר מוליד כח ועוצמה חדשים וכך הרגשתי שקרה בחלק השלישי .....
בקיצור אם אני מסכמת את כל השלושה חלקים , הראשון מעולה באמצע קצת התאכזבתי ובסוף התאהבתי
LiveTheDream

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הו, לא.
זה לא קרה עכשיו.
בבקשה תגידו לי שזה חלום והספר הזה לא קשור באיזושהי צורה למשחקי הרעב.
כל מה שלא היה אמור לקרות - קרה.
הספר הזה פשוט היה רצף של אכזבות, פשוט ככה. לא אמרתי שהוא גרוע, כי הוא לא. אבל הוא אכזב אותי מאוד.
ברצינות, אחרי כל מה שעברנו?! למה סוזן, למה?!
כל הספר היה דכאוני וחשוך וחסר תקווה, ונראה כאילו הידידות-חברות-מערכת יחסים לא ברורה של קטניס עם גייל נעלמה לגמרי.
וקטניס התייחסה ממש באדישות למוות של כל האנשים שעזרו לה וליוו אותה ומתו, זה היה כזה 'נו טוב, הם מתו'. ופיטה, היחיד שתליתי בו תקוות, פשוט נחטף ?! באמת, פיטה, למה?!
הייתי שולחת לשם את גייל , כבר עדיף. הוא סתם מעצבן.

*********ספוילר (זה התחיל מספוילר אחד ויצא שכתבתי כמה, אבל לא שיניתי את זה ל'ספוילרים', מוזר)***********
מה?!
למה פיניק?! למה?! הוא היה אחת הדמויות האהובות עליי בספר!!! למה להרוג אותו?!
ופרים, הו זה היה צפוי. הילדה החמודה הקטנה והמסכנה חסרת האונים מתה. כמה מעורר רחמים. (יש לי לב של אבן, אני יודעת. אבל זה באמת היה צפוי!)
וכן כולנו הבנו אותך קולינס, את תהרגי מלא דמויות כדי שישבר לנו הלב.
וגייל עזב כאילו כלום?!
שנאתי את הבנאדם הזה כבר מההתחלה -,-
******** סוף ספוילר(ים)*********


אבל הוא לא היה עד כדי כך נורא.
הכתיבה הייתה טובה (משהו שאופייני לקולינס, את זה כולנו יודעים), ולמרות שהעלילה הייתה מדכאת, עדיין התעניינתי לדעת מה ייקרה בהמשך, הספר עדיין עניין אותי. אני חושבת שהתעצבנתי בגלל שהוא היה חלק מטרילוגיית משחקי הרעב וזה פשוט ספר שלא מתאים לקולינס לכתוב, היא מסוגלת להרבה יותר מזה, וכולנו יודעים. הורדתי שני כוכבים בגלל העלילה המדכאת וכל מקרי המוות והאדישות של קטניס לגביהם. טוב, אפשר לכלול גם את זה ב'עלילה המדכאת'. וכמובן שהסיבות האחרות שכתבתי למעלה, אבל העלילה המדכאת הייתה פה הגורם העיקרי.
אם זה לא היה ספר בטרילוגיית משחקי הרעב לא הייתי מתאכזבת כלכך, זה די ברור.
קולינס, ממך ציפיתי ליותר.
עורבני_חקיין ♥ (mockingjay)

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אהההההההההההההה!!!
סיימתי את הספר הרגע!
עד היום בבוקר בשעה 7 לא הפסקתי לקרוא וכמעט סיימתי אותו אלמלא אמא שלי שהתעוררה.
הייתי צריכה להתחזות לישנה אך לבסוף נרדמתי אחרי חצי שעה בערך..
לאחר כל פרק שקראתי היה לי ויכוח עם עצמי אם לישון או לא והצד של ה'לא' ניצח בסופו של דבר.
הכרית היתה כל הזמן בכוננות לפה שלי (במקרה שאני אצרח) אך הצרחות פשוט יצאו בלי הוצעה מוקדמת!
לא הפסקתי לבכות, לצרוח, לשמוח, לצחוק.
הספר פשוט נכנס לחיים שלי.
לכל מקום הלכתי עם הספר, הוא הפך היות אקססוריז קבוע אצלי ביד.
כל לילה חלמתי על הספר.
אני לא מבינה למה יש ביקורות שליליות כלפיו.
חוץ משאלה אחת ,שמופיעה בסוף הספר שאין עליה תשובה, כל התשובות נפתרות ויותר מזה.
לדעתי יהיה מעניין מאוד אם יעשו ספר רביעי שהוא ממבטו של פיטה.
ספר שיסופר בו את הרגשות שלו בכל הסיפור הזה.
זה משהו שמאוד הייתי רוצה לקרוא!
טוב חברים.. יהיה קשה להוציא את 'משחקי הרעב' מהחיים שלי כי במשך החודש האחרון רק הוא היה בראש שלי.

שאלה: מישהו מכיר סדרת ספרים שהיא פחות או יותר דומה ל'משחקי הרעב'? (תשובות התקבלו בברכה)

בשיגעון ואהבה

עורבני חקיין ♥
אנוביס

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
(הביקורת הארוכה הראשונה שלי אל תצפו ליותר מידי)
כש התחלתי לקרוא את הסדרה חשבתי לעצמי: משחקי הרעב נשמע כמו ספר משעמם. אפשר לומר שהופתעתי מהספר היה בו הכל תיאורים משכנעים בקיצור הכל. אוקי עכשיו לביקורת האמיתית (אולי יהיו ספוילרים) אני מודה שהסוף היה הדבר הכי מפתיע שקרה, קודם פרים התפוצצה מול קטניס ואז במקום שקטניס תירה בסאנו אז היא יורה בקווין זה היה חלק מאוד מותח ומאוד מפתיע. שנית רוב האנשים מתים מטציות מגניבות שאני אישית מאוד אוהב לדוגמה פינק שנהרג כשניסה להגן על קטניס.


ממליץ בחום אנוביס
אבישגוש

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
יפה, אך מאכזב. הסוף שלו חפוז ולא סוגר בצורה טובה את דילמת האהבה שלה. אני לא אגלה לאלה שלא קראו (אם יש כאלה... :) ) אבל זה נגמר די מכווצ'ץ' לדעתי.
דניאל 8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
זהירות ספוילרים!!
הטרילוגייה של משחקי הרעב ממש ממש טובה אבל לקראת הספר השלישי קולינס הידרדה לגמרי ובכללי יצא לה לא טוב, אני בכלל לא אהבתי איך שכל הספר היא הציגה את קטניס כמשוגעת ובכללי הספר לא גרם לי להרגיש כאילו אני לא יכל להניח אותו מהידיים הסוף גם לא אהבתי כי היה אמור ליקרות עם גייל משהו אבל היא כאילו העיפה אותו הצידה.
Tamir 8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קודם כול הספר באמת טוב....אני אישית לא נוטר טינה לקולניס שבאמת בהשוואה לשנים האחרים נמצא בגבול של הבסדר....

דבר ראשון נראה לי שהאני האדם היחיד שחושה שהספר השני הכי טוב...נכון שהיא נכנסה לזירה עוד הפעם, אך באמת זה א היה צפוי, לפחות מבחינתי. בספר השני קטניס יור שקולה ויותר אסרטגית ויותר מעניינת, הספר הזה עלה בדרגה משמעותית בגלל שעון המוות הזה שאני חייב לציין שהוא גאוני. בסופו של דבר הספר השני נסגר במתח עוצר נשימה שלפי דעתי נכון היה לעשותו כך.

הספר השלישי איכזב אותי מכמה סיבות:
קודם כל באמת קטניס הפכה לדמות פחות מעניינת, חושבת על אותם הדברים כל הזמן, וכמובן שמאשימה את עצמה כול הזמן ומנסה להרוג את עצמה כול הזמן, היא דמות שמזכירה לי את בלה מדימדומים מהבחינה שהיא לא מוכנה שיעשו בשבילה דבר.

התאכזבתי שהיא הפכה לעורבני חקיין שלא מעורר הערצה כלל , אומנם זה היה נכון לעשות אותה אנושית ומוכת הלם קרב, אך היא הפכה לבובה על חוטים( אומנם זה איזשהו מסר אני מנחש אל החברה שלנו שהיא בובה על חוטים) אך בכול זאת הדמות של העורבני החקיין כסמל המאבק לא עורר בי משהו.

עוד דבר שהציק לי, המוות של פרים היה מיותר לחלוטין, הוא לא תרם לכלום, דווקא שהא התחילה להיפתח בספר הזה והראות מעצמה, זה נראה כאילו שקולניס סתם הרגה אותה כדי לעורר משהו אצל הקוראים, אך אני לא רואה איך זה תרם לספר. יותר מעדי מתים לטעמי( לא היה נחוץ). לא אהבתי איך שהיא בחרה לאחד את פיטה וקטניס, היא הייתה צריכה לעשות כך שהקטניס משתפת את גייל בהתלבטות שלה ואז בסופו של דבר מנשק אותה נשיקה אחרונה לשלום והוא זה שבוחר להיפרד ממנה למענה.

לא אהבתי עוד משהו: איך זה שקטניס לא הוציאה את זעמה על סנואו בשאלות של למה עשיתיה את מה שעשית, הרסתה אותנו וכו'. רציתי וציפיתי לראות את קטניס הורגת את סנואו בקשת שלה, ונותנת נאום ניצחון( לפחות משהו ממנה) ואז הורגת את קוין.

בשורה התחתונה אני הייתי כותב אחרת את הסוף:

קטניס עם גייל ופיטה חודרים יחד לאחוזה, מנטרלים אותה, המורדים נכנסים לוקחים פיקוד ותופסים את סנואו ועושים לו משפט, אומרים לו כל מה שהם רצו להגיד לו, על זה שהוא אדם שפל ושהוא הרס את החיים לאנשים וכו,


בסופו של דבר אני משלים עם האכזבה של קולניס כי בכול זאת אף אחת לא יכולהב לסיים ספר בצורה כל כך טובה כמו הסופרת של הראי פוטר, אולי באמת לא היה מזיק לה לקרוא מהארי פוטר וללמוד קצת איך לעשות דמיות בלתי נשכחות ודמות ראשית בלתי נשכחת, מעוררת חמלה והערצה.
אור

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
את הספר הראשון קראתי כמעט ללא הפסקה, ספר מרתק, מותח, שמשאיר הרבה חומר למחשבה. אמנם הוא אכזרי והרוע בו קיצוני, חלק מהאירועים במשחקים אינם הגיוניים והרעיון להחזיר את המתמודדים כמוטציות עורר בי בחילה (זה היה כבר מעבר לכל רוע, קיצוני ככל שיהיה) אך בסך הכל בהחלט היה ממה ליהנות.

הספר השני היה כמו ללעוס מסטיק כשכבר כמעט תם בו הממתיק. הזירה והמשחקים חזרו על עצמם ואיבדו את טעמם, האכזריות והמוטציות גרמו ליותר פיהוקים מאשר לזעזוע ורק הסיום השונה נתן קצת טעם בספר.

הספר השלישי היה קצת שונה מה שהוכיח לי שללעוס את אותו הרעיון שוב ושוב זה לא התחתית של הספרות המשעממת. חיבוטי הנפש וחוסר יציבותה של קטניס היו מיגעים ויבשים ולא עוררו אצלי כל הזדהות. בהמשך חזרה קטניס שוב לזירה רק שהפעם זה היה הקפיטול עצמו. הסיום היה מעולה וכן תיאור ההתמודדות של פיטה עם ה"ציד" מה שגרם לי להעלות את הניקוד לשלושה כוכבים...

ובקיצור הספרים הם עלילה קצרה החוזרת שוב ושוב על עצמה וכדי לשמור על המתח מרחה הסופרת את כל דפי הספר בדם...

אפשר לקרוא את הספר הראשון ואת סיומי שני הספרים האחרים על השאר מומלץ לדלג.
אֵרִיַה 8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
טם טטם טם טם!
ברוכים הבאים לספר עורבני חקיין!
זה מה שהרגשתי כשפתחתי אותו בעמוד הראשון.
לפי התקציר, הספר יהיה הטוב מבין השלושה.
מה שנכון נכון, הוא באמת הטוב ביותר.
קולינס שוב מעבירה בצורה אמיתית ומוחשית כל כך את הדברים והרגשות.
טוב, באופן אישי, מאוד לא אהבתי את הפתיחה, תמונה כוללת על מחוז שתים עשרה ההרוס.
השתעממתי, ולא הייתי עצובה מאוד כשהלכתי לישון.
יום אחרי זה, סיימתי חצי מהספר כשאני מסרבת לעזוב אותו לשניה.
דם, מוות, אקשן, והכול בדרך של קולינס.
הדברים הכי לא צפויים קורים, קצות פתוחים נסגרים, והכל מסתיים בהאפי אנד
אבל משהו חסר, בכל הספר הייתה לי תחושת ריחוף, לא הייתי ממוקדת.
אבל המשפט האחרון מביא את כל מה שקולינס כתבה, ובגדול.
כשקראתי את המשפט האחרון, זה היה כל הספר, בחמש מילים הרגשתי כל כך הרבה.
הספר הטוב ביותר שקראתי, יפהפה ומותח עד העמוד האחרון.
מגדת העתידות ♣

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
עוד ספר מדהים מסדרת משחקי הרעב.
השארנו את קטניס בספר הקודם לבדה- בלי פיטה, בלי מחוז, ואפילו בלי היימיטץ'.
המרד התחיל. קטניס עברה טראומה וקשה לה לעכל את כל מה שקרה לה. היא, גייל ומשפחתם נמצאים מתחת לפניי האדמה- במחוז שלוש עשרה שהושמד לכאורה.

הספר החדש סוחף ומעניין ועוד בהתחלה אפשר להתחבר אליו במהירות. ועכשיו כשכל כך הרבה דברים קורים קשה לעזוב את הספר...
הכתיבה של סוזן קולינס מעולה ומרתקת, כל מי שיקרא את שלושת השורות הראשונות יישאב לספר וייצא מי יודע מתיי.
אבל יש רק חיסרון אחד שחזר על עצמו גם בספר הקודם, הסופרת לא מכניסה קטעי מידע לפעמים.
*ספויילר*
נגיד, בספר השני- התלקחות, אמרו את זה כאילו שזו לא הפעם הראשונה, אמרו שהזאבים שהם חשבו שהיו המתמודדים בכלל לא הם אבל לא הזכירו את זה בכלל קודם...
ובכלל, הסוף בכלל לא נשמע סופי... מאכזב ופשוט... לא שלם.
וגם, כל הדמויות האהובות שמתות, ואפילו את זה קשה להבין שקרה, הורסות את הכל. דמויות שהייתי רוצה שלפחות יזכו למוות מתאים, או למילים אחרונות.
האקשן בספר שונה מהאקשן בספרים הקודמים. הכל מהיר מדי, ומוחה של קטניס מבולבל כל כך שפשוט בא לי לזרוק לה שולחן על הראש ולצעוק לה "מה הבעיה שלך?!"
וסוזן קולינס, למה שינית את הדמויות בצורה כל כך קיצונית שתגרום גם לכם לדפוק את הראש בקיר.


