ביקורות הספרים שראובן אהב

מיין לפי: תאריך כתיבה כמות אוהבים שם הספר שם הסופר (פרטי) שם הסופר (משפחה)

# שני הספרים האחרונים שקראתי הגיעו לרשימת ה"לא שווים ביקורת". האחד בגלל בנליות ממאירה, ספר שלא היה לי משהו לא לעוס להגיד עליו, השני הפיל עלי כזה שיעמום, שלא הצלחתי לקרוא ברצף יותר מחצי שעה. הגיע הזמן לספר אמיתי, כמו שתובע ידידי שכאן. ואיזה ספר יותר אמיתי מ"הלב" של דה אמיצ'יס? סיפור... המשך לקרוא

לפני שבועיים

אני רוצה להתוודות – אני אוהב מאוד את הכתיבה של איילת גונדר-גושן. יש משהו באוזן הפנימית שלה, ביכולת שלה לשמוע את המוזיקה של השפה, שמעטים מצליחים לשחזר. כל משפט בספר נבנה בקפדנות של מי שמקשיבה למנגינה הזאת בעיניים עצומות. היא יודעת לעצור רגע לפני הדרמה, להניח שתיקה שתדבר במקומה.... המשך לקרוא

לפני שלושה שבועות

פֶּסַע היא מילה קטנה וקצרה. הפירוש שלה תואם את אורכה. משהו קצר, בטווח המִיָּדִי. המילה הזו, שהפכה לנלעגת ונכרכה בצמידות לתקופה הקשה ביותר שידענו, כל מה שהפוך מפֶּסַע. קובץ הסיפורים מכיל שבעה סיפורים לא קצרים מדי, אבל כולם כאלו שיכולתי לקרוא מהם עוד ועוד. בכל סיפור יש גיבור עג... המשך לקרוא

לפני ארבעה שבועות

# המלחמה הגדולה הסתיימה ברעשי בלגן שלוקח המון זמן לסדר. מיליוני הרוגים – חיילים ואזרחים – וכפול מכך פצועים שאת חלקם לא ניתן לשקם. מדע הרפואה לא הצליח להדביק את קצב הטלת המומים שיצרה המלחמה. שני חיילים מאותה יחידה שגורלם נקשר זה בזה, ממשיכים בחייהם העקומים, למרות פציעה נוראה ש... המשך לקרוא

לפני ארבעה שבועות

כמה ספרי המשך של סדרות שאני אוהבת יצאו לאור והתגלגלו לידי בשבועות האחרונים: השביעי בסדרת סטרייק (בעברית) והשמיני סדרת סטרייק (באנגלית). ספרי ההמשך של בית תשיעי ושל רצח לפי הספר. וכן, גם ג'ק ריצ'ר: הסוד, הספר המי יודע כמה בסדרת ג'ק ריצ'ר. הוא, אגב, היחיד שבאמת התגלגל לידי ולא טרחתי... המשך לקרוא

לפני ארבעה שבועות

שליתי את הספר מאותה מכולה, שאליה הושלכו ספריה של מאדי סינטוב ז''ל תושבת לפיד. החלטתי לקראו כדי לגוון במעט את רשימת הסופרים שאני קורא. העדפתי לקרוא ספר של סופר, שמפאת בורותי אף לא שמעתי עליו קודם. עם זאת, קיוויתי שהואיל ומדובר ביצירה של סופר אנגלי, אוכל למצער להנות מחוש ההומור הא... המשך לקרוא

לפני חודש

למען הגילוי הנאות, הסופר ביקש ממני לסקור את שני ספריו, ולמען הגילוי הנאות, הבטחתי שאעשה זאת ללא משוא פנים ואכתוב את דעתי האמיתית. הוא בירך על כך והעניין סוכם. ועכשיו לעניין. ליישוב מיתר שבנגב חודרים שלושה בדואים כדי לגנוב ציוד ומה שבא, אבל אחד מהם אונס ילדה קטנה בת עשר. לרווח... המשך לקרוא

לפני חודש

לדעתי, בני נוער רבים מרגישים כפרח-קיר. מתברר שגם אני הייתי ואולי עודני סוג של פרח-קיר, רק שאז לא ידעתי להגדיר זאת כך. את רוב ימיו מעביר הנער צ'ארלי בקריאה ובכתיבה לחבר יקר שצ'ארלי אינו רוצה שיזהה אותו על פי מכתביו, לכן מספר לו את קורותיו תוך השמטה של פרטים מזהים, כגון: שמות בני מש... המשך לקרוא

לפני חודש

יכולתי לפתוח בשלל קלישאות על האפקט שמותיר הספר על הקורא: מרטיט לב, קורע לב, שובר לב, על איש טוב לב, טהור לב ורחב לב, שנלכד שלא באשמתו ברשת של קורי עכביש רגשיים. אבל אני לא אוהבת קלישאות, ולכן לא אשתמש בכל הביטויים שלעיל, במיוחד מפני שצווייג מכיר את הנפש לא פחות מאשר את הלב. ומע... המשך לקרוא

לפני חודש

# יש סופרים וספרים, שעוסקים בנסיונות לנבא את העתיד. חלקם חוקרים רציניים, יושבי אקדמיה מובהקים, כמו המחבר של החיבור הזה. חלקם מוגדרים כסופרי בידיון שמתארים עתיד כלשהו באמצעות ספרים שרובם דיסטופיים, ומנסים לנבא איך ייראו חיי נכדינו, נינינו וצאציהם, כשאנחנו מזמן כבר שוכני עפר. ה... המשך לקרוא

