קבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות קבוצה ציבורית
לאור זה שעברו כמעט שנתיים מאז פתחתי את הקבוצה, ולאור זה שאף פעם לא ממש אהבתי את התיאור קבוצה שלה, אני כותבת כאן משהו חדש.

זו קבוצה של פריקות, לזה ייעדתי אותה במקור.
ומאחר שאני קונטרול פריק, היה לי מאוד חשוב במשך הרבה זמן שאנשים ישתמשו בה למטרה שייעדתי לה. אבל אנשים העדיפו להשתמש בה בתור קבוצת ספאם, לפעמים, או כמו "סייף ספייס" בפעמים אחרות, או כמו תחליף לפורום דברים שכתבתי או כמו בור שנועד לזריקת רעיונות אקראיים או קבוצה של דיונים מטופשים שלא מתאימים בשום מקום אחר, ולאט לאט הבנתי משהו.
שזה לא בשליטתי.
שמהרגע שיצרת קבוצה אתה "שולח את לחמך מעל פני המים", ושמה שאנשים יחליטו לעשות בה לא נתון לבחירתך. זה כמו שיר שאתה כותב וכל אחד מפרש בצורה שונה. למרות שאתה התכוונת לזה בצורה מאוד ספציפית. ככה זה. במשך הרבה זמן זה הפריע לי, אבל אני מניחה שפשוט אצטרך לקבל את זה.
אז הנה היא, הקבוצה לדברים לא קשורים ומחשבות, דלק"ו שלכם, והיא שלכם באותה מידה שהיא שלי, אפילו שלא תמיד רציתי להודות בזה.
חבל לי מעט למחוק את התיאור הקודם, כי הוא היה זכר לכמה מגוחכת הייתי כשרק נרשמתי, לפני שהאוסומיות שלכם השפיעה עליי, אבל מצד שני... *קוראת את זה שוב* כן, זה חייב לעוף.

כמו שבארני סטינסון אומר - "New is always better".

שלכם,
נוף :)
קיר הדיונים
 |  הוסף דיון הצג הכל מציג 300 מתוך 1125 דיונים שעל הקיר
פוונסי חשבון חרום לפני שלושה שבועות
כאבור חצי שנה
פיסקה נוספת
בשביל הרוב הכולל של האנושות, ה22.1.1913 היה יום רגיל.
לטובתו של היום הזה אפשר לציין שמספר לא מבוטל של אנשים נולדו, התחתנו, מתו או איבדו את המדליה האולימפית שלהם ביום הזה, מה שקפי הנראה אפך אותו לפחות רגיל בשבילם, אבל גם התאנה הזאת מתבטלת כאשר מתחשבים בעובדה שהיה זה יום רביעי.
אדם אחד הציל אתו מאלמוניות מוחלטת.
שמו, הארוך מין הנחוץ, היה לורד פרדריך פיליאס וולפגנג, ובשעה שתיים בצאריים הוא היה עסוק מעוד באמירת מילים חסרות פשר וציור צורות חסרות פשר לא פחות על מרצפות שיש יקרות מעוד באחוזה בצפון שוויץ. מספר דקות לאחר מיכן הוא לא היה שם יותר. הוא גם לא היה בשוויץ. למעסה, פרדריך וולפגנג לא היה בשום מקום בשתיים וחמש דקות באסרים ושתיים לראשון אלף תשע מעות ושלוש אסרה. העובדה הזאת ציערה אותו מעוד למשך שארית חייב, ואכן, הרגע הזה, כמו שהוא יקרה לו לאחר מכן, היה תחילתו של הסוף.
אני איעץ לכם להנמיך את ציפיותיכם לגביי מיקומו של פרדריך.
אמנם אנגליה היא מקום נחמד למדיי, ואמנם כמות הגשמים בה גבוהה מהרצוי, אך היא רחוקה מלהיות המקום המלהיב ביותר בו ביקר. למרות זאת, ניתן להסכים שהשעה שש בבוקר היא לא השעה הטובה ביותר ליפול לתוך התמזה, חודש ינואר רחוק מלהיות החודש הטוב ביותר ליפול בו בשש בבוקר לתמזה, ושנת 1388 היא לא שנה מומלצת באופן כללי.
אך אל לנו להאשים את גיבורינו במיקומו המצער, הוא לא היה מודע לדבר באותו שלב. וכן, זהו חוסר אחריות מצידו לא לדעת את מיקומו, במיוחד במקרים שכאלו (פרדריך אכן היה חסר אחריות) אבל זה לא בלתי מתקבל על הדעת שכשאדם טובע בשפכיה של העיר לונדון, הוא יתרכז בלהפסיק לטבוע. למזלו הרב פרדריך העביר את רוב שנות נעוריו בשחייה (הוא היה די טוב, אבל מעולם לא התחרה) ובילה את כל ילדותו בוונציה (מה שזיכה אותו בכמה נקודות שחייה נוספות) אז למרות גילו המופלג (הוא היה בן 47 אני אתן לחם להחליט) הוא הצליח להגיע אל גדת הנהר במהרה.

הקורא לשדים לפני 3 חודשים

מי בא לכנס אייקון? ובאיזה מהימים?

ורק בשביל הפרוטוקול כי ממש מתחשק לי להגיד את זה. ירד כאן גשם בלילה. חזק כזה. זה היה כיף. זה ממש לא קשור.
Rasta לפני 3 חודשים
אני אוהב גשם, פתאומי וצפוי. במיוחד בלילה. אני אוהב לשמוע את הגשם יורד, את הפגיעה בקרקע או אפילו בגג של רכב, יחד עם הרוחות השורקות מתקבלת לה סימפוניית חורף מדהימה.
חורררףףףףף תגיע כברררר...
Rasta לפני 3 חודשים
לאורך השנים התגבשת לה נורמה חברתית, יש יגידו (אני) מזעזעת שכל תרומתה מסתכמת בלהקטין אותנו ולצמצם לנו את מרחב המחשבה, להגביל אותנו.
אני לא מנסה למכור לכם איזו קונספירציה או בולשיט כזה או אחר, אני אומר את האמת הכואבת.
כל חיינו חונכנו וגדלנו בידיעה שהדבר הנכון לעשות הוא לסיים 12 שנות לימוד, לשרת בצבא ולהשתחרר בכבוד, לטוס לטיול ארוך,
לחזור ולהתחיל להרוס את החיים שלנו לאט לאט, להתחיל את "הריל לייף"כבר בגיל די צעיר, להתחתן, אולי אפילו הריון מוקדם,
הRUSH הזה, המרדף אחרי להיות "נורמלי", "מקובל" "כמו כולם".. אנלא מבין לאן כולם ממהרים, שליש שכבה שלי כבר נשואה,
חצי מהם כבר מחכים לתינוק קטן ומסכן שיגיע לעולם נורא, עולם שמונהג על ידי בורות, חמדנות, שחיטות ורוע.
עולם יפה כל כך אבל באותה מידה עולם שנהרס יום אחרי יום בגלל החיה הטפשה ביותר בטבע - האדם.
זה מדהים אותי כל פעם מחדש, רמת הטמטום שמציפה את הרחובות, בכל מקום.
ראיתי בסדרה בנטפליקס, מישהו צאמר,"הכוכב היחיד שמאפשר חיים, ואנחנו הורסים אותו, לאף אחד לא אכפת".
בואו נעצור רגע, נדבר על זה.
אני לא מתיימר להיות פעיל סביבה גדול,
אני מודע למצב של העולם ואני משתדל לא לפגוע, לעשות כמה שפחות נזק, גם בדברים הקטנים.
אני מודע למצב.
הרוב הגדול חי בהכחשה, בשקר, חושב שהפעולות שלו כאדם יחיד לא מזיקות, שאין להן השלכות.
מעציבה אותי העבודה שזה לא הולך להשתנות.
לאנשים לא אכפת ואנחנו משמידים את המקום היחיד שנותן לנו בית, אפשרות מחיה, אמצעים, טבע, עולם ומלואו.
מה שעומד לאנשים מול העיניים אלו דברים חומריים שלא יועילו לאף אחד, כל אחד תקוע בעולם הדפוק שלו, סגור ולא מעוניין לשמוע את זעקות האנשים והעולם, עד הרגע שזה כבר יהיה מאוחר יותר.

*זה פחות קשור למצב בעולם, יותר לבחירות של בני אדם במהלך חייהם.
יש לי חבר קרוב, חבר טוב מאוד, שאני מחשיב כאחד החברים הטובים שלי.
הוא עבר תהליך רפואי מסובך, קשה ולאורך זמן.
הוא עבר את זה ועכשיו הוא צריך לחיות ברוטינה קבועה של כדורים ותרופות סביב השעון.
הסיבה שאני משתף את זה היא כדי להסביר לכם את הטענה שלי והאמת, המצב... די מצדיק את מה שאני עומד לספר לכם.
האח, אחד החברים הטובים שלי.
מצד אחד אני מבין את כל מה שהוא עבר, ואני לעולם לא אגיד לו לעשות משהו שיכל לפגוע בו בכל צורה שהיא.
מצד שני הוא חי כמו גוזל בקן, מוגן על ידי ההורים שלו, על ידי אחותו בת ה-19 שחושבת שאף אחד לא מודע למצב שלו, מדברת מלא! מפוצצת הורמונים ובעיקר עושה רעש.
בחור בן 24... שמאז אותו תהליך לא יכל לעשות כלום, מתייחסים אליו כאילו הוא ביצה שברירית, מקטינים אותו רק בגלל המצב הרפואי וגורמים לו להרגיש כשונה, מישהו על נקודה אחרת במפה, מוקף, מוגן, ללא יכולת לבחור את הדרך שלו, לבד, בעולם הזה. גורמים לו ללמוד משהו שהוא לא באמת רוצה, וכשהם באים לדבר על זה ולשמוע את דעתי הם מתעצבנים על התשובה הדי קבועה שלי... למה? כי אני אומר את האמת, כי אני מתנגד לצורת חינוך הסובייטית הזאת.
"לא טוב לך המקצוע, תפסיק, תחליף מקצוע.
אתה לא תהיה הסטונדט היחיד שעשה את זה. תפסיק לחיות כדי לרצות את ההורים שלך, תפסיק לתת להם להקטין אותך ותבין שלמרות שהמצב קשה למרות שעברת את כל מה שעברת, אתה עברת את זה, זה החלק החשוב ועכשיו הגיע הזמן לחיות, תעשה
את הבחירות שלך ותהיה מאושר."

למה?
למה אנשים חיים ככה?
שימו בצד את העניין הרפואי, כי בתכלס, לא חסרים סטודנטים שלומדים מקצועות כדי לרצות את ההורים שלהם או כל סיבה אחרת
שהיא לא הסיבה הנכונה והאמיתית.
למה לעשות את זה?
למה לא להיות אמיתי לעצמך ולחיות כמו שאתה רוצה לחיות.
מה העניין הזה של לחיות בנורמה?
של להעביר חיים שלמים בצורה כל כך משעממת ואז להתחרט על זה מאוחר יותר .
זה עצוב.
להתחתן מוקדם, להביא ילדים בלי לחשוב פעמיים, לוותר על החלום, קטן שיהיה ובגלל מה? כי ככה מקובל? כי זה לא מקוצע רציני שיכניס כסף בחיים? כי הפאקינג הורים או החברה רוצים שתעשה ככה וככה.
אני מטייל מלא, אני כל כמה חודשים טס למדינה אחרת, רואה עולם, פוגש אנשים חדשים, מכיר תרבויות חדשות, טעמים, צריחות, נופים, צבעים, רגשות... פאקקקק!
כמה יופי יש בחוץ! מחוץ לבועה המחורבנת הזאת שנקראת ישראל. ושלא תבינו אותי לא נכון, ישראל מדינה יפה, מקולקלת מהשורש, אבל יפה.
בחוץ, יש עולם ומלואו, יש דברים שלא דמיינתם לעצמכם, ובכל זאת אנשים בוחרים לחיות בצורה כל כך בנאלית, מיותרת, הם מתפשרים על עצמם וחיים חיים לא חיים... ומה שהכי נורא, על הדרך, גם לא אכפת להם והם הורסים את מה שיישאר פה בעתיד לכל הילדים שהם מביאים לעולם.

ככה
אנחנו,
בני
האדם.
היצור
הכי נורא על כדור הארץ.
אנחנו חלאות.
אנחנו
גרועים יותר מאסונות טבע.
אנחנו
הוריקן שפשוט עובר ממקום למקום ומשמיד
כל דבר שנתקל בדרכו.
אנחנו

כל כך תקועים בעצמנו,
כל כך מנותקים בלי שום הבנה שלכל פעולה שאנחנו
עושים יש השלכות.
גזענות,
שחיטות,
בורות,
דעות
קדומות -
בבילון!
פאקינג
2018,
מה
נסגר?!
מלחמות,
רצח
עם,
הומופביה
והרשימה ממשיכה....

אההה
אני כל כך מסטול,
אני
אעצור פה,
שיהיה
אחלה בוקר חברים.
סקאוט לפני 3 חודשים
טוב, אז ככה: לגבי איכות הסביבה אני מסכימה איתך. למרות שישנה מודעות בקשר לפגיעה בסביבה שלנו, לא רבים האנשים שמנסים לעשות משהו כנגד התופעה. הם מודעים אבל לא מזיזים אצבע וזה חבל.
לגבי האטימות- אני מסכימה אבל חלקית. נכון שבעידן של היום יש תחושה שכל אדם מרוכז בחיים שלו עצמו והאחר והסביבה פשוט לא מעניינת אותו ( תורמת לכך החשיפה הבלתי מבוקרת לרשתות החברתיות שיצרה תחרות בין האנשים)
עם זאת, כמו בכל תקופה, גם בימינו יש אנשים שמחליטים לתרום מזמנם כדי לעזור לאחרים ולעשות את העולם מקום טוב יותר לחיות בו. אני מבינה מהיכן כתבת את שכתבת אבל נראה שהתמונה שפרשת כאן עגומה יותר מכפי שהיא באמת. לגבי נישואים ועבודה והליכה בתלם- לא כולם מתחתנים מהר או עובדים בעבודה כלשהי כי זה חלק מהנורמה, חשוב לזכור שיש אנשים שפועלים כפי שהם פועלים וזה רצונם האמיתי ולא הניסיון לעשות מה שכולם עושים. וחוץ מזה, האדם בסופו של דבר רוצה לחזור אל פינה חמה משלו, לבני משפחה אהובים ובשביל זה צריך לעבוד בעבודה שמכניסה כסף על מנת לקיים את עצמך ואת התא המשפחתי שלך. החיים לעיתים קרובות אינם כפי שאתה מפלל לעצמך.
Rasta לפני 3 חודשים
אמרת נכון.
כשזה מגיע לבחירות אישיות על החיים הפרטיים - פאק איט. סה"כ מעצבן אותי לראות חבר טוב שעושה בחירות כל כך לא נכונות... אבל הוא אדם טוב, חבר טוב, עם ראש על הכתפיים אז אני לא דואג לו. וכן, ישנים אנשים שבאמת עושים בחירות מתוך מקום אמיתי, אני רוצה להאמין שאני ביניהם, אני מנסה לחיות את חיי בצורה הזאת.
עדיין, הרוב הגדול תקוע בתחת של עצמו ומתעסק בטפל - בסופו של דבר זה פוגע בכולנו.
תודה על התגובה.
סקאוט לפני 3 חודשים
בכייף. יפה שאתה דואג לו ( ככה חבר אמיתי צריך לנהוג)
עניין הטפלות הוא נכון ובכדי לצמצם אותה צריך להוציא את אותם אנשים אדישים מאדישותם ולגרום להם לחשוב לא רק על עצמם אלא לשם שינוי גם על סביבתם. אומנם זו כברת דרך לא קטנה אבל היא אפשרית. שום דבר הוא לא בלתי אפשרי אם יש רצון.

וחשוב לי להתמקד על עניין הפשרות שרשמת- יפה מאוד שאתה מטייל ומגשים את עצמך אבל דע לך שלא לכולם יש את האפשרות הכלכלית, הנפשית והזמן לכך. לפעמים הוויתור ולחיות חיים פשרניים הם לא תוצאה של החלטתו של הבן אדם אלא החיים עצמם. החיים גילגלו אותו לחיות חיים כאלה, בלית ברירה. לדעתי חשוב לעשות את ההפרדה בין לחיות חיים פשרניים מבחירה ( ״ כי כולם עושים את זה״) לבין דרך חיים שנכפתה על האדם.
Rasta לפני 3 חודשים
הכל זה בחירות, את אמרת בעצמך.
לאנשים יש את היכולת והאמצעים לחשוב בזכות עצמם, המוח הוא מתנה גדולה שרבים לא מנצלים אותה כמו שצריך, חלק גדול מאותם אנשים בוחר שלא, בוחר בנוחות, בוחר בנורמה ובאותה מידה תמיד יהיו יוצאי דופן שלא יכולים בגלל סיבות כאלו ואחרות.
פַּפְּרִיקָה לפני 3 חודשים
אז אני אינדיבידואל מגניב ועצמאי שחי את החיים כפי שנראה לי שראוי לחיות אותם (באופן שבכלל לא מזכיר את האופן המרדני הנועז והמגניב שבוחרים צעירים לבנים עשירים אחרים) וכל בחירה אחרת היא אפילו לא בחירה בעיניי אלא אינרציה ובכך, שוב, אני בכלל לא מחקה את האופן שבו חשבו הוריי על ההורים שלהם וכן הלאה וכן הלאה אני כזה מקורי שיואו
לאף אחד לא אכפת משום דבר חוץ ממני
לכולם יש דעות קדומות חוץ ממני
כולם נכנעים לתכתיבים חוץ ממני

תראה לי אדם אחד שלא תקוע בתכתיבים חומריים כשאין לו פרוטה על הנשמה והוא בכל זאת צריך לאכול.

סליחה על הטון העצבני אבל אתה יודע איך זה, אף אחד לא מוּנע מזעם צודק כמוני)
פַּפְּרִיקָה לפני 3 חודשים
* שְׁחִיתוּת, אגב, לא שְׁחִיטוֹת.
אלא אם כן באמת התכוונת לשְׁחִיטוֹת. אבל למרות שישראל מדינה חרא וכל זה, דווקא שחיטות כמעט ואין פה.
Command לפני 3 חודשים
אתה צודק כמובן. זאת אומרת, בפן מסוים.
אבל למה אתה מקלל את עצמך ואת כל סובבך?
רוצה להיות אדם אמיתי? אדם שבוחר את הבחירות בעצמו? חָיֶה! מי מנע ממך? הֶיֶה אדם אמיתי.
מחפש חֶברה, תרבות שחיה בצורה אמיתית, כזו שאתה רוצה? חפש, אולי תופתע.
כי הרי לענות את התשובה לפני ששאלת את השאלה לא הופך אותה למוכחת יותר.
The old gods לפני 3 חודשים
אתה ראית את האור, אז כרגע אתה יחיד ומיוחד בחברה. מה שנשאר לעשות זה להאיר את האחרים ואני רואה שאתה עושה עבודה יפה בתור התחלה, ככה כותב תגובת פוסט באתר שהאנשים בו בעלי אינטיליגניציה גבוהה מהאדם הפשוט.
השלב הבא זה לארגן הרצאות רחוב כשאתה מסביר להמונים את הבעיות בצרת החיים שלהם, לצערנו הם כולם: גזענים, בורים, מלאי דעות קדומות, תומכים במלחמות ורצח עם (גם אם הם לא יודעים את זה, אבל הם עושים אז זה בזה שהם ממנים את צה"ל ובכך את מכונת המלחמה הישראלית) ובמיוחד ההומנים ההדיוטים האלו גם הומופובים וטרנספובים שתומכים בממשלת ימין הפשיסטית שלנו. אז יהיה קשה לגרום להם להבין את זה.
סליחה על המעבר הזה פשוט נכנסתי לזה בלי כוונה זה קורה לי. בכל מקרה צריך להפיץ את הידע הזה לכמה שיותר אנשים בכדי לנסות לשפר את העולם ולהפוך אותו למקום נאור ומתקדם יותר.
Rasta לפני 3 חודשים
פפריקה - אז הבנתי מה את מנסה להגיד. לא הגעתי לכאן כדי לריב או להתווכח, אלא פשוט לכתוב את שעל ליבי. אין לי ממש רצון להגיב לשטויות שכתבת, את מתיימרת להכיר אותי, הצלחת "לראות" את האני האמיתי... אגיב בכל זאת.
"תראה לי אדם אחד שלא תקוע בתכתיבים חומריים כשאין לו פרוטה על הנשמה והוא בכל זאת צריך לאכול." - זה נקרא ריאלטי - מציאות. אף אחד לא אמר שהחיים הוגנים, את רוצה שאני אצטער על כך שאני משתף את דעותיי ולא מפחד להגיד את מה שלצערינו נכון ומה שרוב האוכלוסייה בוחרת לעשות, לא אני לא... אני גם לא היחיד שואומר את זה. את רוצה שאצטער על כך שאני מצליח "להגשים את עצמי"? את חושבת שאין לי "בעיות" בחיים כמו כל בן אדם אחר? תפתחי את העיניים ותביני שכולנו באותה סירה, כולנו בני אדם, לכולנו יש SHIT שדורש טיפול, תירוצים תמיד יש.

COMMAND - כמובן, אני חי ואני נהנה מכל רגע. זה לא מונע ממני מידי פעם לבוא ולכתוב את מה שאני חושב.

THE OLD GODS - ?
פַּפְּרִיקָה לפני 3 חודשים
אולי טעיתי טעות איומה אבל איכשהו קיבלתי את הרושם שאתה מתיימר להכיר את האנושות כולה, לראות את האני האמיתי של כולנו, להניח את המניעים של אלה שמתחתנים מוקדם ויולדים ילדים מוקדם (לא ייתכן למשל שהם כן חשבו על זה וזה מה שהם רוצים בו. פפפף)
- וול, ליד זה הפשע שלי נראה מעט מינורי.

"זה נקרא ריאלטי - מציאות". בחיי, טוב שהארת את עיניי, תמיד תהיתי איך קוראים לחרא הזה שאני מבוססת בו. אני בטוחה שגם לך יש אחת, וכמו שאמר החכם מכל אדם "כולנו בני אדם, לכולנו יש SHIT שדורש טיפול". אבל לקרוא לזה "תירוצים" רק מראה שהשיט שלך והשיט שלי שונים מהותית. כי יש שיט שאפשר להתעלם ממנו, ויש כזה שלא. יש שיט שצריך להתמודד איתו יום אחרי יום כי הוא לא הולך לשום מקום, והחיים שלך נשמעים קצת בעיות עולם ראשון לידו. ואת זה אני אומרת כמי שמממנת לבדה תואר לא פרקטי כי אני מגשימה את עצמי, יאי! אבל להגשים את עצמך לפעמים משמעו התמודדות עם אוברדראפט ועם חשבונות גז וחשמל ומים, ואז זה נהיה פחות רומנטי ומלא השראה, פחות בחירות דרמטיות ממקום אמיתי בלה בלה, ויותר אלף בחירות פרוזאיות, שאף אחד לעולם לא יכתוב עליהן טורי פרופגנדה. אז סלח לי אם אני כועסת. קל לומר "למה לא להיות אמיתי לעצמך ולחיות כמו שאתה רוצה לחיות". באמת למה לא? למה לא לטוס מחר ללונדון? כי אין לי כסף, זה למה. אוי, החיים הקטנים העלובים שלי.
"לא מפחד להגיד"? בחיי, האומץ. זה הרי כל כך קשה ומסוכן.
"רוצה שאצטער על זה שאתה מגשים את עצמי"? חס ושלום. אגיד לך בדיוק מה אני רוצה. אני רוצה שלא תטיף לאחרים איך לחיות את חייהם, והייתי שמחה נורא אם לא היית מסמן את הדרך שלך להגשמה עצמית כדרך היחידה להגשמה עצמית, ובז לדרכים אחרות.
חוץ מזה לא יזיק להסתכל במראה מדי פעם ולהבין שאתה (לפחות ממה שעולה כאן) יחסית בר מזל, ושרבים לא יכולים להרשות לעצמם את המרד המפונק שלך.