חוץ מזה הספר נחמד ומעניין, אני ממליצה למי מעריץ את משחקי הרעב, כאן מסתיימת הביקורת שלי.
מייטי ♥
נוגיש :)

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מכיל ספויילרים!!!:

אין מה לעשות, שספר הוא מעולה אז הוא מעולה.
אני חושבת שהספר הראשון בכלל היה הרבה הרבה הרבה יותר ממעולה, והספר השני אחריו, ולמרות שעורבני חקיין היה הכי פחות מעניין, לדעתי גם הוא ראוי לאין סוף שבחים!

יכול להיות שהוא היה פחות טוב, מפני שכול הקטע ב"משחקי הרעב" הם משחקי הרעב עצמם. כול הקטע ההישרדותי, המחשבה, האנדרנלין שהפחד נותן לנו שכול רגע יכול לקרות משהו בזירה שישנה את כול הספר, זה המשמעות של משחקי הרעב, ופחות המרד והשילטון... ובספר הראשון והשני, באמת העניקו לנו את האנדרנלין הזה, ולמרות שגם בספר הזה היה לא מעט ממנו, עדיין, מה שייחד את הספר היה כול הקטעים האלו...

אל תצפו ליותר מדי, הכול שונה, חוץ מסגנון הכתיבה והתרחשות הדברים, אין זכר אפילו קטנטן למה שהיה בספר הראשון, ולא, לא מבחינה שלהזכיר בסיפור קטעים מהספר הראשון, אלא מהבחינה שזה פשוט יזכיר עלילה אחרת. שונה. כאילו זה לא אותו ספר, והוא רק נכתב על ידי אותה סופרת.

סוף מאכזב אבל לא מאכזב באותו הזמן. אנשים ציפו שקטניס בסופו של דבר תחייה עם כולם באושר (טוב עם מי שהיא אוהבת) והכול יסתדר לה עם גייל ואמא שלה ופרים וכולם, אבל... זה לא היה הסוף, הסוף איכזב כי הוא היה לא צפוי ולא לגמרי שמח. אבל זה מה שעשה את ההבדל בספר. הוא הפתיע אותנו בסוף הלא צפוי שלו, ולמרות שזה עצוב, הספר השאיר אותנו עם עדיין תקווה לעוד. עם עדיין תשוקה לדעת עוד, עם קטניס תספר לילדים שלה על גייל, עם היא פגשה אותו בכלל, עם היא פגשה שוב את אמא שלה, מה קורה עם היימיטץ'... דברים על העתיד שלה שאנחנו רוצים לדעת עליהם עוד פרטים, דמיות מהעבר שלה שאנחנו צמאים לשמוע עליהם עוד. ובנוסף, לא חסר הרגש הזה שתמיד מוערר בנו לדעת קצת יותר איך היא מרגישה עכשיו אחרי עשרים שנה בקשר למוות של פרים, בקשר למוות של רו, לסינה ולפיניק ולכול מי שהיה איתה. אנחנו גם לא יודעים איך הם באמת חיים עכשיו. כמונו? כמו שאנחנו חיים עכשיו? או עדיין יש להם שלטון נוקשה וכו'...???

הרבה סמיני שאלה ומעט מאוד תשובות. ספר מדהים. סופרת מדהימה. עלילה יוצאת מהכלל (למרות שעד ממש העמודים האחרונים אני לא הצלחתי להרגיש עניין והתלהבות כמו שהרגשתי בראשון ובשני) ומה צריך יותר מזה??

עכשיו מחכים לסרט, (מה שמועדד אותי כי עכשיו אני חוזרת לספר הראשון והמוצלח מכולם!)

מומלץ!!!!
shortcuts

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

8 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
עזבו אתכם. תקראו את הספר הראשון ותסתפקו בכך.
RedFox 7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בדיוק סיימתי את משחקי הכס, וחיפשתי משהו "קליל" כדי לנקות את הראש אחרי רצח העם, שהתאים האפורים שלי עברו. אני לא יודע אם המעבר מווסטרוז לפנאם (בהתחלה חשבתי שמדובר בPan Am - Pan America , במיוחד כשהאירועים מתרחשים ביבשת אמריקה הצפונית, או לפחות מה שנשאר ממנה. אבל אחרי שבדקתי את הנושא, מדובר בשם שהגיע מביטוי לטיני, panem et circenses, שמשמעו לחם ושעשועים (קרקסים) תקראו על זה בויקיפדיה, דווקא מעניין) היה כזה נכון. ולא, לא בגלל שאני חושב שמשחקי הרעב לא מספק, או לא משתווה ברמתו למלחמת הבתים בשיר של אש ושל קרח, אלא כמו שאמרתי בהתחלה - חיפשתי משהו "קליל". אפשר להגיד הרבה דברים על משחקי הרעב, אבל "קליל" - הוא לא אחד מהם. במשך שבועיים עבר עליי צונאמי של רגשי אהדה, הזדהות ותסכול - וזה פשוט היה מרענן.

נכון, בניגוד לשיר של אש וקרח, מדובר בקו עלילה אחיד שרץ כל הזמן באותו הכיוון, אבל כבר אחרי הפרק השני יש תחושה של מחוייבות כלפי הספר, אתה לא יכול לעזוב אותו, אתה פשוט חייב להמשיך לקרוא אותו, כאילו החיים של כל 12 המושבות (אני מנסה לא לספיילר) על הכתפיים שלך. ומהר מאוד אתה מוצא את עצמך במרתון עם הספר, כל הדרך עד שסוזן קולינס תגיד לך די.

בעקבות ה"ימים החשוכים" וניצחון הקפיטול, וכעונש על התמרדות המושבות כנגד הקפיטול, נקבע כי בכל שנה יתקיים אסיף שנתי, ובו אוספים את כל ילדי המושבות ומתוכם בוחרים שני מיועדים מכל מושבה (בן ובת), שילחמו בזירה להנאת תושבי הקפיטול, בקרב עקוב מדם, מתוכם ישרוד רק מיועד אחד. איך משכנעים 12 מושבות להתרגל למצב קיים בו בכל שנה מקריבים ילדים, אחים, אחיות, חברים, חברות ? משתמשים באחד הנשקים הנפוצים בעולם לשליטה ודיכוי המונים - פחד, ויש הרבה מזה. כל מושבה מתמודדת עם קשיים משלה, אבל באופן כללי, כל 12 המושבות נמצאות בדיכוי ממשלתי מתמיד. אנשים מתים מרעב, מקור, הם משועבדים לקפיטול ותקווה לא נראת באופק. תחושה מורבידית אופפת את העלילה ורק מחזקת את הרצון שלך לשינוי, אם אתה היית חלק מזה מה אתה היית עושה? ולא רק חלק מהמושבות, אם היית היית תושב הקפיטול שמודע ליחס שמקבלות מושבות, האם היית מנסה להביע דעתך נגד השלטון שלך או גרוע מזה, לצאת נגד השלטון?

קטניס אוורדין, או "העורבני החקיין " (Mockingjay, באנגלית זה נשמע טיפה יותר טוב, אני מודה) שכמו קטניס, הקפיטול ממש לא התכוון ליצור), האלטר אגו שלה, מצליחה לגרום לך להתאהב בה כבר ממבט ראשון, וזה בעיקר בגלל שהיא פשוט לא מנסה יותר מדיי. סדרת הספרים מקוטלגת כ"ספרות נוער" אבל אחד הדברים שאהבתי בספר הוא ה"כנות" של הסופרת. אחרי הכל, מדובר במלחמה ובמלחמה - אנשים מתים. אין פה ניסיון ליפות את העלילה בכדי שתתאים לנפשם העדינה של הנערים (כן, בטח!) העלילה מוגשת לך כמו שהיא, בלי קישוטים - זה המצב, עכשיו תתמודדו. אחרי כל פעם שקראתי עוד קצת מהספר מצאתי את עצמי שקוע במחשבות, אפילו מחשבות מוסריות, וזה ממש לא משהו שהייתי מצפה לו מ "ספרות נוער".

לא פעם ציינתי שאני אוהב ספרות על נשים חזקות, וזו בהחלט אחת מהם: קטניס לא צריכה גבר כדי להיות חזקה (אם כבר - גברים מחפשים את הקרבה שלה, את כושר המנהיגות הטמון בה) אנחנו צריכים עוד נשים כאלו בעולם! היא מחושבת, לפעמים היא אפילו קרה, בעוד פיטה מלארק (בן זוגה למשחקים) הוא הדמות האמוציונלית - הוא טוב עם קהל, הוא מתחבב בקלות, הוא יודע לצייר וכו.

לא קראתם עדיין? תקראו!
נ.ב: גם הסרט לא רע בכלל
Blue-Sky-Girl 7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
וואו, כמה ביקורות!
אז למה שגם אני לא יוסיף אחת? עוד ביקורת אחת והדף עוד יתפוצץ!
אני מזהירה: ספוילרים בקצב. לא לקרוא מי של קרא את הספר!!!!1

*****
הספר הזה זעזע אותי! מצד אחד, הוא היה מפחיד ונוראי! מה זה אמור להיות? פיניק מת, פרים מתה ועוד...
אני לא מבינה מה הקטע של הסופרת במיוחד אחרי "משחקי הרעב" המדהים ו"התלקחות" המושלם!
בהתחלה, קטניס מובלת למחוז 13. היא [הקף את התשובה הנכונה] שיכורה /מסוממת /חולה /מטורפת /מעורערת בנפשה.
אחרי טיפולים בבית החולים היא יוצאת אל המחוז ומגלה כמה דברים מעניינים ביותר שם:
1) פיטה בקפיטול. וכשהוא חוזר הוא סוג של זומבי שרוצה רק את המוח של קטניס! :/
2) המנהיגה של המחוז משוגעת על כל הראש!
3) גייל גם שם. הוא סוג של חייל סדיר והם מתכננים מלחמה.
4) מחוז 12 התפוצץ [בוםםםםםםםםםם!]
5) היא קדושה מעונה!

אחרי התחדשות העניינים האלה היא מחליטה להיות לוחמת ובמקום להילחם היא טסה למחוזות אחרים ומשתתפת בסט של מלחמה!
אחרי פיצוצים, עניינים, כלבי שאול, המוות של פיניק המדהים, פיטה המעורפל בשכל , וגייל שמגלה אומץ. הם מנצחים במלחמה.
ואז.. נשאלת השאלה החשובה מכל!
מה יהיה אחרי המלחמה?
אז אני יספר לכם:
1) פיטה חוזר להיות חצי נורמלי ומתחתן עם קטניס. נולדים להם 2 ילדים והם חיים בעושר.
2) קטניס ממשיכה לחלום סיוטים אבל חזרה לחצי נורמליות כמו בעלה.
3) גייל מתאדה. פשוטו כמשמעו! הוא נעלם לאיזה מחוז ויותר לא שמעו ממנו.
4) אמא של קטניס סוג של פורשת לגימלאות והולכת לעזור לאיזה מחוז.

נכון שזה דפוק??????????????????????????
מי שמסכים איתי, שיכתוב את המילה מסכים/ה בתגובה ויתן לייק לביקורת.
סוזן.. הינה אני באה לעשות לך מה שעשית לי. אכזבה מהספר!!!
ריין

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני התחלתי לקרוא את כל הסדרה בטעות. היה לי עוד ספר מתנה מסטימצקי ולמרות שאז לא ממש רציתי לקרוא את הסדרה לא היה לי משהו יותר טוב אז קניתי את הראשון וכמובן שהייתי חייבת להמשיך.
הראשון והשני באמת היו טובים והכשרון של קולינס לסופים פתוחים ומענים מדהים. אחרי שניים כאלה באמת לא ציפיתי למה שזה לא יהיה שעבר עליה כשהיא כתבה את השלישי.

כל הספר נתן לי תחושה שהיא רק רצתה לגמור אותו מהר. מהתחלה המהות של קטניס היתה שהיא גיבורה חזקה. איך סופרת מסיימת סדרה בזה שהיא משנה לגמרי את הגיבורה הראשית והורסת אותה?? איכשהו קרה שגם כל שאר הדמויות מתו או השתגעו. גיבור טראגי לא יכול להיות אחד כזה כשכולם כאלה. זה גורם להם להיות כל כך דומים כקבוצה טראגית שהם מעלימים את ההבדלים הבסיסיים בניהם. לא רק שהיא הפכה את כל דמויות המשנה לדמויות טרגיות מסוגים שונים היא גם צירפה את הגיבורה הראשית המטורפת לקבוצה. אלו שלא מתו פיזית נהרסו ולא נשארו דמויות טובות חיות בספר.

הרקע של המלחמה היה אמור להוסיף מתח ולהציל את המצב אבל גם הוא היה די מאולץ לדעתי. כאילו נבנה כדי להתאים לכל דמות את הזמן המתאים למות בצורה מותחת.

הסוף היה בהחלט מאכזב. אם את יודעת לכתוב סוף פתוח מעולה למה להפסיק? חוץ מזה הסוף היה קיטשי מדי לטעמי והבהיר שקטניס מתה מתישהו במהלך הסדרה והחליפה אותה מתחזה מטורפת.

הדבר היחיד לדעתי שנשאר טוב זה המתח. סוזן קולינס יודעת למתוח ואני חייבת להודות בזה למרות שבעצם כל מתח הוא בציפייה לסוף. אז היא בהחלט רימתה אותנו.
Rowan Jin

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוי. כמה קשה לשמור על ערכו של הספר, על המוטיבים הטובים בו, במשך טרילוגיה. כמה קל להרוס ספר שיכל ליהיות מושלם.
סוזן קולינס, לצערי, לא הצליחה לשמור על הייחוד שבספרים האחרים בטרילוגיה, ודי פיקששה בספר השלישי.

טוב, לפניי שאנחנו ממשיכים בעניננו, תנו לי להזהיר אותכם מספויילרים נוראים בביקורת. ספויילרים שכנראה יכולים לשאוב לכם את כל ההנאה הממש מעטה שיש בספר הזה.





טוב, עכשיו אפשר להתחיל.

אז סיימתי את הספר השני, התלקחות, במשפט הכי מותח ומורט עצבים שקולינס יכלה לגמור בו את הספר:
"קטניס, אין יותר מחוז שתים- עשרה".
ואחרי תחנונים רבים, קיבלתי את הספר השלישי והאחרון בטרילוגיה, והופתעתי לגלות ש-

קולינס אכזבה.
כל המוטיבים החוזרים בשני הספרים הראשונים, נעלמו בספר השלישי כלא היו מעולם; קטניס המרדנית, האמיצה, שלקחה פיקוד על משפחתה לאחר שאבא שלה התפוצץ ואמא שלה נכנסה לדכאון, שמנעה ממשפחתה למות- נעלמה, ובמקומה הופיעה קטניס "מבולבלת נפשית", אדישה, וממש לא קטניס שאהבתי. וזו רק דוגמה אחת.

הדמויות האהובות שלי בספר התרחקו והפכו ליהיות דמויות פחות חשובות בעלילה- פיטה כלוא ומענים אותו בקפיטול, גייל מרוחק ופיניק, מת!

הספר כולו מדבר על המלחמה בין מחוז 13 לקפיטול, ויצא שאני מדפדפת בין כל העמודים המשעממים האלו על תוכניות המלחמה... אבל זה כבר עניין אישי- אני פשוט לא אוהבת מלחמות.

