ביקורת ספרותית על נתן זך מבחר מאת נתן זך
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 באוגוסט, 2011
ע"י שמעון שלוש






"צפור שניה


רָאִיתִי צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי.
הַצִּפּוֹר רָאֲתָה אוֹתִי.
צִפּוֹר רַבַּת יֹפִי כָּזֹאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד
עַד יוֹם מוֹתִי.

עָבַר אוֹתִי אָז רֶטֶט שֶׁל שֶׁמֶשׁ.
אָמַרְתִּי מִלִּים שֶׁל שָׁלוֹם.
מִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי אֶמֶשׁ
לֹא אֹמַר עוֹד הַיּוֹם."

שיר התגלות, שממנו ניתן לצאת בשלום, ולדעת לנצור את הרגע הזה הבלתי נתפס והחד-פעמי כמכונן אפילו בנוגע לנושא הארספואטי: ציפור השיר, האות דרך ציפור השלום של סיפור המבול. "עבר אותי אז רֶטֶט שֶׁל שֶׁמֶשׁ.", כהתרחשות המשתנה של מה שאינו תלוי בו ומנוחש. רעד וזיע ללא חת של משחק בתצליל שמלפנים האליטרציה ובעירוב החושים (סינסתזיה).
"ראיתי ציפור רבת יופי./ הציפור ראתה אותי.", לשם השוואה, שיר נונסנס: "I see the moon and the moon sees me". אחדות הטבע מופגנת בהאנשה כפלא. ב"צפור שניה" הדובר ילך וישנה למורא.
מדוע השיר נקרא "צפור שניה", האם הוא מעיר על הטרנסצדנטי?
ציפור שנייה לראות את הדובר ("הַצִּפּוֹר רָאֲתָה אוֹתִי."); לא לראותה עוד, מאחר שנראתה (שניותו של הדובר ביחס לשחרור מחיזיון שלא ניתן להשיבו); להעברתו ("עָבַר אוֹתִי אָז רֶטֶט שֶׁל שֶׁמֶשׁ."); הישנותו מן ההעברה ("אָמַרְתִּי מִלִּים שֶׁל שָׁלוֹם."); שניותו ביחס למילים ("מִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי אֶמֶשׁ"); השתנותו באמצעותן ("לֹא אֹמַר עוֹד הַיּוֹם."). המילים כבאות כוח ותוקף לשנות את המציאות. וריאציה שירית לשחזור התקדים בהקבלה לחווייתו המתקנת מעבר לשיר אחר על ציפור:

" *


רָאִיתִי צִפּוֹר לְבָנָה בַּלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר
וְיָדַעְתִּי כִּי קָרוֹב לִכְבּוֹת אוֹר
עֵינַי בַּלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר.

רָאִיתִי עָב קְטַנָּה כְּכַף יַד אִישׁ
וְיָדַעְתִּי כִּי אֶת הַגֶּשֶׁם שֶׁאֲנִי מַרְגִּישׁ
עוֹד לֹא הִצְלַחְתִּי לְסַפֵּר לְאִישׁ.

רָאִיתִי עָלֶה אֲשֶׁר נָפַל, אֲשֶׁר נוֹפֵל.
הַזְּמַן קָצָר. אֲנִי אֵינִי קוֹבֵל."