אתה שומע בכלל כמה מתנשא אתה נשמע? כמה בטוח בצדקת הדרך, כמה, במחילה, עיוור? ואז אתה נעלב. אלוהים.
סקאוט לפני 3 חודשים
אכתוב את זה גם כאן: לדעתי, אין כל רע בללדת ילדים מוקדם. הכול תלוי בפרספקטיבה שלך על החיים. זה שאתה חושב שזה מוקדם מדי לא אומר בהכרח שגם אדם אחר יחשוב באופן דומה. צריך לזכור שכולנו מחזיקים בדעות שונות, מטען רגשי שונה ואף בגרות מנטלית וגופנית שונה. אדם אחד שיתחתן בגיל 25 לא יראה בזה כגיל מוקדם כי הוא מרגיש מכל הבחינות מוכן ובשל ואדם אחר ירגיש שזה לא מתאים לו והוא צריך עוד מספר שנים על מנת "להתבשל" ולהיות מוכן. אתה צריך להבין שלא כולם חושבים באופן דומה ולכל אחד הזכות להתנהל לפי ראות עיניו.
סקאוט לפני 3 חודשים
אם אדם מתחתן ויולד ילדים לאחר שהוא הרהר בכל האפשרויות ובכל הדרכים וכמובן שיש לו יכולת כלכלית לכלכל את הולד אז אני לא רואה בכך "עשיית עוול לתינוק". מי עושה עוול לתינוק? כאלה שלא מוכנים לילדים, אין להם בסיס כלכלי איתן ובכל זאת מחליטים מסיבות כאלה ואחרות להוליד ילד.

אז עבורך לראות בחורה בהריון בגיל 20 זה מוזר ואין ספק שלעיניים חילוניות זה מוזר אבל זה לא אומר שהאם העתידית היא חסרת אחריות ותביא את התינוק לעולם אכזרי. אין מה לעשות, גם בעוד 200 שנה לא יהיה כאן טוב אז בשביל זה לדכא את הרצון הטבעי של מרביתנו לילדים?
סקאוט לפני 3 חודשים
אתן את עצמי כדוגמא: מעולם לא טסתי לחו"ל. לא כי לא רציתי, לא כי לא התעניינתי. אני פשוט לא יכולה. המצב הכלכלי שלי ושל בני משפחתי לא מאפשר לנו לחשוב על נוחות מעבר לנחוץ. כשבעזרת השם המצב הכלכלי יהיה אחרת- אז אחשוב על טיולים והנאות יקרות שכאלה.
Rasta לפני 3 חודשים
פפריקה - ממתי לכתוב את דעתך שווה להתנשאות? להגיד שאני צודק וזאת הדרך היחידה... מעולם לא אמרתי את זה. סה"כ הבעתי את דעתי על המצב הכללי, להגיד שאני מכליל? לא! ורשמתי את זה, יש אנשים עם סיבות מספיק טובות ללמה לא לחיות בצורה מסוימת. להגיד שאת צריכה לממן את עצמך ולהתמודד עם שכר דירה, מים וחשמל... סליחה, מי מאיתנו לא? את חושבת שאת היחידה שחייה ככה? זה המצב של כל אזרח שני במדינה שלנו, להתלונן תמיד קל. כמישהו קם ואומר את דעתו, היום במיוחד, זה נשמע כמו התנשאות, ממש לא. סה"כ משתף. נעלב אני לא, פשוט נדהם מהתגובות. להטיף? ממש לא, אומר את דעתי בנושא, את מה שאני רואה מהצד. לא חייבים לטוס לחול כדי להגשים את עצמך, זאת הייתה דומגה, העניין הוא לעשות מה שאתם אוהבים כדי להגשים את עצמכם, לטוס לחול ולראות עולם הייתה הדוגמה שלי, הכסף לא גדל על העצים, אני עובד ב2 עבודות ומתמודד עם החרא שהמדינה הזאת שופכת עליי (כמו כולם - פפריקה). תאמיני לי, להתנשאות מעלייך או לריב איתך... לא ברשימה שלי הבוקר, ובכלל.
סקאוט - לרגע לא אמרתי שהדרכים של אותם אנשים פסולות, אמרתי שזאת צורת חשיבה מינימלית וצרה שמקטינה אותם, יש עוד דרכים, לא כולם פתוחים להצעות/דרכים חדשות וזה בסדר. להגיד שאני חושב שזה סבבה להביא ילד לעולם בגיל 21? לא חושב שזה נכון, הדעה שלי לא תשתנה - זאת הייתה דוגמה הכרחית שמסבירה על מצב דפוק - את לא חייבת להסכים וזה בסדר.
פַּפְּרִיקָה לפני 3 חודשים
"הרוב הגדול חי בהכחשה, בשקר, חושב שהפעולות שלו כאדם יחיד לא מזיקות, שאין להן השלכות"
"לאנשים לא אכפת"
"מה שעומד לאנשים מול העיניים אלו דברים חומריים שלא יועילו לאף אחד, כל אחד תקוע בעולם הדפוק שלו, סגור ולא מעוניין לשמוע את זעקות האנשים והעולם"

לא מכליל חלילה
Rasta לפני 3 חודשים
כדי להביע דעה צריך לכתוב ולהשתמש בדוגמאות. אלו היו דוגמאות, אמיתיות לגמרי. אי אפשר להתכחש לעובדה שזה קורה, לאנשים באמת לא אכפת, לרוב הגדול. אני ממש לא יודע מתיימר להגיד מי אלו אותם אנשים אבל הם כאן, נוכחים. במקום לקחת הכל בצורה כל כך אישית תנסי להתמקד בתמונה הגדולה, אף אחד לא שם אותך על המוקד - את לא האישו.
פַּפְּרִיקָה לפני 3 חודשים
הו, סליחה, הבנת אותי לא נכון. אני רק דוגמה, כדי להסביר דברים צריך להביא דוגמאות בלה בלה.
והייתי מביאה גם דוגמאות להטפה, להצגת דרך החיים שלך כאפשרות היחידה להגשמה וכן הלאה, אבל גאדאמט, כמה אנרגיה השקעתי בפראבדה היום.
Rasta לפני 3 חודשים
בזבוז זמל טוטאלי... לגמרי, את לוקחת הכל בצורה אישית ואי אפשר לדבר איתך... קמת על הצד הלא נכון? הורמונים אולי?
פַּפְּרִיקָה לפני 3 חודשים
הורמונים??? אני אראה לך מה זה הורמונים יא חתיכת ----
פַּפְּרִיקָה לפני 3 חודשים
ועכשיו ברצינות - תגיד לי, בבקשה, שזאת היתה פארודיה. 22 שנים כאישה ובחיים לא שאלו אותי את השאלה המפגרת הזאת. אתה הורס לי את הרקורד המושלם ואת האמון באנושות, מר "דעות קדומות זה רע".
Rasta לפני 3 חודשים
ההורמונים אחראים למצב הרוח שלנו, אין לנו ממש שליטה על זה. אז בתקופת החודש שלכן הגיוני שהורמונים חוגגים - אמרתי משהו לא נכון?
את מבינה איך את מגיבה? כמה אישי את לוקחת הכל? שום דבר פה לא היה במטרה לפגוע בך, הכל התחיל מהתגובה הצינית שלך וזה ממשיך עד עכשיו. שיהיה לך המשך שבוע מדהים ורגוע
האופה בתלתלים לפני 3 חודשים
פפ, אין מצב שאף פעם לא אמרתי לך שאת עצבנית בגלל הורמונים. לא להכליל בבקשה.
פַּפְּרִיקָה לפני 3 חודשים
בייק - "אני חייבת להודות דו
זה כן קלף שאפשר להשתמש בו
אבל רק המין הנשי יכול לעשות את זה
ורק בצורה מסוימת
אז אם בחור משתמש בו הוא אוטומטית דפוק"
אנג', שם, שם
#סקסיזם_חד-צדדי_ברבאק

ראסטהלאב - אמרת משהו לא נכון. בעצם שניים. או שלושה. די הפסקתי לספור. די איבדתי תקווה.
Rasta לפני 3 חודשים
בשעה טובה
ג'ן לפני 3 חודשים
בוקר טוב,
מה קורה? עבר נצח מאז שהתחברתי, אבל שמעתי על זה ולא יכולתי שלא להגיב, בתור מישהי שעונה להגדרת הרע והמקולקל שתיארת מעלה.
"להתחתן מוקדם, להביא ילדים בלי לחשוב פעמיים, לוותר על החלום, קטן שיהיה ובגלל מה? כי ככה מקובל? כי זה לא מקוצע רציני שיכניס כסף בחיים? כי הפאקינג הורים או החברה רוצים שתעשה ככה וככה. "
כן, באמת נשמע עצוב. אלא אם כן אתה מחשיב את העובדה שבשביל חלק מהאנשים זה לא לוותר על החלום. זה החלום.
אנשים פתטיים, אומללים ובורים ששיכנעו את עצמם ומסרבים לראות את המציאות, אתה אומר? זה עניין של ניסוח. למצוא אדם שאתה אוהב ושיאהב אותך כבר בגיל צעיר, להצליח לשלב בין האהבות והשאיפות שלך, ללמוד את המקצוע שאתה אוהב ולקחת בחשבון שיהיו אנשים שיניחו שלמדת אותו בגלל הכסף... לא נשמע לי כזה נורא.
כל החרא לגבי ישראל? לא אוהב אותה, אל תגור פה. את זה קל לפתור. כל היתר? אני מניחה שכשדיברת על להתחתן ולהביא ילדים מוקדם דיברת על החברה הדתית, ועל זה אני רוצה להתעכב רגע.
אתה לא היית עובר לגור עם החברה שלך אם היית אוהב אותה והייתם יוצאים הרבה זמן? גם אם אתם בני 19 או 20. אתה לא היית מביא ילדים אם היית מרגיש מוכן לזה ולא משנה מה אומרים האנשים שסביבך? למה אתה מפרש אומץ של אנשים ללכת אחרי החלומות שלהם, ולא משנה מה אומרת החברה, כדבר שלילי?
זה מזכיר לי קצת את הדיבור על דיאטה לאחרונה. דיברו על שירים שמשמיצים בנות רזות, גם אם הן עבדו קשה כדי להיות כאלה. אז... אם החלום שלי שונה משלך, השקפת העולם שלי שונה משלך, זה עושה אותה שלילית? גם אם אני נלחמת עליה ונאבקת למען החלום שלי?
מה הופך את החלום שלך לחלום הנכון?
Command לפני 3 חודשים
(מזל טוב, אגב)
Rasta לפני 3 חודשים
ג'ן - מקבל את התגובה שלך שאגב, נכונה לגמרי.
האי הבנה בדיון הזה קצת מעייפת אותי... אני לרגע לא שופט אף אחד בצורה אישית וסה"כ לא מעניין אותי איך כל אחד בוחר לחיות, במידה והוא לא פוגע בסובבים אותו כמובן.
להתחתן: לא, זה לא משהו שמעסיק אותי, חסר משמעות וחשיבות מבחינתי - מיותר. אנשים שמצאו משהו מעבר - לבריאות. סה"כ כתבתי את דעתי ואם אתן חושבות לרגע שאני רץ בפרהסיה ומטיף לאנשים לא להתחתן, לא.
ילדים, לא משהו שמעסיק אותי כרגע אבל אני כן רואה את עצמי בעתיד מגדל ילד/ילדה, יותר חושב על אימוץ האמת, זה כבר עניין אחר. אז לא, אני לא רץ ומטיף לאנשים לא להביא ילדים.
לרגע לא חשבתי על החברה הדתית. לשלאתך, כן היינו עוברים יחד. האם היינו מביאים ילדים כשאנחנו בני 19/20, גם כשאנחנו גרים יחד? לא. האם אני חושב שזה פסול? לא. אני כן חושב שזה דפוק.
אם מישהו הולך אחרי החלום שלו וזה החלום שלו - אני מאחל לו את כל האושר שבעולם. אין לי שום סיבה להגיב בצורה אחרת, אני לא מחפש לפגוע באף אחד. אני כן כותב ומשתף את מה שאני חושב, אומר פחות או יותר את מה שעל ליבי, לפעמים מפספסים לגמרי את מה שאני מנסה להעביר ולפעמים לא. גם אם פגעתי במישהו, זה לא היה התכנון.
SHIRA לפני 3 חודשים
הו וואו, כמה זמן עבר מאז שאשכרה התפתח פה דיון, האמת שאני חושבת שהיינו צריכים את זה.
בכל מקרה, אני מבינה את הביקורת של כל האנשים פה על מה שכתבת, אבל אני חייבת להגיד שאין ספק שיש משהו בדברים שלך.
אני חושבת שאתה מדבר כאן בעיקר על אנשים שחיים את הדרך הזאת רק כי זה הנורמה ואלו הציפיות מהם, ובתכלס, אני מכירה לא מעט כאלו.
Rasta לפני 3 חודשים
המצב היה הרבה יותר טוב אם הדברים שכתבתי לא היו נכונים.
"אני חושבת שאתה מדבר כאן בעיקר על אנשים שחיים את הדרך הזאת רק כי זה הנורמה ואלו הציפיות מהם, ובתכלס, אני מכירה לא מעט כאלו." אמת. אני מכיר לא מעט אנשים שעונים לתיאור וזאת אחת מהסיבות שכתבתי את מה שכתבתי. אחד מאותם אנשים הוא חבר טוב ששירת איתי בצבא. לעולם לא אשכח את השיחות שלנו במהלך השירות על הדברים האלו בדיוק. הצורת חשיבה שלו הייתה ברורה מאוד, הסתכלתי עליו וידעתי להגיד בדיוק מה הוא יעשה אחרי שחרור ואיך חייו ייראו, הוא הכיר את עצמו מספיק טוב וקיבל על עצמו שאלו יהיו חייו. "טיולים לא מעניינים אותי, אין לי זמן לבזבז" "צריך ללמוד ישר ולהתחיל לחיות את החיים האמיתיים, לחפש עבודה, להשתקע, וכו". אני זוכר ששאלתי אותו, "מי קבע שאלו החיים האמיתיים?" וזהו, פה זה מסתכם. (כיום הוא חי בצורה אחרת לגמרי, הוא התקשר אליי וסיפר לי שהוא מטייל כבר תקופה ארוכה ושזאת אולי הבחירה הכי טובה שהוא עשה, לעצור את כל השגרה הנורמלית הזאת שלו, המשעממת ולברוח, להכיר, לראות, לחוות) כמובן שזה לא מתאים לכל אחד, מכל סיבה שהיא וזה בסדר. לטייל זאת לא הדרך היחידה ל"הגשמה עצמית". זה עניין של הרגשה ושל להיות אמיתי עם עצמך כדי לדעת מה עושה לך טוב ומה לא. אם יש אנשים שבחרו בנורמה כדרך המועדפת עליהם זה קול, זה לא מונע ממני להביע את דעתי ואני גם לא אומר שהם טועים, אני רק אומר שיש עוד דרכים.
החיים הם שלנו ואנחנו נבחר איך לחיות, פאק דה נורמה כמו שאני אוהב להגיד. בסופו של דבר... שכל אחד יעשה מה שבא לו, אנחנו פה פעם אחת.
גרייס לפני 3 חודשים
עם המשפט האחרון אני יכולה להסכים :)
פוונסי לפני חצי שנה
החנתי דבר!
בשביל הרוב הכולל של האנושות, ה22.1.1913 היה יום רגיל.

לטובתו של היום הזה אפשר לציין שמספר לא מבוטל של אנשים נולדו, התחתנו, מתו או איבדו את המדליה האולימפית שלהם ביום הזה, מה שקפי הנראה אפך אותו לפחות רגיל בשבילם, אבל גם התאנה הזאת מתבטלת כאשר מתחשבים בעובדה שהיה זה יום רביעי.

אדם אחד הציל אתו מאלמוניות מוחלטת.

שמו, הארוך מין הנחוץ, היה לורד פרדריך אדוארד הנרי וולפגנג, ובשעה שתיים בצאריים הוא היה עסוק מעוד באמירת מילים חסרות פשר וציור צורות חסרות פשר לא פחות על מרצפות שיש יקרות מעוד באחוזה בצפון שוויץ. מספר דקות לאחר מיכן הוא לא היה שם יותר. הוא גם לא היה בשוויץ. למעסה, פרדריך וולפגנג לא היה בשום מקום בשתיים וחמש דקות באסרים ושתיים לראשון אלף תשע מעות ושלוש אסרה. העובדה הזאת ציערה אותו מעוד למשך שארית חייב, ואכן, הרגע הזה, כמו שהוא יקרה לו לאחר מכן, היה תחילתו של הסוף.

אני איעץ לחם להנמיך את ציפיותיכם לגביי מיקומו של פרדריך.
אומנם אנגליה היא מקום נחמד למדיי, ואמנם כמות הגשמים בה גבוהה מהרצוי, אך היא רחוקה מלהיות המקום המלהיב ביותר בו ביקר פרדריך. למרות זאת, ניתן להסכים שהשעה שש בבוקר לא היא השעה הטובה ביותר ליפול לתוך התמזה, חודש ינואר רחוק מיליות החודש הטוב ביותר ליפול בו בשש בבוקר לתמזה, ושנת 1388 היא לא שנה מומלצת באופן כללי. פרדריך ניסה כמיטב יכולתו למלמל משהו שכפי הנראה היה "אני זקן מידיי בשביל דברים כאלו*" אבל הפסיק כאשר הבין שהמים שהיו בפיב קללו עת כל את כל השפכים של לונדון.




*קוראים יקרים, 47 לא נחשב זקן. אתם חייבים להבין, פרדריך היה זקן מטבעו. הוא היה זקן מידיי בשביל דברים כאלו מגיל 18.
פַּפְּרִיקָה לפני חצי שנה
אעאעאעא התחלת!!!
מוּמוּ לפני חצי שנה
נהדר
הקורא לשדים לפני 7 חודשים

הלוואי שיירד גשם כל הקיץ
*******************
פַּפְּרִיקָה לפני 7 חודשים
אמן
SHIRA לפני 7 חודשים
ונאמר אמן
האופה בתלתלים לפני 7 חודשים
לא אמן בכלל
פַּפְּרִיקָה לפני 7 חודשים
אוי לכי מפה
You know who לפני 7 חודשים
''העולם שלנו הוא... אלים. יש בו הרבה אהבה, אבל הוא אלים.''
מוּמוּ לפני 7 חודשים
מאוד תלוי בצורת ההסתכלות..
מוּמוּ לפני 7 חודשים
הם יושבים מתחת לשמיכה ביחד-לבד
יורדת לה דמעה.
למה
יורדת לה דמעה?
והרי האש והמוזיקה והוא - פה
והם תמיד לצידה
ותמיד אפשר לסמוך עליהם.
תגידי; למה
יורדת לך דמעה?
no fear לפני 7 חודשים
הו :)
זה יפה.
You know who לפני 7 חודשים
מומו זה מקסים. זה יצר לי תמונה בראש שאני לא מצליחה לתאר..
האופה בתלתלים לפני 7 חודשים
וואו מעולה
מוּמוּ לפני 7 חודשים
תודה :)
(ניסיתי להעיר את הקבוצה הזאת ^^)
Command לפני 7 חודשים
אז אני רק אצטרף
מוּמוּ לפני 7 חודשים
אתם קולטים שלא כתבנו פה חודשיים? פעם היו כותבים פה כל יום.. :/
האופה בתלתלים לפני 9 חודשים
טוב מזמן לא קשקשתי פה
אז בואו ככה: תכתבו על חייכם ומה אתכם ויהיה כיף. טוב? טוב.

אני התחלתי לעבוד ואני רבה בגבורה עם הצורך להיות מבוגרת. זה לא כיף.
מבלה את רוב זמני באוטובוס, הולכת לצבוע את פפר בצבעי מלחמה, רבה עם חתולה טרוריסטית ואעבור דירה.
מנסה להשתלט על הלחץ ומשלימה עם זה שהוא חלק מחיי.
מבינה כמה אנשים יש בעולם, כמעט.
וחיה :)

שוט.
פַּפְּרִיקָה לפני 9 חודשים
לומדת לומדת לומדת, כמעט שרדתי את חודש מבחנים, כמעט גאה בעצמי.
השיער שלי הולך להיות ירוקקקק
אוהבת את החיים שלי, במפתיע. כולל השיגעון המובנה, כולל הפאניקה, כולל הכל.
נולדה לי אחות הבוקר :)
זהו. טוב.
מוּמוּ לפני 9 חודשים
סגרתי שירות, עובדת, מנסה למצוא זמן לטייל בו, מרגישה גדולה ושמיניסטית, מצלמת וכותבת הרבה בתקופה האחרונה, אין מבחנים כמעט! קוראת מלא סופסוף.
החיים טובים :) מתקדמים..
פוונסי לפני 9 חודשים
נשברה לי החרב
Command לפני 7 חודשים
עברו חודשיים..? וואו.
אז אני משחק ברובי מים עם חמאסניקים. שמח איפה שאני ונהנה להתפרע קצת.
קצת יותר נחת לאחרונה, אז משתדל לחזור לקרוא.
חיים לא רע, סה"כ.
no fear לפני 10 חודשים
אוקיי אז.
להתראות לכם, חבר'ה.
אני לא חושבת שזה בא כהפתעה לאף אחד כאן. בכנות, זה משהו שעמד על הפרק כבר חודשים על גבי חודשים. זה הזמן שלי לעזוב. או יותר נכון, זה היה הזמן שלי לעזוב כבר לפני הרבה הרבה זמן. וזה היה קשה לי, וזה עדיין קשה. אבל אני בכל זאת עומדת לעשות את זה.
תמיד ידעתי, עוד מהרגע הראשון, שאף אחד מאיתנו לא יישאר כאן לנצח. אנחנו מעולם לא עמדנו להישאר כאן עד יום מותנו. וההוכחה הטובה ביותר לכך היא כנראה העובדה כשאני אומרת "אנחנו", אני בעצם מתייחסת, בראש שלי, לחבורה של אנשים שרובם כבר בכלל לא כאן.
אני לא מרגישה שלסימנייה יש עוד הרבה מה להציע לי, בכנות. הפסקתי לכתוב ביקורות לפני זמן רב – לא מסיבה כלשהי, זה פשוט איבד משמעות עבורי. הפלטפורמה כבר לא מושכת עבורי. בפורומים מעולם לא כתבתי, חוץ מפורום דברים שכתבתי. ואני כבר לא מפרסמת שם, ומחקתי את רוב הדברים שפרסמתי שם קודם לכן (אל דאגה, הם שמורים לי במחשב. פשוט כבר לא אהבתי את המחשבה שהם באוויר הפתוח, זמינים לכל אחד באינטרנט.)
זה לא סוד שרבים מהחברים שלי, מהאנשים שעשו עבורי את סימנייה, כבר לא מתחברים. זה גם לא חדש. ואני לא אומרת שסימנייה מתה, או ששקט כאן, או שהמקום איבד את הקסם שלו.
אני אומרת שזה כבר לא המקום שלי, ושאני לא רוצה להישאר.
אבל קודם כל רציתי להיפרד באופן רשמי. כי הרי האתר הזה היה לי כבית שני במשך זמן כה רב.
כשהגעתי הנה הייתי נערה בת 14, טיפשה ומחפשת ריבים, ונואשת להשתייך. ואתם נתתם לי מקום להשתייך אליו. למדתי כאן לתקשר עם אנשים. למדתי איך להתנצל ואיך להודות בטעויות. למדתי להתגבר על הפחדים שלי. למדתי איך להיות חברה. נהייתי אדם סובלני וסבלני יותר, אדם קשוב יותר, אדם שחושב לפני שהוא מדבר. כי למדתי כאן את הכוח שיש למילים. נהייתי אדם טוב יותר בזכותכם, עברתי כאן תהליכים שלא הייתי עוברת בשום מקום אחר, פגשתי אנשים שלעולם לא הייתי פוגשת אחרת, הכרתי חברים שאני לעולם לא רוצה לעזוב. בכיתי כאן וצחקתי כאן. התבגרתי כאן.
לעולם לא אשכח את האתר הזה ואת האנשים הנהדרים שבו. אנצור את פיסת היופי הקטנה הזו בלבי – פינה שכוחת אל במעמקי האינטרנט, מי מנוחות שלווים באמצע הים הסוער של החיים.
אני מודה לכם על כל הפעמים שמצאתי כאן נחמה, חיבוק, כתף תומכת ואוזן קשבת. בימים שחורים משחור, תמיד הרגשתי טוב יותר כשהייתי כאן, בגן העדן הפרטי שלנו.