הסופרת הרגה דמויות וקרעה באכזריות את ליבנו העדין כשהרגה יותר מדי דמויות. אתם בטח חושבים, 'לא התרגלת כבר לזה בספר הראשון? הרי כל העלילה מדברת על משחק מחריד בו מתים 23 מיועדים כל שנה!' ואתם צודקים. התרגלתי כבר. אבל היא הרגה דמויות מרכזיות בספר השלישי בדרך כזאת מחרידה, שנראה כיאילו לא אכפת לה מה תהיה התגובה של הקוראים, שכנראה הכי רגישים לכל זה. וכן, גם בסדרת הארי פוטר רולינג הרגה לא מעט דמויות מרכזיות (שאני יעשה רשימה?), וכן, בטח הזלתי ליטרים של דמעות ( כנראה יותר מכמות המים בכנרת), אבל איכשהו, עקב כישרונה העצום של רולינג, אמנית המילים, מספרת הסיפורים, ההרג נראה ונתפש כמעודן יותר, והדמויות לא נעלמו מהחיים של אוהביהם; הם עדין השאירו מין חותם בעלילה, משהו תמידי ונצחי שישאר, אני פשוט לא יכולה להסביר את זה במילים...מי שקרא, מבין. ומי שבכל זאת לא הבין: למשל, כשדמבלדור מת, הוא נעלם לחלוטין מהעלילה? כמובן שלא! אני לא שכחתי לרגע ממנו! אבל בואו לא נשכח שאנחנו מדברים פה על רולינג, והיא אגדית.

וקולינס? (אזהרה: ספויילר ענק למי שהתעלם מהאזהרה ולא קרא את הספר השלישי בעוד 10,9,8,7,6) הרגה את (5,4,3,2,1...) פרים!!! כן, פרימרוז אוורדין, האחות הקטנה והחמודה של קטניס! הסיבה שהחיים של קטניס הסתבכו מלכתחילה!
המוות של פרים השפיע כל כך על הספר...

הכתיבה נחמדה, אבל אני לא הזדהתי יותר עם הדמויות, וכבר לא הייתה לי צמרמורת... העלילה לא שומרת על קצב ודי משעממת, והסוף? גרוע. סוף מאכזב לספר שהיה יכול ליהיות ספר 'סגירת מעגל' אדיר. באסה, מה אני אגיד לכם. התאכזבתי.

מי שמטורף על הטרילוגיה חייב לקורא את זה, כי יש הרבה אלמנטים יחסים בספר. כן, אני מביאה לספר 2 כוכבים ולא יותר. מציעה שתנסו לעשות סוף משלכם לטרילוגיה; אולי תצליחו בכך יותר מאיך שהסופרת הצליחה.
מייקל

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעפן.
קולינס שכחה שקיים דבר כזה רגשות וכל הספר לא ברור מה קטניס חושבת, מה היא עושה ולמה, ואנשים שהיא מכירה טוב מתים מסביבה ולא אכפת לה.
אני חושב שקולינס ראתה שהצליחה מצוין בספרים הראשונים ולכן מיהרה לכתוב את השלישי ולא הקדישה לא יותר מדי מחשבה. היא הרסה את הסידרה בגדול.
Hadish16

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
סיום גרוע מאוד לשני ספרים טובים יותר... בספר הזה הסופרת כבר חורגת מהתחום שלה, אם היא הביאה רעיון חזק בספרים הראשונים שזה משחקי הרעב, פה כבר אין את זה וזה מרגיש כמו ספר מלחמה שנכתב בידי מישהי שאילצו אותה לכתוב, אומנם היה ניסיון להפוך את שדה הקרב בקפיטול למין זירה של משחקי הרעב אבל זה הרגיש יותר מאולץ מאשר רעיון טוב.

הספר הזה נתן לי את ההרגשה שהייתה לי מתי שסיימתי לראות אבודים, שאולי לא לכל דבר אמור להיות סוף... אם קולינס הייתה סוגרת את הסדרה בספר הקודם ובפרק אפילוג אחד הייתה מספרת שהיה מרד והפילו את הנשיא אז הייתי אומר שזאת סדרה מעולה, אבל בגלל הספר השלישי אני אומר שהסדרה סבירה וזהו.

עוד דבר, מה יש לסופרות האלה שהן חייבות להפוך את הדמויות הראשיות שלהם למעצבנים בטירוף? זה קרה עם הארי פוטר ופה עם קטניס, הקטע שהם הופכים את כיוון המחשבה שלהם ומגיעים למצב שהם "עושים טובה לאנושות" שהם עושים את מה שהם עושים כי הם "לא בחרו להגיע למצב הזה"... למה ההתפכחות שלהם מהתמימות עוברת שלב של להיות מעצבן אני לא הבנתי. תעשי לי טובה "אני אחדור לקפיטול ואתנקש בנשיא", מה הקטע?! התפנית הזאת מעליבה את האינטלגנציה לדעתי. אהבתי את קטניס בהתחלה, פה כבר שנאתי אותה.

ספר מיותר ומאולץ שנכתב רק בשביל הכסף.
Silver

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

7 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ושוב, קולינס מפתיעה ובגדול.
למרות שאני מאוד רוצה, אני לא מסוגלת לתת לספר חמישה כוכבים.
כן, הכתיבה עדיין מעולה ומרתקת, אבל יש אווירה מרחפת, שאתה מתנתק לרגע מהספר ולא מבין מה קרה כשאתה קופץ בטעות שורות.
העלילה בהתחלה קצת מרוחה, דבר שלא ציפיתי, ובסוף הכול קורה בקצב יותר מדי מהיר, מה שגורם לחוסר בהירות כשאתה קורא.
הרבה פרטים איכזבו אותי, ויש דברים שבאמת אני לא אסלח לקולינס עליהם.
חותם את הסיפור, וחבל שכך, בצורה לא מושלמת, לא ברמה שרציתי שיחתום, לא ברמה שציפיתי שיחתום.
חובה לסיום הטרילוגיה, אבל סיום קצת מאכזב 
yuvala.

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מאכזב נורא. כנראה בגלל העובדה שאחרי התלקחות המדהים הייתה ציפייה למשהו מסעיר כמוהו, אבל לא היה.
באיזשהו שלב במהלך הקריאה של עורבני חקיין הבנתי שאני קרראת אותו כי אני חייבת! לא כי הוא מעניין, ומותח (לזכות הספר ייאמר שכן היו נקודות מותחות, כי זה משחקי הרעב, אבל עדיין...), ואם אני אהיה אמיתית עם עצמי הוא היה קצת משעמם.
רק רציתי לסיים אותו ולהגיד ברוך שפטרנו!
כל הספר התנהל בתחושה כאילו סוזן קולינס מנסה להסביר הכל מהר מהר, בלי יותר מדי להתעכב על פרטים, רק בשביל להיפטר מאיתנו ומהספר.
הדמויות הפכו לוותרניות (קטניס בעיקרן), העלילה נהייתה כבדה ומעיקה, ודווקא מי שכן צבעו קצת את האווירה השחורה והעצובה הזאת, היו אלה שסוזן קולינס החליטה לוותר עליהם.
אבל בכ"ז, מכיוון שמדובר בטרילוגיה מדהימה עם רעיון מבריק, עדיין מצאתי מקום להנות מהספר ולהשלים עם העובדה שלמרות הכל, הוא עדיין שווה קריאה ואת הזמן שבוזבז על שינה כי זה משחקי הרעב וסוזן קולינס, אז זה לא יכול להיות כל כך נורא!

וכנראה זה טוב- שככה זה נגמר, אחרת הייתי משתגעת עם עצמי שהלוואי והיה ספרי המשך.
Bored kid

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר מעולה לא הצלחתי להפסיק לקרוא הייתי מיד אחרי 2 הספרים הראשונים והיתה עליה במתח וההתרגשות אבל בקטע ש(ספוילר ענק)
..................................................................................................................................................................................פרים מתה זה פשוט ירד והתבאסתי אבל זה הופך את הסוף ליותר מורכב ומרגש
siris

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר סביר. הסיום מאוד יפה, ובכלל כל הקטע של היציאה לשטח. השאר טיפה דבילי אבל הסוף מדהים.
אני לא יודע איך להגדיר את הסוף הזה. הכי פשוט להגיד שזה האמת. בלי סוף טוב ושום חרא כזה. יש מלחמה. אנשים מתים. שני הצדדים מפסידים, פשוט יש את הצד שמפסיד פחות והצד שמפסיד יותר, וזה המסר שהספר מנסה להעביר. יופי של סיום לסדרה
ונילה

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אין שום ספק שסוזן קולינס היא סופרת מוכשרת באופן מדהים, ואין שום ספק שהיא יודעת לבנות סיפור, ואין אפילו צל של ספק שקולינס יודעת למתוח אותנו עד לרגע האחרון ולשמור על ערפל כבד של מסתורין. ובכל זאת, עד כמה שטרילוגיית משחקי הרעב כתובה באופן נפלא ושוטף שלא מצליח לעזוב, ישנה בעיה ברורה עם הסיפור - הרוע.

מצד אחד, עצם העובדה שחוסר הרגישות והרוע הנוטפים מהספר מורגשים כל-כך, היא הוכחה ניצחת לכך שקולינס סופרת מוכשרת מאוד-מאוד-מאוד.

אבל מצד שני, הספר הזה גורם לדיכאון ועלול להביא אתכם להגיע למוסד הפסיכולוגי הקרוב לביתכם. עם כל הצער שבדבר, טרילוגיית משחקי הרעב היא פשוט לא ספר שנעים לקרוא באחר צהריים חמים של אפריל עם כוס תה ליד. הטרילוגייה מתאימה לקריאה באחת בלילה, על המיטה, כשאתם מחבקים שמיכת פוך ומצפים שבכל רגע מישהו יקפוץ עליכם וינסה להרוג אתכם בייסורים. זה לא ממש ספר שגורם להנאה, לצחוק ולכיף, זה לא ספר שירענן אותך אחרי יום עמוס וישכיח ממך קצת את הבעיות שלך - טוב, הספר בהחלט ישכיח את הבעיות שלך ויכניס אותן לפרופורציות, אבל בכל זאת... משהו במתח הבלתי פוסק גרם לי לעצבנות במהלך הקריאה ולכן פחות נהניתי לקרוא אותו מספרים אחרים (דוגמת הארי פוטר ופרסי ג'קסון שמשלבים גם רגעים יפים ומצחיקים תוך-כדי העלילה, כך שגם בספרים הדכאוניים יותר בסדרות האלו קשה מאוד להיכנס לדכדכנות של ממש).

לסיכום - ספר שמאוד כדאי לקרוא, אבל לא מיועד לאנשים רגישים מדי ש"לוקחים ללב". מניסיון.
דיימון סאלבטור

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה. אמנם המוות של פרים היה מעיק, ואבל לדעתי רוב מגרעות שכולם כותבים עליהם, אינם מגרעות! הספר מאוד מותח, הכתיבה סוחפת אבל שאר הספרים היו יותר טובים.

קודם כל, לדעתי אם הסופרת הייתה מחליטה להרוג את גייל, לא הייתי מבואס. הרבה כותבים שקטניס הייתה צריכה לבחור בו אבל ככל שהספר התקדם הוא התחיל להתגלות כמפלצת! הוא חושב רק על להרוג ועל נקמה. אמנם מדובר בנקמה בקפיטול אבל הוא ממש הגזים שהוא המציא פצצה שנראית כמו מצנחים כסופים שנועדו למטרה נאיבית ומקסימה ובסוף הורגים! מה הילדים האלו עשו? ועוד הוא בסוף התכחש לכך! למרות שקטניס השתגעה בספר, עדיין נשאר בה ניצוץ של נורמליות, כאשר היא בחרה בפיטה.

ולגבי השיגעון של קטניס. זה הגיוני. היא לא יכולה פתאום לשכוח הכל. ברור שהיא תשתגע אחרי כל מה שהיא עברה. לא?

לדעתי הספר מעביר המון מסרים בנושא היצר של בני אדם לחשוב קודם כל על להרוג, ואז לחשוב על האנשים החיים מפשע שיפגעו מכך. אבל מה שלא אהבתי בספר היה הקצב המהיר יתר על המידה של האירועים.
סוזן? מה קרה לך? את ממהרת לאנשהו?
☂inbal☂

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כשאתה קורא את הספר, אתה מרגיש כאילו אתה בעצמך הולך ברחובות הקפיטול, רעב במחוז 13 ואפילו מרגיש כאב כשדמויות בספר מתות.
רוני

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מדהיים!!
אהבת את הסיום, ואת הספר, הכל.
ולכל אלה שמתלוננים- חלק מההווי של סופר זה החירות של איך לעצב את הספר. מה יקרה לדמויות, מי ינטש, מי ישתנה, מה יהיה אופי הסיפור, מה המסר- ומה הסוף. ולכן אין לכם שום רשות להתלונן על זה ש"פיטה השתנה" או ש"קטניס כבר לא מעניינת" וכו' שטויות, זו הייתה הבחירה שלה אז פשוט תקבלו את זה! כנראה שיש לה מסר ולא הכל חייב להגמר כמו שאנחנו מצפים- זה הרעיון...
לדעתי זה היה סיום נהדר, משונה וכואב. בכלל לאורך כל הסדרה המון אנשים קרובים מתו או הלכו לאיבוד בתוך עצמם (וזה הסגנון של הסופרת אז מה רע בעצם). אני לא ציפיתי לזה ונהניתי מהספר למרות שחשבתי אקשן כמו בשני הספרים הקודמים, מהסוג שאתה כל כך בשוק שהלב שלך מחסיר פעימה- כנראה שלספר הזה היה רעיון אחר, יותר בכיוון של לגרום לך לבכות ולחשוב מדי פעם, על איך שגם אתה מאבד את עצמך לפעמים, ומה אתה בעצם? מה הם הרצונות שלך, וגם כל מיני שאלות מוסריות כמו אלו שצצו בסוף הספר. (אני לא אהרוס לאף אחד;)

ספר מוצלח וטרילוגיה מדהימה :) מלא השראה ^^
מישהי

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

6 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הרגע סיימתי לקרוא את הספר השלישי בטריילוגיית משחקי הרעב. אפשר לתאר במילה אחת את הרגשתי. אכזבה!
חשבתי שסוזן קולינס תהיה שונה. חשבתי שטרילוגיית משחקי הרעב לא תהיה דומה לכל שאר סידרות הספרים שאני מכירה.
אבל נחלתי אכזבה. הספר הראשון היה מצויין. כלכך נהנתי ,קראתי אותו בנשימה עצורה, ולא הפסקתי לקרוא עד שסיימתי את כולו בפעם אחת.מרוב המתח רצתי לחנות וקניתי את הספר השני , קראתי אותו. חשבתי לעצמי בסדר קצת ירד מגדולתו אבל אולי הספר השלישי יתקן את זה, אז ברגע שיצא הספר השלישי קניתי גם אותו. ומה גיליתי? שלא רק שזה לא תיקן זה הרס לגמרי.
אז חבל סוזן קולינס, חשבתי שטרילוגייה שלך תהיה שונה לא מסוג הספרים שהספר הראשון הוא טוב ואח"כ זה רק הולך ומדרדר.
מישהי עם כנפיים-מע''ך

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
יהמכחהכיכממ עמעכניכה

ואני כתבתי את זה מרוב נואשות מה לכתוב.
יש לי כל כך הרבה להגיד על הספר הזה, שאני לא יכולה לכתוב כמעט כלום.