השיר הזה - ללא כותרת - קודם ל"צפור שניה" מלפני סדר הופעתו במבחר. לשני השירים, אותה הפתיחה: "רָאִיתִי צִפּוֹר" (כמובן, שגם מכאן נובע שם השיר "צפור שניה": הציפור השנייה, שהדובר רואה, או אותה הציפור בשיר נוסף) - דיווח, שמלפנים לתהליך הזיכרון.
תחילתו של השיר: "בַּלַּיְלָה הַשָּׁחוֹר", ואילו לסיומה של הווריאציה "ציפור שניה": "אֶמֶשׁ", מלעומת "הַיּוֹם.".
בין עבר ("אָמַרְתִּי מִלִּים שֶׁל שָׁלוֹם."), והעלאתו של הזיכרון מלפני אישושו לעתיד בדרך הנוחם, כפיוס ההווה ("מִלִּים שֶׁאָמַרְתִּי אֶמֶשׁ/ לֹא אֹמַר עוֹד הַיּוֹם."); ובשיר שלפנינו, מהרף שניותו על הזמן: "רָאִיתִי עָלֶה אֲשֶׁר נָפַל, אֲשֶׁר נוֹפֵל."
מבעד למעשי הטבע רואה הדובר סימנים דרך התקדים להמירם מעבר לדיאלקטיקה. "הגשם" נותר מלפנים הזמן והתודעה לאישושו מעבר לאליטרציה "הגשם שאני מרגיש" ולחריזה. מן הקונוטציה "צִפּוֹר לְבָנָה", "יַד", "עָב", "עָלֶה", "הַגֶּשֶׁם", מהדהד בהסט של סדר פואטי אידיאולוגי סיפור התקדים (היונה יוצאת לדרכה עד הפעם השלישית, שהיא אינה שבה עוד. בפעם השנייה היא תביא את האות) המחודש. נתן זך עסוק באי הוודאות, כשמלפניו אות לשינוי. השפעת המראות מונחת מעבר להתגלותם, היוצרת את האבסורד, ולפירושם מלפני ההכרה האקזיסטנציאליסטית.

"צפור חמישית


צִפּוֹר גַּן-הָעֵדֶן מְעוֹפֶפֶת
רַק אַחַת לְךָ. אִם חָזִיתָ בָּהּ בְּהִתְעוֹפְפָהּ
לֹא תִּזְכֶּינָה עֵינֶיךָ וְלֹא תֶּחֱזֶינָה
בָּהּ, הַשְּׁמֵימִית, עוֹד.
הַצִּפּוֹר הַזֹּאת אֵינָהּ צִפּוֹר גַּן-עֵדֶן.

הַצִּיּוּר הַצִּבְעוֹנִי שֶׁל הַשָּׁמַיִם
מַעֲשֵׂה הָעֶרֶב, לְעֻמַּת זֹאת,
הוּא שַׁי חוֹזֵר. רַק הוּא
כְּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר."

בין שמלפנים לקונוטציה הטרנסצדנטית, ומעבר להשראה האטימולוגית על ציפור היבשת השנייה; בה' הידיעה ("צִפּוֹר גַּן-הָעֵדֶן"), ושלא ("צִפּוֹר גַּן-עֵדֶן."); לשמה או, הקשרה, כרוח הספק והשלילה, ובין מה שהיא מיוצגת מלעומת העברתה, כרתיעתו של הדובר על החיזיון ("רַק אַחַת לְךָ.") והירתעותו ממנו ("הַצִּפּוֹר הַזֹּאת אֵינָהּ צִפּוֹר גַּן-עֵדֶן."), ציפור גן-העדן מן הדנוטציה שבויה. החיזיון מסמא, חד-פעמי. אות לשנותה, כציפור שנייה וחמישית, רק מבפנים להעברתה ולהמרתה בחומר; שיש ממנו "שַׁי חוֹזֵר" מלפני מציאותו. בתהליך של התפקחות משיר ציפור אחת אל האחרת, ומן החמישית, המשתמעת כדרך שיש לעבור עוד ועוד באמצע הזמן ובאמצעות הציפורים, הדובר מהדהד מבעדן דרך הארספואטיקה את היצירה מלעומת הטרנסצדנטי, כהשלכה ופרדוכס.

ראיתי המון ציפורים אצל נתן זך. לא ספרתי, אילולי בחר שלושה קצרים למבחר, ובשניים מהם הוא עצמו ספר: "צפור שניה" ו"צפור חמישית" (שתשוב להופיע בספרו החמישי "צפונית מזרחית"). ובינתיים חלפו ציפורים גם כך בשיריו.


