מדף הספרים של אירית פריד - הספרים שדירגה
"האופרה הצפה", הרומאן הראשון של בארת', נכתב בתחילת 1955, בידי מחבר בן 24. בסוף אותה שנה כנתב בן - הזוג המשלים, הרומאן המהולל "סוף הדרך". בארת', שבמשאל שנערך בין 200 סופרים, מבקרים ועורכים בארה"ב (ב - 1965) מוקם בפיסגה, בין כותבי הרומאנים היותר טובים, נכנס שתי כניסות מרשימות אל פנתיאון הרומאן האמריקני. אלה שני רומאנים מלאים דמיון וברק, שנונים ומצ
הקצין הצעיר אנטון הופמילר מוזמן לאחוזתו של ההונגרי העשיר לאיוש קשפאלבה, שם הוא פוגש בבתו הנכה אדית ומפתח חיבה חומלת אליה. אדית מתאהבת בו, וכאשר מתפתחת תקווה להחלמתה, הופמילר מציע להינשא לה כשתחלים, בתקווה שההבטחה תדרבן אותה להתחיל בטיפול. אולם, מחשש ללעג ובוז, הוא מתכחש להבטחה בפומבי, וכשאדית למדה על כך היא מתאבדת. הלום אשמה, הומפי
"אחרי הדברים האלה - אחרי המחלה ואחרי המוות ואחרי הכאב ואחרי הצחוק ואחרי הבגידה ואחרי הזִקנה ואחרי החסד והאהבה ואחרי בן כסיל תוגת אמו ואשת חיל שנמצאה לי ביופי בתוך התהום - אחרי כל אלה התעוררתי לתוך נים לא נים שבו שהיתי ארבעה חודשים." יורם קניוק מתאר את ארבעת החודשים שבהם היה מאושפז בבית חולים ונאבק במחלת הסרטן.
"ספר המתים והחיים הטיבטי" הוא יצירת מופת למשתמש בנושאי החיים והמוות. זהו מקור מופלא של השראה דתית המגיע מתוך הליבה הפנימית של המסורת הטיבטית.
סוגיאל רינפוצ'ה מציג לפנינו בדרך ברורה ובהירה את תמצית הבודהיזם הטיבטי. בתוך כך הוא בוחן את המכשולים ואת התגמולים הנמצאים על שבילי הדרך הרוחנית.זוהי חכמת טיבט במיטבה וללא ספק הקלאסיקה הרו
בשנת 1910 נמלט מביתו לב טולסטוי, הסופר בן ה־82, ויצא למסע בכיוון לא ידוע.
בימיו האחרונים, בשוכבו על ערש דווי בתחנת הרכבת הנידחת שאליה הגיע במנוסתו,
התקבצו סביבו עיתונאים, אנשי ספרות, מעריצים, בישופים ואנשי משטרה וממשל.
הנסיבות העלומות שקדמו לבריחתו ולמותו היו קרקע פורייה לאגדות ומיתוסים רבים מספור.
בהתבסס על יומנים, מכתבים ועדוי
"אני שמחה על מה שהיה ועל מה שהייתי ומה שקלטתי, כמו קרביה של מצלמה שנשמר בה סרט דהוי שריחו מתפוגג ואין אליו ערגה, אבל נעים לרפד בו את התאים המתנוונים... אני מכילה את הבדידות בטקסים קטנים ביני לביני, במיני פינוקים שמסתיימים בספר שירה מדי לילה - שירי חשיכה שאינם מרגיעים אלא מכשפים ומצמיחים כנפיים גם כשהכאב גדול מהאושר."
הטקסט האישי הז
שני חירשים-אילמים שקשר לכל חייהם נקשר ביניהם, בעל מסעדה אוסף עיתונים, נערה השקועה בחלומות התבגרות, שיכור מוזר הקורא לשינוי סדרי החברה ורופא שחור המתייסר בייסורי גזעו – כל אלה, אנשי עיר קטנה בדרום ארצות-הברית, חותרים להתקרב זה אל זה מתוך תקווה שכך יוכלו אולי למצוא נפש קרובה ולהיחלץ משיממון חייהם, וההצלחה אינה מאירה להם פנים.
הרומ
'נפשות מתות' – הרומאן הגאוני והמדהים על התוהו-ובוהו של ההבלוּיות והעמדות-הפנים שמהן עשויה, טלאי על גבי טלאי, הרֵיקוּת של המצב האנושי; פסגת יצירתו של "האמן הגדול ביותר שהוציאה מתוכה רוסיה עד עצם היום הזה" (כפי שכתב עליו נאבוקוב), פסגה שלמרגלותיה שוצפת התהום הפרטית המסויטת של המחבר – 'נפשות מתות' זה מוגש כאן לקוראים הישראלים בתרגום ע
אהבה וחושך הם שניים מן הכוחות הפועלים בספרו זה של עמוס עוז, אוטוביוגרפיה הכתובה כרומן משוכלל, מעשה ספרותי צרוף ומזוקק שנפרשים בו שורשי משפחתו של עוז, קורות ילדותו ונעוריו בירושלים ובקיבוץ חולדה, חייהם הטרגיים של הוריו, וכן תיאורים אפיים נרחבים של ירושלים, תל אביב וחיי הקיבוץ בשנות השלושים, הארבעים והחמישים. העולם הספרותי והעולם
מקומה של אפי בריסט בספרות הגרמנית הוא כמקומן של אנה קארנינה בספרות הרוסית ושל אמה בובארי בספרות הצרפתית. זהו סיפורה הטראגי של אשה המקפחת את חייה בשל נישואים ללא אהבה וכניעה, ספק מרצון ספק מאונס, למוסכמות החברתיות הנוקשות של החברה הפרוסית בימי שלטון ביסמארק.