להתראות!
תמשיכו להיות אמיצים. אוהבת אתכם מכל הלב,
נופי.
סקאוט לפני 10 חודשים
נופר, למרות שלא הכרנו באופן מעמיק, תמיד היית נראית כבחורה טובה וכאדם נחמד ומשעשע. חבל שאת עוזבת אבל אני יכולה להבין לליבך, כמעט שום דבר טוב לא נשאר לנצח וגם שהותינו בסימניה.
נחמד מצידך שכתבת פוסט ארוך ובו פרטת את מה שישב על ליבך, אני מאחלת לך כל טוב והצלחה בכל דרך שתבחרי.
סקאוט לפני 10 חודשים
והיי, תתנחמי בזה שלמרות שאת עוזבת את סימניה, זו לא בדיוק עזיבה כי הרבה מחבריה ישארו בקשר איתך וימשיכו להיות חברייך גם מחוץ לכותלי האתר (:
מוּמוּ לפני 10 חודשים
אני מקווה שאת מסוג האנשים שכותבים כאלה הודעות ואז עוברים לבדוק מה הגיבו להם על זה ורק אז עוזבים.
מוזר להיפרד, ולא בא לי לכתוב עכשיו בסגנון של תודה על כל מה שלימדת אותי, כי.. טוב, אוקיי, מרגיש לי קצת הספד.
מקווה שאספיק לראות אותך באחד הכנסים גם אם את כבר לא תהיי פה, כי אנחנו צריכות להיפגש מתישהו.
היי שלום, מותק. תמשיכי לעשות טוב בכל מקום שאליו תגיעי.
האופה בתלתלים לפני 10 חודשים
אני לא אהיה בוגרת ומאופקת ונחמדה ומפרגנת. בא לי לבכות ואני אתגעגע להימצאותך כאן, ועצוב לי נורא עכשיו.
no fear לפני 10 חודשים
you bet i'm one of those, momo.

אגב, אני נתקלת בקשיים טכניים מעצבנים לשים את ההודעה הזו בדף שלי. זה מתסכל אותי ללא שיעור. אבל לא משנה כרגע.

היו שלום חביבותיי~

(בייקר, קדימה. זה לא כאילו לא תדברי איתי בחיים. אל תבכי מותק.)
(או יודעת מה, בעצם, לבכות זה טוב. תבכי אם בא לך. הכל בסדר.)
(אני יודעת שזה מעציב אותך. אני באמת מצטערת על זה.)
פני לפני 10 חודשים
לא יצא לנו לדבר או להכיר ממש אבל בכול זאת מלא בהצלחה בהמשך במה שלא תעשי
פַּפְּרִיקָה לפני 10 חודשים
-
SHIRA לפני 10 חודשים
נופי :((((
אני מכנלת את בייק, אני ממש רוצה לבכות עכשיו
אתגעגע
~ניצוץ בחושך~ לפני 9 חודשים
הו נופי:(
תבואי לבקר. בבקשה. יהיה נחמד לראות את תמונת העץ האדום שלך צצה מדי פעם בקבוצת סייף ספייס עם איזה שיר חדש.
Command לפני 9 חודשים
אין הרבה מילים
אז לפחות, בהצלחה גדולה
פוונסי לפני 10 חודשים
אז לא קתבתי כבר שנים, אבל(!) אני אובדת עם חברים שלי על מחזה לקורס תאתרון, ו.. זה קתה מימנו. (מאבר מהחיים האפורים של המשרד)
צ'רלס: "מה התאם בכל זה?"
(צ'רלס מדבר בהתלהבות ובכאס, לעת לעת מרים עוד את הקול, הוא נשמה מעת צרוד לאורך כל המונולוג, והקהל לא מתרשם)
צ'רלס: "תגידו לי, מה אנחנו עוסים פה?!"
(צ'רלס: מנופף ביד בתסריטים מהשולחן)
צ'רלס: מה הטעם להמשיך ליצור את אותו הדבר?!"
(מרים את הקול ונאמד על הכיסא)
צ'רלס: "תיסקלו על עצמכם!" (מישהו מהקהל מסתכל על עצמו במבט מבולבל) "יושבים מהבוקר עד הערב בלי לעסות כלום!"
צ'רלס:"רק ישבים ומקלידים את אותם המילים חסרות המשמעות שוב ושוב!"
צ'רלס:"כל המקום הזה חסר תועלת! אף אחד לא יזקור שום דבר מימה שאנחנו עוסים פה!"
(מתקרב לצעקה)
צ'רלס:"ואתם יודעים למה?!"
(מרים עוד את הקול)
צ'רלס:"אתם יודעים למה??!!"
(מרוב התלהבות כמעת נופל מהכיסא)
צ'רלס:"כי אף אחד אף פעם לא באמת עוסה שום דבר!!"
(רגע של דממה, בו הקהל ממשיך להתעסק באבודה שלו בלי להגיב, צ'רלס ממש מאוכזב)
צ'רלס:"והקפה פה דוחה!"
(הקהל סוף סוף מביעים קולות הפתעה, אבל מיד חוזרים לעסות מה שהם עסו קודם)
(צ'רלס מיישב על הכיסא
צ'רלס:"אני רק רוצה לעסו משאו עם משמעות פעם אחת בחיים שלי…"
(מאבר להתפטרות)
וזהו, פשוט רציתי ליחתוב משהו, אז זה פה אחשב
האופה בתלתלים לפני 10 חודשים
אוי זה מקסים בעליל
זאבה~ לפני 11 חודשים
היי אנשים, אני כנראה לא אכנס לפה יותר כי צבא ועניינים וכי המשכתי הלאה ואני מקווה שגם אתם יום אחד תפרשו את הכנפיים ותעופו לחופשי.

קצת קשה לי לכתוב בזמן האחרון, קניתי מחברת במיוחד בשביל לכתוב כי יש לי משמרות ארוכות שבהן לא קורה כלוםנ או שקורה יותר מידי ואני בוהה בדף והוא פשוט ריק.
כתבתי כמה שורות בחודש וחצי, אני לא יודעת למה. פעם הכתיבה באה לי כ"כ בקלות ופתאום המוח שלי ריק. אני מרוכזת עכשיו יותר בציור מאשר בכתיבה, כנראה בגלל זה. אני חושבת שאנסה לכתוב לכם עכשיו משהו קטן, לא משו מדהים אלא מתנה קטנה ויפה. כמו כרטיס ברכה יפהפה ליום ההולדת ובלון מצחיק.

זה היה בליל חורף קר, התעוררתי מהקור. האצבעות שלי קפאו, הרגליים שלי גירדו ולא רציתי לזוז כי ידעתי שברגע שאזוז, כל החום שהצטבר בין הבטן שלי למזרון ייעלם וזה, וכן. זה יהיה נורא.
נורא כמו לאכול ביצה קשה וגבינה במשך חודש שלם, נורא כמו להסתכל על החדר שבו אני הולכת לבלות את 8 השעות הבאות כשכולם הולכים לישון ורק הטלוויזיה נשארת נאמנה לי וצועקת וצוחקת במלודרמטיות מיותרת. כי הרי כולם יודעים שזה מזוייף.
השעות מתארכות אבל משום מה, כשאני מביטה לאכול הן נראות ככ קצרות. ואני משתקעת בציור מנדלה בסגנון שהוא לא שלי רק כדי לצאת מהקופסא ואז אני שומעת התרעה, אני צריכה להרים מבט ולבדוק מה זה אבל אין לי כוח ואחרי כמה שניות ההתראה חוזרת על עצמה. אני מרימה מבט ורואה את המילה "תזמונים", עדיפות "נמוכה". מהממם.
אני מוחקת את ההתרעה, מרגישה את הקור מתגנב לכפות הרגליים למרות 2 זוגות גרביים, 2 זוגות מכנסיים, חולצה טרמית וחולצת מדים. היה קר והיתה רוח והדלת היתה פתוחה, אלוהים יודע למה.
הבטתי בחלון שסגור. בעיקרון הוא נראה כמו חלון של ממד אבל הוא פונה למן פינת יער חבויה שכו שפשוט בא לך לאת לשם עם ספר ולקרוא שם במשך שעות.
יש שם חומת אבנים קטנה שעליה מטפסים כמה עצים בלי עלים ובלי ענפים, משני הצדדים יש עצי אקליפטוס יחסית צעירים אבל מספיק מבוגרים כדי להשאיר עלייך רושם שהם שם מספיק זמן. אני מביטה בעץ שגדעו לו את הענפים על הטראסה שיוצרת חומת האבנים ופשוט בא לי לטפס עליה. אז אני יוצאת מהחלון, יורדת בסולם המתכת שכבר החליד ממזמן ומטפסת וחוקרת טיפה את הטבע הנדיר שיש לי במקום הזה וחוזרת. הבטתי בשני האנשים שהיו איתי במשמרת. הם לא שמו לב שהלכתי.
חייכתי וחזרתי לקור שלי ולבהייה מול הטלוויזיה. מעמידה פנים שאני עכשיו קצת לבד בעולם הזה..
האופה בתלתלים לפני 11 חודשים
זאסהה
בהצלחה, ממש. כיף שקפצת.
SHIRA לפני 11 חודשים
זאסהה
המון בהצלחה
שרלוק לפני 11 חודשים
אהלן אנשים, כנראה פעם אחרונה שאתחבר לאתר בשנים הקרובות, אז עברתי רק כדי לראות
מוּמוּ לפני 11 חודשים
"עברתי רק כדי לראות" (דמיין סימני תווים)
אבלאבלאבלל שרקקק
איך אתה יכול
איך אתה מעז!
SHIRA לפני 11 חודשים
מ ד ו ע
חדל לפרוש
האופה בתלתלים לפני 11 חודשים
שרלוקקק
בכי בכי בכי
Lali לפני 11 חודשים
התגעגעתי אז באתי 3>

זה סתם דבר שחשבתי מחברות עם ילדונת מקסימה

שמרתי לך פינה חשוכה בלב
תמיד היית טובה בלהאיר
ולהעיר
ולעורר בחילה
רק אני עם הציניות שלי לא רואה
שאת רק מנסה לעזור את הרי

לא היית חייבת בכלל
להתחתן עם אבא
רק שנתיים אחר כך
לעזור לו

את רק מכפילה את הגעגועים שלי
קוי המתאר של הבית דועכים
אצלך בטח קוראים לזה הכלה
בשפה שכולה אור
אבל אצלנו לא
מוּמוּ לפני 11 חודשים
הו :(
עלמתילייייי ♡♡♡♡
מוּמוּ לפני 11 חודשים
את כותבת כל כך טוב. בחיי.
SHIRA לפני 11 חודשים
את נהדרת
פַּפְּרִיקָה לפני 11 חודשים
נפלא ממש. התגעגעתי.
skylight לפני שנה
ואין אהבה. ואין הבנה. ואין קבלה. ואין הקשבה.
יש רק בליל של מילים.
מילים שקרניות.
שחוסמות את כל מה שאסור להגיד.
ולא נותנות לך
לנשום.
ויש אנשים
שבורחים ממך ומעצמם
ולא נותנים לך
מקום
לנשום.
ויש מקומות ואנשים
שמחבקים אותך ומכילים אותך
ונותנים לך לנשום.
ולא להחנק
מבליל של מילים שקרניות.
שמכאיבות ושורטות
ומשקרות וכואבות
ויש אנשים שפשוט נותנים לך להרגיש בסדר.
כי את בסדר.
אני בסדר.

-
-

אני בסדר.
ותמיד הייתי בסדר.
אנשים עם חץ מכוונים ללב
פשוט דוקרים איפה שכואב
כי גם להם יש חץ בלב
שמידי פעם נע ומכאיב
הם לא מקלים ראש
והם בסדר.
ואני בסדר.

-
-

והכל עובר (בבקשה)
~RAIN~ לפני שנה ו-1 חודשים
אני רוצה להציל אותם
אני רוצה להציל
לדבר
אני רוצה לומר
גם אני הייתי שם
גם אני הייתי שם
אני עוד לא מוכנה
לעמוד פנים מול פנים
אני עדיין כמוך, עם שקית
קרטון על הראש
כשאני שם אני עדיין
אני עדיין
עם כאב עמום בבטן
אני כמהה כל כך לומר
אני כמהה כל כך לדבר
ואולי
להציל גם אותך
מוּמוּ לפני שנה ו-1 חודשים
רייני ריין 3>
קאליו לפני שנה ו-1 חודשים
אני לא באמת יודעת מה אני רוצה לכתוב.
אני לא באמת יודעת מה אני רוצה.
אני לא באמת יודעת מה אני.
אני לא באמת יודעת מה.
אני לא באמת יודעת.
אני לא באמת.
אני לא.
אני.
.
יש אנשים שאני פוגשת פעם אחת. וזהו! ואולי וכנראה וסביר להניח שאני בחיים לא אראה אותם שוב! אני לא מתכוונת לאנשים שאני עוברת ביניהם ברחוב ובמקרה יוצרת איתם קשר עין. אני מתכוונת לאנשים שדיברתי איתם, שאני יודעת איפה הם גרים ומה תאריך הלידה שלהם, אני יודעת מה השם הפרטי, אבל לא את שם המשפחה. אין לי את מספר הטלפון שלהם, ואז הם מתרחקים ו מ ת ר ח ק י ם..
יש אנשים שאני פוגשת שוב. ושוב. ושוב. ואז פעם אחת-לאץ פשוט לא, אני רואה איתם, אני יודעת איפה הם גרים את השם המלא שלהם, את המספר ואת התאריך. אבל הם רחוקים גם כשהם מטר ממני, הם רחוקים גם כשהם מסתכלים לי בעיניים. הם רחוקים מהעין, אבל לא מהלב, הם עמוק עמוק בתוך הלב.. אבל זה נראה כאילו הלבבות שלנו הם כביש עם נתיב אחד.
matrix לפני שנה ו-1 חודשים
כרגיל, אפקט ההפתעה, כחברו המעוטר כנפיים רכות ותהילת עולם, אכזב לחלוטין.
כשנכנס, איש לא פלט קריאת תדהמה. אף פנים לא נמלאו התרגשות פתאומית. מבט או שניים רפרפו עליו קלות, והמשיכו הלאה, מחפשים אחר בידור ראוי יותר.
מבטו נדד על הנוכחים, מכוסה בארשת הרגילה - היכן שהוא בין מרירות קלושה לעלבון קלוש. למעשה, 'קלוש' היא אולי ההגדרה הקרובה ביותר להופעתו. הוא השתהה על מפתן הדלת רגעים מספר, כהרגל יותר מאשר בתקווה, ואז גרר רגליו אל פינתו הישנה, מתחת לחלון. ביד עייפה תלש את קורי העכבישים מבין ידיות הכיסא, שאולי בעבר היה ראוי לשם 'כיסא נוח'. הוא הפיק הנאה מסוימת מהמעשה, מביט כמו מהצד כיצד המבנים המוקפדים, הסימטריים, נמחים ברגע תחת ידו המיוזעת. בקרבת מקום מצוי עכביש שילך לישון רעב הלילה. ככל הנראה גם בליל המחרת. מי יודע, אולי ינסה לבנות לו רשת חדשה, בטוח בקוריו, העשויים חומר חזק מפלדה. הוא התיישב באנחה, מתמקם בתנוחה הקבועה, המוכרת, ופנה אל שולחן המחשב. בתוך דקות מספר היה לחלק מהנוף.
matrix לפני שנה ו-1 חודשים
קופץ לבקר, כי אין לי באמת אף אחד אחר לחלוק איתו את זה.. אשמח מאוד לביקורת בונה, וגם, בלי קשר, לסתם הודעה בפרטי, בסוף עדיין נחמד לי לדבר איתכם:)
matrix לפני שנה ו-1 חודשים
גם לאחר שיצאה נשמתו המשיך הדם לזרום. בשטף, לא מתחשב בדבר, לא נרתע מן השקט האופף את הדירה, יללת הסירנות החלושה לא נוגעת בו. גם זעקות השבר שיבואו, הבכי, האנשים שיתחלפו בסרט נע של רחמים, העיניים הטרוטות, הזיכרונות בקולות הסדוקים, ולאחר מכן הדיכאונות, האדישות, ההתקפים- חרדה, זעם - והכדורים והשתייה והשיחות עד אור הבוקר והבדידות והמיטה החורקת בלילות, כל אלה לא יטלטלו את הנוזל אדום הסמיך, לא יניאו אותו ממסלולו לאורך השטיח. לא שיש למי לבוא בטענות. עדים הם הוילונות הכבדים והקירות בצבע שמנת, עדות הן ספות העור המוכתמות בנתזים ועדה הטלוויזיה, שעוד פתוחה על ערוץ הBBC, כל אותם שראו ושתקו מעידים כי לא בדם האשמה, ולא ברצונו הוא נקווה כעת אל מעבר לדלת הכניסה. בינתיים יללות האזעקות מתקרבות, ובשאגתן ניתן לשמוע את צלילי הייאוש. צלילי הפנים הרזות, הכתפיים שנשמטות רק כשלא רואים. צלילים של פעמוני בית ספר, וטלפונים במחלקת שירות לקוחות, כמו גם השירים במסיבות הרועשות באמצע לילה ועשן שממלא את האולם בהתאבדות אל תוך הרגע ושכחה מבורכת, צלילי מעליות אינסופיות וצליל דממה כבדה בדירה שהתרוקנה ממבקרים, שכבר חזרו לחיות, בניגוד אליו שלא יחזור יותר, ובמקומם מתמלאת בחיוכים בשיחות הסלון כי כבר אסור לבכות וחלאס וגם אי אפשר להישפך ככה אל תוך כולם וזאת חולשה ויש לסתום כבר ולחייך ולספר בדיחה תפלה וכשכולם הולכים להישאר לשבת באותה תנוחה ולא לבכות, כי אין דמעות יותר, רק לבהות במרחקים שאין מעבר לתקרה ולא לזכור בכלל שיש אחרת, ובדיוק כשנשמעת סוף סוף הדפיקה על הדלת נוטפת טיפת הדם האחרונה באיטיות על הרצפה ומשאירה מאחוריה רק ריקנות אחת גדולה.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-1 חודשים
אפקט ההפתעה תפקד מעל למשוער. לא ציפיתי לזה על הבוקר. בגללך התעלמתי באלגנטיות מ"Rubin, Brief Introduction to
Semitic Languages" שהייתי אמורה לסיים עד עשר וחצי, וקראתי את זה. פעמיים. הכתיבה שלך מדהימה כתמיד.
במיוחד אהבתי את "הוא השתהה על מפתן הדלת רגעים מספר, כהרגל יותר מאשר בתקווה", "האנשים שיתחלפו בסרט נע של רחמים", "התאבדות אל תוך הרגע", "יש לסתום כבר", "רק לבהות במרחקים שאין מעבר לתקרה".
נילי לפני שנה ו-1 חודשים
לא חושבת שיצא לי לקרוא משהו שכתבת עד עכשיו, וזה פשוט מדהים.
מוּמוּ לפני שנה ו-1 חודשים
אהבתי בעיקר את החלק הראשון. מניחה שב"לחלוק איתנו" התכוונת לשני, אבל טוב, נו.
זכור לי שהיו לי כמה הערות, אבל אין לי כל כך זמן לקרוא את זה שוב עכשיו. בעז"ה מאוחר יותר.
ביני לפני שנה ו-1 חודשים
סתם רציתי לציין שהחזרתי את הפרופיל שלי לתמונה האייקונית של ביימקס אלזה
כי ככה
הייתי בטוחה שזה לא התחלף אבל עכשיו נכנסתי שוב וזה כן
הידד
מוּמוּ לפני שנה ו-1 חודשים
אוי צ'וץ'
פני לפני שנה ו-1 חודשים
למה ביימקס אלזה?
אבל זה חמוד^^
ביני לפני שנה ו-1 חודשים
למה לא
SHIRA לפני שנה ו-1 חודשים
הולישיט הייתה לך את התמונה הזאת לפני שלוש שנים אני אלך לבכות מנוסטלגיה עכשיו תודה ביי
פוונסי לפני שנה ו-1 חודשים
התמונה הזאת כל כך חמודה!
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-1 חודשים
זו התמונה שלך שהכי אהבתי^^ (זו גם היתה התמונה שלך כשהצטרפתי לכאן יא^^)
פני לפני שנה ו-1 חודשים
ביני- סתם, קצת מוזר שביימקס לבוש בבגדים של אלזה או שאני היחידה שזה קצת מוזר בעיניה?
פני לפני שנה ו-1 חודשים
מכירים את הרגעים האלה שנראה לכם שחצי עולם נגדכם? ואז אתם מתחילים לחשוב מה עשיתם לא בסדר שגרם לזה שישנאו אותכם וזה מוביל למחשבות שאולי כדאי לשנות את עצמכם ואת מי שאתם ובעצם את הדרך חיים שלכם כדי שלא ישנאו אותכם ככה?
ואז אתם מבינים שאילו מחשבות טיפשיות כי לא שווה להפוך למישהי שאת לא אוהבת כדי לרצות אנשים אחרים ואז חוזרת שוב לנקודת התחלה שמה עשית שפשוט שונאים אותך?
ובסוף סתם מתעצבנת והנה הלך לו עוד ערב נחמד.