טוב, משהו יש לי לכתוב-
הספרים הקודמים היו יותר טובים.
רצינות!


אני באטרף. ביי.
הלכתי לחוג ריקודים סלונים על הרגליים שלי.
אני אדמיין שהם פרסות סוס 0-0



*נדי, תודה שנתת לי לקרוא את הספרים המדהימים הללו!!!!!!
חברתך הטובה ביותר, מע"ך 3:
Jorden

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הטרילוגיה הזאת מדהימה , סוחפת , מרגשת , מעניינת , מותחת , מצחיקה וגם עצובה בהרבה מקרים .
יש בטרילוגיה הזאת הכל מהכל . באמת שלא יכולתי לעזוב אף אחד מהספרים , הייתי חייבת להמשיך לקרוא ולקרוא לקרוא .
התחברתי לדמויות ברמה שהרגיש לי שהן אמיתיות לגמריי ופיטה , באמת דמות מושלמת בלי שום ויכוח . אם כל מה שקורה לפיטה בספר השלישי , תמיד נשאר בו עמוק בפנים אותה דמות חלומית שכל אחת הייתה רוצה להתחתן עם מישהו כמוהו.
באמת שאני לא יכולה לחכות כבר שהסרטים יצאו , אני סופרת את הימים .
באמת שחובה קריאה . מבוגרים אולי לא יתחברו לספרים ולא יאהבו במיוחד , אבל אני יכולה להבטיח לכם שנוער , יאהב ויתמכר .
אני אישית שקעתי בתוך הספרים , ממליצה מאוד.
yotam

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מה אומר ואיך אתחיל? סיימתי כרגע את הספר כך שדעתי וחוויתי עדיין צלולות.

אף אחד מהדברים השלילים שאומר לא יהיה בכוונה לרמוז שהספר רע, את זה אני רוצה להבהיר כבר עכשיו.
התחלתי את הספר בנוהל קריאה חדש. עקב העובדה שבבית יש לי יותר מדי הסחות דעת ובחוץ בכלל אין מצב, פתחתי נוהל "קריאת פרק ביום" כדי להתחיל ולצמצם את ערמות הספרים שמצאו את דרכם למדפים ומגירות אצלי בחדר. ל"עורבני חקיין" יש 27 פרקים ו"אחרית הדבר" (לא בודק לאימות. כותרת פרק אני אף פעם לא טורח לזכור.), משמע 27 ימים כי בסוף הפרק האחרון אני גם ככה ממשיך ל"אחרית הדבר" ו"תודות". עם הספר הזה לא הצלחתי להחזיק את הנוהל. בקושי רב הגבלתי את זמן הקריאה שלי כך שבשבוע וחצי סיימתי את הספר כולו.

עדיין לא החלטתי איך לסכם את הסיפור עצמו... מן חשש שאם אעשה זאת אאבד את מה שאני עדיין מרגיש ומקווה שיחזיק לאורך זמן.
אני מניח שפשוט אתן לזה לישפך מעצמו מבלי לחלק בצורה מסוימת.

את הפרק הראשון התחלתי כשבראשי ספויילר שלצערי נתקלתי בו תוך כדי קריאת תקציר הספר. למזלי הספויילר הזה לא היה גדול דיו כדי להשפיע על חווית הקריאה. או! עכשיו זה צץ, דמויות ועלילה.

דמויות:
ב"עורבני חקיין", ובכלל כמעט בכל הסדרה, רוב הדמויות בנויות על אותו בסיס רגשי ונפשי. עדיין... זה לא מגביל את הקורא להכיר ולזהות כל אחד ואחת מהן. זה לא מקשה על מציאת דמות שתתאים לי שאוכל דרכה לשחר את מה שקראתי כשהספר נסגר להפסקה או לסוף, גם כשהספר עצמו מסופר דרך המילים של דמות אחת. הסיפור מפיק חיים בדמויות שלו.

עלילה:
בהחלט לא כמו שני הספרים הראשונים! הפעם זה היה שונה. מר ומדכא יותר מהספרים הקודמים. לא מצאתי פה רגע כמו ב"התלקחות" (ספויילר ספויילר ספויילר - כשפיטה מתוודה שקטניס בהריון - ספויילר ספויילר ספויילר) שהצית בי התלהבות, או רגע כמו ב"משחקי הרעב" (ספויילר ספויילר ספויילר - כשקטניס טפלה בפיטה - ספויילר ספויילר ספויילר) שגרם לי לחוש אהבה בקריאה.
עם חסרונותיו הספר הזה עדיין העביר משהו שקודמיו לא הצליחו או שבעצם בכלל לא היו צריכים. "עורבני חקיין" הוא סוף. הוא התמודדות על הכול ותוצאות הוגנות. זה ספר שאלה שקראו רק את קודמיו עלולים לסגת ממנו לו ידעו מה הוא מכיל, זה לא ספר שבסופו יהיה חשק להמשיך לחלום על מקומך בעולם שלו (אני עצרתי ברגע מסוים שממנו פשוט המשכתי ועדיין ממשיך לדמיין את איך אני הייתי רוצה שהסיפור יתפתח), אבל זה ספר שסוגר את כל מה שצריך לסגור ומספק בתשובותיו.

סוף
שונמית

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
פה, אך מאכזב. הסוף שלו חפוז ולא סוגר בצורה טובה את דילמת האהבה שלה. אני לא אגלה לאלה שלא קראו (אם יש כאלה... :) ) אבל זה נגמר די מכווצ'ץ' לדעתי.
yu-yu

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
תשמעו כשהלכתי לקנות את הספר לא ציפיתי ליותר מידי כי קראתי את רוב הביקורות פה, אבל אני חיב להגיד לדעתי הספר מעולה. כן הקטע עם ה"בילבול הנפשי" בהתחלה מבאס ובסוף היא הייתה צריכה לתת קצת יותר פרטים על גייל ואיך הסיפור נגמר מבחינתו, אבל אני לא יודע מה איתכם בקטעים של תאור הקרב ושל המלחמה עצמה אני נהנתי מכל רגע. לדעתי לא רק שהספר טוב הוא יותר טוב מהספר השני בסדרה שהיה סוג של מחזור של הראשון. אני יודע שהרבה לא מסכימים איתי אבל זאת דעתי.
ובקיצור:
מומלץ מומלץ מומלץ
דוריני ♥

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מדהים !
הרבה לא אהבו אותו ואמרו שהעלילה נעשתה גרועה ומשעממת, אבל אני לא חושבת ככה. מה שאני כן מסכימה זה שהעלילה הייתה משעממת מעט בהתחלה, בקטעים שעוד אין ממש עניין שזה בסביבות שלושת הפרקים הראשונים של הספר. אבל משם והלאה אני ישבתי שעות וקראתי את הספר ונהניתי מכל רגע.
קטע שהיה עצוב נורא היה המוות של פרים, שהיא אחת הדמויות האהובות עליי בספר.
בנוסף, הרבה אנשים אמרו שהם התאכזבו מהסוף. לדעתי הסוף היה מעולה, הוא עדיין השאיר סימני שאלה ונתן מקום לדמיון.
בסך הכל אי-אפשר היה לצפות לסוף שמח ועליז כמו בספרי ילדים, שגייל ישלים עם העובדה שקטניס בחרה בפיטה, שכולם יישכחו מכל הדברים הנוראיים וכולם יחיו באושר ועושר.
בסך הכל יכולתי להבין את העזיבה של גייל, שמתי לב שהוא התחיל להעיק על קטניס כבר בספר השני והעזיבה שלו הייתה לטובת שתיהם.
זה בסך הכל עניין של טעם, זאת פשוט התפישה שלי, אבל סך הכל זה כל אחד והדעה שלו.
מומלץ !
יובל

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
משום מה ציפיתי מהספר הזה להיות הכי טוב בסדרה, לתת לה סוף מרשים. מבחינת הסוף המרשים...הוא הצליח אבל על הקשקש, הוא יכל להיות הרבה יותר. אין בו אקשן כמו בקודמים אבל הוא בהחלט מצוין ומספק את הסחורה.
ממליצה 5 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני חייבת לציין קודם כל שבאתי עם ציפיות נמוכות לספר בעיברית. קודם כל בגלל אנשים שקראו אותו באנגלית ואמרו שהוא מאכזב,שסוזן קולינס איכזבה, ושזהו סוף גרוע לסידרה.
אני חייבת להגיד שאני לא מסכימה עם האנשים האלה בכלל! נהנתי מכל מילה בספר, גם עם המוות של הדמויות האהובות עלי.
סוזן קולינס היא בהחלט אחת הסופרות המוכשרות ביותר שזכיתי לקרוא את סיפריהם בשנים האחרונות.לא הייתי מסיימת את הטריולוגיה בשום צורה ואופן אחרת. אני לא יכולה להגיד שזה סוף טוב, כי זה לא. אבל זה סוף מספק בהחלט סידרה ,ששינתה את חיי בדרכים שונות.
אני חייבת לציין שהעמודים האחרונים לא היו ברורים, ונאלצתי לקרוא אותם שוב, אבל הספר לא איכזב אותי אפילו פעם אחת!
ever dream

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
זהירות ספויילרים!!!!!!!!!
אני אתחיל דווקא בזה שאני חושבת שהספר השלישי והאחרון מפצה על הספר השני שהיה הפחות טוב מבין השלושה. ואפילו אוסיף שהוא האהוב עליי מבינהם.
במהלך הקריאה בער בי הרצון להמשיך לקרוא ולא להפסיק. כל סיום פרק הותיר מספיק מתח בשביל לקפוץ ישר לפרק הבא ולא לסגור את הספר ולהמשיך בעיסוקים אחרים.
הסיום כלל כמה קטעים שהיו צפויים חוץ מהרגע בו אנחנו מאבדים את פרים בפסקה מכאיבה במיוחד.
אני יכולה להגיד שלהבדיל מסדרת דמדומים [שהפסקתי לקרוא בספר השלישי], משחקי הרעב השאיר אותי מסופקת. כי אני הכי אוהבת לסיים ספר ולסגור את העמוד האחרון ותוך כדיי לחייך תחושת ניצחון של "וואו".
Braveheart

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
העולם נמצא שוב במלחמה בין המחוזות לקפיטול, ושוב נערה צעירה מוצאת את עצמה במרכז הבמה העולמית. קטניס מושלכת למרכז מרחץ הדמים בין הכוחות השונים ומקבלת החלטות בדבר חייה שלה ושל אחרים. קטניס מוצפת ברגשות לאחר משחקי הרעב שלה וזה הופך אותה פגיעה יותר, היא לא מצליחה להשתמש בכוחותיה ונתקלת שוב במשברים שהיא חייבת לעבור על מנת לשרוד. וההשרדות היא קשה.
בעולם עתידני מזוויע ומעורר דחייה של פוליטיקות ומשחק בחיי אדם, כל אדם שפוי יכול לאבד עשתונות בכל רגע נתון והדבר הזה לא פוסח על קטניס וחבריה שנמצאים באור הזרקורים ומוקרנים על כל מסך בעולם.
הדמות של קטניס שברירית למדי והזוועות שהיא חווה ונתקלת בהן שוב מביאות אותי למחשבה שהסיפור אינו מתאים לבני נוער כלל. אני לא מבין איך הולכים להפוך את זה לסרט (אני מחכה לסרט אבל מקווה שהוא יהיה רק למבוגרים).
סיפור המדע הבדיוני הזה הוא אכזרי, ומרושע אך מסופר בצורה כה טובה שאין לקורא ברירה אלא להמשיך ולקרוא ולקוות לטוב. קולינס מספקת כאן טרילוגייה מלאה אקשן סוחף, משחק עם רגשות, דמויות מלאות ונפלאות, עליות ומורדות בעלילה והכי חשוב, סיפור בעל תובנות אנושיות חזקות שמביאות את הקורא למחשבות על עולם שצריך להיות טוב יותר... והלוואי שהסיכויים יהיו לטובתינו...
Clockwork Angel 4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי את 2 הספרים הראשונים והגעתי לשלישי.
כמה זוועה אפשר לשים בספר אחד קטניס שחצי סכיזופרנית וחצי מסוממת פיטה שרוב הספר נעלם.
ההתחלה זוועתית גם אני יכולה לכתוב התחלה כזאת"היום קמתי בבוקר צחצחתי שינים,אכלתי,הלכתי לאימונים,הלכתי לישון ושוב ושוב ושוב"
אבל אחר כך וכשאני אומרת אחר כך אני מתכוונת ל100 עמודים האחרונים מתחיל להיות יפה מרד אמיתי קצת טבח דוחה גייל נעלם והסוף העצוב עם אחותה אבל מה לעשות כל ספר צריך סוף עם קצת עצב.הסוף עם המנהיגה החדשה קצת לא מובן אבל מקורי החלק הכי יפה הוא הססוף אחרי הכמה שנים.
בקיצור ספר יפה שווה קריאה אבל לא להתייאש בהתחלה(ויש ממה להתייאש)
אראגון

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בכללית, זה ספר די טוב.
העלילה נחמדה, יש מתח
והדמויות טובות.
אבל מה שעצבן אותי הוא הסוף.
הסופרת הרסה אותו לגמרי!
אם מתעלמים מהסוף, זה ספר
די טוב. מומלץ.
אפרת

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אוח, קראתי את הספר הזה לפני המון זמן, אני לא מאמינה שעדיין לא הגבתי. אם כן, ספר מדהים! סוזן כותבת ממש טוב, אני כ"כ אוהבת את הצורה שהיא כותבת בה, היא ממש מכניסה אותך לעלילה. ובקשר לעלילה, יפהיפיה, אבל קצת קורעת לב בסוף, כשכמעט כולם מתים... כל הכבוד לה, לסוזן, באמת, כל כך קל לכתוב ספרי מציאות על חיים אמיתיים, ומה היופי בזה? כל היופי זה שלמין האנושי יש דמיון והוא משתמש בו! זה אחד העולמות הדמיוניים היפים ביותר שקראתי, חוץ, כמובן, מספריו של ברנדון סנדרסון שהם המעולים שבמעולים. בהחלט, קשה להמציא עולם כמו של קטניס ופיטה, במיוחד עם המסר שעומד מאחורי הספר, המסר על תוכניות הריאליטי.
ובקיצור, אל לי לחפור, רק אגיד בכמה מילים, שהסדרה כולה של סוזן שווה קריאה בהחלט, ומי שלא קרא אותה, מפסיד את הדמיון המסתחרר, את הכתיבה המהפנטת ואת הלקחים בהמשך מהספר. לא שווה להחמיץ!
ClockworkPrincess

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
*זהירות, ספויילרים.

הספר מעולה. אני שמחה על כל קטע שהיה בספר: הקטעים המצחיקים, מעוררי התקווה, העצובים והמדכאים. לכל דבר שנכתב בספר הייתה מטרה ומשמעות משלו.

קטניס הפכה לדמות מדוכאת ו"מבולבלת נפשית" מכמה סיבות הגיוניות לחלוטין: היא ראתה המון אנשים נרצחים, רצחה בעצמה. אל תשכחו את העלילות בספר השני, דברים כאלה באמת משאירים צלקת לכל החיים.
מחוז שתים-עשרה נשרף כליל. לפי דעתי, אף אדם לא מסוגל להיות אמיץ והוא עצמו אחרי שהבית שלו והאנשים שהוא הכיר נשרפו. מתו. וגם, פיטה שבוי בקפיטול. קטניס הייתה בטוחה שמענים אותו *בגללה*.
אני אישית מבינה למה היא הייתה כל כך מדוכאת ומדורדרת נפשית. הטראומה שלה הפכה אותה לדמות ריאליסטית וכואבת שקל להתחבר אליה ולהבין אותה.