8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שמעון שלוש (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
היא לא קטגורית ולא סנגורית במיוחד אבל אמצעי לחילוץ נוסח תקף. והוספת נכון לגבי התייחסותו לשירה שהזכרת.
בעניין פילוסופית התכוונתי למה שרשמתי לעניין ברגסון ותפישות לראיית המציאות מלפני הזמן והריתמוס הנשקפים מבעד לראייה אקזיסטנציליסטית לשעתה. לעניין זה זך שאב להשפעתו משירה אנגלית ולא רק.
בחדרים 2 פרסמתי שירים קצרים שלי. אתה מזכיר לי תקופה.
תודה
הפסקתי לקנות ספרים (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
צודק טעיתי לגבי המשקל. 'ראיתי' זה מליעל ברור, רק לפי הדקדוק. אולי בגלל השעה המאוחרת.
אני מסכים עם כל מה שאתה אומר. אולי אפשר לסייג טיפה ולומר שהרתיעה של זך מתחביר ומשקל היא לא קטוגרית. היא נובעת בראש ובראשונה מרגישות מוסקילית לאפשרויות אחרות שמאפיינת אותו. הוא התנגד לתבניות משקליות שיוצרות חד גוניות. בניתוח שלו את 'לאט עולים סוסיי' לפוגל הוא שם לב לאיכויות והגיוון של התבניות של המשקל החופשי. ובשיר של חיים לנסקי (עמוד 312 ב'שירה שמעבר למילים') הוא מוכיח כי הוא יודע להעריך שיר בעל משקל וחרוז סדורים, כל עוד הוא לא יוצר מונו-טוניות.
ההתייחסות לתחביר מחודש, פסיחה מאפיינת לא רק את שירתו אלא גם את השירה שזך בחר לתרגם לעברית (אולי חוץ מאלזה לסקר-שילר, שהיא משוררת לירית מאד סנטימנטלית) ונדמה לי שבכתב העת 'חדרים 2' הוא מדבר קצת על מה שאתה מכנה כאן פילוסופיה,במאמר-מבוא שהקדים לתרגום שירים מגרמנית.
-- אין בהערות האלה תוספת חשובה. רק פיתחתי-המשכתי את קו המחשבה שמצאתי בהודעה שלך.
שמעון שלוש (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
תודה רבה אלון
שמעון שלוש (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
בשני הראשונים שהשוויתי הוא פותח ב"ראיתי ציפור". בספר שדנתי פה הוא כינס שירים אלה ביחד מבחירה, קרא לזה "נתן זך -מיבחר".
לידיעתך, זך מסתכל על ציפורים הכלואות גם בתוך דירתו, צריך לדעת יותר, מאשר להציץ מחלון אל החוץ, כמו בשירה רומנטית או לא, כשהדובר אכן מביט על ציפור כדרך לפירוש שהוא מעבר לתפישה הרומנטית.
לגבי השוואה ל"ציפור כלואה" של הורביץ, למה לא אתה יכול לנסות, היש משהו סופי להשוואה אם אתה לא שם לו סוף משלך.
אגב "ראיתי" זה מלעיל ולא כפי שציינת. הריתמוס אצל זך מודגם לא רק מרתיעתו לחרוז ומשקל ("זמן וריתמוס אצל ברגסון ובשירה", וכן מאמר פואטי לשירתו של אלתרמן) אלא מהתייחסות פילוסופית ופואטית כדוגמת תחביר מחודש בפסיחה תחבירית ועוד.
רציתי להתרחש על שלושה קצרים של זך דרך נושא הציפור שהיא סימבול אחד, ממילא כשבאים לזך צריך להתייחס לעוד דברים בפואטיקה שלו, למעשה אני עוסק בו גם דרך התייחסות לשירים נוספים שטרם העליתי פה, ורוצה להמשיך, אל תתפוס בדברים האלה אלא דוגמא להצצה ואם תרצה להרחיב אני סומך עליך שתוכל לעשות זאת גם לא דרך פה
בברכה
הפסקתי לקנות ספרים (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
ראיתי ציפור לבנה בלילה השחור הוא השיר שפותח את קובץ השירים הראשון של זך 'שירים ראשונים'. לא בטוח שיש מקום להשוות בין שיר הציפור הזה לאחרים. המבט על הציפור לא קיים בשיר הראשון.
קרוב להניח שמישהו מסתכל דרך חלון דירתו החוצה ומדווח בשיר על התופעות שהוא רואה: ציפור,ענן, נשירת עלים מעץ. זהו נושא רומנטי שאפשר למצוא גם בנאום המפורסם של איפוליט, חולה השכפת, ב'אדיוט'.