(פשוט הייתי חייבת להוציא את זה איפושהו)
SHIRA לפני שנה ו-1 חודשים
וואו זה היה ככ אני בכיתה ח', לפעמים זה חוזר אליי עכשיו, אבל ההבדל הוא שבכיתה ח' לא היו לי הרבה מאוד חברים אז היה הרבה יותר קל להאמין לזה
פני לפני שנה ו-1 חודשים
לי זה קרה השנה, בלי קשר לחברים פשוט יש לי את הרגעים האלה של הדיכאון... כמו הרגע שכתבתי את זה ואל תידאגו זה כבר עבר^^
Lali לפני שנה ו-2 חודשים
אז אני פה שלוש שנים, ונראה לי שהגיע הזמן לומר שלום. אני מניחה שאבוא לבקר אבל בזמן האחרון אני כמעט ולא נכנסת לסימניה ונראה לי שזה בא להודיע שזו תקופה שהגיעה לסיומה. למדתי מכם המון, קיבלתי המון ואהבתי המון (ועדיין אוהבת)
אם בא לכם לשמור על קשר מוזמנים לכתוב לי הודעה ואשלח לכם את המייל או המספר שלי.
תודה על הזכות וזה :) ♡♡♡
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-1 חודשים
אוו עלמה :'(
תבואי לבקר~
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-1 חודשים

...
(לא יודעת מה לומר אבל חייבת לומר משהו בכל זאת)
(הזכות כולה שלנו)
(אני אתגעגע לביקורות שלך. SMS זה לא תחליף)
מוּמוּ לפני שנה ו-2 חודשים
על קיר ברחוב ראיתי כתוב
כך וכך וגם כך
זה נתן לי אומץ לכתוב גם אני
כך וכך וגם כך
על קירות ליבי
גרייס לפני שנה ו-2 חודשים
ככה חמוד, ככה פשוט, ככה מקסים :)
האופה בתלתלים לפני שנה ו-1 חודשים
אוי זה נהדר
טנשי ^^ לפני שנה ו-2 חודשים
אז אני כאן שנה, מתברר? לא הכי פעילה, אבל בכל זאת. (חוץ מזה, אנשים מציינים את זה. רציתי גם)
האופה בתלתלים לפני שנה ו-2 חודשים
קולולולו
מוּמוּ לפני שנה ו-2 חודשים
טנשייייי
תהיי פעילה!
!Come to the dark side, we have cookies
טנשי ^^ לפני שנה ו-2 חודשים
תודה וכו'
מומו, אני חברה ותיקה שם (בשביל העוגיות, כמובן).
מוּמוּ לפני שנה ו-2 חודשים
(אלא מה)
(באמת תהיי פעילה)
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-2 חודשים
מלזטטט (מה שמומו^^)
מוּמוּ לפני שנה ו-2 חודשים
אנה יוצאת להפסקת עישון, ובזמן הזה היא מספרת לי כמה העולם מבולבל,
כמה כולם מושחתים,
כמה בעלה עזב אותה והילדים מתנכרים אליה.
היא מספרת לי שעד לפני כמה שנים הקבצן שעושה הכל בשביל כסף היה היא,
שהיא הייתה עוד גלגול נשמות של החיים.
אנה מספרת לי את כל זה, והאיפור בעיניה בוהק יותר מתמיד כשנופלת לה דמעה.

כשאנה מעשנת, היא מרשה לעצמה להגיד את כל מה שאסור להגיד אחר כך.
כשאנה מעשנת היא מרשה לעצמה לספר לי על הדו"ח שקיבלה אתמול,
וכמה היא אוהבת את הילדים שלה,
וכמה היא רוצה ללמוד לנגן בגיטרה ומעולם לא הייתה הזדמנות.

היא מספרת לי על המשוגעים שחיים בירושלים ועל כל החיים הארוכים שהיא עברה,
היא מספרת לי על הרגעים שבהם יש לה אומץ והיא נכנסת לחנות כלי נגינה, מלטפת בעיניה את הכלים. כשהמוכר ניגש אליה היא עונה שהיא 'רק מסתכלת' והוא אומר לה שאין דבר כזה רק להסתכל, זה או שהיא מנגנת או שהיא קונה.
"מה את מחפשת?" הוא שואל אותה.
ואנה מתביישת להגיד לו שהיא לא יודעת מה היא מחפשת, שהיא לא יודעת לנגן.
אנה רוצה להגיד לו, "אני רוצה ארבעה מפרטים, גשר אחד וחבילת מיתרים של אוגוסטין", אבל היא לא יודעת אם זה מה שהיא מחפשת. אנה רוצה להגיד לו שהדבר היחיד שהיא רוצה זה לשבת בחנות האפלולית והשקטה שלו, אליה בא כל מי שיודע מה הוא מחפש, ולהירגע מהחיים.
אבל אנה לא אומרת לו את כל זה, ורק מחייכת, נבוכה. היא ממשיכה ללטף בעיניה עוד קצת את הכלים, נוגעת בחליל ויוצאת.

כשאנה מסתכלת על אנשים שמצאו מה הם מחפשים היא שמחה. "אנשים דתיים", היא אומרת לי, "תמיד יודעים מה הם רוצים. הם יודעים מה הם עושים פה. בחיים. הם מכוונים ישר אל המטרה וגם אם הם סוטים ממנה.. טוב, לפחות יש להם אחת." היא אומרת במרירות.
"אנשים אחרים - מוכרים בחנות מצלמות נגיד - גם הם בקטגוריה. הם עושים מה שהם אוהבים. אף אחד לא מגיע להיות מוכר בחנות מצלמות בלי לדעת כלום על מצלמות. זה לא כמו להיות מוכרת בחנות בגדים או במסעדה, שם לא חייבים להבין בנושא. בדרך כלל פשוט צריך את הכסף."

כשאנה מעשנת העולם כולו נהיה לי מובן יותר.
היא מספרת לי על האנשים שהיא רואה כל ערב, הנגנים הקבצנים, המוכשרים.
כשאנה מספרת לי את זה, חומות של עבר נושרות והיא נראית פתאום צעירה יותר מאי פעם.
"הנגנים של המדרחוב, הם הכי מסכנים." היא פתאום אומרת. "להם יש את הקהל הכי קשה", היא מגלה. כל האנשים קשי היום מקשיבים להם ואף אחד לא נותן כסף. כולם רק עומדים ומביטים בהם, אפילו בלי מילה טובה אחת. "אני, רוב הפעמים אין לי כסף, וגם כשיש לי אני מתביישת להביא את הסכום הזה, אז אני מוותרת. אבל כמעט תמיד אני יושבת שם כמה זמן ומקשיבה. ואם הנגן טוב מספיק אז אני זורקת לו מילה טובה. מגיע לו לחייך אחרי שהוא גרם לי לחייך."

בהפסקת העישון ביום שלאחר מכן, אנה מספרת לי שיש לה פחד במה די גדול. זה קורה בעיקר בזמן שבו אין איתה אף אחד והיא צריכה לדבר עם מישהו שהיא לא מכירה.
"הנגנים?" אני שואלת.
"לא. מה פתאום", היא עונה. "הנגנים הם תמיד נחמדים אליי. אנשים אחרים, לא נחמדים בכלל, כאלה שרק רוצים שכל היום תעבדי הלוך ושוב." אני מפחדת להתעסק במי אלה אותם אנשים, אז אני עוזבת.
"ואת מי את אוהבת, אנה?"
"אוהבת? את הילדים שלי אני אוהבת", היא נאנחת. "את בעלי שימות אני עדיין אוהבת, למרות שהזבל השאיר אותי ככה והלך לו. אבל מה הטעם באהבה אם אף אחד לא מחזיר לך אותה אחר כך? מה הטעם לאהוב אם אתה לא נאהב חזרה? אז אני מנסה לאסוף חיוכים מהנגנים של המדרחוב, כי אלה - קל לקנות אותם. מילה אחת והם שלך."
"את יודעת שפעם צילמו אותי?" היא מעבירה נושא. "צלם אחד הסביר לי שזה בגלל שאנשים 'מעניינים' מושכים צלמים." והיא מחווה בידיה תנועת ביטול. "כאילו שיש בעולם אדם שהוא לא מעניין. אפילו אני המשעממת נחשבת אדם מעניין!" היא צוחקת ולוקחת עוד שאיפה מהסיגריה.

אנה מעשנת רק כשהיא צריכה לדבר, או כשיש לה כוח לחשוף את עצמה. אנה צוחקת על עצמה כשהיא אומרת שכמו כולם גם אצלה העישון מקצר את החיים, אבל לפחות היא תהיה ישרה עם אלוקים כשתמות.
כשחושבים על אנה, האמונה שלה באלוקים היא פשוטה. בלי לבוא אליו בטענות, בלי הרבה 'למה יש אנשים שזוכים בהכל ולי כלום'. אנה פשוט יודעת שאלוקים למעלה אוהב אותה. היא בכלל קוראת לו אלוהים, בה', זו רק אני שמשנה. איך היא אוהבת את זה. כמו כשאני קוראת לה 'צדיקה' מתוך הרגל, או כשנפלט לי 'אחותי' ו'תבורכי'.
"אנה," אני מעיזה. " רוצה לבוא אליי שבת?"
"לא, איזה, עזבי. הנרות מזכירים לי דברים אחרים שאני רוצה לשכוח. שבתות של צעקות בבית, של משפחה שלמה שכל אחד בוכה מהסיבות שלו. עזבי, מעדיפה להשאיר את זה בעבר, לא להשאיר לעצמי רגע אחד של מנוחה. לא לחשוב על זה יותר. אני לא צריכה שבת כדי לנוח, יש לי הפסקות עישון."

כשאנה מעשנת, היא לא חושבת יותר על הרצון ללמוד לנגן, או על הילדים שלה או על בעלה שימות. כמובן, הם נשארים כל הזמן בפאתי המחשבה והיא נזכרת בהם מדי פעם, אבל לא חושבת עליהם. רק מדברת.
וכשהיא מעשנת, ומדברת, אני מרגישה שהעולם כולו מטה את אוזנו לשמוע אותה.
Command לפני שנה ו-2 חודשים
טוב לעצור לרגע חיים רועשים כדי לצאת עם אנה להפסקת סיגריה. כתיבה מעולה.
Lali לפני שנה ו-2 חודשים
מדהים מומו
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-2 חודשים
מכנ"לת את מי שמעלי, בהחלט
האופה בתלתלים לפני שנה ו-2 חודשים
מעולה
Michal לפני שנה ו-2 חודשים
ו ו א ו...
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-2 חודשים
איזה לב יש לך. (והכתיבה יפהפיה.)
מוּמוּ לפני שנה ו-2 חודשים
פרס - בהחלט. תודה :)
עלמה, ניץ, בייק, מיכל - תודה רבה רבה!
פפר - איך הגעת למסקנה הזאת? ותודה~
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-2 חודשים
כי נתת לאנה קול כל כך חי ומעורר הזדהות. אבל אחר כך אל תטיפי לי על קבלת מחמאות בבקשה
מוּמוּ לפני שנה ו-2 חודשים
צודקת, אני אשתוק
no fear לפני שנה ו-2 חודשים
הו. וואו. אני חסרת מילים. מומיטו, זה מקסים.
~RAIN~ לפני שנה ו-2 חודשים
מקסים
מוּמוּ לפני שנה ו-2 חודשים
תודה יקרות
פוונסי לפני שנה ו-3 חודשים
אז המורה שלי לספרות הקריאה לנו את ההתחלה של סיפור ילדים אחד (ספר גימיקי ולא מוצלך בימיוחד, הקריאו לנו את הסוף שלו גם. אני יחתוב טור על איך נרניה יותר טוב מימנו בכל צורה) והיא אמרה לנו לי חתוב את ההאמשך שלו.
ואני הייתי כזה "מה לאזזל רוצים מימני?" וניסיתי ליחחותוב והמישפת הרישון שיצה לי היה "ואז ארתור דנט נפל מהשמיים"
אין לזה פואנתה
זה שיאשאה אותי
מפתיעה שקרתם עד לפה.
כל הקבוד
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-3 חודשים
ארתוררררר
ביני לפני שנה ו-3 חודשים
אני לא יודעת באיזה קבוצה לעשות את זה, או אם לפתוח חדשה, אז זה יהיה פה

במפגש שהיה ביום חמישי, עשינו משחק כזה: מספרים ביחד סיפור, כל אחד משפט, כשהמגבלה היחידה, היא להתחיל את המשפט שלך באותה אות שזה שלפניך סיים את שלו. נגיד אני אומרת "היי קוראים לי ביני", המשפט של מי שאחריי צריך להתחיל בי'
ביני לפני שנה ו-3 חודשים
אני אתחיל:

פעם הייתי בנאדם עם חיים רגילים לגמרי, החיים הכי שגרתיים שאפשר

(הבא צריך להתחיל בר')
סקאוט לפני שנה ו-3 חודשים
רק הבדל קטן אחד הבדיל אותי משאר האנשים: היכולת לעוף.
האופה בתלתלים לפני שנה ו-3 חודשים
פתאום חשבתי לעצמי, אולי אהיה סופרמן!
פוונסי לפני שנה ו-3 חודשים
נה, אוליי לא. אני יוחל את כל הצרצרים!
סקאוט לפני שנה ו-3 חודשים
סתם צחקתי אתכם! בכל אופן, גיליתי את יכולת התעופה שלי והיא שימושית לי מאוד.
ביני לפני שנה ו-3 חודשים
מאיפה עלה לי פתאום הרעיון לאכול צרצרים, תהיתי. אולי הם בעצם טעימים? כדאי לנסות.
סקאוט לפני שנה ו-3 חודשים
[נראה לי יצאנו מהמטרה המרכזית של הסיפור שזה האלף-בית]
no fear לפני שנה ו-3 חודשים
ת'אמת, לא. לא כדאי לי לאכול צרצרים. מה זה היה המחשבה המוזרה הזו פתאום? מה, השתגעתי?
סקאוט לפני שנה ו-3 חודשים
( אופס, קראתי לא נכון)
יס! השתגעתי לחלוטין! אני כעת גם אוכל עכבישים!
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-3 חודשים
מה אתם יודעים, אין דבר טעים מעכביש עם קצת קטשופ.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-3 חודשים
(בואו נעבור נושא בחייאת)
סקאוט לפני שנה ו-3 חודשים
פתאום, הופיעה מולי מכשפה!
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-3 חודשים
הפסקתי ללקק את הקטשופ מהאצבעות ושאלתי את עצמי, אוקיי, מה עכשיו?
סקאוט לפני שנה ו-3 חודשים
"ווי! אני יודע! מכשפה!" קראתי לה והיא הפנתה את ראשה אלי.
" תני לי את המטאטא שלך!"
פוונסי לפני שנה ו-3 חודשים
"כניראה אתה מתומתם" אמרה המחשפה "זה לגמרי גיראני להניך שיש לי מתתה" אמרה והתביאה על מחונית הספורט שלה
סקאוט לפני שנה ו-3 חודשים
״ הא.. אבל.. אבל.. במו עיניי ראיתי את המטאטא!״ השבתי בנחרצות שאיבדה מעט מכוחה.
״ אז תחשוב שוב!״ ענתה ומנוע מכונית הספורט שלה רעם ודמה באוזניי לקולה של חיה מרוגזת.
גרייס לפני שנה ו-3 חודשים
"תגידי, למה יש רעש של חתול מהמנוע?" שאלתי בחשדנות מובהקת
סקאוט לפני שנה ו-3 חודשים
" ת'אמת? כי יש שם חתול! המנוע הזה מיוחד במינו, כיאה למכשפה, שום דבר אצלי לא נעשה בדרך הרגילה! מוחעחע! הוא מופעל על ידי החתול!" היא אמרה וחשפה שורת שיניים צחורות ומבהיקות, למעשה, היא כלל לא דמתה למכשפה המסורתית, דמותה הייתה צעירה ובריאה למדי.
matrix לפני שנה ו-3 חודשים
"תקיפה מוצלחת מצד הגיבור!" צעק הפרשן. "אני רואה כאן את תחילתו של מהלך שמנצח את המשחק הזה! אין מה להגיד, משפט גאוני, מנוסח היטב, מושלם מבחינה דקדוקית, נותן את הטוויסט הראוי בעלילה וזורק את הכדור עמוק לתוך השטח של המכשפה! מהלך יפה שכזה לא ראינו מאז ימי כיפה אדומה עם שורת המחץ הזכורה'סבתא, למה השיניים שלך גדולות כל כך'. אני ממליץ לכל עם ישראל להסתכל טוב טוב בכל מהלך הכי קטן במשחק הזה, אני מאמין שבשנייה זו אנחנו צופים בהתהוותו של רגע היסטורי!!"

בהינו בו לרגע-
ואז התעלמנו והמשכנו מאיפה שעצרנו
matrix לפני שנה ו-3 חודשים
סקאוט! גנבת לי את המקום!
סקאוט לפני שנה ו-3 חודשים
מה? איך גנבתי לך? אני פירסמתי את התגובה קודם לכן..
פני לפני שנה ו-3 חודשים
"ואיי מכשפה!" קראתי לה. "איך הצלחת להכניס למנוע חתול ושהוא ישאר בחיים?"
matrix לפני שנה ו-3 חודשים
(סקאוט - בדיוק! את גנבת במרמה את המקום שיועד לתגובה שלי ושמת שם תגובה שלך!)
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-3 חודשים
"מצחיק שאתה שואל" ענתה המכשפה "הוא בדיוק נפטר ואני מחפשת לעצמי חתול חדש"
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-3 חודשים
(ואגב אפשר היה לעשות את זה בסיפור בהמשכים)
פני לפני שנה ו-3 חודשים
"שמעת על דבר שנקרא צער בעלי חיים?" שאלתי אותה, "ניראלי שם את יכולה למצוא חתול אבל אני אישית אמליץ לך לא להישתמש בחתול למנוע זה התעללות..."
(ואני מסכימה אם ניצוץ בחושך אפשר לעשות את זה בקבוצה של סיפורים בהמשכים)
סקאוט לפני שנה ו-3 חודשים
[ נו באמת -.-]
פוונסי לפני שנה ו-3 חודשים
לאיתים רחוקות אני בוחה בספרים.
זה לא שאני "חזקה" להפך, ואני באמת רוצה ליבחות בספרים.
אבל.. זה לא קורה.
אני לא בוחה שדמויות מתות.
לא בחיתי שנד סטרק מת.
לא בחיתי שדמבלדור מת.
לא בחיתי שכל כך הרבה דמויות מתו.
בחיתי על אלו שנישארו מאחור, וחיקו.
על אלו שלא יודעו שאנשים לא ידאו שהם מתו.
לא מאוד שינה לי כשהם ידאו, שהם הצתארו, לא בחיתי.
למה זה לא ככה תמיד?
לאיתי רחוקות אני בוחה בספרים.
אני לא בוחה שבני אדם מתים.
אני בוחה שהחיות מתו.
שלידי מתה.
שהדוויג מתה.
שכל כך הרבה חיות ששחחתי את שמם מתו.
לאיתי רחוקת אני בוחה בספרים.
אבל חשבתי שלפחות מצתי מתיי אני בוחה, שאני יחולה לדעת מתיי זה מגיעה.
ושיש ספרים שזה כורה בהם הרבה.
ואז הגיעה ילדה אחת שאמדה מעל נהר וזרקה הכל.
אריה סטרק לא זרקה את מחת.
ולמי שלו קרה זה נישמה כמו נונסס.
אבל היא אמדה מעל נהר וזרקה הכל, את כל מה שהיא אספה.
את כל מה שיש לא, הכל, מזקרות מכל האנשים שהיה אחפת לה מהם.
חוץ ממחת.
כי מחת היא ווינטרפל.
כי מחת היא דיקון ורוב וברן וג'ון מסחקים בחצר.
מחת היא ג'ון.
מחת היא בית.
ואני מחתי שם כמו שלא בחיתי אי פעם בספר.
כימאת תמיד אני בוחה בספרים.
אבל בפעם הזאת זה היה שונה.
האופה בתלתלים לפני שנה ו-3 חודשים
מקסים. ומדויק
Lali לפני שנה ו-4 חודשים
אסתר//
בחצאית ארוכה וריסים ארוכים מאיפור
לפעמים את לובשת את החולצה הזאת בכוונה
אני יודע את זה
אסתר
יודע כמו שלאף אחד לא אכפת מריסים שנפלו על הרצפה
אבל כן מכל דבר קטן
שלי
אפילו עשר אגורות
שלי
אני יודע את זה אסתר
כי למרות שאת מכחישה הכל
ואת כל כך יפה
כשאת מבטלת את עצמך
את לא שלי
האופה בתלתלים לפני שנה ו-3 חודשים
מעולה.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-3 חודשים
ממש^^
גרייס לפני שנה ו-3 חודשים
זה יפהפה :)
Lali לפני שנה ו-3 חודשים
תודה♡♡♡
matrix לפני שנה ו-4 חודשים
ואני כאן. לא, זה לא קאמבק. רק ביקור קצר, כמה ימים אולי, במקום שאהבתי ואני עדיין אוהב. מה שלומכם אנשים? מה השתנה פה בכל הזמן הזה? דברו אליי..
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-4 חודשים
מאטטטט
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-4 חודשים
למה לא קאמבק למה
פוונסי לפני שנה ו-4 חודשים
היי!
אני זוחרת אותך
האופה בתלתלים לפני שנה ו-4 חודשים
מאט מאט
בקר כל יום פשוט ונפטרה הבעיה
האופה בתלתלים לפני שנה ו-4 חודשים
נפתרה. אבל למה לא, שתמות.
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-4 חודשים
מאטט מה נשמעע
הממ, לא השתנה הרבה פה
מה איתך? D:

בייקXD
matrix לפני שנה ו-4 חודשים
איי, בייקר. איזה קבלת פנים חמה ונעימה סידרת לי
matrix לפני שנה ו-4 חודשים
הממ ניצוץ
לא השתנה?
מוטל בספק גדול
האופה בתלתלים לפני שנה ו-4 חודשים
שתמות הבעיה XD לא אתה!
matrix לפני שנה ו-4 חודשים
כן הבנתי שאני בעיה מבחינתך
את לא צריכה להגיד את זה עוד פעם
no fear לפני שנה ו-4 חודשים
הדיון הזה הרגע נהיה הרבה יותר מצחיק XD
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני שנה ו-4 חודשים
"...there are some thing that only time can erase. like an ocean that dryes out. like a quote written with a pen on a hand."
no fear לפני שנה ו-4 חודשים
וואו זה יפה ממש
SHIRA לפני שנה ו-4 חודשים
נפלא
פוונסי לפני שנה ו-3 חודשים
זה ממש יפה
no fear לפני שנה ו-4 חודשים
אז ראיתי מחזמר חדש.

...
אף פעם לא ציפיתי ממחזמר לגרום לי אקזיסטיישנל כרייסס. הו, כמה שהמעטתי בערכם.