עוד דבר שאני רוצה לכתוב עליו הוא המוות של פרים. זה היה קטע קשה. הוא לא תואר כל כך, ויש כל כך הרבה סיבות לזה. למשל, בעיניה של קטניס, מותה של פרים היה כל כך קשה שהיא פשוט הדחיקה את זה מזכרונה (הספר הוא מנק' המבט של קטניס, אז אנחנו הקוראים לא זוכים לפירוט מלא של מותה). וחוץ מזה, מותה של פרים היא סמלי; סדרת הספרים התחילה בכך שקטניס התנדבה למשחקי-הרעב בשביל להציל את חייה של פרים.

בסך הכול זה ספר ממש טוב. קולינס שברה את הלב שלי, אבל אני שמחה שהיא עשתה את זה.
חיפושית 4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בקושי בקושי סיימתי אותו.
שוב התחלה עם כל הכנות להכנס לזירת האירוע ארוכה מדיי, סדר ההתרחשויות ירדו באיכותן עם ההתקדמות של הסיפור, היו שלבים בקריאה שלא הבנתי כלום פתאום ממה שקורה. התחלתי גם לראות, להבין, ולגלות שכל הפנטזיה שבניתי לי דרך הספר, נשברת לי מול העיניים.
זה נראה לי בהתחלה ספר עם רעיון מבריק שבא לבקר אותנו וללמד אותנו על יחסי מעמדות בחרה שלנו ויצר ההשרדות, אך מוסתרת בו אכזריות גדולה שקשה לתעל למקומות טובים עם הבנה בריאה פשוטה. הספר הזה ממש אבל ממש לא מתאים לילדים.
הסוף הפתיע אותי בכל אופן, אבל הראה שהכל נשאר וישאר אותו דבר.
אז אולי רק המילה 'טרילוגיה' עשתה את זה ללהיט עולמי שכזה.
אור

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כמה שזה עצוב, אבל אני חייב לומר את האמת.
הערצתי את הסדרה הזאת- וספר הזה גרם לי לתעב אותה.
נסיכה מכאנית (כי גם לי מותר להחליף כינוי כל שבוע)

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
יצירת אמנות ראויה לשמה.
הספר הזה מדבר על המלחמה בין המחוזות המורדים לבין הקפיטול, ותוך כדי כך לקטניס, העורבני החקיין שתפקידה לייצג את המרד, יש מטרות משלה כמו לשמור על משפחתה בטוחה ולהציל את פיתה.
ספר סוחף, מרתק ומרגש, ומין הסתם עצוב, כי הרי מדובר במלחמה.
אני ממליצה עליו בחום, אבל למען האמת, אני לא חושבת שהוא מתאים לבני נוער ובייחוד לא לילדים. יש הרבה מאוד מוות, עינויים (לא הרבה, אבל מספיק תיאור אחד של ג'והאנה או פיתה ממה שהם עברו בקפיטול כדי שתהיה מצומרר כל הלילה) ובתכלס זאת מלחמה. במלחמות אף פעם לא קל, וזה ברור שיהיו אבדות וברור שזה יהיה כואב, ועצם זה שכאב לי ביחד עם דמויות הספר רק מראה על הרמה הגבוהה של הספר, שהסופרת הצליחה ליצור כזה חיבור בין הקוראים לדמויות.
אבל באמת, אם יש לכם לב חלש, או שאתם בדיכאון גם בלי ספר, או שזה לא מתאים לכם, אל תקראו את הספר הזה עד שתרגישו בנח עם זה.
אני הייתי עצובה במשך שלושה ימים אחרי שסיימתי לקרוא ולא יכלתי להרגע, ושתי חברות שלי ממש בכו בסיומו וגם אחרי שסיימו.
בקיצור, ספר מדהים וסוחף, אבל ממש לא קל.
תחליטו בעצמכם אם הוא מתאים לכם או לא.
פושה

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כל כך הרבה טענו שהם לא אהבו את הספרהשלישי, ואני אישית מסכימה איתם.
קטניס מאבדת את דעתה, ושאר האנשים בספר מתים או משתגעים.
הסוף כבר לא סוף. ראה שהסופרת היתה בלחץ וסיימה הכל בשני עמודים. גם עניין האהבה של קטניס לא טוייח טוב, והעזיבה של גייל היתה צפויה.
הספר עצמו מרוח, ונראה כאילו מישהו מטושטש חושים כתב לעצמו יומן משוגע. ברור שדרך הכתיבה המענייננת הזאת של מישהו לא שפוי מרוב כאב שמדבר היא דרך מענייננת, אבל די... כמה אפשר?! הכ מרוח ומשעמם, והקטע היחיד שבאמת היה טוב מאוד - המוות של פרים. בכיתי כאילו אין מחר...

אוי, אוי, אוי - מה פה קורה פה?
הספר הראשון - מדבהים, עוצר נשימה, כל דקה היא אקשן ומתחיה סופית.
הספר השני - העניינים מסתבכים. נסיון נוסף של המחברת לחזור על משחקי הרעב. ברור שהיא הצליחה פחות, אבל לא נורא. גם יפה, גם מותח, הרגשות מתערבלות באוויר וכו'.
הספר השלישי - היי, למה לא נהפוך את כולם למשוגעים ולא נשאיר אף אחד שפוי?
זה לא שאני אומרת, הסופרת הצליחה להעביר במדויק מה הם הרגשות במלחמה, הפחד התמידי, הלחץ, בעיקר הדעת שבורחת ממך... אבל כאילו... די, מוגזם כבר. אולי היא הצליחה להעביר יפה את המסר של:''ווהו, אנחנהו מתים פה, הכל אפל ומפחיד ועתידה של קטניס נופל", אבל כמה, כמה אפשר?
כלומר, בשלב כלשהו כבר לא יודעים אם הכל הזיה או לא ותראו, בספרות צריך גם לא להגזים.
ואחרי כל הביקורת - אני חייבת להודות שהספר סחף אותי, אולי ביחס לאחרים הוא ארבע כוכביות (הציון שנתתי לו) אבל בכללי הוא ספר מעולה, קשה, אפל, בעל כתיבה מרתקת ויכולת די מלחיצה לגרום לך לבכות - 0למשלך מתי שאחותה הקטנה של קטניס מתה).
Deep

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר עצמו מדהים. ממש ממש אהבתי אותו.בעיה כמעט יחידה שהייתה לי איתו, היא שפיטה נעלם. הוא ממש היה חסר לי בספר הזה. כן, אני מודה, פיטה הוא הדמות האהובה עלי. אני לא מתה על הדמות של גייל, אני לא יודעת למה. אולי בגלל הקרירות שהוא מפגין. אני באמת לא יודעת.
בכל מקרה, הספר ממש טוב בעיניי. לקראת הסוף הוא ממש מתעלה על הציפיות שלי.
ד״ר ברנן

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר די טוב! בסך הכל, אם רוצים לסכם את הסדרה, הספר הראשון מתאר את המלחמה של קטניס כדי להציל את עצמה ואת סביבתה הקרובה בלבד. הספר השני מתאר את המלחמה שלה נגד סנואו והממשל במטרה להגן על המחוז שלה. הספר השלישי הוא בעצם על המחלמה שמתחוללת בתוכה; שאלות מוסר, איזון בין שנאה לאהבה וכו׳. גם בספרים הקודמים צפו הנושאים האלו, אבל הפעם הם הודגשו והפכו לנושא הספר. הבנה שהכתה בי בפעם השלישית שקראתי את הספר, היא שהספר מסתיים בסגירת מעגל אכזרית: מה שהתחיל במטרה להציל את פרים, נגמר במותה של הילדה הקטנה עם הלב האוהב וזנב הברווז. האכזריות הנוראית הזאת היא מה שעשתה את הטרילוגייה למה שהיא. הרי בטרילוגיות הכי טובות (ואני לא אומרת שהיא כזאת, אבל היא די עליונה ברשימה שלי) הסוף מביא את ההארה.
דקל

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר השלישי בהחלט עלה על הצפיות שלי לפחות ,והיה מלא בתהפוכות.
הספר משאיר אותך בפה פעור פעם אחר פעם פרק אחר פרק וגורם לך להתמכר.....
לטעמי הסדרת הספרים הטובה ביותר שקראתי....
סוזן קולינס מדויקת בכתיבתה ומציאותית כל כך מה שהופך את הספר ליצירת מופת.
שני הספרים הראשונים היו טובים אך השלישי עקף את כולם,היה סוחט רגשות באופן מפחיד, אך נחתם עם הרבה שאלות לא פתורות כמו:מה אם אמא שלה איך יכול להיות שלא חזרה למחוז 12 , מה אם גייל הייתכן שוויתר על קטניס בשביל משרה או האם הוא מתקדם בחיים ויש לו משפחה?
בכל מקרה ספר נהדר שמרוקן מבחינה רגשית....מומלץ ביותר לחובבי ספרים וגם לכאלה שלא.
shaharEB

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הייתי מדרגת את הספר מעולה אם לא הסוף שלו ;(
קראתי את כל הספר במתח ו50 עמודים לפני הסוף..הרסו כל סוף אפשרי שדמיינתי.
ואחרית הדבר -הילדים של קטניס ופיטה >< ממש לא אהבתי את זה.
אבל חוץ מכל הסוף המחורבש...ממש אהבתי את הספר =)
הספר היה מותח,מעניין ולא צפוי !
ניצן

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
שני הספרים הראשונים בסדרה שברו שיאים והפכו את הסדרה לאחת הפופולריות בשנים האחרונות, גם בישראל. גם הספר השלישי שבר שיא - שיא האכזבה. זה לא שהספר לא טוב, הוא ספר טוב מאוד בפני עצמו. אבל אחרי שתי הפצצות שזרקה קולינס לקהל הפצצה השלישית מפספסת את המטרה. אך דעותי בכל זאת חלוקות מכיוון שהספר בחלקו היה נהדר, אולי בכל זאת בעזרת התנופה שקיבל משני קודמיו. כאשר לא יכולים להתקיים יותר משחקי הרעב, להפוך את המלחמה למעין משחקי הרעב אם מוקשים וכדומה הוא רעיון פשוט גאוני, שמנסה לבקר את החברה המודרנית. נראה שהספר, שבכל סוף פרק הסתיים בתפנית מפתיעה, היה קצת יותר מדי מותח לעיתים, אפילו קצת מופרך. השיא היה לקראת הסיום, שהיה הפתעה ענקית לכאורה, אך בשבילי זה כבר היה יותר מדי, לא צפוי ולא ריאלי. אך למרות הכל, נהנתי מהספר והוא לא השאיר לי טעם רע על כל הסדרה.בכל זאת מדובר באחת הסדרות הגדולות שנכתבו לאחרונה לנוער. כנראה שרף הציפיות היה כל כך גבוה, שאי אפשר היה שלא להתאכזב. טעות שלי.
rhcpgirl33 4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מאוד נהניתי מהספר שסוגר את הטרילוגיה המדהימה הזאת.
מהרבה ביקורות פה עולה שהם לא אוהבים את הדרך בה הוצגה קטניס במהלך הספר "דיכאונית ומבולבלת" אבל אני חושבת שדווקא הרגשות האלה ממחישות היטב איך המשחקים שינו לעד את קטניס: הסיוטים שאף פעם לא יעלמו, הלחץ שמפעילים עליה כדי שתנהיג את המורדים, האשמה על כך שלא הצילה את פיטה, החוסר אונים והבגידה שהיא מרגישה, הסיוטים שהופכים למציאות. פלא שהיא כזאת?
קטניס במהלך העלילה מציינת לעצמה עובדות כפי שהרופא שלה אמר, כדי שהיא לא תאבד את האחיזה במציאות. פלא שהיא השתגעה? לא כאשר כל כך הרבה לחץ מופעל על נערה כולה בת 17 או 18.
בספר כול הדמויות מוצגות באור חדש ולראשונה אנו הקוראים רואים מה המשחקים באמת עשו להם. לכל אחד יש הדרך שלו להתמודד עם המשחקים. ובספר הזה הם צריכים להתמודד עם כל מה שהם פחדו ממנו אי פעם והדחיקו לאחר המשחקים.
ספר מרתק וכמו השאר מספק רגעי מתח מצמררים ומושלמים. מסיים את הסדרה לדעתי מעולה. הסוף היה עצוב מאוד אבל עם זאת הוא סוגר גם בנימה אופטימית כאשר אנו קוראים שבונים עולם חדש לאחר המשחקים.
אבי

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר השלישי המסיים את הטרילוגיה של משחקי הרעב.
המרד מתפתח והמחוזות נלחמים נגד שלטון הקפיטול האכזרי והמשעבד.
קטניס שחולצה ממשחקי הרעב הובאה למחוז 13 שבו חיים התושבים מתחת לפני האדמה.
קטניס מבולבלת ופגועה והמורדים מקווים שהיא תתאושש ותיתן את עצמה ודמותה כעורבני החקיין למען מטרות המרד.
קטניס לוקחת את תפקידה במרד תוך העמדת תנאים לנשיאת מחוז 13 ובהם חנינה לפיטה ולשאר המנצחים שבשבי הקפיטול.
כעת כבר אין משחקי רעב קטלנים לשעשוע ההמון, נשאר רק לנצח בלחימה לשחרור מהשיעבוד, או שאולי זה בעצם שוב משחק רעב גדול הדומה למשחק השנתי המוכר?
ספר טוב שמסיים שלישיית ספרים מעולה
liat XD