בחינה מוסקלית של המשפט הראשון בשיר, עשויה להוכיח כי צבעה הלבן של הציפור- הוא המוקד המרכזי ולא הציפור עצמה. חוץ מכך, ההשוואה בין יתר הציפורים, השנייה והחמישית, היא נכונה יותר, אני לא בטוח שהיא מוספיה משהו חשוב. הרי גם ספרו האחרון של יאיר הורביץ שייך לציפורים, למה לא להמשיך עם השוואה האינסופית הזאת גם לשם ?
והנה הבחינה המוסיקלית שלי:
"ראיתי ציפור [מבחינה מוסקלית פה יש עצירה קלה, אחרי שני ביטויים מלרעים חזקים, אנפסט ויאמב.] לבנה [עברנו לביטוי פתוח, מלעלי, אמפיברך, שמוציא את הקורא משיווי משקל.] בלילה[לכאורה גם כן אמפיברך, כלומר, הברה קצרה-ארוכה-קצרה, אבל יש לגרוס את הביטוי כאנפסט, גם בגלל הסדר הריתמי בהתחלה וגם בגלל המילה הבאה:] השחור
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
ליז תודה. ומה נשמע?
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
אני אוהב כל מה שיזכיר כאן את התקדים ויש מקום להניח על ההבטחה: "מלים שאמרתי אמש/ לא אומר עוד היום."