תראו פיפין, אנשים טובים.
זה פאקד אפ. וזה ידפוק אתכם. ואתם תאהבו את זה.
SHIRA לפני שנה ו-4 חודשים
הידד
תכננתי לראות מטילדה
אבל למה לא D:
מוּמוּ לפני שנה ו-4 חודשים
לפעמים יש לי תחושה שלפאנגרילז יש יותר מדי מילים באנגלית שמבטאות את מה שהן מרגישות
(מה זה לעזאזל אקזיסטיישנל כרייסס?)
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-4 חודשים
משבר קיומי. את מסתובבת עם phangirls כל כך הרבה זמן ועוד לא יצא לך מהאף? לא ייאמן
no fear לפני שנה ו-4 חודשים
אהמ. רק רציתי לומר שאקזיסטיישנל כרייסס (או משבר קיומי, בשפתנו היפה) זה לא באמת משהו של פאנגירלס, זה פשוט משהו. שקורה. לאנשים. בעיקר אנשים שחושבים יותר מדי *מצביעה על עצמי עם חיוך*

אבל רציני רגע.
פיפין זה כמה מחזמר אחלה. המערכה הראשונה קצת חלשה. אבל רבע השעה האחרונה השאירה אותי עם פה פעור כשאני נרתעת לאחור ומפקפקת בכל אמיתות החיים.
מוּמוּ לפני שנה ו-4 חודשים
הו הבינותי
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-4 חודשים
אבל המושג נוכח מאוד בפאנדום
no fear לפני שנה ו-4 חודשים
רק בphandom. תאשימי את דן האוול.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-4 חודשים
בשמחה
no fear לפני שנה ו-4 חודשים
היי, פפר, תעזבי את דן האוול בשקט!
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-4 חודשים
אין לי שום דבר נגד דן האוול. נשבעת.
no fear לפני שנה ו-4 חודשים
*לוחשת*
יופי...
SHIRA לפני שנה ו-4 חודשים
XDXD
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-4 חודשים
זה תהליך הדרגתי, כמו חמשת שלבי האבל, אתן יודעות.
"מי זה לעזאזל דן האוול"
"אין לי שום דבר נגד דן האוול"
"אומייגד דן האוול"
"דן דן דן דן דן"
SHIRA לפני שנה ו-4 חודשים
אני חושבת שאני מעבר לשלבים האלו XD
no fear לפני שנה ו-4 חודשים
לא יכולתי שלא לשים לב שציינת רק ארבעה שלבים. אני אניח ששכחת או שאת לא מכירה את השלב החמישי.
"אני שונאת את דן האוול"

(אחריו חוזרים על עצמם כל השלבים מהתחלה וזה מין מעגל קסמים שנמשך עד יום מותך.)
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-4 חודשים
ששש בלי ספוילרים. תני לטבע לעשות את שלו
האופה בתלתלים לפני שנה ו-4 חודשים
אני צוחקת בקול בחמש בבוקר
~RAIN~ לפני שנה ו-4 חודשים
זה היה פרפר קטן, לבן, שנחבט בצלעותיה.
הוא החל מתעורר עם שחר, עם ליבה הממהר, בקצות אצבעותיה, מהותה. כשהגיע לחזה כנפיו כבר פרפרו בטירוף, מחול של תווים ושל צעדי ריקוד וכל מה שהיא היתה.
בהמשך הגיע גם לראשה, שם הפיח-העיף בכנפיו פיסות של מילים ומשפטים צרובי רגע שיעלמו אם לא תרוץ במורד המדרגות
תמצא עט או עיפרון
ודף
ותכתוב.
no fear לפני שנה ו-4 חודשים
זה.
כל כך.
יפהפייה.

אני חסרת מילים.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-4 חודשים
מה שהיא אמרה
מוּמוּ לפני שנה ו-4 חודשים
מכנ"לת גם
~RAIN~ לפני שנה ו-4 חודשים
תודה אהובות
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-4 חודשים
וואו
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני שנה ו-4 חודשים
זה כל כך מדהים..
מוּמוּ לפני שנה ו-5 חודשים
תרמיל מסעות כבד, גיטרה מרוטה משימוש
המשקל המוכר על הגב
לארוז הכל, לזוז מהר
להרים ילד ישן על כתף עייפה
לרוץ לרוץ, לא להביט לאחור
להשאיר שם הכל כשהרוח מטשטשת
גרפיטי, זכוכיות, שברי סיגריות
חתולי כיכר חולים מסתובבים
ואצלי הכל ארוז באריזות קטנות
בגדים מגולגלים, דפי תווים מקופלים
רצים עם התיקים
המשקל המוכר
למחות זיעה מהפנים, להצליב רצועה על החזה
ולרוץ (ולברוח),
ולברוח.
Command לפני שנה ו-5 חודשים
יפה כתבת
מוּמוּ לפני שנה ו-5 חודשים
תודה.
גרייס לפני שנה ו-4 חודשים
זה יפהפה, ממש
מוּמוּ לפני שנה ו-4 חודשים
תודה :)
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני שנה ו-4 חודשים
אל תפסיקי לכתוב
פוונסי חשבון חרום לפני שנה ו-5 חודשים
נילסון קאיקוס מעולם לא אחל פאי תפוחים, מעולם לא רקחב על גמל ומעולם לא ראה אופאהה של מוזיקת קנטרי
(הוא תיחנן לאסות את שלושת הדברים האלו באתיד הקרוב מעוד)
לאחרונה הוא טס במעבורת חלל במשך 10 שעות, נסע בשתיי רקבות שונות במשך 6 שעות וחיקה במשך שעה וחצי בתחנת רקבת עם מיץ רימונים תיבאי ביד סמול
פוונסי חשבון חרום לפני שנה ו-5 חודשים
זאת ההתחלה של סיפור שאני קותבת, מה אתם חושבים?
פוונסי חשבון חרום לפני שנה ו-5 חודשים
אה.. אם.. אני לא חושבת שהבנתי מה קתבת
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-5 חודשים
אני מצטערת, אני חוששת שאני עייפה מדי. אני אמחק את זה ואכתוב שוב בבוקר או משהו.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-5 חודשים
זה היה משהו כמו "זה ממש טוב ומעניין בבקשה תמשיכי" בניסוח פסאודו-מחוכם שנובע מחוסר שעות שינה
פוונסי חשבון חרום לפני שנה ו-5 חודשים
הראיון הבסיסי של הסיפור הוא סיפור סטייל פוליאנה-אן-שרלי-נסיכה-קתנה באתיד פוסט אפוקליפתי
מוּמוּ לפני שנה ו-5 חודשים
יש לך אחלה כתיבה.
אבל זו פסקה מדי קצרה משיהיה אפשר לבחון דרכה משהו..
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-5 חודשים
תמשיכייייי
פוונסי לפני שנה ו-5 חודשים
למרבית הילדים בניי האחת אסרה יש הרגל משונה לא לשבת בתחנות רקבת לבדם במשך שאה וחצי ונילסון שלנו לא היה יוצה מין הקלל, אך הוא היה צריך לחקות למבוגר אחראי כל שהוא לאסוף אותו מתחנת הרקבת (המבוגר האחראי הנל איחר ב85 וחמש דקות והיום שלו לא היה מוצלך בימיוחד אד אחב, לימיקרה שתהיתם). לחן לא הייתה לנילס אלה להיסתקל מיסביב, דבר שגרם לו להיצתאיר מידית על האובדה שהוא מסוגל ליראות- תחנת הרקבת הייתה צבוע בשילוב הצבעים המלבב ירוק וקתום עים קתמים של קסף במקומות רנדומיליים. הרפד, לאומת זאת אסה אדודה מצויינת בריפוד הספסלים.
לאחר שהבין שתואלת לא תבוא מבחינה של המקום בוא הוא נימצה אבר נילס למחשבות מואילות בהרבה שקללו באיקר כמה וופלים פיב יחול להחיל, קמה קשה היה להסיג קמות קזאת של וופלים ואזה חלק מהוופלים הוא ייאלץ להקי לאחר מיקן.
no fear לפני שנה ו-5 חודשים
אני... לא כל כך הבנתי נראלי... אבל זה נשמע מאוד אפי...
פוונסי לפני שנה ו-5 חודשים
אפי?
no fear לפני שנה ו-5 חודשים
epic
מוּמוּ לפני שנה ו-5 חודשים
תקשיבו, עלה לי רעיון שאם נבצע אותו טוב הוא יכול ללכת ממש מגניב.
אני כותבת התחלה, כל אחד מוסיף שורה. בסופו של דבר זה צריך להיות שיר, אז תחשבו קשור לשורה לפניה ולנושא בכללי וכל זה (או שלא יהיה קשר בכלל XD)

"זוג פנסים חותכים את החשיכה"
no fear לפני שנה ו-5 חודשים
מספר חיפושיות מטפסות על המדרכה
ריצ' רצ' לפני שנה ו-5 חודשים
ואני דורכת עליהן בשמחה
קריקטורה לפני שנה ו-5 חודשים
ולמה האלימות חוגגת במשפחה.
מוּמוּ לפני שנה ו-5 חודשים
(אני מניחה שסיימנו בית?)
אתמול אכלתי פסטה
גרייס לפני שנה ו-5 חודשים
והנמלים סגרו ת'בסטה
You know who לפני שנה ו-5 חודשים
אומרים לי "שמעתי טסת"
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני שנה ו-5 חודשים
ואז נזכרים "אה, סתם נדרסת"
מוּמוּ לפני שנה ו-5 חודשים
(השיר הוא בזכר או בנקבה? איבדתי את זה XD)
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-5 חודשים
זה כנראה דואט. תזרמי XD
מוּמוּ לפני שנה ו-5 חודשים
(מה גם שנופי, זה לא ממש חרוז ^^)
no fear לפני שנה ו-5 חודשים
(הו, וואלה, טסת ונדרסת יכול להיות גם זכר. זה הרבה יותר הגיוני. מסתדר עם החרוז הראשון. אני חשבתי שיו נו הו התחילה חרוז חדש.
וזה מה שאני עשיתי, מומיטו. התחלתי חרוז חדש. הבא אחריי צריך לשבור את הראש על זה ביייייייייי~)
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-5 חודשים
חבר'ה, סיימנו שני בתים עד כה. זה בית בזכר בית בנקבה, ובכל בית חרוז אחר. קטן עלינו. יאללה.
מוּמוּ לפני שנה ו-5 חודשים
אם זה בית בזכר, בית בנקבה, בכל בית חרוז אחר, נופי חרגה מהכללים עם ה"חיה" שלה
no fear לפני שנה ו-5 חודשים
טוב לא ידעתי שקבענו כללים!! ><
מוּמוּ לפני שנה ו-5 חודשים
טוב, יש לך הזדמנות שנייה להוכיח את עצמך
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-5 חודשים
אם אבקש אולי תרשי לי //

כמו מתוך אינרציה את ממשיכה ללכת
שוב את מחייכת בעיניים עייפות
שוב את מרככת במילים יפות
את השרפות והאבק והשלכת

אני רואה בלילה שדים כמעט שקופים
מחוללים בלי קול ומסתבכים בשערך
איך את לבד, רק פחד לעורך
בולעת את הבכי, קופצת אגרופים

אלף פעמים רציתי להושיט אלייך יד,
מהססת שוב אם אבקש אולי תרשי לי
תוהה שנית אם רק אומר אולי תבדילי
בין להיות אמיץ לבין להיות לבד

קשה לי לומר לך שלום בבקרים
לחכות כאן כשאת מתרחקת כל כך
נושאת עד קצה יכולת, בתיק ההוא שלך,
צרות שלי, צרות של אחרים.
Lali לפני שנה ו-5 חודשים
את כותבת ככ יפה..
You know who לפני שנה ו-5 חודשים
מדהים, באמת. במיוחד הבית השלישי
פוונסי חשבון חרום לפני שנה ו-5 חודשים
וווהו
מלאני לפני שנה ו-5 חודשים
וואו פפר
איך את עושה את זה?
קריקטורה לפני שנה ו-5 חודשים
יואו.
אני מעתיקה לי, טוב?
קריקטורה לפני שנה ו-5 חודשים
השיר הזה צריך שילחינו אותו. והוא צריך שקובי אפללו, נגיד, ישיר אותו. או עידן עמדי.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-5 חודשים
תודה, עלמה, יונו, היוש :)
עושה מה, מל?
קאט - ברור שאת יכולה. מבחינתי זה שיר שאישה צריכה לשיר, אבל אין לי מועמדת.
קריקטורה לפני שנה ו-5 חודשים
אם הייתי יודעת להלחין, אולי זה היה קורה.
ולא, לא חושבת אישה. משום מה הוא מתחבר לי לטונים נמוכים, גבריים. לא חושבת?
קריקטורה לפני שנה ו-5 חודשים
נכתב על מישהי ספציפית?
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-5 חודשים
קודם כל, הוא כתוב בלשון נקבה. "מהססת שוב..."
ולא ממש. השירים שלי נטולי רקע. היה איזה שיר שגרם לכמה מהמבוגרים להילחץ וזה היה מביך -
https://simania.co.il/forum.php?showNoteId=353880#noteId_353880

אגב, אם את פה, אולי את עוזרת לנו עם הפאנפיק?
מוּמוּ לפני שנה ו-5 חודשים
במנהרה הישנה יושבים קבצנים שכל גורלם תלוי במטבע הבא. במנהרה הישנה, החשוכה, יש זעקת קירות אילמים ובכיית אנשים שותקים. המנהרה הישנה כבר מזמן נהייתה גשר בין עולם מואר שבו קונים קופיקס בשש שקל לבין עולם מלוכלך שבו ערך של אגורה הוא ערך של חיים. במנהרה הישנה חיים אנשים שאיבדו את התקווה, במנהרה הישנה עוברים אלפי אנשים ורק בודדים מושיטים ארוחה חמה או חיוך. במנהרה הישנה, זו שאלפי שירים מצלקים את קירותיה, יושבים מפקדי ההישרדות - קבצנים עם גיטרות מזייפות - ומנסים להרים את פירור הכבוד האחרון לו הם זכאים. במנהרה הישנה הסיפורים ניתנים תמורה לחיוך והתעניינות ותמיד יש בהם מלכה וחרבות, עריצים ומפלצות, וכולם שם מקווים לסוף טוב. במנהרה הישנה, זו שבה קצוות שני העולמות דוהים ומתחברים, ישמחו לקצת חיוך וניצוץ בעיניים. אם תגיע לשם ביום מן הימים הצטייד בתקווה, כי יושביה כבר איבדו את שלהם.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-5 חודשים
הו וואו.
יפהפה לגמרי.
גרייס לפני שנה ו-5 חודשים
מהמקומות הנפלאים האלה ומהכותבות הנפלאות האלה
זה מדהים, מומ :)
Lali לפני שנה ו-5 חודשים
מומו את מקסימה

והמקום הזה ממש לא נפלא
מוּמוּ לפני שנה ו-5 חודשים
תודה לכן.
עלמה, מסכימה.
גרייס לפני שנה ו-5 חודשים
לא התכוונתי לכך שזה מקום שמח, זה בהחלט לא. אבל הוא נפלא מבחינת מקומות לכתוב עליו, ואני לא ממש יודעת איך להגדיר את זה... אבל יש בה משהו יפה. עצוב, אבל יפה.
מוּמוּ לפני שנה ו-5 חודשים
מקום שנותן השראה?
גרייס לפני שנה ו-5 חודשים
כן
קריקטורה לפני שנה ו-5 חודשים
וואו. תיארת את זה כל כך מדויק.
אני אוהבת את המנהרה הזאת. את השירים שכתובים בה, יותר נכון.
תמיד בא לי פשוט לעמוד שם שעות ולקרוא הכל, אבל אף פעם אין זמן.

"מזמור לאף אחד
כי אף אחד לא יידע."
מוּמוּ לפני שנה ו-5 חודשים
כן. ופעם ראשונה שהיה לי זמן לעבור ולקרוא אותם לאט לאט ואז זה מה שקרה באוטובוס.
אנג'ל לפני שנה ו-5 חודשים
טוב, אז. הנחתי שזה יהיה טוב לעשות את זה עכשיו. תאריך סימבולי כזה. העשרים ביוני (שעוד שנייה יהפוך לעשרים ואחת, אבל טוב נו).
אני בת השתיים עשרה, שלוש עשרה, ארבע עשרה בחיים לא הייתה מאמינה שאני עושה את זה. ובלב כבד (אבל לא יותר מידי, כי אני לא מתחרטת על שום דבר, אחרת לא הייתי עושה את זה) אכן הגיעה העת לפתוח בפרידה שלי.
אני עושה את זה עכשיו כי אני יודעת שעוד קצת ועוד קצת ואני כבר אפסיק לחזור ולהגיע. אני אפסיק להיות פה. המקום הזה היה חלק גדול ומשמעותי בחיים שלי במשך מספר שנים משמעותי. גדלתי והתפתחתי בו, השתניתי בו... הוא היה מרכז העולם שלי והמקלט שלי במשך כמה שנים.
טוב, אנשים משתנים, מקומות משתנים, אנשים החליפו את סימניה במקומות אחרים והלכו, אני נשארתי ונכנסתי בתדירות הולכת ויורדת, ויורדת עוד, ועוד.
ובכנות, בשנה-שנתיים האחרונות, נשארתי כנראה מההרגל. לא כי נהניתי פה באופן מיוחד, או אהבתי את המקום הזה יותר מידי. פשוט כי הוא היה חלק בסיסי וחשוב בזהות שלי, ולא יכולתי לתאר ממש איך זה להיות בלעדיו.
וזה לא כאילו אני לא אחזור לפה, אציץ כל כמה זמן. אבל לפני כמה ימים התחברתי והבנתי שלא הייתי פה חודש, ולא רק שלא התחברתי חודש... אלא שזה בכלל לא הזיז לי. אז הנורות האדומות נדלקו, והבנתי, הא. הגיע הזמן, אני מניחה.
אני כבר לא קוראת. לא באמת. אני קוראת במרכאות, בעיקר באנגלית, באינטרנט... בצורה בסיסית. אין לי מה לעשות פה. אולי לפרסם דברים שאני כותבת מפעם לפעם, לא יותר.
אכן כן, זמנים משתנים. אני כבר חוקית. אני עובדת. סיימתי ללמוד. זה נגמר. אני הולכת למקום חדש בחיים שלי. ו... טוב. אין לי מה לעשות פה יותרXD אני כבר לא חלק מהקהילה, אני פשוט נמצאת ברקע. מסתכלת ורואה איך עוד אנשים באים וחולפים. וטוב, הגיע הזמן שלי לחלוף גם~
א ז, רק רציתי לומר את הפרידה הזאת כי המקום הזה היה חלק חשוב מידי מהחיים שלי, ואם הייתי מסתכלת אחורה, עוד כמה חודשים או שנים, הייתי כנראה מתחרטת שלא כתבתי את זה, וזה חשוב לי לא להתחרט.
כמו שאמרתי, אני כנראה עדיין אכנס ואציץ ואראה מה קורה פה... אבל באמת לא יותר. אז... כן. אני נעלמת, והולכת, אבל המקום הזה תמיד יהיה וישאר חלק מאוד חשוב בחיים שלי, גם אם הוא לא חלק ממני יותר.

ולהתראות אנשים.

נ.ב - אלו מכם שכן היו איתי בקשר, שכן דיברתי איתם וכן הכרתי אותם תמיד מוזמנים לדבר איתי, בלי קשר לכלום. פשוט תשלחו הודעה, או תבקשו מפולו את המספר שלי.
פולו יתמודד.

ביי ביי~
SHIRA לפני שנה ו-5 חודשים
הו וואו, אמ,
אנחנו נתגעגע אלייך מאוד אנג', בהצלחה לך ^^
(אלו הרגעים שאני שמחה שהצטרפתי לקבוצה בווצאפ)
האופה בתלתלים לפני שנה ו-5 חודשים
בי בי אנג' :(
נתגעגע. וכן, קפצי לומר שלום ולנופף לנו ממרום החוקיות שלך וכאלה.
no fear לפני שנה ו-5 חודשים
אני לא יכולה להגיד שלא ראיתי את זה בא.
זה בסדר. זה לגיטימי. אני מעריכה אותך מאוד על זה שכתבת את זה. ועוד בקבוצה הזו.
והנה עוד פרק נסגר.
Lali לפני שנה ו-5 חודשים
מותק המון בהצלחה בחיים הבוגרים D;
ואשמח לדבר איתךךך
קריקטורה לפני שנה ו-5 חודשים
אבלאבלאבל אנג'ל.
זה מוזר שאנשים כמוך עוזבים. לא יודעת. מבחינתי את כאילו נמצאת פה מרגע ההקמה וכאלה.
לא?
אוקיי.

תהני בחיים, אנג'. שיהיה לך רק טוב. ותעשי טוב. ותמצאי את הדרך שלך. ותעשי רק מה שאת אוהבת.
מוּמוּ לפני שנה ו-5 חודשים
טוב, זה היה צפוי שזה יגיע באיזשהו שלב.
אנג'י, עזרת לי כל כך הרבה ולמדתי ממך המוןןן. תבקרי פה מדי פעם למרות שמשעמם פה :)
היי שלום ובהצלחה~ (זה לא שאני נפרדת לתמיד)
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני שנה ו-5 חודשים
אוהבים אותך אנג'
גרייס לפני שנה ו-5 חודשים
הו אנג'... את אף פעם לא תיעלמי :)
אבל בהצלחה, ונתגעגע.
סליחה על הדיליי, גם אני לא נכנסת לפה הרבה, אבל היה ממש כיף לראות אותך כאן, ותודה על הכל.
אני יכולה רק לייחל שיהיה לך כיף כמו שהיה לנו איתך, חוקית שכמותך. עכשיו תוכלי להקים את דת הפאנגירל באופן רשמי :)
אנג'ל לפני שנה ו-5 חודשים
תודה על המילים החמות ^~^ אוהבת אתכן D:
פוונסי לפני שנה ו-6 חודשים
זה לא ראליזם
זה לא. לא משנה מה תומרו, זה לא.
אז לחו ותיקחו את זה איתחם.
אני לא צרחה את זה.
קחו את הספרים האפלים שלחם ואת הסרתים הנדושים שלחם.
זאת לר אמת מחוארת מאחוריי שקר יפה
זה לא "הסיפור האמיתי".
קחו את הפילוסופיה בשקל שלחם ולחו מיפה.
כי החיים האמיתיים לא ראים אד כדי כך.
ולא כל ממשלה היא מושחתת ולא כל האשים ראים.
זה ילדותי.
זה מה שזה.
זה לירקואה ברגליים וליתרוק את הדלת וליצאוק שאף אחד אף פעם לא יבין אתך
קחו את האולמות המפורטים והצובים שלחם
אתם נתתם לי יותר פרתים אליהם מימה שאני יודאת על האולם האמיתי.
"יגיע היום שבו תהיי די מבוגרת כדי לשוב וליקרו סיפורי אגדות"
לחו וקחו את כל הצבעים האפורים שלחם אתחם.
כי בחיים האמיתיים השמיים כחולים
ובחיים האמיתיים תיצחק יותר משתיבקה
ובחיים האמיתיים מיספר הזריחות והשקיאות שווה
כי כן.
דברים ראים קורים.
אבל גם דברים טובים.
הרבה דברים טובים.
לאולם אל תיקחו את זה.
פוונסי לפני שנה ו-6 חודשים
אזזז
זה קרה
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-6 חודשים
את פרצת לראש שלי. נשבעת. חשבתי על זה כל כך הרבה פעמים.
"זה לירקואה ברגליים וליתרוק את הדלת וליצאוק שאף אחד אף פעם לא יבין אתך"
בדיוק.
ניסוח מושלם. אני מעתיקה לעצמי למייל, ברשותך.
האופה בתלתלים לפני שנה ו-6 חודשים
בדיוק. בדיוק!
no fear לפני שנה ו-6 חודשים
מספר הזריחות והשקיעות שווה.
הו וואו.
זה ממש יפה.
מוּמוּ לפני שנה ו-6 חודשים
זה כל כך טוב.
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-6 חודשים
"לכו וקחו את כל הצבעים האפורים שלכם איתכם.
כי בחיים האמיתיים השמיים כחולים"
כן.
~RAIN~ לפני שנה ו-6 חודשים
מקסים
Lali לפני שנה ו-6 חודשים
הייתי רוצה לומר לך או - פוסט תורת היחסות//

זאת הזמנה
יהיו החברים הכי טובים שלך
וכל האותיות מ-א' ועד ת'
תבואי
סיפרתי לך שעזרתי פעם למילון להבין את עצמו?
לא בקטע שחצני
לא בקטע אנוכי
לא בקטע לא מודע לעצמו
הוא פשוט היה צריך עזרה פסיכולוגית
מקצועית
ואני הייתי במקום הנכון

סיפרתי לך שאת יכולה לבוא?
יכולה זו מילה עדינה מידי
יהיו סמים
ונעלי עקב
חורים בלב ומשוררים בשקל
לא בקטע לא מודע לעצמו לא
בקטע של להגיד לך
את יפה
ואל תבכי
לא בקטע להוציא את הכאב כמו
להוריד את הבגדים אצלך ו

יש שלט בכניסה
שמעתי שכיף להיכנס פנימה
שמעתי שזה חם
ומרגש
שאפשר גם כמה פעמים ביום
לא בקטע זנותי
לא בקטע של בחורה שלא יודעת איך להתמודד בדרך אחרת
אני מכירה את כל האותיות כבר כמו את כף היד שלי
איך זה שהקול לא נכנס למימד הרביעי בתורת היחסות
אני מכירה את
הנשימות שלך כמו כל דימוי קלישאתי אחר

קלישאתי במידה הנכונה
ומודע לעצמו
תניחי עליי את הראש בלב מתפקע
אני לא צריכה כלום מלבדך
ומי בכלל מכיר את כף היד שלו
אני כל מה שאני מכירה
ולא למדתי ממך
או ממילון אוקספורד
זה הפרפרים שלי
וגם הם שלך כבר ממזמן
no fear לפני שנה ו-6 חודשים
וואו.
Lali לפני שנה ו-6 חודשים
תודה נופי 3>
נראלי שאקח אתזה לסיפור שכתבתי.. כדאי למחוק כדי לתת מקום לפוסטים קודמים?
~RAIN~ לפני שנה ו-6 חודשים
אל תמחקי ! אני עכשיו מעתיקה את זה בכל אופן כדי לא לאבד את זה
Lali לפני שנה ו-6 חודשים
לא מחקתי אהובה שלי פשוט העברתי לסיפור שכתבתי ולא רוצה לתפוס פה מקום מיותר D:
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-6 חודשים
את לא תופסת מקום מיותר, האני. קטעים כאלה הם המיטב של הקבוצה הזאת.
no fear לפני שנה ו-6 חודשים
אתמול אני ואמא שלי ואחותי דיברנו על זה שיש הרבה רגשות שיש להם צבע מסוים שמקושר איתם. לא כמו צבע שאתה בוחר, אלא צבע רשמי כזה, שיש מין הסכמה קולקטיבית של החברה שהוא מקושר עם הרגש הזה. כמו שמחה וצהוב, עצב וכחול, קנאה וירוק, אהבה וכעס ששניהם אדומים.
וניסינו לחשוב על עוד. אבל לא מצאנו עוד רגשות שיש עליהם הסכמה קולקטיבית, אז ניסינו להסכים על צבע כלשהו בין עצמנו. אמא שלי אמרה למשל על שנאה שהיא שחור, אבל אני חשבתי ששנאה גם היא אדומה, בעצם. גוון כלשהו של בורדו, אולי. כי היא הרי מלאה בתשוקה ובוערת ממש כמו אהבה.
ומה לגבי געגוע, למשל? אני חשבתי שהוא סגול. אבל אולי בעצם ירוק. ואולי זהב. ואולי נעבור לאחד אחר.
מה עם חרדה?
ופתאום היה לי ברור, ברור מאליו, ברור כשמש, שחרדה היא שחור. חשבתי על הקטע שכתבתי פה לפני הרבה זמן, על התקף חרדה ופלפל שחור. חשבתי על הדמות Anxiety מסדרת היוטיוב של תומאס סנדרס, שלובשת רק שחור. חשבתי על הדרך שהלב פועם מהר ושחם לך ושאין לך אוויר ושאתה לא רואה את האור בקצה מהנהרה ושהכל מרגיש...
שחור.
וזה הדהים אותי, כי לפתע זה היה לי כל כך כל כך ברור.