לפני חודש

הספר כובש מהדקה הראשונה. אלי שרעבי חולק אתנו את חוויותיו בשבי החמאס בכנות וברגישות יוצאות דופן. הוא מצליח לתת לנו תחושה כאילו אנחנו היינו שם ביחד אתו. הוא לא מייפה את המציאות. היא היתה (ולצערנו עודנה) קשה ביותר. הייאוש, הרעב, הזוהמה שבה ארבעת החטופים חיים בה, ההתעללות, האכזריו... המשך לקרוא

לפני חודש

קראתי את הספר בנשימה עצורה, ולא רק בגלל שהוא מותח. הוא בהחלט מותח. אלא שהייתי דרוכה מאוד. מתי תגיע התפנית, שהופכת אותו מספר ריגול לספר מד"ב, מטמורפוזה ממנה הזהירו אותי כל המבקרים. הגעתי לפרק העוסק בצוללת ושאלתי את עצמי, נו, על זה כל המהומה? זה מד"ב לעניים, בשום אופן לא למד"ביסטים... המשך לקרוא

לפני חודש

# אחד המשעממים שיצא לי לקרוא לאחרונה. למה לא נטשתי? הייתי בטוחה ששטראוב צוחקת עלי. שתכף היא תתעשת ותתחיל לכתוב כראוי לרעיון החביב שהיה לה. לא הייתי מתקטננת איתה, הייתי במצב רוח די סלחני, אבל הספר... הרעיון – לא מקורי אבל חביב – על אישה שהולכת לישון בת יום פחות מארבעים ומתעוררת ... המשך לקרוא

לפני חודש

והנה שוב, אני בוכה בסיומו של ספר של מאיה ערד. מאיה ערד בעיני אחת הכותבות הטובות שיש כיום במדינת ישראל. נכון, על טעם ועל ריח וכ'ו וכ'ו, ואולי יש מי שפחות יסכים איתי וזה בסדר גמור. אבל עבורי האישה הזו היא השראה ענקית. היא מצליחה לגעת בי באופן עדין ומתגנב, באופן כזה שלא יכול להשאיר ... המשך לקרוא

לפני חודשיים

ארבעה חברי נעורים חיפאיים נפגשים כל ארבע שנים לראות את גמר המונדיאל, ולשחזר מה עבר עליהם בארבע שנים האחרונות. ככל שעוברות השנים - החבר'ה מתקדמים, מסיימים לימודים, עוברים לתל-אביב (או למכמורת)... צופים בחבורות דומות שהתחילו איתם את הדרך בתיכון - מתפרקות. תוהים איך שומרים על החב... המשך לקרוא

לפני חודשיים

לא טוב היות האדם לבדו, אבל הוא לבדו בין כה וכה – המשפט הזה הוא מעין המוטו של הרומן היפה הזה. הספר כאילו רדף אחריי. בביקוריי החודשיים בספרייה הייתי נתקל בו במדור המומלצים והוא תפס את עיני. לאחר שקראתי את הכריכה האחורית וכמה מקטעיו, דחיתי אותו תחילה מתוך מחשבה שמדובר בעוד סופר ... המשך לקרוא

לפני חודשיים

השבוע הזה, שבו השר למורשת החליט שאין לנו שום בעיות אחרות במדינה, לא חטופים ולא הרוגים, לא מלחמה בחמש חזיתות ולא סרבנות גיוס חרדית, לא תאונת רכבת שקרעה כבלי חשמל לאורך ארבעה קילומטרים ולא חסימות כבישים של מפגינים בעד הנגד ונגד הבעד, לא אופוזיציה ברחוב ולא שוטרים שמכים מפגינים, ... המשך לקרוא

לפני חודשיים

כשהתכוונתי להעניק לספר הזה 5 כוכבים, עצרתי לרגע וחשבתי לעצמי: אולי לא מתאים לדרג ספר כזה, כאילו היה ספר מתח והרפתקאות מן המניין, מן מוצר בידורי שנהנים מקריאתו ומתפעלים מכמה שהוא מוצלח? אמנם אם מישהו שלא שמע מעולם על השבעה באוקטובר, והיה ניגש לקרוא את הספר הזה, וודאי היה חושב שזה... המשך לקרוא

לפני חודשיים

עוד ספר אקשן אמריקני מבית היוצר של טרי הייז, התסריטאי של כמה להיטים הוליוודים ביניהם 'סחרור מסוכן' עם סטאלון, והסופר של ספר המתח המצליח 'לבד בתאטרון המוות' חוזר אלינו שוב עם 'שנת הארבה' ספר עם הרבה עמודים. אני לא מקנא בסופרי המתח שצריכים להוציא מוצר היום תחת ידם בתקופה שבה הם צר... המשך לקרוא

לפני חודשיים

החלטתי להפסיק לצפות באח הגדול. זה לא שלא ידעתי שאפילו בקרב הריאליטי זה לא אחד האיכותיים שבהם, אבל באמת האמנתי שהם לא יחצו השנה איזשהו גבול... באמת שלא חשבתי שלצד הדיבור על החובה לדאוג לחטופים שעליו המנחים לירון וגיא חוזרים כל פרק - הם יגרמו בלי בושה שבי פסיכולוגי קיצוני לאחת ... המשך לקרוא

לפני חודשיים