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
איך שיצא הספר טסתי לקנות אותו כמובן.
היה רגעים שנמתחו מעבר למידה אבל הרב היה מושלם מותח במידה הנכונה, גורם לך לא להניח מהידיים את הספר וכמובן מסחרר.
אני הייתי מגדירה את הספר הזה כספר טוב. בכיתי כשהדמויות שנקשרתי אליהם עברו מהעולם במיוחד בפיניק, בפרים פחות.
שאלתי ראת עצמי "מה לעזאזל קולינס עושה?!?!"וממש כעסתי שהיא הרסה ככה את הספר. פרים שהיתה מושא לחימתה של קטניס מתה,זה היה זוועה. לא היו מוטיבים שגרמו לי להמשיך לאהוב את פיטה בניגוד לאחרים וזה גם היה מבאס.
אך למרות כל הנקודות האלה, היה בספר הזה כ"כ הרבה כנות. קטניס הפכה לדמות דיכאונית וזה היה בסדר, היה אפשר להבין ולהזדהות עם משהי שאיבדה את כל עולמה ועוד בגיל כ"כ צעיר.
וכן, רציתי שיהיה סוף מושלם אבל גם מפתיע. אז זה לא נקרא מושלם אבל בהחלט מפתיע וגם מראה לנו נקודה שלנו הקרואים קשה לקרוא שכן, לא תמיד יש סוף טוב לכל דבר. ויש השלכות לטראומות שאנשים עוברים ושריך להעריך דברים שנראים לנו מובנים מאליו.
jerbis2 4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
עם הספר הזה קולינס שברה לי את הלב ...כרגיל הכתיבה קולחת וחודרנית ויודעת בדיוק איך לטלטל את נימי ליבו של הקורא
אבל זה באמת היה הכרחי להרוג אותנו הקוראים בדרך כול כך אכזרית ובלתי מתפשרת ?!
אני יושבת וקורא וכול כך הרבה כאב שנשפך בספר הזה- הדמויות מאבדות כול רגש אנושי קיים כולם מאבדים כל מושג לגבי מה מוצדק ומה לא כול העולם הולך לעזאזל וחסרי האונים משלמים את המחיר בצורה הכי ברוטלית שיש ואחרי כל הזוועות אנחנו עדיין לא מקבלים איזה שהוא השלמה בסוף ... מערכות יחיסים לא משתפרות אלה נשברות לגמרי... פצעים פתוחים לא מבריאים אלה הופכים לצלקות והסיוטים לא נגמרים גם אחרי שנים של ניסיון להחלמה... ככה מסיימים אפוקליפסה כמו שעברנו בספר הזה ?? לא תנחמי אותנו קצת ? מה לא תיתני לנו מידה קטנה של חמלה וחיוביות ?למה ככה?!
בכול קרב גדול יש איזה שהוא רגע של שמחה בסוף כשאתה מנצח מהה אפילו את זה לא מגיע לנו?? למרות שאחרי שקוראים את הספר הזה מבינים שאף אחד פה לא ניצח ..כולם הפסידו...זה פשוט לא הוגןן אני רוצה הפי אנדינג
WhyDoILikeBooks 4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כמובן שציפיתי לסיום מרגש יותר מזה אבל אני לא יכולה שלבקש סיום מוצלח יותר מזה. הסדרה למדה אותי מה שלמדי על בשרי ועצמותי שלי-בני אדם יכולים להיות מאוד לא יציבים. רגע אחד חברך הכי טוב תומך בך בכל מעשיך ורגע ארחי זה תוקע לך סכין בגב ומסתובב אל הצד השני בזמן שאתה גוסס מייסורים וכאבים. בני אדם הם גם הדבר בעל העוצמה הרבה ביותר אבל גם פגיעים יותר מכל דבר אחר, כמו בסיפור שאנשים רבים מתו מכמעט שום דבר וניתן לראות את עוצמת האדם-כל הפיעות וההפצצות הללו הם מעשה ידיהם של אנשים שיכולים למות מחץ אחד (רמז...). אני אישית חושבת שהייתה יותר מידי פוליטיקה בספר ויותר מידי דעות פוליטיות. אם אנשים רוצים לקרוא את הספר, הם חייבים לדאוג קודם כל שאין להם משהו נגד פוליטיקה ושהיא לא משעממת אותם. דעתי על התוכן:
ההתחלה מאוד חזקה אבל כבר בפרק השני מרגישים איזושהי ירידה במתח (כי כמה אפשר לקרוא "מה אני הולכת לעשות"?!?!?) אמצע הספר הוא הכל מלחמה ואין משהו שריגש אותי במיוחד עד לחלק שבו הם יוצאים להילחם-משם זה כבר מעניין ברמות מטורפות (!!!).

טוב בקיצור הספר מאוד קריא (עכשיו כולם עושים חחחח...) ומעניין מאוד. עכשיו מספיק עם הצד המקצועי שלי שאני לא יודעת מאיפה הפלצתי אותו-
הספר הזה מ-ו-ש-ל-ם-ם!!!!!!!!
תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו תקראו!!!!
אפרופו תקראו-אני מתה על הריח של ספר חדש על הבוקר (מה הקשר?!) תקראו;)
הבת של השכן

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
*מכיל ספויילרים.

סיימתי את הספר לפני כמה דקות והרגשות היחידים שעולים בי עכשיו הם עצב וכאב וכמובן אכזבה:)

החלק הראשון היה נחמד, למרות כל ההתבכינויות של קטניס(מתי סופרים יבינו שאנשים לא אוהבים לקרוא על אנשים מתבכיינים?!)

החלק האמצעי היה מותח וטוב,כמו הספרים הקודמים.

אבל השלישי,היה מזוויע ומחריד.התיאורים של האנשים שנפצעים ומתים,פשוט הכל.
המוות הסתמי של הרבה מאוד אנשים!(פריים)
האכזריות,והרוע שהספר הזה מציג הוא עבר את הקן האדום שלי.
והסופרת דיי חזרה על עצמה,כיאילו קטניס עוד פעם הזירה עם כל המכשולים המפלצות וכולי...

אני באמת לא יודעת מה עובר בראש הפסיכי שלה ואיך היא חשבה על כל הדברים המזויעים האלה והצליחה לישון בלילה.אני יודעת שאני לא הייתי מצליחה.

ודבר אחרון,לא אהבתי את איך שהיא סיימה את זה כמו שכולם אמרו מה עם הפרטים של שאר הדמיות, מה עם גייל לעזעזל?!
השיחה האחרונה שלהם הייתה כמה מילים לפני שהיא הרגה את המנהיגה וזהו! לא יכול להיות שככה מסימים יחסים!

למרות כל החסרונות הכתיבה שלה עדיין מרתקת ומושכת.
והסדרה בסל הכל הייתה ממש טובה ועוצרת נשימה.
לדעתי הסופרת יכלה לסיים את הטרילוגיה הרבה יותר טוב,אבל צריך להסתדר עם מה שיש:)

וחסר לה שהיא הורסת את הסדרה עם הסרטים שיצאו בקרוב..!

ואוו איזה חפירה!
עדן(: 4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר האחרון בסדרה :(
הספר הראשון היה בהחלט מרשים, הספר השני עוצר נשימה ממש...
אי אפשר היה להפסיק לקרוא את הספר , אבל לצערי הוא נגמר.
ציפיתי שהסוף יהיה פחות מציאותי, כי כל הספר היה לא צפוי, הסוף כן.
אין לי ביקורת רעה על הספרים, נהניתי מכל רגע.
בין הטובים שקראתי, מחכה בקוצר רוח לסרט(:
מאלצ' דיגמס

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

4 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי את הספר מזמן אבל עכשיו שמתי לב שלא הגבתי עליו!!!!.
הספר מאוד טוב, אני לא מבין אל מה אנשים מדברים פה!, אומנם סוזן קולינס הציבה רף מאוד מאוד גבוה בספר הראשון!!! אבל ויש אבל גדול!, הספר לבדו ספר ממש טוב מתח, דרמה, סוף לא קיטשי, בקיצור ספת למופת , חובה קריאה לכול מי שאוהב לקרוא ספרי נוער! לפי דעתי הספר יותר טוב מהשני! וקרוב לרף הכתיבה של הראשון! , בקיצור אין מה לדבר סוזן קולינס סופרת מעולה!
דנה 3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מי היה מאמין שסוף שבוע בבית בעקבות מחלה יתגלה אחד המרתקים בחיי?
הכל התחיל ביום חמישי, עם אף מנוזל ומעט חום - לא נראה שמשהו טוב יצא מזה.
עברתי על שלל הספרים בספרייה הבייתית ולפתע נתקלתי בטרילוגייה של משחקי הרעב. כבר הרבה זמן שהם נחים על המדף שלי, אבל דווקא בשל הביקורות המהללות חששתי לקרוא אותם – אולי כדי לא להתאכזב, אולי בשל הדאגה שבעקבות הלחץ בעבודה לא אמצא מספיק זמן כדי לקרוא עד הסוף (אם מדובר בסדרת ספרים אני חייבת לקרוא את כולם ברצף).
בכל מקרה, החלטתי שעכשיו זוהי ההזדמנות המושלמת לתת לקטניס ופיטה צ'אנס.
אולי כלפי חוץ נשארתי תקועה בבית חולה וחסרת מעש, אבל למעשה נשאבתי לעולם אחר, עולם שבו הקפיטול שולט בפאנם, נטילת גרגירי יער מאיימת לעורר מלחמת אזרחים והעורבני החקיין הוא סמל המהפכה.
בלילה הראשון סיימתי את הספר הראשון וכך גם בלילה השני ובלילה השלישי... מעולם לא שמחתי כל-כך להיות חולה.
כמה חבל שהטרילוגיה הסתיימה אבל המחלה נשארה...
בילבה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לא משתווה לראשון ולשני, במיוחד לאור התחלה קצת איטית אבל ההמשך יפה וסוחף כתמיד.
אהבתי שיש סוף ברור ומובן ולא משאיר פתח לדמיון.
תהילה

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
סדרת הספרים "משחקי הרעב" מאופיינת השני פגמים עיקריים:
1.היא מנסה להסתתר מאחורי המון אלימות,אבל בעצם זה ספר בנות טיפשי לכל דבר ועניין.יותר מזה-זה חיקוי נהדר ל"דמדומים":גם פה יש עלילה כביכול מפחידה,גיבורה בעלת רגשי נחיתות רציניים שנרדפת ללא כל סיבה נראית לעין ע"י שני מחזרים-אחד מושלם ואחד פראי.לאחר התחבטות ארוכה כאורך הגלות היא בוחרת כמובן את הבחירה הבלתי צפויה-המושלם!
2.*האלימות*.אולי זו לא בעיה של הספר הזה בלבד,אבל אני מרגישה שבדורנו סף הריגוש הגיע לרמה הרבה יותר מדי גבוהה.אפשר לראות את זה גם בסרטים.אנשים כבר לא יתרגשו או יפחדו בסצנת אקשן רגילה-צריך להקצין את המכות,העינויים וכו'.דרך אגב,זה אותו דבר לגבי מין-בטלוויזיה,בקולנוע או בספרים.אירוני למדי שקולינס,אשר מבקרת את תעשיית הריאליטי בפרט והטלוויזיה בכלל,משתמשת באותם אמצעים של התעשייה הנ"ל כגון הקצנת סיטואציות,אלימות ומין ובכך הופכת את ספרה לרב מכר עולמי.

זה ספר נורא ואיום,ויסלחו לי המעריצים.כדאי שיעלם כמה שיותר מהר מהאופנה.לספר הראשון בסדרה עוד היתה פואנטה,היתה לו אמירה נוקבת וחריפה ביותר. לעומת זאת,בספר הזה תוכלו למצוא שלל תיאורי עינויים,מכונות הריגה קטלניות ודרכים יצירתיות להרוג ולהיהרג ובשאר הספר תשתעממו למוות מייסורי המצפון והמחשבות הדיכאוניות המגמתיות של הדמות הראשית הרדודה בעליל.
אָרִיָה (one piece forever <3)

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספויילרים:

אוקיי הספר זה אממ לא יודעת איך לתאר את זה כאילו חצי מהחברים של קטניס מתו פיטה לא זוכר אותה ורק רוצה לרצוח אותה , קטניס הופכת לבנאדם לא שפוי שזקוק לתרופות וגייל עוזב ואיכשהו בסוף יש להם שני ילדים אוקי מה קרה כאן? אין איזה סוף טוב אחר שסוזן קולינס יכלה להמציא?? אל תבינו אותי לא נכון הספר פשוט מעולה וכתוב בצורה נהדרת אבל הוא ממש עצוב וקשה ככה לגמור את הספר האחרון בסדרה בשנים הקרובות עושים סרטים על הספרים אולי ישנו קצת אני נשארת אופטימית :))

אוי אני חייבת להגיד את זה. . היא הרגה את פיניק! ! למה סוזן למה? ? :'(( אני מצאתי את עצמי בשתיים בלילה מסתכלת על המראה וחושבת לעצמי איך אחרי דבר כזה אני המשיך בחיי בדיוק?
אם אני אפגוש את סוזן יש לי הרבה מה לומר לה,אני אוהבת סופרים שלא פוחדים להרוג אבל את לוקחת דמות אתה מתאהב בדמות הזאת ואז את הורגת אותה פשוט מזו האכזריות הזאת תגידי לי? ?!

את פיטה לא הרגת אבל כל הספר חיכיתי שהוא יזכור ויחזור לעצמו והוא לא! ובסוף הספר אני חושבת לעצמי שקטניס וכח השאר מהפלוגה שלה לא היו צריכים לצאת למשימה הזאת בכלל הם יכלו לנצח גם בלי זה ולהישאר בחיים! >< מה ההיגיון פה? ?

חחח אני אומרת שזה ספר מעולה ורק מתלוננת עליו ^^
אבל באמת שאתה לא מפסיק להיות מופתע ממנו ולי יש כישרון להרוס לעצמי תסוף אבל פה באמת הופתעתי איך את מעזה להרוג את פרים?? כל המטרה של הספר הזה מההתחלה הייתה להציל את פרים!

עדיין מתלוננת סורי ^^

לפחות השארת לי את היימיטץ' ביטי וגם פיטה :)
יאללה נחכה לסרט תהנו ^_^
פרימרוז אוורדין

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
במילה אחת- אכזבה.
סוזן קולינס פספסה פה, ובמקום ליצור את הספר של העשור היא עשתה ספר משעמם על מלחמה.
לא יכלתי להתרכז בעלילה, לא נשארתי ערה בלילה, ממוקדת בעלילה.
אני לא אכתוב פה ספויילר, אז אסכם את דעתי על הספר בכך שאגיד שהספר מקבל ממני כוכב אחד.
מבחינתי הטרילוגיה נגמרה בסוף הספר השני.
לא מומלץ.
רוני

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני מאוהבת במשחקי הרעב, אין סיבה להכחיש את זה.
התלקחות היה טוב, רעיון גאוני וביצוע מדהים (אבל לא כמו הראשון).
ועורבני חקיין? אוף.
(ופה מי שעוד לא קרא את הספר מוזמן לעצור אחרת זה יכול להרוס לו)
את משחקי הרעב והתלקחות סיימתי באותו היום, את עורבני חקיין קניתי שלושה ימים אחרי בציפייה ענקית ורצון עז לראות מה קורה במחוז 13.
הספר נמשך וקולינס מותחת אותו עוד ועוד ועוד. גורמת לשנוא את פיטה ויותר מכל, לשנוא את קטניס.
סוף מזעזע, לא מספק בעליל.
מה הקשר של פרים לכל העניין? למה היא הייתה צריכה למות?
ופיניק? תמותי קולינס. תמותי. מילא להרוג את קטניס או את פיטה ואפילו מילא את פרים, זה יהיה מובן אבל פיניק? מה הוא עשה לך כבר?
קטניס נהיית נוראית. קרה, מגעילה, מעצבנת. נכון, היא עברה מלא אבל ההתנקמות שלה בילדים של השרים מזעזעת והורסת את כל הדמות המדהימה שקולינס הצליחה לבנות לה.
מבאס.
ממליצה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לעומת מה שכולם אומרים, הסוף הזה היה הסוף הכי טוב שיכלו לכתוב.
אף אחד לא יכול לצפות שהסוף יהיה טוב, כי בחיים הסוף לא טוב.
אף אחד לא יכול לצפות שאף אחד לא ימות, כי אחרי 2 ספרים מישהו היה חייב למות.
והמוות הזה עשה את הספר.
הביטחון העצום של סוזן קולינס הוכיח את עצמו שנית, ואני ישבתי וקראתי אותו ולקח לי ימים לעקל את מה שקראתי.

