ביקורת ספרותית על מלך היהודים מאת לזלי אפשטיין
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 8 באוקטובר, 2017
ע"י תולעת חמודה


לחובבי ספרות שואה- סיפורו של ראש היודנראט בגטו לודז' (למרות שבגב הספר כתוב שמדובר בעיר כלשהי).
מה שבעיקר היכה בי בעת הקריאה הוא שדברים שקרו בגטו, שניראים לנו היום, במבט לאחור, הזויים ובלתי אנושיים- הם דברים שאנשים שחיו שם התרגלו אליהם, לפעמים אפילו בשלוות נפש. אנשים עוד המשיכו לשבת בבתי קפה בגטו, כשברחובות היו זרוקות מאות גופות מדי יום. נשמע לנו הגיוני היום? ברור שלא! האם אנחנו יכולים היום לשפוט את מה שקרה שם אז? גם זה ברור שלא.
מצד שני, אני שואלת את עצמי- מה היתה הברירה? על מי התאבלו? על החיים שאבדו? על קרובי משפחה שמתו או נרצחו? החיים בגטו המשיכו והיו מלחמת קיום כל רגע ורגע. כי הרי החיים ממשיכים. ובכך יופיו של הספר- לתאר את המצבים הסותרים שהיו נתונים בהם היהודים, כולל ראש היודנראט, שמצא את עצמו בסיטואציות בלתי אפשריות. המון שאלות מוסריות עולות מקריאת הספר, לאף אחת מהן אין תשובה ברורה לכאן או לכאן וגם ההיסטוריה לא שפטה.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
כרמליטה (לפני שנה)
כמוך, גם אני מרבה לקרוא ספרי שואה.
לא הכרתי את הספר. תודה שחשפת אותי אליו.
למזלי הוא נמצא בספרייה עליה אני מנויה.
אין ספק שאקרא אותו בעתיד הקרוב.
תולעת חמודה (לפני שנה)
1. את צודקת, מעולם לא הקדשתי מחשבה לביטוי "חובבי ספרות שואה". הכוונה כמובן למרבי קריאה בנושא השואה, כמוני. חלילה לא היתה פה כוונה לפגוע באיש ולא להקל בדבר.
2. אני חושבת שהספר לא מתאר את הברירות שהיו להם (היו להם?), אלא באופן שבו האדם מתרגל לכל דבר, אפילו שהגזירות הולכות ונעשות קשות יותר ויותר מפעם לפעם. אני חושבת שאנחנו לא יכולים לשפוט אם היו ברירות, אלא לקרוא ולהזדעזע. מעורר מחשבות (לא נעימות) על טבע האדם.
yaelhar (לפני שנה)
הביקורת טובה.
אבל הביטוי "חובבי ספרות שואה" מעורר בי צמרמורת.
מיטלי (לפני שנה)
איזו ברירה הייתה להם? לא הייתה זה להיכנע או למות





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