חיים נחמן בְּיאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 - כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934), מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, מסאי, סופר, מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית. ביאליק זכה לתואר "המשורר הלאומי". ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים, כתב עליו כי "גם ביאליק, אשר במודרניות אמיתית שבשיריו ובמיוחד בשירתו הפרסונאלית ובשירי תוכחה, משתווה לסופרי העולם הגדולים ביותר".
נולד בכפר ראדי הסמוך לז'יטומיר, בחבל ווהלין שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (במאה ה-21, בשטח אוקראינה) לדינה ויצחק יוסף ביאליק. כמקובל במקומו, נוסף לשמו של ביאליק השם יוסיפוביץ' - שמשמעו בנו של יוסף, ולכן במקומות רבים הוא מוזכר כחיים יוסיפוביץ' ביאליק. בגיל 6 עבר עם הוריו לעיר הגדולה ז'יטומיר, ואביו פתח שם בית מרזח. אך בשנת המעבר התייתם מאביו, ועבר לגור אצל סבו הקפדן והאדוק – ר' יעקב משה ביאליק. ההתייתמות וחוויותיו ממראות בית המרזח, שבו התבזה אביו בהענקת שירותים לגויים שתויים, באו לידי ביטוי אצל ביאליק ביצירותיו באותם הימים,
