ברשימות אישיות-ספרותיות אלה של אילנה שמואלי, ידידת נעורים של פאול צלאן, מתוארות פגישותיה עם המשורר בפרק זמן מצומצם - מאוקטובר 1969 ועד אפריל 1970. היא מציגה כאן פנים פחות מוכרות בדמותו של צלאן, ובמיוחד את זיקתו לישראל וליהדות, זיקה שהעמיקה עם ביקורו בארץ באוקטובר 1969. בהשראת ביקור זה כתב את מחרוזת השירים על ירושלים. ברשימותיה בודקת המחברת ומנסה להבהיר סמלים ותכנים המצויים בשירי צלאן, תוך שהיא מתארת את פגישותיהם וכן את הרקע התרבותי-לשוני של המשורר. לשם כך היא מצרפת מובאות ממכתביו אליה וכן זכרונות משיחותיה אתו. הספר כולל את עשרים ושבעה השירים האחרונים של צלאן, מקור ותרגום: ביניהם מחרוזת שירי ירושלים.