תודה
MIKHEL (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
להבנתי הַצִּיּוּר הַצִּבְעוֹנִי שֶׁל הַשָּׁמַיִם. יתכן והוא מרמז על הקשת בענן שהיא מסמלת את ההבטחה שמבול לא ישוב
מיה (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
קסום אתה... ושוב הרגע של זך -רגע קסום
רגע של אהבה -אשה...נדיר בימינו -
(ואני צריכה את השיר במלואו )
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
"והלילה הפך בהיר/ כשקמתי אליו/ אחד בחיזיון משלו/ גם את מתבהרת/ בהעברה ובהמרה" - זך מכסה על רגשות מבפנים להעברה, המרה, העלאה מלפני שיכחה, ועוד על דרך ההתפקחות. כתבת יפה מאוד
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
והלילה הפך בהיר כשקמתי אליו אחד בחיזיון משלו
מיה (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
ערב דמדומים -ולי התבהר הכל-
אולי כתב שאינו קובל -אולי מצאתי בכמה שירים שלו גם שקט -אבל לרוב זך עומד מול תקתוק השעון ואינו מסיר המבט מהזמן שרץ בו -ואין בזה שקט ואין בזה נחמה -והציפורים החולפות אינם נעצרות -
זך עומד אל מול "הקילומטר האחרון " בהרגשתו והרי כתב שהקילומטר האחרון הוא הכי קשה-
תהיתי אל מול משפט זה ומצאתי שלא משנה באיזה גיל -ישנם המון מצבים שאפשר ליחסם לקילומטר אחרון ,והרי אחרי זה מגיע עוד קילומטר...וזאת דרך ודרך קשה ורק שקט נפשי ייתן לנו את אותה האבן -האבן שאפשר לנוח עליה בצד הדרך -ועוד דבר בהזדמנות זו -תודה רבה שמעון על הביקורות והדרך בשירה העברית ובכלל ..
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
לא אין עורב, יש ערב בדמדומים... אז אין בעיה.
ושוב כתבת יפה.
יחד עם זאת כאב בוודאי, אינני יודע אם אבל, ברור לי שציפור שנייה תפשה תאוצה כזאת עם הלחנתה - אבל אינני יודע. שירים מופקעים ואין זה דבר רע כשלעצמו.
הנה הוא בעצמו כתב אצל אחת הציפורים "הזמן קצר. אני איני קובל.
כמו הזמן שהוא אינו מצליח לספר וצריך להספיק, מכיוון שהוא אוזל ובכל זאת ללא טענות או תלונות.
מיה (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
מעבר חד -מנוגד בכתבו - בין ציור צבעוני של השמים למעשה עורב -מה מסמל העורב שיכול לצייר ציור צבעוני ...
הארת בי את הדברים ב-מעבריו בהתפקחות מציפור אחת לציפור אחרת -זך כמעט ומעולם לא ישאיר דבר ללא החזרה לאבל מסוים או יגון המוטמע בו-ראה גם בציפור השנייה כתב "מילים שאמרתי אמש לא אומר עוד היום "
תמיד חוזר לאותה נקודה של רגע ולא יותר מזה -אצל זך החיים הם רגעים ורגעים חדים ומתחלפים הן במהירות שתוהה אני האם מצא בהן תמורה -איך חיים כך ??? קטונתי-
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
שאלותייך נוגעות מאוד. זך נפרד מרגש ("כשהרגש דועך, השיר הנכון מדבר") כמו בתהליך של התגברות או פיקחון.
הוא מהדהד זאת בארספואיטקה דרך הציפורים.
ה"שי החוזר" ב"מעשה הערב" כ"ציור הצבעוני של השמים", רק הוא כחומר ביד היוצר: האומן מלעומת האלוהים, היצירה מלעומת הטרנסצדנטי: זך מנכיח פרדוכס.
צפור גן-העדן מן הדנוטציה שבויה: החיזיון מסמא, חד-פעמי, אות שניתן לשנותה כ"ציפור שנייה" ו"חמישית" רק מבפנים לרגש... וכעיסוק ארספואטי בדנוטציה שמלפנים לקונוטציה. בין חומר שיש ממנו שי חוזר מלפני מציאותו, אני רואה איך החליף את התמורה בשימוש שי חוזר.