בזמן האחרון יש הרבה חרדה בחיים שלי. חרדה ולחץ ודאגות. זה יכול להיות בגלל הבגרויות והמבחנים, אבל אולי זה פשוט איך שזה כרגע. אולי אין באמת סיבה, אלא זו רק אני. כך או כך, זה לא נראה לי כזה משנה.
אני שמה לב שיותר ויותר קורה לי שאני לא מצליחה לנשום עד הסוף. מכירים את זה? שהנשימה כאילו נתקעת לכם באמצע? אני באמת שואלת. אין לי מושג אם זה קורה לעוד אנשים. מה שכן, כשאני מצליחה סוף סוף להכניס את חצי הנשימה הזה אל תוך תוכי, לבלוע אותו באמת, אין הרגשה טובה מזה.
יותר ויותר קורה לי שאני מרגישה פתאום צורך להרגיש את הדופק שלי. יותר ויותר קורה שהוא בסדר גמור, לא משנה כמה אני מקשיבה, אבל אני עדיין מרגישה שהוא מהיר מדי.
יותר ויותר קורה שאני עייפה ורוצה הביתה ומרגישה כאילו אני הולכת לבכות ולא באמת בוכה. יותר ויותר קורה שאני צריכה לשבת לאיזה דקה. שאין לי תיאבון. שיש לי תיאבון גדול אבל שום דבר לא טעים לי. שאני מאבדת ריכוז. שלא בא לי כלום. שאני לא מצליחה להירדם.

ברוב הימים, אני יודעת מה לעשות. אני יודעת איך לתקן את עצמי. אני יודעת מתי לשבת בשקט ומתי לקרוא ומתי להכריח את עצמי לאכול ומתי לא ומתי לתת לעצמי ליפול ומתי לא לתת לעצמי ליפול. ברוב הימים זה לא מטרד. ברוב הימים זה די קל לחיות.
לפעמים זה קשה. לפעמים אני מאבדת שליטה. לפעמים אני לא מצליחה לאסוף את עצמי ביחד. לאסוף את הכוח כדי לאסוף את עצמי ביחד.
שמתי לב שקל יותר להרגיש חזק כשאתה עוזר למישהו אחר. אתמול, למשל, הרגשתי די מוצפת, אבל כשחברה שלי סימסה לי וראיתי שהיא לא מצליחה להחזיק את עצמה ושהיא מתפזרת ושהיא נכנסת למערבולת של חרדה ולחץ, היה לי מאוד קל, הכי פשוט בעולם, לענות לה את כל מה שהיא הייתה צריכה לשמוע, להדריך אותה ללכת לישון כי כבר מאוחר ומחר היא צריכה לקום מוקדם, לומר לה שהיא יכולה לדאוג לגבי כל זה גם מחר בבוקר וששום דבר לא כזה מסובך כמו שזה בראש שלה.

אני לא יודעת.
אני לא יודעת מה ניסיתי לומר פה בעצם. אני לא יודעת למה אני בכלל כותבת את זה. אני מניחה שאני רגילה לכתוב על הדברים שמקיפים אותי, וכרגע, כמו שהבנתם, החיים שלי די מלאים בחרדה. ומפה, מעין הסערה, השמיים באמת נראים די שחורים.
אבל מצד שני, אחותי אמרה שלדעתה חרדה זה אפור. אפור כהה, אולי, אבל אפור. אז אולי עוד יש תקווה בעצם.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-6 חודשים
אז פרסי שאל אם קטעים או שירים, ואמרתי תלוי באיכות. והתכוונתי לזה.
ביני לפני שנה ו-6 חודשים
הו נופי
אני פשוט אוהבת את איך שאת כותבת
זה פשוט כזה כל כך אמיתי וריליטבול
no fear לפני שנה ו-6 חודשים
^^
מוּמוּ לפני שנה ו-6 חודשים
נוף. אני כל כך מזדהה עם מה שכתבת, אבל אני מניחה שזה משבר שביעית שכזה כי כמות האנשים שראיתי השנה מדוכאים רגשית, לחוצים ואומללים הם ברובם שביעיסטים. והי, את יודעת מה? עוד שבועיים מקבלים תעודות וכל הסיוט הזה נגמר.
ואולי זה בכלל לא קשור ללימודים ואני סתם חופרת, אבל זה קורה לכולנו ואנחנו נעבור את זה, אני מאמינה.

בכל אופן, חרדה היא ירוקה מבחינתי.
(וזה היה יפה ממש.)
(כאילו, ממש.)
SHIRA לפני שנה ו-6 חודשים
נופי את מדהימה
האופה בתלתלים לפני שנה ו-6 חודשים
וואי וואי.
איך תיארת הכל מושלם כל כך.
אני לא חושבת שלחרדה אצלי יש צבע. כאילו אם הייתי מצליחה לפשט אותה לצבע זה היה עוזר,אבל אני לא. אצלי היא משקולת בבטן יותר מכל דבר אחא.
מדהימה. (ובהצלחה, יואו. ואם זה עוזר שאני כאן, אני כאן)
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-6 חודשים
אצלי היא שקופה. זה כמו גז נטול ריח. את לא יכולה לראות אותה, אבל מרגישה בה חונקת אותך ומתקשה פתאום לנשום עד הסוף, כמו שאמרת, ואיכשהו, להיאבק בדברים לא נראים זה הרבה יותר גרוע.
no fear לפני שנה ו-6 חודשים
:)
~RAIN~ לפני שנה ו-6 חודשים
כשקראתי את המילים הראשונות חשבתי על אורכי גל, ותדירות, וצבעים.
וחשבתי על זה שאני שונאת לשמוע קולות רחוקים-קרובים כאלה, קולות שאתה חצי מזהה ולא בטוח אם מי שמשמיע אותם קשור אלייך או לא, אם הוא מי ששיפתח את הדלת ויגיד "שלום בית". הדברים שפורצים את השקט שלך ומבעיתים את הבטן שלך, את הגרון, את המהות. אבל זה לא קשור לחרדה - זה פשוט מה שקרה עכשיו

ועכשיו אני חושבת על זה שאתמול כתבתי שלושה שירים מתוך מחנק, ונהייתי מתוסכלת כי נדמה שאני כל הזמן משתמשת באותן המילים, והרגשתי שאני רוצה זמן, לתאר, להבין.
ועכשיו אני נזכרת, לאט, כמו בכל הדברים החשובים שנדחקים לשולי זיכרון, בקול שלך. ואני חושבת על מי שאת, ואני מחייכת. ואז לא. ואז אני כותבת לך שאני אוהבת אותך, כי זה תמיד נכון
no fear לפני שנה ו-6 חודשים
רייני ריין.
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני שנה ו-6 חודשים
אני מסתכלת על העור בזרוע שלי מקרוב. העצבים מעקצצים ואני מקללת שוב את החתול הטרוריסט שלי ששרט אותי.
ההפרעה האדומה הזו של הקמטים המושלמים. השקע הקטן הזה שמפריד בין קו שהיה מחובר פעם.
חתול אידיוט.
כעבור חצי שעה חלק מהשריטה התאחה וזה מדהים אין הקווים הקטנים והמושלמים האלו שהופרעו חזרו תוך זמן קצר להיות ביחד. מצדדיהם עדיין יש בורות אדומים כאילו פיצצו שם הכל.

...ועיניים בחזרה למחשב.
אני קריפית ומוזרה הממ
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-6 חודשים
אני מאוהבת בקטעים כאלה. הם כמו מצלמים את העולם בסלואו מושן וזה מדהים.
גרייס לפני שנה ו-6 חודשים
כנ"ל. זה ממש אדיר
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני שנה ו-6 חודשים
יאי :)
SHIRA לפני שנה ו-6 חודשים
כנ"ל גם כן ^^
ילדה את מופלאה
האופה בתלתלים לפני שנה ו-6 חודשים
יאפ
no fear לפני שנה ו-6 חודשים
שיואו
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-6 חודשים
מה את באה לי עכשיו //

לבוא עכשיו זאת לא חכמה
את לא היית כאן כשבכיתי
ולא החזקת אז את ידי
כל כך חזק שזה כאב
כל כך כואב שזה כמעט עוזר

ואת לא פה כשזה חוזר

לא את פתחת את התריסים
לא את הצפת הכל באור
ואי אפשר לבוא עכשיו
כדי לקרוא לי שאחזור

ואין גם דרך חזרה
הכביש הזה הוא חד סטרי
וזאת סמטה ללא מוצא
תגידי כבר מה את רוצה
פשוט תאמרי

ואל תגידי לי שאת מתגעגעת
את השלב הזה עברנו, את יודעת
את השלב הזה עברנו כבר מזמן
הצעקה שלך עדיין מהדהדת
אבל את עצמך לא כאן

והשיר הזה איננו עוד שיר במחברת
להראות לך בין צחוק לנשימה
המילים האלה לא שלך עוד
גם אני כבר לא שלך עוד
ולבוא עכשיו זאת לא חכמה
מוּמוּ לפני שנה ו-6 חודשים
לאודהליה ברלין יש שיר שנקרא ככה. את יודעת?
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-6 חודשים
כן... אני אוהבת אותו. הוא לא היה ההשראה, אבל אחרי שכתבתי החלטתי שזה שם הולם.
מלאני לפני שנה ו-6 חודשים
וואו. מדהים, פפר.
לא יודעת על מה את כתבת את השיר הזה, אבל אני ממש יכולה להזדהות עם מה שהוא גרם לי להרגיש..
האופה בתלתלים לפני שנה ו-6 חודשים
וואי וואי
no fear לפני שנה ו-6 חודשים
...וואו.
זה אחד השירים היפהפיים והמבעיתים ביותר שקראתי. אחד הטובים שלך. הכל מושלם, הקצב והחריזה הקלה. אני אוהבת את זה כל כך.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-6 חודשים
לא יודעת מה הוא גרם לך להרגיש, מל, אבל ממש תודה :)
נופי - מבעיתים?
SHIRA לפני שנה ו-6 חודשים
הו וואו
no fear לפני שנה ו-6 חודשים
אני מתה מפחד שזה יקרה לי. להתרחק מאדם שפעם אהבת... זה אחד הדברים שהכי מפחידים אותי.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-6 חודשים
אה. כן. לגמרי.
קריקטורה לפני שנה ו-6 חודשים
וואו.
מוּמוּ לפני שנה ו-6 חודשים
אומץ.
מה זה אומץ?
מה הוא דורש ממך? מה הוא מעיר בך?
איך זה לקפוץ מעל תהום כשאתה כל כך לא בטוח?
איך זה לחגוג כשאתה רועד כל כך בפנים?
מה אתה חושב כשאתה מתחבא בכרית, בוכה מבפנים?
אל מי אתה פונה כשאתה הולך ומצטמק לחור שחור? מי אתה נהיה כשאתה הולך ומצטמק לבועה קטנה?

אומץ.
מה האומץ נותן לך? מה האומץ מעיר בך?
אל מי אתה פונה כשאתה מרגיש כל כך חסר אונים? מה אתה מרגיש כשאתה לא בטוח כבר בכלום?
איך אתה קם אחר כך, מתגבר על הפחד? אני רוצה לשמוע איך אתה מחליט שאתה מסוגל, איך אתה פועל להגשים את מטרותיך, איך האומץ מופיע בך.

איך ככלות הכל, אתה לא נותן לזה להשתלט עליך.
איך הפחד כמעט מנשק אותך והאומץ גובר עליו -
איך האומץ כמעט מנשק אותך והפחד גובר עליך.
אם האומץ נותן לך הזדמנות להילחם אולי זה שווה את הפחד?
האופה בתלתלים לפני שנה ו-6 חודשים
ממש.
SHIRA לפני שנה ו-6 חודשים
הו וואו
SHIRA לפני שנה ו-6 חודשים
הו וואו
אלה לי לפני שנה ו-6 חודשים
מטורף
גרייס לפני שנה ו-7 חודשים
~קצת בעיות עולם ראשון~
יש לי שעון מעורר לכל יום ב20:45. המטרה שלו היא להזכיר לי להתאמן בפסנתר - להפסיק הכל ל75 דקות ופשוט ללכת להתאמן.
המנגינה שלו היא פזמון מפתיח של אנימה, שבכלל לא ראיתי, אבל אני מכירה את האמן מאנימה אחרת. שיר נחמד, רומנטי מאוד אבל פסימי בסוף.
בחודש האחרון המנגינה הזאת הפכה לסיוט שלי.
בתחילת החודש היא הייתה השעון המעורר שלי בבוקר, עד שהחלפתי אותה, כי היא לא העירה אותי.
אבל מאז שכיוונתי את השעון המעורר השני שלי לכל יום ב20:45, בכל פעם שראיתי את השיר בפלייליסט שלי ביוטיוב, או שמעתי חתיכה ממנו, הייתי חייבת להעביר. זה הגיע לנקודה שחלמתי עליו, ולזה שהוא רדף אותי בשיעורים. לא יכלתי להניח את הראש על השולחן, או לעשות מבחן באנגלית, בלי שהשיר הזה יתקע בראש שלי.
כמובן שאף פעם לא התאמנתי ב20:45 בכל יום, בעיקר בגלל כמה שהשיר הזה רדף אותי. פעם השעון המעורר צלצל באמצע הצגה שכבתית, פעם הוא צלצל כשחבשתי את האצבע, פעם הוא צלצל במדרגות (וכל הבניין שמע), פעם באמצע מסעדה, פעם באמצע רסיטל פסנתר ופעם באמצע שיעור פסנתר.
אני שונאת אותו, אבל בכל הכנות, אני לא יודעת למה לשנות.
ברור לי, שהשיר שאבחר להחליף יהפוך לשנוא עליי לא פחות מאשר הקודם. הטעם שלי עלול להתקלקל קצת.
אולי זאת הסיבה שאני קצת מחבבת אותו - אני לא צריכה להקריב שיר אחר :)
מוּמוּ לפני שנה ו-7 חודשים
מוכר כל כך. כל כך.
האופה בתלתלים לפני שנה ו-7 חודשים
כל כך!
ביני לפני שנה ו-7 חודשים
אני רק מעריצה אותך על זה שיש בך את היכולת להתאמן במשך 75 דקות בנגינה. אני מצליחה בקושי 10. אחת מהסיבות שפרשתי
The old gods לפני שנה ו-7 חודשים
היה לי יומולדת ביום שני והכל היה כיף למרות שזה היה יום ממש רע בשבילי
והיום מסיבת היומולדת שלי ויותר מחצי מהילדים שהזמנתי לא יגיעו, ופשוט הייתי רוצה לבטל הכל להיסגר בחדר ולבכות עד מחר
ואני לא יודע מה לעשות.
-^^- לפני שנה ו-7 חודשים
קודם כל, מזל טוב! אף על פי שזה ממש לא נעים ואני מבינה את הרגשתך, לדעתי אתה צריך להמשיך בחגיגה עם הילדים שכן יבואו, אולי דווקא הרגשתך תשתפר? חבל שתבטל ובמקום יום שמח, יהיה לך לאורך כל היום רק עצב.
ואפשר לדעת בבקשה למה הילדים לא יגיעו? האם בגלל שאי ההגעה שלהם מתכוננת או שככה יצא? כי זה מוזר שכל כך הרבה לא יבואו.
ואל תתעצב! :(
no fear לפני שנה ו-7 חודשים
*חיבוק*
יהיה בסדר. יום אחד אתה תיזכר בזה ותצחק. תנסה להתמקד בחברים שלך, שכן יהיו שם בשבילך.
The old gods לפני שנה ו-7 חודשים
תודה
SHIRA לפני שנה ו-7 חודשים
אוי, זה ממש מבאס :(
מה שנוף אמרה.
גרייס לפני שנה ו-7 חודשים
מזל טוב! וכנ"ל עם סקאוט ונוף. אם תמשיך בחגיגה למרות אלה שלא הגיעו, זה יהיה הרבה יותר חזק. לעצמך - אתה מוכיח לעצמך שאתה יכול בלעדיהם - ולאותם אנשים - שאתה לא צריך אותם, ושמבחינתך הם יכולים לקפוץ להם.
גרייס לפני שנה ו-7 חודשים
וחוץ מזה, יכול להיות שתתחרט על זה בעתיד, כי לרוב מתחרטים על דברים *שלא* עושים. אם תיתן לאנשים שפגעו בך להכניע אותך, זה יהיה כמו לוותר - ואתה תתחרט על זה.
The old gods לפני שנה ו-7 חודשים
בסוף כן היה, והיה ממש כיף, ראינו גם שומרי הגלקסיה שתיים והתפקעתי מצחוק רוב הסרט, הכי הרבה בחלק הכי עצוב בסרט בגלל הערה של חבר שלי התפקעתי כל הסצינה.
תודה שאמרתם מה שאמרתם, גרמתם לי להעלות חיוך כשרציתי כמה שיותר לבכות.
מוּמוּ לפני שנה ו-6 חודשים
אומייגאדדדד ראית את שתיים? איך הוא?
-^^- לפני שנה ו-7 חודשים
שיר מקסים מאת משורר אנונימי:

They strolled down the lane together,
The sky was studded with stars-
They reached the gate in silence
And he lifted down the bars-
She neither smiled nor thanked him
Because she knew not how
For he was just a farmer's boy
And she was a Jersey Cow.
-^^- לפני שנה ו-7 חודשים

הם טיילו במורד השביל,
בעוד השמיים מעליהם משובצי כוכבים-
הגיעו הם אל השער בשתיקה.
הוא הרים את הסורגים-
היא לא חייכה ואף לא הודתה לו
מכיוון שלא ידעה כיצד
שכן הוא היה רק בנו של חקלאי,
והיא הייתה פרת ג׳רזי.
גרייס לפני שנה ו-7 חודשים
אני לא יכולה לכתוב
המילים מתבלבלות, המוח נחסם, אני חושבת ואומרת דברים שהם לא-לא אני!
האם זה יהיה עוד זיכרון? זיכרון נעורים?
תמיד קיוויתי שאיזו נשיקה תמלא את הזיכרון הזה, אבל למה זה חייב להיות כישלון? פאניקה?
אולי דווקא להפך. אני אקרא את זה, כמו שקראתי בקיץ את מה שכתבתי בכיתה ז'-ח', ואבכה מכמה ותרנית ומגוחכת הייתי?
אבל מוחי חסום, ראשי מלא במחשבות וכמו מאחורי הסכר החזק בעולם הן סגורות בפנים.
אני צריכה לנוח - כן - את זה אני תמיד צריכה לעשות! להכין לעצמי קצת תה, בדיוק כמו שאני עושה כשאני מתוסכלת או עייפה, ולוקחת הפסקה.
אולי אני אכתוב על זה בעצם.
אבל...
אין לי תה, אין לי זמן, ואין לי מה לעשות.
אני לא יכולה לכתוב.

אני אשמח למשוב. טכני ולא טכני.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
היי פייב. אני במצב הזה כבר חודשים.
כותבים בכל זאת, שונאים את מה שכותבים, מתעלמים. אל תפסיקי לכתוב כי זה רק נהיה יותר קשה.
-^^- לפני שנה ו-7 חודשים
לכל אחד יש תקופה כזאת, אני חושבת שאת צריכה להתמקד במה שגורם לך השראה, אם זה ספר, אם זה סדרה שאת אוהבת [ אולי אנימה] מוסיקה.

ואין לי בעיה לתת לך משוב, אנסה לעשות זאת בצורה המדויקת והכנה ביותר.