הספר הכי אהוב עלי מכל הסידרה
פייג'

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מצוין! אבל בהשוואה למשחקי הרעב והתלקחות הרבה פחות טוב. הספר נגרר טיפה, אבל עדיין מצליח לרתק ולעניין.
קטניס

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מהמממממם הסופרת מוכשרת באופן לא נורמלי!!!!
סבטלנה כהן

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בסך הכל הופתעתי לטובה מהספר.
לאחר שדי התאכזבתי מהשני (סוג של מחזור לראשון).
אתה צולל לעלילה מהעמוד הראשון. אין הקדמות מיותרות.
סוחף ונקרא מהר.
חלק האמצעי של הספר חוזר על עצמו: רצים לפה, רצים לשם,
ושוב לפה ושוב לשם, סוג של מריחה.
באם המחברת היתה מצמצמת את הסדרה מוותרת על השני ומקצצת את האמצע של השלישי, היה יוצא ספר הרבה יותר טוב.
איני רואה בסדרה סדרה ספרותית עלית, אך הם בהחלט יכולים להעביר לבני 15 ומעלה את חופשת הקיץ בנעימים.
The Swan Queen

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספוילרים!

אהבתי את הסוף. למרות שכמעט כל הדמויות שאהבתי מתו.
לדעתי גייל פינה את הדרך לפיטה וגם מצא לעצמו את העיסוק שהוא הכי אוהב.

ציפיתי לסוף גרוע והופתעתי לטובה.
טעם~מיוחד

בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
זוועה . הרסה הכל ..
מבחינתי, הסידרה נגמרה בספר השני.
לא קיים ספר שלישי .
ל-א שווה קריאה!
תתרחקו ממנו כמו מאש!
אמברשי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קראתי ואהבתי,
הספר הראשון הוא מאוד פיזי
הספר השני הוא חצי המלחמה שלה בעצמה וחצי יותר פיזי
והספר הזה הוא המלחמה שלה בעצמה יותר מאשר המלחמה של מחוז 13 בקפיטול. כי ההחלטה שלה לגבי עצמה, היא מטרת הספר האמיתית (בשבילי).
היל

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כל כך הרב שאלות ואפס תשובות!
אני לא חושבת שסוזן קולינס הרסה את הספר. אני חושבת שהספר היה הכי פחות יפה מהסדרה אבל לא מספרים אחרים.
אם אני מדרגת את הספרים אז:
1.משחקי הרעב.
2.התלקחות.
3.עורבני חקיין.
אבל סה"כ נהניתי מהספר ואני ממליצה עליו.
:)
אליס קאלן 3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
דפוק! היא פשוט הרסה את הספר!!
כאילו, מה?! הספר הראשון היה פצצתי! פשוט מדהים לא יכולתי לעזוב אותו, הספר השני, אוקי היה טוב..אבל הספר השלישי..מבחנתי הוא הרס את כל הטרילוגיה, היא לא סיימה טוב, היא לא ידעה איך להתייחס לג'יל, היא רצחה את אחותה שהיא לא הייתה אמורה לעשות את זה, שהייתה מוצאת לה סיבה אחרת כדי להרוג את הנשיאה של מחוז 13..
מבחינתי, היא הייתה צריכה לעשות ספר אחד ודי.
אני הייתי מאוכזבת!!
גלית

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כמו הספרים הקודמים, אהבתי גם את הספר הזה. בשונה מקודמיו, הוא מציאותי יותר (או פחות דמיוני, תלוי איך מסתכלים על זה).
בספר הזה יש פחות אקשן מהספרים הקודמים אך יחד עם זאת הוא עדיין מותח.

הסכמתי עם חלק מהביקורות שנכתבו:
* החלק על מחוז 13 לא כ"כ מרתק.
* מותם של פרים ופיניק מיותר מיותר מיותר! למה הסופרת החליטה לעשות זאת? חוץ מזה שהאירועים האלו באמת מתוארים ממש בקצרה.
* אישית לא הצלחתי להבין עד הסוף את הקטע בסוף הספר עם הנשיאה קוין, האם מישהו יכול להסביר למתקשה שכמוני האם באמת היא היתה אחראית על אותה הפצצה שבה נהרגה פרים? מה שמזכיר לי שאני מסכימה עם הביקורת שכתבה שהפוליטיקה של סוף הספר לא ברורה בכלל (ואיזה רעיון הזוי זה היה שהם יקבעו משחקי רעב נוספים!!!!!! כאילו, מה נסגר איתם??).

בקיצור, הספר כמובן מומלץ (למרות שלדעתי לא לבני נוער) אבל יש בו קטעים לא כ"כ ברורים/לא מפורטים מספיק וכמה מיתות מיותרות לחלוטין.
Sunny

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
כמו הספרים הקודמים, אין סוף פעילות ומתח, מקוריות ותיאורים מדהימים ובכל זאת קשה להגיד שהוא טוב כמו האחרים.
הסוף בהחלט מעניין ומספיק, אבל לא יותר.
Tess

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר נחמד.
טוב, ככה הוא מתחיל...
התחלה נחמדה, מעניינת, מקורית.
באמצע, הספר כבר מתחיל להיות משעמם.
זה באמת נראה כאילו לסופרת לא היו רעיונות מה לכתוב, אז היא עשתה את הכל עצוב וחסר טעם.
כל הספר מלא במחשבות מדכאות ומייאשות.
הסוף מאוד מעצבן, בשביל מה לכתוב את הדברים האלו?!
לא מומלץ.
תולעת ספרים 1990

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר פשוט מעוללללההההה!!!!!!
כמובן שממליץ בחום!
לא מאמין שנגמר... היה קצר מדי
אני אתגעגע
קטרה

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר טוב, הייתי מצפה מהסופרת לגמור את הסדרה בצורה קצת יותר שמחה וחיובית עם קצת פחות אבדות בנפש.
אבל ספר מותח ומעניין!


מוממלץ!
~סתיו~

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

3 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אי אפשר להפסיק לקרוא ממש כמו הספרים הקודמים.
הכל מתפתח מהר מהר וכבר בסוף הספר לקטניס יש ילדים.
גייל כבר לא כל כך איתה אבל פיטה והיא כבר התקדמו וממנו הילדים שלה.
קשה להפסיק לקרוא !
somehow I'll find my way

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מאכזבו
אהבתי את הספר אבל הוא פשוט מאכזב לעומת השניים הקודמים
נכון נשארתי מרותקת לספר גם ככה, אבל הוא לא כלכך ברור והציפייה אליו הייתה גדולה מידי
Wings

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בניגוד לספרים הקודמים, אין לי סיפור על השגתו.
סיזר בטח מאוכזב עכשיו. לא נורא, תתמודד כבר.
אני לא זוכרת איפה או מתי קראתי אותו, לא נורא.
ועכשיו, נעבור לפטפוטיי. אל תתאכזבו, בחייכם.

-
די. שתי ספרים גם ככה הרסו את את עור הפנים ואילצו את העיניים שלי לעבוד ללא הפסקה. עכשיו עוד אחד. קצת יותר מדי תיאורי מלחמה, נורי חזר אחרי היעלמות (תתבייש לך). ואם זאת, פרים התבגרה ונהייתה אחרת, והשיגעון של פיטה כיסה על הכול. לא יכולתי למצוא דבר מרתק יותר מזה. העיקרון הוא שאהבתי הכול, ולמרות שלקח לי הרבה זמן לעכל את מותם של פיניק ופרים, גם אלה עניינו אותי לא פחות. ספר מעולה ולא פחות. אני אביא לכם כסף, קמצנים, אבל לכו לקנות כבר.

Book Shelf

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קשה לעכל את העובדה שזהו זה. אין ולא יהיו ספרי המשך. וזה בגלל ההצלחה של הטרילוגייה.
הספר מכיל המון ייאוש אך גם תקוות קטנות, שאולי המצב יוכל להשתפר ושהקפיטול אינו בלתי אפשרי לכיבוש.
המיתות הרבות בספר, הן אלה שמרמזות על הסוף הקרב ובא של המורדים או שמא של הקפיטול.
יש תחושת ריקנות לאחר המוות הפתאומי של קרוביה וחבריה של קטניס, אך בעיקר המוות הלא צפוי של (לא אומר
למען אלה שלא קראו את הספר). לאחר המוות וההתרחקות של כמעט כל האנשים הקרובים שנשארו לקטניס,
העמודים האחרונים נקראו תוך ריקנות ובודדות - כך הם חייה של קטניס.
אחרית הדבר של הספר היא זו שהפיחה תקווה קטנה ושיש תחושה שלמרות שהספרים נגמרו, עדיין יש המשכיות
ולא הכל תם ונשלם. אני מקווה שאולי ביום אחד תחליט קולינס לנצל את הסוף הפתוח ולכתוב המשך לסדרה המוצלחת הזו.
אני נהניתי ממנה. אני בטוח שכך גם כל מי שקרא אותה. למי שלא, אני ממליץ בחום רב לקרוא, לא תתחרטו!
קייק

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
פספוס.
אין מילה אחרת לתאר. קראתי את הסדרה ברציפות, (כך שלא הספקתי לפתח ציפיות) ובכל זאת לדעתי החלק הראשון והשני איכותיים מאד, עלילה מרתקת וסוחפת, מאד קריא וללא אילתורי מריחות, והחשוב מכל- משאיר אותך במתח.
אבל החלק השלישי, על הפנים, העלילה בפירוש נהרסה, הטרילוגיה עובדה לקולנוע כתוב...
מירלר 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מאכזב.
ממש לא משתווה לספר הראשון בסדרה.
רואים שהוא נכתב בזמן קצר והיה מיועד להיהפך לסרט.
קולינס כתבה את הטרילוגיה בצורה שיהיה קל להעביר אותה למסכים הגדולים,והיא הצליחה בזה.
קראתי את זה :)

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
סדרה מדהיממממה!!! ללא ספק היה שווה להשקיע זמן וכסף...
קצת התאכזבתי שהספר השלישי בסדרה הרגיש לי קצת גומי,
ובאמת מתוך השלושה ספרים "העורבי חקיין" היה החלש שבהם.
ממש לפני הסיום של הספר נדהמתי כאילו, הסופרת עוד שניה
הולכת להפוך לי את כל השכל ולהשאיר אותי עם פה פעור...
ולגרום לי לחזור בי ולתת לספר השלישי ***** ואם היה אפשר אז
גם שש כוכבים הייתי נותן לו....
אבל לאכזבתי זה לא קרה ולכן גם פה קצת התאכזבתי.
אבל לסיכום באמת סדרה מעולה, שכל ספר כתוב בצורה פשוטה אבל מהפנטת,
ממליץ בחום לקורא הכל אפילו מי שראה את הסרט הראשון בסדרה.
אין הרבה מה להוסיף חוץ, הספר השלישי קבל ממני **** כי הוא פשוט
לא היה טוב כמו שני הספרים לפניו, אבל גם ספר נהדר!!!
Dawn

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
נהניתי מהספר, אבל פחות מהשניים הקודמים... איכשהו הרגשתי שהסופרת ניסתה לחתום את הספר, אז עשתה זאת מהר מהר וקצת מעצבן, הסוף היה מבולגן, פתוח ומבאס.
מתאים למהירות של תסריט וסרט שובר קופות, פחות לספר ולהרגשה המאכזבת שלא ברור איזה עולם נשאר בסופו.
Ortash

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מי שקרא את הביקורות הקודמות שלי לספרים של קולינס יודע שאני חושב שכל ספר בסדרה הזו מעט פחות טוב מזה שיצא לפניו. הספר הזה לא ממש עוסק בעלילה המרכזית (משחקי הרעב), ולכן הוא לא מאופיין במתח התמידי שלו אנו רגילים בספרי הטרילוגיה, והוא עלול מעט לאכזב את הקוראים הותיקים. אבל הסיפור נסגר יפה ומשאיר מקום לדימיון, ובסך הכל ספר לא רע בכלל. תהינו!
זה שאין לנקוב בשמו

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר נחמד, די שונה משני הספקים הקודמים, ולא ממש לטובה- ,גם פה הכתיבה לא משהו בכלל,די מאכזב, לא מה שהכי הרבה ציפיתי ממנו

מנטה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
חלק משהשלמות של המשחקים זאת הנפילה שלהם
שמש אדומה 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
התחלתי לקרוא לפני כ 4 חודשים...
לא נראה לי שאני אסיים את הספר הזה לעולם...
הוא יושב ומסתכל עלי, ואני מסתכלת עליו... וככה עוברים הימים.
בנתיים אני קוראת עוד שני ספרים במקביל.
אני מאמינה שאני אחזור אליו..

זה רק מסביר כמה הספר מעניין לעומת הספרים האחרים, אותם סיימתי בנשימה אחת.
Behind Myself

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר הזה כל כך מדהים. האמת שאני ממש אהבתי את הדמות של פיטה והוא קצת חסר לי בספר הזה, אז קצת פחות אהבתי אותו משאהבתי את הספרים הקודמים בסדרה, אבל הספר ממש מדהים. אחד הספרים המדהימים באמת, ממש מומלץ לקרוא אותו.
עמיתוש!!! XD

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר בסדר יחסית, אבל לדעתי הסופרת ממש התדרדרה בספר הזה, היא ירדה ברמה מרגע לרגע, היא הפכה את קטניס למשוגעת, עשתה לפיטה שטיפת מוח, וגרמה לו לחשוב שקטניס רוצחת!
לבוי 2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
נדהמתי מהספר הראשון, התלהבתי גם מהשני והשלישי, עורבני חקיין,...... טוב אי אפשר להגיד שלא אהבתי אותו ואולי באמת הציפיות היו בשמיים בגלל הקודמים בסדרה אבל אי אפשר להגיד שהוא ענה על הציפיות שלי לגמרי. יש הרבה ביקורות.
נתחיל מההתחלה, יש הרבה ביקורות על שיעמום בפתיחת הספר אבל זה די לגיטימי שיש הפשרה בין האקשן שאתם רגילים לו מהספר השני עד תחילת האקשן בשלישי וחוץ מזה לי לא היה די מעניין התקופה במחוז שלוש עשרה.
אבל בהחלט היו כמה דברים בעייתיים. נתחיל מזה שהמוות של פיניק היה ממש מיותר ואפילו בקושי תואר. הוא נמשך שתי שורות ובלי ניסיון להציל אותו או לעשות משהו ויחד איתו מתו הומס וסקטור שבכלל המוות שלהם לא תואר. נכון שזה הספר השלישי בטרילוגיה וזו המלחמה הגורלית ואנשים חשובים חייבים למות בה ולכן המוות של בוגס היה ברור ומובן וגם חשוב לעלילה על מנת שקטניס תיקח פיקוד. אבל המוות של פיניק היה קצר ומיותר. הוא איש חשוב ומרתק שאפילו לא השאיר אחריו מסר כמו בוגס (שהיה הרבה פחות חשוב ממנו) והמוות שלו אפילו לא הועיל לעלילה.
בכלל היה הרבה קטעים שלא הוסברו טוב כמו המוות המהיר של ליג 1 וגקסון, ההשארות מאחור של כל הצוות בביוב, חוסר התיאור של המוות של פרים וההסבר הלא ברור על הפגיעה בקטניס על ידי כדור האש, אפשר היה להוסיף פרטים על סיום המלחמה לאחר הריגת הילדים ועוד.
גם הסיום של הספר היה מעציב אחרי העזיבה והעובדה שלא ברור מעמד הכוחות החדש בפאנם, השינויים הפוליטיים והיחסים בין המחוזות והקפיטול(נראה כאילו הקפיטול נשאר חשוב יותר מהשיחה בין היימייטץ וקטניס ולכן נראה כאילו אותו תרחיש חוזר והמחוזות שוב בנחיתות). בכלל כל הספר מסתיים באווירה עצובה של דיכאון וחוסר אונים, בלי גייל, אמא של קטניס, היימייטץ שנעלם בסוף, פרים כמובן ונראה שבכל מחוז 12 נשארים רק קטניס המבולבלת והכנועה לגמרי שנשארה בלי טיפת אופי ומוטיבציה ופיטה שנאבד לגמרי כבר מהאמצע.
עם זאת, אי אפשר להגיד שזה לא ספר טוב. העלילה מחדשת ומרתקת ולא נמרחת. יש תהפוכות בעלילה כמו ההידרדרות ביחסים בין קוין וקטניס ויש מידע חדש שנחשף על הקפיטול ועל המחוזות כמו מחוז 2 וגם המלחמה די טובה והסיום די מפתיע ככה שבסך הכל הטרילוגיה נסגרת יפה.
גלושס