תיאודור פונטנה הוא גדול הפרוזאיקנים הריאליסטיים בגרמניה במאה התשע-עשר
העניינים במשפחת ברגלנד מתחילים להתערער כשג`ואי, נער הזהב המפונק, קושר קשר בלתי הולם עם בת השכנים, אבל הם מגיעים לידי משבר רק כשהוא עובר לגור בבית הסמוך אתה ועם הוריה ההמוניים. פטי, אמו, רואה בזה עלבון צורב כל כך, עד שהיא נעשית אדם אחר: במקום צעירה נצחית עם זנב סוס, שאופה עוגיות ומארגנת פעילויות ספורט בשכונה, היא מתחילה לשתות ולקטר. כד
"יצירה גדולה באמת, שכמוה לא נראתה זה זמן רב מאוד. אני נסער לנוכח אובלומוב וקורא בו שוב ושוב." לב טולסטוי
"כישרונו של גונצ'רוב גדול משלי עשרת מונים." אנטון צ'כוב
"גונצ'רוב הוא בעל נשמה של בירוקרט, איש נטול אידיאלים ובעל עיניים של דג מבושל, שאלוהים, כאילו בתור בדיחה, העניק לו כישרון גאוני." פיודור דוסטוייבסקי
"התחלתי לקרוא את אובלו
איסאקו בן התשע חי בכפר דייגים יפני עלוב ומבודד, אשר תושביו מצויים על סף רעב. הסיפור משתרע על - פני שלוש שנים בהן נעדר אבי המשפחה מהבית, לאחר שנאלץ לשעבד את עצמו. מילות הפרידה של אביו לאמו: "אל תניחי לילדים לרעוב", מכוונות את מעשיו של איסאקו ועומדות בבסיס תפילתו לבוא או - פונה - קמה. תושבי הכפר, המתפרנסים בקושי מדגת הים ומהפקת מלח, מנסי
"זה היה הרגע המאושר בחיי, אבל אז לא ידעתי זאת."
במילים אלה מתחיל הרומן פרי עטו של אורהאן פאמוק, חתן פרס נובל לספרות, מחבר יצירת המופת
שמי הוא אדום ( ראה אור בעברית בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן, 2009).
ביום אביב נעים בשנת 1975 פוגש קמאל- בן לאחת המשפחות העשירות באיסטנבול המיועד להינשא
לבת למשפחה אריסטוקרטית- בפוּסוּן, זבנית יפהפייה שהיא קרוב
הרומן פריחה פראית הוא פריצת דרך מרהיבה אל מחוז חיים חדש, הרחק מדרך המלך, אל אחת הפסגות בלב הקרפטים, ששם אנו מתוודעים אל חייהם המופלאים של גד ועמליה. לפסגה יש היסטוריה. ב - 1835 נמלטו אליה מפני פורעים קומץ יהודים, התבצרו בה ונלחמו על נפשם עד אשר נפלו חללים. אמונתם וגבורתם היו לשם דבר. על קבריהם עולים יהודים ומבקשים חיזוק האמונה, רפואה וי
רבים רואים בניקולאי ואסילייביץ` גוגול את גדול כותבי הפרוזה הרוסית בכל הזמנים (``כולנו יצאנו מבין קפלי האדרת של גוגול``, אומרים שאמר דוסטוייבסקי: ונאבוקוב קרא לו ``גדול האמנים שהוציאה רוסיה מקירבה עד היום``). ספר זה, `סיפורים פטרבורגיים`, מביא את כל הסיפורים הפטרבורגיים של גוגול, שנכתבו במשך שבע שנים, בשנות השלושים של המאה הקודמת. ``האד
סטונר, ספרו המופתי של הסופר האמריקאי ג’ון ויליאמס (1994-1922), הוא סיפורו של נער חווה שהולך ללמוד באוניברסיטה ונעשה מרצה לספרות אנגלית. זהו סיפורו של גבר שעד סוף ימיו נותר נאמן לעצמו, לערכיו ולשליחותו, חרף כישלונו בעיני העולם וחרף תסכוליו האישיים. אפשר להרבות מילים על מסלול חייו של גיבור הספר, ויליאם סטונר, אולם סוד קסמו של הרומן היפהפ
פרנק לויד רייט היה לא רק גאון שחצה כמעט כל גבול בשם אמנותו. הוא היה האבטיפוס של הסלבריטאי, שאותו בנה במו ידיו ובשקידה, בעזרתה הפעילה של העיתונות הצהובה האמריקאית, ולא פחות מזה - גבר של נשים.
סאטו טדשי, מתלמד יפני בדיוני של הארכיטקט הדגול, מספר את סיפורו של רייט דרך סיפוריהן של ארבע הנשים בחייו: אשתו הראשונה והמסורה קיטי; אהובתו מיימ
בטירתו המבודדת שלמרגלות הרי הקרפטים ממתין גנרל בדימוס לפגישה גורלית עם ידיד נפש שהסתלק במפתיע מחייו לפני ארבעים ואחת שנים וארבעים ושלושה ימים בדיוק.
מאז מנסה הגנרל לפענח את טיבו של האירוע הדרמטי שפער פצע כה עמוק בנפשו, הביא להסתגרותו מן העולם ולהתנתקותו מאשתו וגרם לחברו להרחיק עד האזורים הטרופיים ולא לשוב עוד למולדתו.
מאחורי