בשנת 1994 היה מאיר שלו "סופר תושב" באוניברסיטה העברית והעביר שם סדרה של הרצאות שמשכו קהל רב ושודרו ב"קול ישראל".
ההרצאות עסקו בביטויי האהבה והגורל, הטבע והבדיה, היופי והזכרון, בספרים שונים,
ביניהם: "מטמורפוזות" של אובידיוס,
"לוליטה" של נבוקוב,
"ביאטריצ'ה של נחום גוטמן,
"מות הונציה" ו"יוסף ואחיו" של תומאס מאן,
סיפורים שונים מן התנ"ך
'הר אדוני', פסגת יצירתו של דה לוקה עד כה, רב - מכר במשך חודשים ארוכים באיטליה (2001) ובצרפת (2002; "פרס פמינה" היוקרתי) - הנובלה השנייה של דה לוקה בתרגום עברי (אחרי 'אתה, שלי'; הספרייה החדשה, 2003). סיפור על אהבה בנפולי, בין ילד בן 13 ובין ילדה בת גילו, אך מנוסה, שכבר מכירה את "הגועל של החיים". "הנובלה הקטנה הזאת מספרת על האנשים הכי פשוטים, על החיים ה
סיפור לידתו של ישו מנקודת ראותה של מרים, אמו. מרים מספרת אותו כסיפור אישי של חוויַת הריון מרגשת שבסופה, בפלא של לידה, נולד תינוק יהודי קטן, "שלא צריך להוכיח כלום, שצריך רק לחיות, לעבוד, להתחתן, ושיהיה לו כל מה שנחוץ"; תינוק שאפשר לאחל לו שהלוואי שירגיזו אותו רק הזבובים.
אחרי הבשורה על-פי מתי, והבשורה על-פי לוקס, ואפילו 'הבשורה על-פי יש
דניאל דרור, קצין צנחנים שחזר עטור תהילה ממלחמת ששת הימים, מחפש מפלט משמחת הניצחון הגואה מכל עבר. הוא נמלט מן הסביבה הבורגנית המאיימת לבלוע אותו ונוטה אוהל בחלקת חוף עזובה ליד שפך הירקון. מסע דניאל, המצטייר תחילה כרומן אקטואלי בעל נימות סאטיריות, ולאחר מכן כרומן פסיכולוגי על משבר נפשי בעקבות הלם קרב, מתברר כסיפורו של מסע חיפוש רוחנ
הלוואי שיכולתי... לעשות את גופו של כל שיר מגופי שלי." המשוררת הארגנטינית היהודייה אלחנדרה פיסארניק( 1936 ? 1972) פרסמה שבעה ספרי שירה, שהיו בימי חייה נחלתם של מתי ? מעט. לאחר מותה זכתה יצירתה להכרה שגאתה לדרגת פולחן, הנמשך עד היום.זה שנים שהיא נחשבת לאחד הקולות החשובים, החדשניים ורבי ההשפעה בשירת אמריקה הלטינית ובשירת הנשים בעולם. שירתה
אלאונורה לב היא הסופרת הראשונה שזכתה בפרס ברנשטיין לרומן עברי מקורי מטעם התאחדות הוצאות הספרים בישראל, הפרס הספרותי הגבוה ביותר בארץ. בין חתני הפרס בעבר היו הסופרים עמוס עוז, דויד גרוסמן, מאיר שלו ויעקב שבתאי. מתוך חוות דעת השופטים על הבוקר הראשון בגן עדן: "אשה, בסוף שנות השלושים לחייה ובימי הריונה האחרונים, מספרת לעובר שבבטנה את
הסופרת רונית מטלון לא מרבה לפרסם, אך עדיין נחשבת לאחת הסופרות המרתקות והרגישות בספרות העברית החדשה. עד כה היא הוציאה רק את הרומנים "שרה, שרה" מ-1995 ו"זה עם הפנים אלינו" מ-2000, אבל שניהם זכו להצלחה גדולה אצל המבקרים והקוראים. נראה ש"קול צעדינו", הרומן השלישי של מטלון, יעורר את אותן התגובות בשל רגישותו הרבה ושפתו המיוחדת. כמו בספריה הקודמ
השפעה בלתי הוגנת הוא ספר יוצא דופן בדרך חיבורו.
הוא נולד מניסיון שערכו הסופרת רונית מטלון וחוקר הספרות והמסאי אריאל הירשפלד. לכתוב יחד רומן בהתכתבות. עלילתו הבדיונית של הרומן לא נקבעה מראש וכל אחד מהכותבים חייב היה להמשיך את הסיפור מן המקום שבו נעצר המייל הקודם, מבלי לדעת את סופו.
אבל השפעה בלתי הוגנת הוא רומן יוצא דופן לא רק בזכ
שישים יום אחר מות אשתו, בתיה גור, התחיל אריאל הירשפלד לכתוב את הדפים שהפכו לבסוף לספרו האישי ביותר. 'רישומים של התגלות' מעלים מתוך האבל רגעי חיים מרוכזים, התגלויות של אימה, אהבה, אובדן ולידה, ומתוכן עולה התמודדות עם הבלתי ניתן לביטוי שעוטף את הכל - עם המוות.
אריאל הירשפלד, כפי שהוא מתגלה ב'רישומים של התגלות', הוא בראש וראשונה סופר היו
בספרו המילים מזמין אותנו ז'אן פול סארטר למסע יחיד במינו אל תוך עולמו הפנימי כילד. מי הוא הילד סארטר ב"המילים"? בן לאב שמת טרם לידתו ולאם, שבאלמנותה הצעירה חזרה עמו לבית הוריה, והייתה לו כאחות; נכד לסב סמכותי, שבחזותו החיצונית ובכריזמה שלו היה הדבר הקרוב ביותר לאלוהים (ולא רק בעיני נכדו), ולסבתא חדת מחשבה, שבעטה בכל מה שייצגה משפחת בעל
יהדות / קבלה מדיטציה, אומר הרב אריה קפלן, אינה המצאה בלעדית של דתות המזרח הרחוק, ואינה אך טכניקה פסיכולוגית מודרנית להרגעת הנפש. מדיטציה - בשמותיה העבריים התבודדות, התבוננות, יחוד וכוונה - היא מסורת קבלית בת אלפי שנים שבה עסקו בדביקות רבה אבותינו, נביאינו ומקובלינו. החל מתקופת ההשכלה, ובמיוחד במאה השנים האחרונות, חלה בתרבות היהוד
חלומות הם החלונות לעתיד שלנו וגם הגורם המדרבן שמכניס לחיים ממד של חידוש ושל יצירתיות. כולם חולמים, אבל הבנת כוחו של החלום מאפשרת לממש את מירב הפוטנציאל שלו בדרך הקלה והבטוחה. בעולם החלומות של האשה, מזמינה אותנו קוני קפלן, מומחית לחלימה מונחית, לצאת עימה למסע קסום ומלא תוכן אל עולם מופלא. היא מלמדת אותנו איך לחלום בצורה מכוונת, בהיר