אם את רוצה, מוזמנת לשלוח אלי את מה שכתבת (:
מוּמוּ לפני שנה ו-7 חודשים
מחסומי כתיבה זה סיוט נקודה. תומכת בך
no fear לפני שנה ו-7 חודשים
ארג.
-^^- לפני שנה ו-7 חודשים
תהיות בשעת לילה מאוחרת-
מדוע כל הרגשות והמחשבות מתפרצים דווקא בלילה? כשאתה נמצא בחוסר מעש?
כל היום אתה עסוק, אין לך פנאי לחשוב על שום דבר, מתמקד רק במה צריך לעשות, מה לא צריך לעשות וכדומה.
אבל בלילה? בלילה זה סיפור אחר לחלוטין, דווקא כשאתה צריך להירדם כי מחכה לך יום עמוס למחרת, פתאום כל הדברים צפים בבת אחת ולא מאפשרים לך לעצום עין, לא נותנים לך מנוח.
ואתה שרוי בלוחמה עצמית, מנסה נואשות להירדם אבל העיניים מסרבות להישמע לך, כמה שאתה לא מנסה, זה חזק ממך ואתה נשאר שבוי במחשבותיך שלך.
no fear לפני שנה ו-7 חודשים
כן :/
מוּמוּ לפני שנה ו-7 חודשים
בשבוע האחרון אני מותשת מכדי לא ללכת לישון מתישהו, אני חושבת מלא בזמן העבודה בבוקר.
no fear לפני שנה ו-7 חודשים
כל כמה זמן אני נכנסת למערבולת של ויקיפדיה שתמיד מתחילה אותו דבר - קריאת החלל.
הקול הזה שאומר לך לקפוץ כשאתה עומד במקום גבוה. או להסיט את ההגה שלך המכונית אל תוך הנתיב השני. או לזרוק את עצמך מתחת לרכבת. כל הדברים האלה. השירה של הסירנות, שמעתי פעם מישהו קורא לזה ככה.
אני לא יודעת למה זה מרתק אותי כל כך. אבל זה מרתק אותי. מהרגע הראשון ששמעתי על זה - בסרטון של דן האוול - ועד עכשיו. זה מעניין, כי הרבה אנשים חווים את זה. ובשבילי זה מתויק בצד של המוח שקרוב יותר לתת מודע מאשר למודע, הצד של המוח שאני לא מצליחה להבין או לעבד. אני לא יודעת.
בכל מקרה, תקראו את הפסקה הזו, של אנגסט ודרד, היא די יפה.
https://en.wikipedia.org/wiki/Existentialism#Angst_and_dread

"nothing is holding me back" עשה לי צמרמורת כשקראתי אותו. כי זה כל כך נכון, בעצם. וזה מבעית.
(ואני אוהבת את זה כשאני מסוגלת לקרוא על דברים כאלה בלי שזה יכאיב לי. זה כנראה יום טוב היום.)
האופה בתלתלים לפני שנה ו-7 חודשים
אצלי זה בדברים שאני דוחפת לערימת "העולם מוזר"
לפני שנה ו-7 חודשים
כן
אצלי זה מתוייק כ
"אני אנסה את זה בסוף"
מערבולת ויקיפדיה זה כזה נורא
אני מתחיל בחומר איזוטרופי
ואיכשהו מגיע לאןפטיקת קוונטים לא לינארית
ואז למכוניות על
ואז לערך על זכוכית
ומשם על עידן הברזל
אעא
לפני שנה ו-7 חודשים
שלא לדבר על מליארד תתי הנושאחם בכל אחד כי אני לא מבין איזה מילה
גרייס לפני שנה ו-7 חודשים
לדעתי זה "הגורל", במובן מסוים. זה מישהו שרוצה שתחצי את הכביש עכשיו ולא בתחנה הבאה, כדי שתתנגשי בעובר אורח ותקשקשו קצת. זה משהו שהולך ומסדר את החיים בצורה מסוימת, ולא בהכרח זו שאני מעדיפה לחיות בה - כי זה מין ויתור על הדרך של עצמך. אבל זה מעניין, כן.
אצלי זה מתויק ברשימת הדברים שתקועים לי מאחורי הראש ולא תמיד בא לי להוציא.
-^^- לפני שנה ו-7 חודשים
מה זה מערבולת ויקיפדיה?
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
זה לעבור מערך לערך ואז להרים את הראש ולקלוט שעברו חמש וחצי שעות
-^^- לפני שנה ו-7 חודשים
אה! כן, גם אני עושה את זה. זה בהחלט נחמד, גם מעביר את הזמן וגם אתה לומד משהו.
-^^- לפני שנה ו-7 חודשים
ונראה לי שמישהו צריך לפתוח קבוצה לסגידה לויקיפדיה [או שיש כבר קבוצה כזאת?]
no fear לפני שנה ו-7 חודשים
זה מעניין, גרייס, לא הבנתי בדיוק מה את אומרת שם... תנסי אולי להסביר?
לפני שנה ו-7 חודשים
יש כבר
ככה את מכירה אותנו?XD
Lali לפני שנה ו-7 חודשים
זה לא הכאב שנמשך למשך כל השנה
זה אתה
ואתה לא מושך בחוטים עד שכואב לנו
זה רק לראות את אלינה עם עיניים שחורות מבכי
אנחנו מנסים שלא להחזיר אותך לחיים בכוח
רק תבוא לבקר אם אפשר
כל יום אם אפשר
לא בקטע אובססיבי
רק להנות מהיופי שלך
אתה מסתכל בעולם ואופטימי
איזה ילד יפה, הם אומרים, איזה חיוך
ושואלים אותי מה זה משנה
אבל זה משנה

רק אל תגידו להורים
שאני נכנס
רק אל תגידו
בסוף הכל קורה לבד
עוד מעט כבר אעקוף אותך בגיל
הכל קורה איתך ברגע
הקול קורע את הלב

וישם לך שלום
ולא אהיה קטנונית איתך אם קיימת הבטחותייך או לא

כי הכל קרוע מידי כבר עכשיו.

(לזכר דור המקסים, קטע שיצא עצוב ולצערי לא מקסים כמוהו)
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
ושוב הדמעות נחנקות בגרון. יצא שבור ויפהפה. ושוב, דומעת.
Lali לפני שנה ו-7 חודשים
אני רציתי פשוט שידעו..
כמה הוא היה יחיד ומיוחד בעולם
כי מי שהרג אותו לא ידע על זה כלום
אבל אתם יכולים :)

ו- 3>
גרייס לפני שנה ו-7 חודשים
יש לי קטע מוזר.
אולי זו מחלה שעוברת בתורשה, או שאולי זה משהו שאני עצמי הצמחתי.
לפעמים אני פשוט אומרת לעצמי "אני מסרבת שמה שאני אעשה עכשיו יהיה 'רגיל'". אני רוצה לחיות, למצות דברים, וימות העולם.
הקטע המוזר שקורה כשפתאום, באמצע החיים, מחברת המתמטיקה נראית מוזרה ומחליאה ואני פשוט רוצה לצאת החוצה.
שאני רוצה לפגוש מישהי, מישהו, לצאת לטייל, להסתכן קצת, לחטוף מישהו וללכת לרכבת לאכול מאפינס בקפה נאמן באמצע היום.
ואני מניחה שאותה מחלה, אותה תחושה מוזרה שאני מרגישה לפעמים,
היא מה שנקרא: נעורים.
no fear לפני שנה ו-7 חודשים
הו.
האופה בתלתלים לפני שנה ו-7 חודשים
וואי כ"כ
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
כן
(רק שזה לא עובר. או שאני לא התבגרתי)
(כנראה השני)
Lali לפני שנה ו-7 חודשים
לגמרי. :))
מוּמוּ לפני שנה ו-7 חודשים
רכבת אדומה בין גבעות ירוקות טסה טסה לוקחת איתה את המחשבות שלי זזה זזה ואיתה ה
שמש ששוקעת, אבל לפני שהיא שוקעת היא מאירה על שדה של חיטה זהובה ומטילה צל דקיק על הגבעולים, הרוח מניעה אותם ומרגישים באוויר שהיום עומד להיגמר, אבל לפני שהוא נגמר העולם שולח לי דרישת שלום אחרונה בדמות של
זכרונות ילדות של איבוד נעליים בשיטוטים על הכביש כשחיפשתי אחר טבע בחלק במושב שלא מיושב והוא כולו שדות צהובים כאלה ותמיד בשעה שהייתי צריכה לחזור הביתה השמש הייתה מאירה על השדה והרוח הייתה על הפנים, ו
זאת הייתה הרגשה טובה כל כך לחזור לשם לכמה רגעים לעצמי בת השבע התמימה כל כך ואוהבת טבע בכל ליבה ומטיילת בחוץ עד הרגע האחרון של האור, ועכשיו משגדלתי אני
מביטה בשמש השוקעת כתומה ובוהקת ויודעת שעוד מעט תיצרב לי דמותה על עפעפי העיניים כזאת מלאת כבוד והראש שלי צמוד לחלון והנסיעה מטשטשת את הכל ואני מתבוננת בנוף הדהוי ומנסה לחקוק בזיכרון את הרגע הזה של
אני והאוזניות והשמש ששוקעת ו
רכבת אדומה בין גבעות ירוקות

~~אין לי מושג מה זה, מהיכן זה הגיע או מה גרם לזה להיכתב. אני מפרסמת את זה פה כי מגניב אותי איך שזה נכתב.. מוזמנים להתעלם בכיף~~
לפני שנה ו-7 חודשים
כן ^~^
מוּמוּ לפני שנה ו-7 חודשים
כן על מה? XD
לפני שנה ו-7 חודשים
על הכל
מוּמוּ לפני שנה ו-7 חודשים
אוקיי ^^
גרייס לפני שנה ו-7 חודשים
זה יפהפה~~
אריגטו :)
מוּמוּ לפני שנה ו-7 חודשים
תודה~
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-6 חודשים
לגמרי יפהפה.
no fear לפני שנה ו-7 חודשים
מתחתיי פפרונת בקטע החצי שנתי שלה, הפרק האחרון בסדרה על קפטן אל פחד. אבל הראש שלי מזמזם והייתי חייבת לעשות שיט-פוסט ואין לי באמת קבוצה אחרת לשטויות האלה XD

~

arrogant boy, love yourself so no one has to

yoUU NEED A JELLO SHOT!

התקף חרדה זה כמו מים שמישהו שפך בתוכם פלפל כשקמת לקחת לעצמך כפית בשביל המרק. זה הבגידה המרה והקלה שצורבת קצת, ממש כמו האגו שלך, כי הם חברים שלך, נכון, והם לא מתכוונים להזיק, וזו רק מתיחה מטופשת, נכון, אבל אתם הרי כבר לא בכיתה ד', וחדר האוכל כבר לא נראה לכם כמו מגרש משחקים, והיה לך יום קשה, ואיזה מין עולם זה כשאתה אפילו לא יכול לקום לחמש שניות בשביל להביא כפית בלי לסמוך על החברים הכי קרובים שלך שלא יהרסו את המים ו/או בלוטות החך ו/או הרצון לחיות שלך? ובמה אתה אמור להשתמש, הא? במזלג? אתה אמור לשתות מרק עם מזלג? כי כבר אי אפשר לקום מהכיסא אפילו לשנייה? מה, זו אשמתך, כי רצית כפית? זו אשמתך, שלא לקחת את הכוס שלך איתך? זו אשמתך, שנעשית חבר שלהם אי אז בכיתה א' או בגן? זו אשמתך, שחשבת שחברים זה רעיון נחמד? זו אשמתך? הא? אתה הבאת הכל על עצמך, ככה זה? כנראה שככה זה. אז אין לך באמת את מי להאשים. רק את עצמך. אותך ואת עצמך ואת אנוכך ואו גאד- או גאד- מתי הלב שלך התחיל לדפוק כל כך חזק, או גאד- מתי הגרון שלך התחיל לבעור כל כך, או גאד- מתי הראייה שלך היטשטשה כל כך והרגליים שלך נחלשו כל כך והצפצוף באוזניים שלך התגבר והחדר התחיל להיות חם, כל כך חם, כל כך חם וחנוק וחם וקטן וחם וצפוף וחם ואו גאד.
ואם מישהו אי פעם ישאל תאכל לומר להם שלהתקף חרדה יש טעם של פלפל שחור.
מוּמוּ לפני שנה ו-7 חודשים
אויש, מזכיר לי קצת את חדר האוכל באולפנה XD
ובכללי מבינה אותך עם הקטע הזה של הבגידה. זה מעצבן כל כך.
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-7 חודשים
עאעאעא
האופה בתלתלים לפני שנה ו-7 חודשים
ממש.
תרגישי טוב מקסימונת :*
לפני שנה ו-7 חודשים
מזתומרת אחרון
וכן
נאחס מאוד
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
אף פעם לא היה לי אחד, אז אני לא יודעת אם זה ככה. אבל זה כל כך טוב, הקטע הזה. כל מילה במקום. כל מילה. וכבר יש לי במייל ערמות של ציטוטים שלך, והנה עוד אחד. (יש מקום.)
(ואז את צוחקת עלי עם ההו-מגניב)
no fear לפני שנה ו-7 חודשים
אחרון יענו זה שהרגע פורסם, הכי מאוחר, לא אחרון כאילו האחרון שאי פעם יהיה. הייתי צריכה להבהיר את זה ><

טנקס גאייז. האמת שבצורה מפתיעה, הקטע הזה דווקא לא מבוסס על מקרה אמתי. זה פשוט מה שיצא לי כשהתחלתי לכתוב. לך תבין. אניווי, :)
SHIRA לפני שנה ו-7 חודשים
הו וואו, אני לא ממש יודעת מה להגיד....
Command לפני שנה ו-7 חודשים
רק לי דברים כאלו לא מפריעים? הם אלו שהופכים את החיים למעניינים.. כמובן עם גבול, אבל עקרונית.
no fear לפני שנה ו-7 חודשים
דברים כמו מה? התקפי חרדה, מתיחות טיפשיות שמערבות פלפל שחור וכוס מים, שיט-פוסטס, או ג'לו שוט?
ביני לפני שנה ו-7 חודשים
וואו. הקט הזה פשוט.. אני לא מצליחה להסביר מה.
ואעאעאעאע אול טיים לואוווו
Command לפני שנה ו-7 חודשים
לא התקפי חרדה. כן מתיחות טיפשיות שמערבות פלפל שחור וכוס מים לדוגמא. את המילים שלך אני אוהב לקרוא, כבר אמרתי. ובג'לו שוט איבדתי אותך..
no fear לפני שנה ו-7 חודשים
האמת שגם לי לא אכפת ממתיחות כאלה. זה די משעשע. כמו שאמרתי, זה באמת לא מבוסס על שום דבר.

yoUU NEED A JELLO SHOT!
(היו מילים מעל הקטע הזה, אתם יודעים XD כן, ציטוטים לא קשורים שפשוט צפו לי בראש ולקוחים, בהתאם, משיר של להקה שרק ביני מכירה נראה לי וממחזמר שחפרתי עליו כבר קצת יותר מדי, אבל עדיין XD)

ביני, כןן, השורה הזו פשוט לגמרי נתקעה לי בראש, היא כל כך יפה, אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליה.
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-7 חודשים
(כן, שרק ביני מכירה וכבר הספיקה לגרום לי, לשירה, פוקס ועוד כמה מסכנים להתמכר אליהם.)
SHIRA לפני שנה ו-7 חודשים
(רגע איפה אול טיים לואו? מה פספסתי שקשור אליהם?)
(אמג ציטטת מת'רפי)
(וגם מהאת'רס)
(עאעאעאעאעאאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאעאע)
(ביי)
ביני לפני שנה ו-7 חודשים
מסכימה, זו שורה ממש יפה
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
קטע מדהים של היוש מתחתיי, תקראו
~
זאת כבר מסורת: אחת לחצי שנה נכתב עוד פרק של קפטן אל פחד. העצלנות שלי פשוט לא תיאמן.
בכל אופן.
הפרק הזה מוקדש לכריס, על ההשראה, ולמומו, על הדחיפה (יום הולדת שמח!), ולבייקר, כי מתחשק לי.
~

הלילה היה אפלולי ומאיים,
הגלים ליחששו קינה
חתול הספינה חדל לימיים
הצוות שקע בשינה
רק קפטן אל פחד, נשען אל התורן
הביט אל הלילה בעין רעה:
הספינה נס ציונה בשקט החליקה
אל תוך לב ליבה של צרה נוראה.
איש לא הרגיש. הצוות ישן
רק הקפטן פסע מהורהר וקודר
(חתול הספינה פקח עין אחת
תוך מיאו מתמרמר.)
הקפטן העיף עוד מבט במפות,
נאלץ להכיר באמת המרה:
הספינה נקלעה אל ימת חצרמוות
ואיבדה את דרכה חזרה.

בימת חצרמוות חזר למוטב
האכזר שבכל הפיראטים.
עשרים מלחים טבעוניים בתכלית
עסקו בה בציד לובאטים.
בימת חצרמוות האפיפיור
זרק את הצלב למים.
שם קברניטים עם רגל מעץ
האמינו בשתי רגליים.
בימת חצרמוות שרר ניהיליזם
אידאולוגיות הפכו נחלת הדמיון
בימת חצרמוות איבדו שפיותם
אפילו רואי חשבון.
הימה ערערה את כל מה שידעת
הרוח נשבה גלים של פקפוק
הימה לגלגה על כל מה שחשבת
והשליכה אותך מן הצוק.
אין ספינה מתועדת אחת אי פעם
שיצאה מימת חצרמוות שלמה.
אך הלילה הזה, אפלולי ומאיים,
בישר על שינוי מגמה.
כי לקפטן היה רעיון מבריק.
הוא הביט לימה בעיניים
סלמון הספק, חרישי ובוהק
קרץ לו מתוך המים.
הוא חשב על כל מה שידע, האמין,
או קרא, או רצה לקרוא.
בכל מאודו הקפטן נזהר
לא לחשוב עליהם ישירות –
הוא לא לא רצה לבלבל את השכל
לכל מי שרצה לבלבל את שלו.
בלי אי-נחישות מעוררת פחד
הוא לא לא חשב בשלילות:
הוא לא לא האמין, הוא לא לא קרא
(ערכים בויקיפדיה, לרוב).
ימת חצרמוות ניסתה לערער
אבל התקשתה לעקוב.
ימת חצרמוות חטפה כאב ראש
ופיתחה סכיזופרניה קלה.
הקפטן הוציא לה לשון ומלמל,
"תבורך השלילה הכפולה".

הלילה היה אפלולי ומאיים,
עוכר מנוחה וחשוך
אך מיד כשזיהה את קפטן אל פחד
הסתובב ונמלט על נפשו.
האופה בתלתלים לפני שנה ו-7 חודשים
יאי לי!!!
חתול 3>
ימת חצרמוות XD
טבעונים XD XD
גאוני. גאוני. גאוני!!!
(יום אחד את תהיי אושיית פייסבוק)
no fear לפני שנה ו-7 חודשים
זה. פשוט. מדהים. כל חצי שנה הקצב שלך משתפר ומשתבח! והדמיון והעלילה, בכלל XD תענוג ללשון.
מוּמוּ לפני שנה ו-7 חודשים
יאא זה היה ממש מהיררר
ישש

הסוף XD
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-7 חודשים
שלילה כפולהXDXDXD
די את ענקית
לפני שנה ו-7 חודשים
*~* תנסי להכניס לכל וקיים
ותראי מה זה מבלבל ><

נהדר!
אני מת על הקטעים הללו
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
לא ולא, בייקר. זה כמו עריכת דין
נופי, מומו, ניץ - 3>
כריס - כתוב את הפרק הבא בבקשההה
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
ניסיתי לנסח אגנוסטיות עם לכל וקיים
פיתחתי סכיזופרניה קלה
לפני שנה ו-7 חודשים

לא קיים דבר שהוא לא מוכח ואפשר להסתמך עליו
ולא קיים דבר שאי אפשר להסתמך עליו והוא מוכח
לפני שנה ו-7 חודשים
או שאת רוצה אינפי

ואז
לכל דבר שאפשר להסתמך עליו קיימת הוכחה
לא קיים דבר שאפשר להסתמך עליו ללא כל הוכחה
וגלי מה לא נכון מבין ארבעתם P:

כמוו כן
אין סיכוי
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
אין סיכוי שאין
נילי לפני שנה ו-7 חודשים
פפריקה זה גאוני XD
(יש לי איפה למצוא את הפרקים הקודמים? ;)
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
תודה :)
הראשון פורסם עכשיו בסיפור שכתבתי. השני קבור אי שם בתחתית הקבוצה הזאת - תעשי הצג הכל, קונטרול F, וחפשי "קפטן אל פחד"
SHIRA לפני שנה ו-7 חודשים
אם את מפרסמת ספר שירה בסגנון, אני קונה את כל העותקים, זה אדיר XD
היוש אני פדופיל לפני שנה ו-7 חודשים
זה היה מדהים! ברצינות. זה היה ממש מדהים!
(זה מזכיר לי את לואיס קרול)
אריאן לפני שנה ו-7 חודשים
פשוט מעולה. נהניתי לקרוא ~
האופה בתלתלים לפני שנה ו-7 חודשים
פפר אל תהיי טמבלית אנא שמרי או פרסמי בסיפור שכתבתי את כל הפרקים תודה
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
תודה :)
(רילי, היוש? זאת מחמאה ענקית)

טלפתיה, בייקר, בדיוק פרסמתי את חלק 2
אני פשוט רוצה לתת לכל אחד מהם חשיפה. שלושתם יעלו בסוף
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-7 חודשים
וגם הבאים^^
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
אופטימיות ^^
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-7 חודשים
מציאות^^
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
וזאת כבר אובר-אופטימיות :)
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-7 חודשים
XD
היוש אני פדופיל לפני שנה ו-7 חודשים
יש לי מקום קטן וסמח בתוך הראש.
זה מין מועדון, יש בו קיסעות ושולחנות ואנשים, לא כולם אנשי.
תחילה דידה לתוחו דוב צהוב ושמנמן,אבל הוא לא היה בודד לאורך זמן.
אחרב ניחנסה למועדון ארנב, הוא אסף את ניחתבב, סידר את הפעמון וצ'יפס על הכיסא.
אלהם היצתרפו ארבעה ילדים, אבל הם התיישבו בשולחן אחר, שתיי בנות ושניי בנים.
ואז אל מיון חזק ואמיץ ולא דומה ביחלל לסיפור אלב הוא מבוסס, גם הוא לקך שולחן משלו כי הוא ידעה שתחף מגיעים עוד חברים.
אז ניחנסתי עוד בחור חזק לא פחות עים תחתונים מחוץ למיחנסיים ויחולת תרופה, הוא הצתרף לשולחן.
אלהם היצתרפו ארבה צבים הם הביאו אתם פיצה, כמה נחמד.
למועדון ניחנסתי בצעדים מדודים בחור בריטי גבוהה ומוקפד, הוא הביט סביבו ונחלית מייד, הוא ייקך שולחן לבד.
ביחד עים שניי חברים ילד עים סער שחור מישקפיים וצלקת היצתרפו לשולחן של ארבעת הילדים ממיקודם וקישת את החדר האדום וזהב.
ומישם, למשך קמה זמן, לפחות, המועדון נישאר שקט סך הכל.
יש יוצאים, יש באים אבל רק מעצים ראויים לציון.
עד ש.. או! עד ש!
ילד עים עיינים בצבה קחול ים וחוך של צרות הרים את חרבו ובהיתלהבות רבע החניס חיים למועדון.
הוא גרר אחרב את חברו הדיקאוני - משו, עים חולצה של גולגולת ועור לחבר.
הצבים קבר עזבו וגם כן האל (היתחלף בבן דודו) גיבור העל סולק בגסות והדוב והארנב נימצאים שם בקושי וגם זה בעזרת יותר בילבד.
ואז במיקרה, אוליי בתאונת מטרה ג'ינג'ית ניחנסה ופתחה דלת נוספת.
בחורה עם חץ וקשת לגבהים ניחנסה באש וצילצולים.
והילד הממושקף, סולק והתה לזה סיבה מוצדקת לגמריי.
אבל ילד אחרי עים מבת מיתנסה החליף את מקומו, למרות שהוא בחר להיתישב השולית עים הבחור חמור הסבר ממיקודם.
בחורה בלונדינית עים חרב וג'קט עור אדום שפתחה גם היא דלת משלה.
ילדה בלונדינית לא פחות דילגה למקום והיתישבה עים הג'יג'ת.
שם בנקודה הזאת ארבעת הילדים עלו לגדולתם, הם אהרן למין שולחן וויאיפי שרק אחדים חזרו לשבת בו, אבל לא ברמה שלהם.
אל נורדי אבל לא בגירסה שהוא ג'ינג'י, היחס דרך דלת מישלו, גוואה ומלחותי, ציני, עים מצך לא קטן, הוא היה מדהים מרתיחה.
אחרב ניחנס בחור ציני גם הוא שיחול להיתקווץ.
עוד בריטי אחד (אף פעם איין מספיק) עים קובה מצחיק ומיקתרת. הבלש הטוב ביותר בעולם
וביום ההולדת ההו ניפתחה דלת נוספת ודרקה נפלו כן רבים שקשה לי ליספור.
הבלונדינית עים החרב סולקה מהמקום, היא ממש התחילה להיתדרדר.
באותן כניסות דרמתיות שתירצי ממיקודם ניחנס בחור צעיר ונימרץ עים עניבה ונאליי אולסתר, הוא החניס איתו את חברתו הג'ינג'ת האחלתית.
הוא אוחלף ביותר מידיי גירסאות של עצמו עד שלבסוף תפס את מקום הרבות האחד עים המעיל הציבעוני.
הנערה הבוערת בשקט עזבה.
הוביט קטן ואצבני היחס למקום וזחה למקום של כבוד.
באופן מפתיע ניחנס למקום אותו נער מושקף, אבל הוא היה שונה, באיקר בזה שאני בתור הייתה כחולה.
בחור בלונדיני עים חליפת קבקבים קיומה וקילשון, ניחנס בלי להתנצל למקום.
בשלב מסוים ניחנס למורים צ'ק אחד ( הוא לא אוהב שקורעים לו באף שם אחר)
וגם ארקי מלאך חביב ומדהים ציני לא פחות מכל האחרים.
וזהו, פחות או יותר, אני בתוחה שהיו חבריי מעדון ששלחתי, ובלילה שזה מעוד מבולגן, אבל זה הוא תעוד מדויק פחות או יותר של מה שקורה במקום המשונה הזה.
תודה שאתם ילד לפו