שאלותייך מבהירות.
העורב לא פה מלכתחילה, משיר הציפור ללא הכותרת, כשהדובר חוזה בציפור לבנה בלילה השחור.
ישנה התפקחות משיר ציפור אחת לאחרת, ומן הכותרת ציפור חמישית המשתמעת כדרך שיש לעבור עוד ועוד בהמשך, באמצע הציפור ובזמן.
מיה (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
תהיתי על משמעות העורב - מה השי שיביא עמו ומה זך רואה את מעבר לחיזיון
"כחומר ביד היוצר "
מהי הציפור החמישית ????
מיה (לפני 7 שנים ו-2 חודשים)
כמה שוני יש בין הציפורים- מה האות שזך משאיר לנו להבין -
נדמה שיש ביציאתה מן פרידה מעבר לאותות -
זך נע במסע פנימי קשה -גם אם תפס את הרגע ,
בהמשך שיריו מתגלה בו יאוש מסוים ולא מצאתי בזה תמורות .
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
וכתבתי עוד מעט על הציפור החמישית אם תרצי לחלוף שוב לא אצטער
ובינתיים אוהב עוד את מה שכתבת
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
בין השורות שלך הבנתי התרגשות בחליפת הציפורים
אולי אפנים יותר או אז אבין אם הובנתי
בכל אופן תודה ויקר.
מיה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אני קוראת בך וראיתי את שהוספת ואולי דמעה - מנסה להפנים את העומק שיצרת בדבריו -
מה הרגש שעלה בי ,כעלה הנידף ברוח או מקום שבו אתפוס את הרגע כי לא ישוב -
ומה השתנה בך
לרגע חלפו הציפורים ולרגע משתנים -
בין המקורות לזך הצליח להעביר בי את ציפוריו את האבל את הרגע ואת הרטט ואת האבדן-
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה MIKHEL
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
בינתיים הולכים ומשתנים הציפורים ומי שמדבר עליהם כדי להגיע
מהר יותר להבנה.
מיה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אל תיתן למוזות שבי להטעות אותך- אכן נטמעתי בדבריך "בינתיים חלפו הציפורים "
הביקורת שלך אכן מוארת -למרות שעדיין קוראת בה
דברייך עמוקים מכדי להגיע להפנמה ברגע -אבל את זה כבר מכירה מקרוב
שלומות :)
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
משה בן-שאול ז"ל אכן היה חלק מחבורת "לקראת" שנתן זך נדמה לעמוד בראשה, הייתה ביניהם השפעה.
לעצם העניין, אני כתבתי "ובינתיים חלפו ציפורים" ואני עומד מאחורי זה.
מקווה שאני עוזר לביקורות שלי להיות מוארות.
יום טוב יקרה.
מיה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
העלית בי את משה בן שאול ז"ל- לרגע -שהפך ללילה -ונדמה שגם בו נגע הרגע -
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה TRISTESSE
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
של משה בן-שאול ז"ל - לא? למרות שהשיר, נדמה לי, מאוד נתן זך -
מיה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
התום שבילדים ,התום שבמילים - "אתמול חלפו הציפורים בתוך העיר,
כנערות בתוך ראשי.
אל תכעסי עלי בגלל שמות רבים
אותם אמרתי.
בדרך כלל אני זהיר.
כדאי להתכופף אפילו בחלום,
ולהגיד שלא ידעתי,
אבל אתמול חלפו הציפורים... "
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אתמול ראיתי המון ציפורים אצל נתן זך לא ספרתי אילולי בחר שלושה קצרים למבחר ובשניים מהם הוא עצמו ספר: "ציפור שנייה" ו"ציפור חמישית"
ושאלתי ישר לגמרי איפה השלישית ואיפה הרביעית, ובינתיים חלפו המון ציפורים גם כך סתם בשיריו.
ובשני שירי הציפורים מחד, חיש ארמז ליונה מסיפור המבול, ובשיר ציפור חמישית הקונוטציה לסיפור גן העדן.
ואת צודקת. לא מצאתי סיבה טובה להתעסק בספירה סודרת במיוחד אצל זה שכתב המון על ציפורים.
מיה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
האם להסתכל על הציפור כמונח מספרי - או כעיני הילד ??
הייתי בוחרת לראות זאת כמבט ישיר ולא כנספח לשירים שקדמו -
מקסים שמעון למצוא את הדברים האלו -
תודה מיה יהלי
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
מיה היקרה תודה
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה אלון משתדל ועוד קצת רוצה להאיר בשירים אלה וממשיך.
בכלל זו ציפור נתן זך. כמה הוא מדבר מתוכן.
אלון דה אלפרט (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
סקירה מקסימה.
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
תודה שין שין
אנקה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
התכוונתי למזל טוב ואיתך הסליחה על שגיאת המקלדת.
אנקה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
לשמעון מזל אוב ליומולדתך ה-52 רוב אושר ויצירה ופריחה ושגשוג בכל שנה ושנה.
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
לגבי עב קטנה בטח שהייתה לפני המבול לא?
לגבי היומולדת נשארת עם 51 מאחוריי - כל דבר בשעתו.
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אנקה
אנקה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
שמעון, יש עוד זמן עד ליומולדת. בדיוק 3 חודשים -6 ימים:)
אנקה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
עוד דבר קטן, עב קטנה העולה זה לא משהו הלקוח מספר יחזקאל, ויכול להיות שאני טועה לגמרי.
אנקה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
יש בינינו טלפתיה:) או ציפור שיר ששולחת הודעות.
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
מתי יש לאנקה יום הולדת?
אנקה (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
חוות דעת מקסימה וכובשת. אותי בכל אופן;-) השלום לך?
שמעון שלוש (לפני 7 שנים ו-3 חודשים)
אנקה החמודה!





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