מבטך שרף אתמול את עיניי
ומאז אני לא רואה
איש רואה אישה במונית בדרך לתל אביב ולבו הולך אחריה. לא פיתוי, לא נסיון כיבוש, רק הלב שממריץ בכל עוז את הרגש אנו מכנים התאהבות. פואמת ההתאהבות מאת המשורר אריק א. מתחקה אחר פקעת המחשבות שלתוכה נקלע המתאהב. קורי ההתרחשויות נקרעים לכדי רגעים קצרים וברורים. חלקם רגעי שאלה ותהייה, חלקם רגעי הצהרה ופכחון. הנאהבת משוחזרת שוב ושוב לאורך הפואמה, כשם שהיא חוזרת ומתחיה בדמיונו של המתאהב, ממאנת להישכח. כוח ההתאהבות הפועל בהתמדה ככוח של חלום, מקים את דמותה של הנאהבת בלי הרף ומשתלט על תבונתו של המתאהב. הוא יוצא בעקבותיה למסע אל תוך רצונותיו, היא בבואת החושים שלו. הזרה הנאהבת מדומה בפואמה לשמש, שורפת ומעוורת, נצרכת ומאיימת, המתאהב נכרך אחריה ומתגונן בפניה כאחת. המתאהב חשוף, אין לו חרות מאשליות או מקלט ממבוכה. מה נותר שלו? מלאכת הכתיבה , מלאכת הבדיה, כאן הוא מסוגל להתקרב אליה, ללחוש על אזנה, להחוויר או להאדים. זהו ספר שיקסום לכל מי שנסחף בהתאהבות והכיר את טבעה. נוית בראל