noki

noki

בן 46 מmodain




» דירג 0 ספרים
» כתב 0 ביקורות
» יש ברשותו 0 ספרים
» מוכר 0 ספרים
» נרשם לסימניה לפני שנתיים ו-3 חודשים
» ביקר לאחרונה בסימניה לפני שנתיים ו-2 חודשים

» כל ההתכתבות שהיתה ביניכם

» סופרים מועדפים
» ספריה משולבת מודיעין

» רשימת הסופרים של noki


מתוך הפורומים:

מוצגות ההודעות האחרונות בלבד. הצג את כל ההודעות

לפני שנתיים ו-2 חודשים
» סיפור על זוג ויום שבת (סיפור שכתבתי)
פינת היצירה:

מוצגים הסיפורים והשירים האחרונים בלבד. הצג את כל הסיפורים והשירים

מיכל צעקה מחדר השינה: "תקשיב, ההורים שלי מזמינים אותנו לארוחת ערב ביום שישי, אז אמרתי להם שנבוא. זה בסדר מבחינתך? אין לנו משהו חשוב, ובכלל אפשר ללכת לטייל בחוף הים למחרת בבוקר"הוסיפה .
לא שבאמת רציתי ללכת לארוחת שישי, הרי אימא שלה רוב הזמן מזמינה אוכל, ואם היא מכינה זה אולי עוף שראה ימים טובים יותר, מה שנקרא בעברית תקנית עוף מכובס. ואם תשאלו אותי, הוא גם עבר במכונת יבוש ליתר ביטחון, כדי להוציא את כול מה שהיה קיים בו בתור עוף.
מצד שני, הבית נמצא על הכרמל מול נוף של המפרץ, ובבוקר תמיד אפשר ללכת לים לעשות ריצת בוקר או סתם הליכה לאורך החוף.
בקיצור, אם עושים שיקול של סבל בארוחת ערב מול הכיף שלאחר מכן אכן הכיף מנצח ובגדול.
שבת בבוקר היה מעונן וסגרירי, מה שגרם למחשבה על חוף הים להתפוגג .
אז החלטנו להתעורר לאט לקחת את הזמן.
תוך כדי שמתי לב שלידי שוכבת חצי ישנה חצי ערה הבחורה עם השיער הבלונדי הגולש, העיניים הכחולות הגדלות שאתה יכול לצלול לתוכן ואז אתה שומע באוויר: "על מה אתה חושב מתוק?" .
"על הפעם הראשונה שנפגשנו איך אמרת לי: "תסתכל לי בעיניים", השבתי. ואז חטפתי אגרוף. "אז אתה משחק על הרגשות מסכן שלי" הוסיפה. ואז, הרגשתי את הלשון של מיכל בתוך הפה שלי ונשיקה צרפתית שלא הייתה מביישת שום סרט, ואני, מתוך אינסטינקט מהיר, שלחתי יד מתחת לחולצת הפיג'מה שלה. "אתה גם שובב" אמרה ונצמדה אלי.
ואז, דפיקה בדלת ואבא שלה נכנס בסערה. שנינו קפאנו, לא זזנו מתחת לשמיכה. "שכחתי את המשקפים", סינן לעברנו וטרק את הדלת .
זה היה קרוב. התחלתי לזוז ממיכל. "מה קרה? אתה מפחד?" סיננה מיכל תוך כדי שהיא שוב נצמדת אלי. " דווקא זה מחרמן אותי", הוסיפה ושוב הכניסה את הלשון לפה שלי בנשיקה צרפתית . "אולי את צודקת", אמרתי. " אני יודעת", מיכל הוסיפה "הבליטה אצלך מוכיחה את זה".
היא התחילה להוריד את החולצה שלה ושלי, ואז כשאני כבר מוכן לשכב עליה , הדלת נפתחת ואמא שלה שואלת: "תגידו ילדים מה אתם רוצים לאכול לאורחת בוקר?". מיכל עונה ישר: "חביתה וסלט תודה אימא" .ואז הדלת נסגרת.
"זהו, מבחינתי נמשיך בערב בבית" סיננתי ברוגז.
"אוי רגזני" פלטה מיכל, קמה מהמיטה ובלי התחתונים ויצאה מחוץ לדלת .
נשארתי כמה שניות מנסה לעכל למה מיכל יצאה ככה. הצצתי מבעד לחור המנעול לכוון המטבח ואבא שלה ישב בלי חולצה .ואז פתחתי את הדלת, נעמדתי בפה פעור מול המטבח. מיכל הביטה אלי. "מה קרה מתוק, ראית רוח רפאים?" צוחקת עם ההורים. "אה, נכון, שכחתי לספר לך: אצלנו יש מנהג. כמו שיש יום ללא בשר, אז יש יום ללא בגדים והיום הוא היום".
נכתב לפני שנתיים ו-2 חודשים
הקוראים:
  • לפני שנתיים ו-2 חודשים ג'ים בן 19



©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