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
בספר השלישי סוזן קולינס מנסה לשמור על מתח ועניין, לצערי ללא הצלחה :(
אבל עדיין מומלץ בחום !
הילשי

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר החותם את טרילוגיית משחקי הרעב לדעתי המותח והמרתק מכולם..לא יכולתי להניח אותו מהיד אתה מוצא את עצמך חרד לגורלם של קטניס וחבריה המורדים, גם ברגעים שנידמה לך כי אתה צופה את הסיום אתה מוצא את עצמך מופתע שוב ושוב מהשתלשלות האירועים...הספר מומלץ בחום(הטרילוגיה כולה)..
שני דוב

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר היה טוב, טוב מאוד, אבל לא מצויין. ואני ציפיתי למצויין.
יובל ברעם

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר כל כך מותח ניסיתי לקרא לאט כי ידעתי שזה האחרון אבל לא הצליח לי....
הוא מצויין! הוא יותר טוב מהשני ומהראשון..
דודה דיי XD (חולעלארטמיספאולואישתובעברבהווהובעתיד)

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
היה לי את הספר ב 3\1

תשעה ימים ליפני כולם !!!!!!!!!!!!!1



סוף התחלה ואמצע מרגשים

ספוילר

----------------------------------


פרים :'(
ג'ינגית

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

2 קוראים אהבו את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אני קראתי באנגלית והוא אחד הספרים למרות שלדעתי התרגום לא יהיה משו הספר מסכם בצורה מעוד מוצלחת את הטרילוגיה המדהימה הזאת בהחלט שווה קריאה יש בו המון הפתאות טובות ורעות ואת כל מה שתקראו תצתרחו לקרוא שוב כי לא תאמינו למה שקראתם אני התאהבתי בספר ואני מקווה שתהנו בצורה כזו שתקראו אותו שוב ושוב ושוב כי אין מה לעשות זה ספר מדהים
טניה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
למרות כל התגובות פה, אני עדיין חושבת שהספר היה נהדר ומותח אולי אפילו יותר מהקודמים! הסוף פשוט לא עוזב אותי !
akuna matata קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר השלישי מתוך הסדרה שאב אותי שוב לתוך העולם של פאנם המחוזות והקפיטול הנורא.
הספר היה שונה מבין השניים האחרים להתחשב בעובדה שהשניים האחרים התחללו בזירה ,מה שבעיקר עיצבן אותי בספר היה הדיכאון ,רוב הספר היה עלילה דכאונית יותר מידיי אנשים מתים יותר מידיי פרקיי בתי חולים וכו.
הספר היה רענן יותר אם היו משאירים מקום לתקווה ,בכל כמה עמודים קטניס מעולפת תחת ההשפעה של תרופות שמסממות את הכאבים, עוד אכזבה בספר היה הריחוק של קטניס וגייל כאילו לא נשאר מקום לרומנטיקה בספר ,היו נשיקות אבל גם שם היה חייב להזכיר את המלחמה הפחד העצב הרוע וכל זה....ברור שזה עיקר הספר אבל לדעתי היה אפשר להןריד כמה מקריי מוות ולהוסיף קצת תקווה ועלילה נחמדה יותר.
בסך הכל אני לא יכולה להגיד שלא נהנהתי (קראתי את הספר פעמיים) כמו הספרים הקודמים לו ,לא הצלחתי להתנתק מימנו כאילו נשאבתי אליו.
המוסר השכל בספר ברור מאוד, הכיוון שאליו מועד העולם שלנו כמובן בהגזמה והחצנה רבה אבל בכל זאת ,תוכניות הריאליטי המלחמות ןהשחיטות הפוליטית .
במהלך כל הספר פשוט ריחמתי על קטניס ,רק רציתי להגיע לסוף שבו היא יורה בסנואו כולם חיים באושר, היא וגייל ביחד ואמא שלה ופרים חיות איתה, אך כמו שאנחנו מכירים את סוזן קולינס היא לא תכתוב לנו סוף צפוי ,ההפך הגמור קרא המוות של פרים העיק מידיי על העלילה גם זה שגייל רחוק ושאמא שלה במחוז אחר לא כל כך תרמו לפי דעתי,הסוף היה צריך להיות יותר משמח יותר כי אחריי כל הספר המטיש הזה כולנו צפינו לסוף שהיה שווה לקרוא את הספר בשבילו.
רוּדָה

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
למרות שהרוב כתבו על כך שהחיים השתגעו, אתם השתגעתם. ובעצם, מה רע בשיגעון.
מהיריד של סטימצקי, לספרייה לקחת את 'התלקחות' - אלא מה. ומסיימת בתקווה לעוד.
אני מחזיקה אצבעות, שהיריד יישאר שם. ואני נושמת לרווחה. אה, רגע, לא. הוא לא שם.
אז אני נהיית המשוטטת הראשית ברחבי 'צומת ספרים'. לעזאזל, נגמר? רק כמה ספרי 'התלקחות' אחרונים.
סטימצקי. גם שם אין, אני ממש מיואשת, עד שמתחת לכמה ספרים על ערפדים אני מוצאת.
כריכה יפה, בלי ספק, כשאר הספרים. והכתיבה, מזוויעה ובו- זמנית מדהימה אותי.
השגעונות לא היו הכרחיים, אבל אני מוכרחה להגיד שזה עשה את קטניס ליותר חזקה - וגם חשף חולשה, יחדיו.
המוות של פרים, ובכללי המוות של אנשים על ימין ועל שמאל, לא היו צפויים ואפילו חבטו והלמו בחוזקה.
ובכול זאת, הקשר עם נורי היה קצת קיטשי, הרי בצורה כלשהי זה היה ברור. למרות שכמעט שכנו ממנו, פתאום חזר? בוקר טוב.

ולמה בדיוק ציפיתם, תסבירו לי.
שקטניס למרות כול הסיכויים תבחר בגייל, ופיטה ישלים עם עתיד מלא בזכרונות של צרעות- ציד ושברון לב?
שפרים תחייה לה בשלווה, הילדה ה'מושלמת', המקור של קטניס, המקור של המרד, זאת שבעצם גרמה לקטניס להיות במשחקי הרעב עד רמת העורבני- החקיין? אז קטניס הייתה רק פרצוף יפה וחלשה, קצת מאכזב, אבל עד כדי כך שתתנו לספר שלושה כוכבים?! פויה!

מ- ע - ו - ל -ה.

(חוץ מההסבר על העתיד. התיאור של הילדים היה טיפשי, היה כדאי לתאר את הספר קצת מעבר לכך, והיי, אני רק זורקת, אבל לא היה צריך להשמיד את כול עיר הקפיטול ולהשים את אנדרטאות הזיכרון על הזירות? היה יותר טוב, לדעתי.)
יהודית

ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
פחות מוצלח מהקודמים, אך גם בסדר
me-amar קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
שלום לכל הקוראים,

הכל התחיל מזה שקניתי לבת שלי שהיא בת 12 את הספר הראשון משחקי הרעב...
חשבתי שמדובר בשטויות של בני נעורים ואז ראיתי את הסרט מדהים התאהבתי מיד והתחלתי לקרוא את שלושת הספרים בסדרה .
למעשה החלק השלישי הוא הפחות מוצלח והחלק השני הוא מדהים.

בכל מקרה ממליץ בחום לקרוא את כל שלושת הספרים

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
לצומת לבכם, הפרטים בביקורת מגלים קטעים מהספר:
אהבתי את כל הספרים של הסדרה הזו, את הספר השני הכי אחר כך את השלישי ובסוף את הראשון {רק כי הוא הכי פחות חשוב}
אהבתי את הספר הזה מאוד, אבל ממש הפריע לי שהיא חירפנה את פיטה, הרגה את פרים והרסה לקטניס את כל האישיות!
היא פתאום חולת נפש,היא רוצה לעשות לילדי הקפיטול את 'משחקי הרעב' ועוד כמה דברים קטנים שמעידים על שינוי רע..
וגם מעצבן אותי שכל הקשר עם גייל נותק והיא הוציאה אותו ממש רע, קיצר היא הייתה יכולה לעשות סוף הרבה יותר טוב.
בכל מקרה אני חושבת שהספר הזה עדיין יצא טוב ואפילו מאוד, היא עדיין הפתיעה וריגשה כמו בשאר הספרים והיא חידשה הרבה דברים ואיכשהו היא בכל זאת הצליחה לגמור את הספר באופטימיות.
אני ממש לא חושבת שהיא ירדה ברמה או שהספר הזה הכי גרוע, פשוט היה לו יותר פוטנציאל לא ממומש..
הסופרת מדהימה והספר מדהים ומאוד מומלץ!, אין פלא שהוא בין-לאומי!
רונדנית

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הגיע זמן הנקמה, כולם מכוונים להשמיד את הקפיטל ולהרוג את הנשיא , ואז מתחיל כאוס גדול המורדים רודפים אנשי הקפיטל נרדפים ותושבי רובע 13 באמצע , בלגן שלם מי נגד מי, מי נהרג, מי נפצע ומת מי נפצע ושרד. הספר השלישי והפחות מוצלח , כל התכנונים לא יוצאים אל הפועל ושום דבר לא מסתדר ופתאום סוף פסטורלי. לא מתאים !!!
עלי

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אפילו לא התחשק לי להתמיד בקריאה.
ובאמת לא גמרתי את הספר.
מבחינתי- ראוי לבוז.
חבל.
חרגול

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר מעולה הטוב מהשלושה, מי שצפה שעל כתפיה הצנומות של נערה בת 17 אפשר להעמיס מרד כולל התאכזב.הבחירה שלה בבן הזוג מובנת מעליה ושזורה לכל אורך הספר השני והשלישי, פיטה הוא אישיות יציבה, חברותית, חזקה ואוהבת בדיוק מה שקטניס, לא!, גם הסיום האכזרי הוא סגירת מעגל של "הכל התחיל בנסיון לשנות את הגורל של האחות" ומסתיים כפי שכנראה נקבע.
סמדי קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספרים לא משהו אהבתי את הסרט בהרבה יותר אני לא מפסיקה ליראות אותו :) אבל לגבי הספר די שיעמם אותי.
Eli.A

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר השלישי בסדרת משחקי הרעב, לאחר 2 מחזורי משחקים בהם מצליחה קטניס לשרוד, היא הופכת להיות סמל אליה נושאים עיניים כל בני המחוזות על מנת לפרוק את עול הממשל המרכזי מעליהם.
היא נענית לקריאה, ומציבה תנאים אותם מקבלים מנהיגי ההתארגנות.ברגע האמת היא מפתיעה את כולם.
ספר מותח במיוחד בחלקו האחרון.
מומלץ כמובן למי שקרא את 2 הספרים הקודמים.
עוד אחת שקוראת

ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
את שאר הספרים מהסדרה אהבתי, אבל כאן יש יותר מדי מחשבות ותיאור פעילויות מאשר פעילות.
ore

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
ספר אדיר מהטובים שיצא לי לקרוא אם לא הטוב ביותר
פשוט ספר חובה
Sof קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אי אפשר כבר להתכחש שסוזן קולינס מדרדרת.
ההדרדרות התחילה בערך באמצע הספר השני והגיע לתחתית בספר השלישי
ציפיתי בקוצר רוח עד ליציאתו של הספר וכשהספר יצא וקראתי את הספר מאוד התאכזבתי.
החצי הראשון של הספר די משעמם ולא קורא שם דברים רבים בחצי השני הכול מבולגן מדי ודחוס מאוד כאילו היא מנסה לכפר על החצי הראשון שבו לא קרא כלום.
הספר עבר מהרפתקה מעניינת ומרתק להטפת מוסר לארצות הברית וכבר אין קשר למשחקי הרעב עצמם אלא מראה לאן ארצות הברית ידרדרו אים ימשיכו כך.
עדי

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הטרילוגיה משולמת והספר מושלם. רץ לראות את הסרט.
Yiskona קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קווווווווול!!!
בלה סוואן קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
הספר ממש יפה!!.. אבל בסוף הוא אכזב אותי.. :(
סלינוש!!:)

ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
אמן שכבר יצא בעברית לא הפסקתי לקרוא את שני הספרים האחרים ואם שני אלה היו יפים אז זה אמור להיות פשוט מדהים!!!מצאתי את של 49 הדפים הראשונים והתחלתי לקרוא ולא יכולתי להפסיק הספר הזה פשוט סוחף אותך כשתתחיל לקרוא פשוט לא תוכל להפסיק!!!:)
ג'יני D

ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים

קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
היה מאכזב, ממש, הוא היה קצת חזרה על הקודמים בסדרה וחבל, הוא היה בסדר, קראתי אותו עד הסוף אבל ציפיתי ליותר. באמת.
נוגוש :) קורא אחד אהב את הביקורת. אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
קולללללל!!!!!!!
למי כבר יש אותו בבית???
איך הוא??
עדיין אין אותובספריית כרמיאל..:(
מבאס..מחכה כבר לספר!!!
הוא כמובן יהיה (אני מקווה) כזה מדהים ומסקרן כמו השניים הקודמים!!!!
מעניין ,פתאום יהיה גם ספר רביעי?? P=
בייוש
מיכל אהבת? לחץ לסמן שאהבת   |   הגב לביקורת
מי מוכר? במצב חדש?אני רוצה לקנות



התחיל לקרוא לפני 5 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנה ו-10 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-1 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-2 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-3 חודשים
עמוד 200 ומשהו
התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-4 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-4 חודשים


התחיל לקרוא לפני שנתיים ו-4 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-4 חודשים
הספר ממש טוב מסכם את שתי הספרים אחרונים שהם היו טובים ומעולים עם מתח גובה.. אבל השלישי הוא הקטלני ביותר בחיי לא נלחמתי על כל דף רק כדי לא לסיים אותו עם מתח גובר ומסקרון.. אחרי הכל התאכזבתי מהסוף צפתי לסוף שמחה ולא של ריקנות ועיצב!!
התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-6 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-6 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-6 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-6 חודשים


התחיל לקרוא לפני שנתיים ו-7 חודשים


התחילה לקרוא לפני שנתיים ו-7 חודשים


סוזן קולינס (סופר על המוקד)
סוזן קולינס היא תסריטאית וסופרת אמריקאית. כיום, סוזן מתגוררת בקונטיקט עם בעלה ושני ילדיה ... המשך לקרוא






©2006-2012 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