היוש אני פדופיל לפני שנה ו-7 חודשים
*תודה שקרתם עד לפו
מוּמוּ לפני שנה ו-7 חודשים
אוי, זה מקסים.
האופה בתלתלים לפני שנה ו-7 חודשים
אוקי זה מקסים ברמות קשות יא מוכשרת
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
זה נהדר ממש
בחיים לא הייתי מצליחה לכתוב על המסיבה שלי בלי להשמיט חצי מאהוביי
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
רגע רגע, המשקפופר עם עניבה כחולה הוא הארי של שיטת הרציונליות?
פוונסי לפני שנה ו-7 חודשים
כן
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-7 חודשים
אעאעאעאעא
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני שנה ו-7 חודשים
מצאתי סיפור שהלא סיימתי להקליד. סיפור שכתבתי לפני שנה וחצי.
אני סיימתי להקליד אותו היום
ואני מתחרפנת.
למה ילדה בת 13 כותבת סיפור מנקודת מבט של אם שמאבדת את הילדה שלה? מה חשבתי לעצמי בכלל??
העליתי את הסיפור, למי שמעוניין.
אבל למה זה מחרפן אותי כל כך?
Lali לפני שנה ו-8 חודשים
זכיתי בחברים הכי יפים שיש מבפנים ומבחוץ. כאלה שגם אני אוהבת כל הזמן וגם לומדת כל פעם למה. אני מרגישה חרא פיזית אבל ככ מאושרת על מה שזכיתי לו. רק רציתי להגיד ~
חוץ מזה לכל הירושלמים - חזרתי לאילת.. נתאמץ יותר פעם הבאה ♡
מוּמוּ לפני שנה ו-8 חודשים
הוו.
מוּמוּ לפני שנה ו-8 חודשים
הלוואי שהייתי יכולה לתת לך את השמיים; כמו ציפור אז היית דואה למעלה, צופה בתזוזת העננים. הייתי נותנת לך פיסת קשת צבעונית, שתתפעמי ותופתעי, ותנשמי עמוק ותרגעי.
הייתי נותנת לך את הטבע כולו: הירוק הזה שתמיד מציץ בכל מקום, ציוצי הציפורים ברקע, שמיים תכולים עם מעט עננים, שורת נמלים שמתרוצצת על הקרקע, רוח ליל קיץ נעימה.
ואת תזרמי כמו מעיין, כמו ים, כמו עולם שלם שמתפקע מחיים. ותתחברי לכל, ותאהבי את הכל, ותהיי את הטבע, את עצמך בעצמך עולם שלם עולם גדול ותאהבי את עצמך סופסוף, והעולם יחזיר לך אהבה.
ותסתכלי על עצמך בהשתקפות שלולית, והעולם יחזיר לך מבט מלא באהבה.
Lali לפני שנה ו-8 חודשים
את אהבה באמת
מוּמוּ לפני שנה ו-8 חודשים
בדיוק חשבתי עלייך! שולחת לך הודעה.
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-7 חודשים
אוו זה מקסים
~RAIN~ לפני שנה ו-8 חודשים
היא אהבה לכתוב. אהבה את יופיין של המילים, את הפונט הפשוט, כל רווח, כל פסיק.

גם למחוק ולכתוב מחדש אהבה, בערך. אופייה מן-הכריח אותה לעשות כך. לעצור. לטעום. לבחור.

אהבה לילות שקטים ובקרים קרים ושמשיים. עם שמיים אפורים ואדמה בירוק. אהבה את הקול שהשמיעו הנעליים שלה על שביל העפר, כשרצה. את קול נשימתה.

בעצם לא היתה כל כך מלאת אהבה. את מרבית חייה הקצרים ביצעה בפשטות, שוקעת בהרגל, במונוטוניות, בתחושות, אותו סדר חוזר.

(יש הבדל בין תחושות לרגשות

כן?)

אהבה לראות. לאחרונה אהבה גם לרפרף על פוסטים חדים וצבעוניים של מאפים, אהבה כשהיה לה את הזמן להקדיש לנסיונות הבישול שלה, כשהיו לה כל החומרים (תמיד היה חסר איזה משהו!)

אהבה את מי שאיתן חלקה את ימיה, אלו הקרובות לה, למרות כי לאחרונה נדמו רחוקות יותר מתמיד, עסוקות בדברים שזרים לה, עם מבט אחר בעיניים ששידר לה להתרחק, לחייך כמבינה

לוותר.

כן. לוותר עליה. על זו שלא משנה כמה ניסתה, לא הצליחה להבין מה ממלא את החוסר שבנשמתה שלה, במה בחרה להחליף את החלק שהיה שם בשביל שתיהן. מוקדש ומקודש להן.

לוותר.

ולוותר על הבית שלהם, המשפחה שלה. לעבור לעיר אחרת, עיר עם אותם אנשים, אותם אנשים שכבר אחרים לה. להתכנס לתוך חוסר התקשורת שלה עם הרבדים העמוקים יותר של עצמה. להתכנס לתוך אי ההבנה של מה שזה לא יהיה שנמצא בין שורות הקוד שעושות אותה, היא.

וכל זה דובר, נגרס, נלעס כבר. כל זה לא חדש לה. כל זה פרס כנפיים קטנות עידנים קודם לכן, מתעופף, עיוור בבליל המחשבות שלה, המהבהב ללא הרף.


היא רוצה להבין.

רוצה להבין דקויות של קוונטים ואת המקום שלה בין התחלה לסוף. את מה שגורם לה לקמט את המצח ולחשוק את השפתיים. את מה שעומד מאחורי אהרון והעיפרון הסגול, את המילים הזרות, הקו שבין שמיים לים, את המעבר.

היא רוצה להבין אותו, חידה לא פתורה שלא נשארת זמן רב, מנסה לא להתקרב ועם זאת, לא מרפה.

היא רוצה כיוון.

ממנה.

מהם
האופה בתלתלים לפני שנה ו-8 חודשים
הו רייני
3>
קסם שאת
מוּמוּ לפני שנה ו-8 חודשים
יפהפה כתמיד
(עברתם כבר?)
גרייס לפני שנה ו-8 חודשים
זה יפהפה, ריינה-צ'אן :)
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
זה...

אין לי מילים. נחנקתי קצת.

"רוצה להבין דקויות של קוונטים ואת המקום שלה בין התחלה לסוף. את מה שגורם לה לקמט את המצח ולחשוק את השפתיים. את מה שעומד מאחורי אהרון והעיפרון הסגול, את המילים הזרות, הקו שבין שמיים לים, את המעבר."
SHIRA לפני שנה ו-8 חודשים
וואו
SHIRA לפני שנה ו-8 חודשים
וואו
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
כל כמה זמן אני מוצאת את עצמי תוהה מה יקרה אם פעם פרסי לא ילבש משהו עם כיסים.
כאילו, איפה אנקולוסמוס תהיה? רגע. איפה היא כשהוא עירום? או כשהוא ישן??? הוא זורק את הבגדים לכביסה נכון? אז הוא מוציא את העט קודם? או שכל פעם שהוא לובש בבוקר ג'ינס העט פשוט מופיע שם? ואם כן, מתי הוא מופיע? רק בבוקר כשהוא לובש אותו? אז איפה הוא היה כל הלילה, בזמן בין שהוא הוריד את הג'ינס הקודם לבין שהוא לבש את הג'ינס הזה? איפה העט היה בזמן הזה?????
או שברגע שפרסי מוריד את הג'ינס העט מופיע בכיס של המכנס שהוא ילבש למחרת? ואם כן, אז איך הוא יודע? ומה קורה אם פרסי לוקח מכנס אחר? אני כל כך מבולבלתתתתתתתתת!
ואם פרסי לובש גם ג'ינס ו*גם* סווטשירט, ויש לו בסוויטשירט כיסים, האם אנקולוסמוס יכולה להיות גם בכיסים של הסווטשירט? ואם כן אז איך היא בוחרת איפה להיות? כאילו, מה???
וברצינות עכשיו - מה אם אין לו כיסים????

זה משאיר אותי ערה בלילה.
לפני שנה ו-8 חודשים
אוי נו,זה פשוט יופיע לו על הלמעלה של המכנס מהודק הרי בשביל מה יש את הצופציק הזה

וכשהוא לא לובש בגדים זה בכיס של הבגד האחרון
אני חושב שהיה קטע כזה פעם O:
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
אבל זהו שלא היה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
SHIRA לפני שנה ו-8 חודשים
לספרי פרסי ג'קסון יש המון חורים בעלילה ודברים בלתי הגיוניים, זה עדיין ספר ילדים אחרי הכל, הוא לא מתיימר לספק לך תשובות לדברים שוליים כמו זה
ביני לפני שנה ו-8 חודשים
תודה נוף עכשיו אני אהרהר בשאלה הזו לנצח
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
שולי???? שולי?????????
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
את צריכה להרהר זה לנצח!!! עד שתמצאי תשובה!!!!! ותאמרי לי אותה!!!!!!
לפני שנה ו-8 חודשים
אז על האוזן
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
אני מוותרת
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
כולכם מאכזבים אותי מאוד
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
בעיקר כריס
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
ביני בסדר ד'ו
SHIRA לפני שנה ו-8 חודשים
כי נופ, תודי שיותר מעניין לקרוא על הלחימה שלו במפלצות מאשר על איפה העט שלו נמצא
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
אבל את לא יכולה להגיד לי שאת לא תוהה לגבי זה.
כאילו, כן, די צחקתי רוב הדיון הזה, אבל אני לג'יט חושבת על זה כל כמה זמן. כאילו, רציני, אני אשכרה רוצה לדעת.
לפני שנה ו-8 חודשים
נתתי תשובה מצויינת ואת לא מוכנה להקשיב
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-8 חודשים
אוי זה איום. עכשיו גם אני לא אשן בלילה. לכי מכאן.
The old gods לפני שנה ו-8 חודשים
אם פרסי מחליף מכנסיים גם העט יחליף לכיס החדש, אם אין שום כיס העט יצמד לבגד, אם אין בגדים העט פשוט יופיע לידו.
ריצ' רצ' לפני שנה ו-8 חודשים
יש בסדרה הזאת אלים שמתנהגים כמו ילדים בני 3 וזה מה שמטריד אותך?XD
סתם
זה באמת די מוזר
אבל בטח התשובה היא קסם או משו
האופה בתלתלים לפני שנה ו-8 חודשים
אני עם כריס
Command לפני שנה ו-8 חודשים
לולXD דיון אדיר.
גם אני חשבתי על זה פעם.
גרייס לפני שנה ו-8 חודשים
אני תקועה במילה עירום XD
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
כריס, אני לא יכולה לקבל את התשובה שלך כי אתה לא מוסמך לתת לי תשובה, רק מיסטר ריידן יכול לענות על זה. לא חיפשתי מכם תשובות, חיפשתי מכם הבנה~

אבל כולכם ממש מצחיקים אותי XD
מוּמוּ לפני שנה ו-8 חודשים
*ריירדן

ומעולם לא חשבתי על זה, זה מעט מטריד
matrix לפני שנה ו-8 חודשים
נופר, את יכולה לשלוח לו שאלה, הוא עונה לדברים האלה
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
אין לי פייסבוק או טוויטר ><
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
אם יש לך, אתה יכול לשאול בשבילי?
ילדת~כוכבים לפני שנה ו-8 חודשים
הו נופי. את לא לבד. שאלה זו הדירה שינה מעיניי פעם עד ש
מצאתי תשובה, אני חושבת, או שנרדמתי ושכחתי מהכל. :0
אנסה להיזכר בה ארגג ><
תנסחי אותה באנגלית ו--
הא. גם לי אין טוויטר. בייקר?
האופה בתלתלים לפני שנה ו-8 חודשים
אנסה
נראה אם הוא יענה
האופה בתלתלים לפני שנה ו-8 חודשים
צייצתי לו. נו.
ניסיתן גוגל בכלל?
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
גוגל? איי דונא נואו הר.
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני שנה ו-7 חודשים
אני לא יודעת מה לעשות עם חיי עכשיו.
תשכחו את כל הצרות והשמחות.
מה לעזאזל התשובה לדבר הזה.
אני לא אשן היום דאמט נופיר
no fear לפני שנה ו-7 חודשים
לול XD
נילי לפני שנה ו-7 חודשים
הדיון הזה שיעשע אותי מאד כשנתקלתי בו XD
ואם מישהו עוד מתעניין בו, אז במקרה קראתי שוב עכשיו את ים המפלצות, ומצויין שם שהוא ישן עם אנקולוסמוס מתחת לכרית.. וגם בזמן שיעור ספורט הוא עם מכנסי התעמלות ללא כיסים והוא מנסה להגיע לחרב שתקועה בג'ינס שלו שבמלתחות, אולי זה גם מידע שיכול לתרום לדיון איכשהו.
no fear לפני שנה ו-7 חודשים
הו גאד.
את??? גאונה??? ומצילת חיים???
זה לקח שלושה שבועות, אבל השגנו את התשובה חבר'ה!!! אפשר ללכת לישון עכשיו. הייתם צוות מחורבן לאללה ובחיים לא אפנה אליכם עם אף שאלה שוב. להת' לוזרס.
נילי לפני שנה ו-7 חודשים
XDXD
שמחתי לעזור (:
מוּמוּ לפני שנה ו-8 חודשים
מין יום כזה, שכל האמונות שלך מתערבבות זו בזו. שאת כבר לא בטוחה במה את מאמינה, במי ולמה. מין יום כזה שכל המחשבות שלך מתערפלות, שאת כבר לא בטוחה מה את צריכה לעשות, מתי ולמה.
מין יום כזה, שהראש שלך עמוס במחשבות ואת לא מסוגלת לחשוב על עצמך, מין יום כזה שהאוויר פתאום מרגיש מזוהם והעולם סביבך עומד לקרוס ואת כבר לא יודעת מה לעשות, במי לבחור, איך לדבר. מין יום כזה שכשאת פותחת את הפה את לא בטוחה איזה קול יצא משם, אם בכלל. מין יום כזה שריסק אותך כל כך ואת לא מסוגלת פשוט לעזוב הכל וללכת לישון, כי ככה שום דבר לא ייעשה. מין יום כזה שאת עוזרת לאחרים הרבה יותר מדי מלעצמך. מין יום כזה שבו הכל מרגיש עייף ורעוע ושום דבר לא יציב, משתנה, נעלם.
ואת רוצה להגיד, 'יהיה בסדר, אני יודעת שיהיה בסדר.' אבל לא, את לא יכולה להבטיח דבר כזה. ואת מוצאת את עצמך קורסת באחת עשרה בלילה, לא מסוגלת יותר לעשות כלום. קורסת וחושבת מה לעזאזל אני עושה ולמה אני שוכבת במיטה כשיש עוד כל כך הרבה לעשות, זה כל כך לא יעיל.
עוד יש כמה נקודות אור - מאה במתכונת במתמטיקה (אחרי עבודה קשה ומאומצת), טרמפ עד הבית, עוד 1400₪ שהושגו היום לשבת חברים לרפואה, חברה טובה שחזרה מפולין. ואת מנסה להשתמש בהן ולצאת מזה, כל כך מנסה, מערבולת של 'צריך לעשות' מקיפה אותך ואת כבר לא יודעת והלילה הזה כל כך שחור, אפילו לך הרגילה בלילות, ואת רועדת ומקיאה ובוכה. ואפילו לך, הלילה הזה כבר שחור משחור.
Command לפני שנה ו-8 חודשים
דווקא בגלל שאני מזדהה כל כך אני לא יודע מה לומר.
מקווה שתרגישי טוב, ותקומי לבוקר שמח.
(:
האופה בתלתלים לפני שנה ו-8 חודשים
בהצלחה :/
מוּמוּ לפני שנה ו-8 חודשים
תודה לכם!~
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
בול.
בול היום שהיה לי. בול השבוע שהיה לי. תודה לך מומיטו שלי.
מוּמוּ לפני שנה ו-8 חודשים
עאעא בואי נבכה על מר גורלינו יחדיו
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
בשמחה :)
(או בעצב, חהחה...)
SHIRA לפני שנה ו-8 חודשים
בהצלחה מומי
גרייס לפני שנה ו-8 חודשים
בעעעעעעע זה מוכר
אריגטו :)
מוּמוּ לפני שנה ו-8 חודשים
תודה:)
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-8 חודשים
מומיקו 3>
חיבוק
מוּמוּ לפני שנה ו-8 חודשים
חזרה 3>
◕‿◕ ^חדת-קרן^ ◕‿◕ לפני שנה ו-8 חודשים
מומ, זה ככ מדויק.
וואו~ תודה3>
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
אני ליטרלי לא יודעת איך הגעתי לזה אבל הבחורים האלה כל כך חמודים והריקוד בסוף כל כך מבדר.
https://www.youtube.com/watch?v=aQE2ycuoyM0
no fear לפני שנה ו-8 חודשים
ואם אני כבר בשוונג
https://www.youtube.com/watch?v=lj2zMTElJzQ
Lali לפני שנה ו-8 חודשים
אוקיי אז תקופה דיי ארוכה שממש ממש התרחקתי מאח שלי.
פעם היינו הכי קרובים בעולם... עברנו ביחד המון המון דברים ותהליכים והיינו שם אחד בשביל השנייה במלא דברים שלפעמים קשה לי טיפה לתפוס אפילו..
אני אוהבת אותו מאוד מאוד, וגם הוא אותי. ותמיד היה לי שם מישהו שיגונן עליי ויתמוך בי ברמות מטורפות, וכן גם אני עזרתי לו בדיי הרבה דברים אני מאמינה.

מאז הוא התגייס ובהתחלה המשכנו להיות קרובים יחסית, כמובן בעיקר רגשית כי הוא מגיע לעיתים רחוקות הביתה.
היו המון סימני שאלה לגבי הגיוס שלו, אני מניחה שחלק פה יודעים, מכל מיני סיבות. הוא התגייס ואני הכי הכי הכי גאה בו בעולם, ולא מוכנה שייצא מהצבא בערך בשום מחיר בגלל כמה סיבות, ובעיקר כי טוב לו.
אבל אני הגעתי למצב לא כלכך טוב לפני כמה חודשים כבר, ומאז, בשביל שלא יעשה משהו דבילי שמתאים לו לעשות, פשוט התרחקתי ממנו בטירוף. אני משקרת, מסתירה, מעמידה פנים.. ממש רע לי עם זה, גם כי אני מתגעגעת, גם כי זה לא בסדר גם אם המטרה שלי באמת טובה.. אבל אני לא יודעת מה לעשות כי במקרה שאני אגיד לו את האמת הוא סביר להניח יצא מהצבא באיזשהי צורה, ואני לא מוכנה שזה יקרה. אני יודעת שזה נשמע דפוק כנראה.. אבל אני פשוט לא יודעת מה לעשות. אוף. (יש לי תחושה שזה לא במילים הנכונות. אבל אין לי את המילים הנכונות. לפחות עכשיו, ובעברית.)
חוץ מזה, תודה על המקום הזה. אוהבת, ושבוע קסם לכולכם. 3>
מוּמוּ לפני שנה ו-8 חודשים
וואי. לא יודעת מה להגיד
(רק שאני פה? אם זה עוזר, כאילו)
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-8 חודשים
אני חושבת שאת עושה את הדבר הנכון, ויודעת שמהסיבות הנכונות. ומאמינה שאין דבר בלתי הפיך כשאוהבים.
אבל את כל זה כבר אמרתי. אז רק אגיד (שוב) שאת מדהימה ושאני אוהבת אותך ממש.
Command לפני שנה ו-8 חודשים
אני חושב שהכי כדאי כן לספר לו, אבל לומר גם שאם הוא יצא מהצבא זה יפגע בך הרבה יותר משישאר. שאת רוצה שיהיה שותף לקשיים שלך ויעזור לך משם, גם כשהוא לא נמצא.
בעיקר כי אני חושב שלא נכון לשמור בבטן. זה פוגע.
Lali לפני שנה ו-8 חודשים
תודה רבה לכם, אתם נשמות ממש.
פפר אני שולחת לך הודעה!!! 3>
פרסי, אני חושבת שהבעיה היא שכאילו, אם להסתכל על זה באובייקטיביות, הדבר שהכי יעזור לי הוא כן דיי שהוא יצא מהצבא. אני ממש לא בטוחה כי קשה לי לדמיין תסריטים לאן כל דבר יתגלגל אבל נראה לי. אבל זה משהו שאני לא מוכנה לעשות מצד שני.. אז..:(
Command לפני שנה ו-8 חודשים
מי אמר שצריך להסתכל על זה אובייקטיבית? אם חיפשת את המעשה שיעזור ביותר במצב הנוכחי - זהו המעשה לדעתי.
לפעמים יהיה קל יותר לשמור את כל הקושי אצלך בלב (יפגע בך), ולפעמים גם להוציא אותו מהצבא כדי לעזור (יפגע בו, כנראה). זה מה שאני הייתי עושה (אני חושב), כמובן שאת זו לא אני.
בהצלחה בכל מקרה (:
no fear לפני שנה ו-9 חודשים
השעה 00:59 והייתי צריכה ללכת לישון ממזמן, כי בשעה כזו העולם כבר לא נראה יפה כל כך, הוא נראה אפוף סודות ואפל כמו מנהרה שלעולם לא אגיע לקצה שלה.
הכוכבים נדמים רחוקים מדי והחשכה נדמית מרושעת, וכל אותן גלקסיות זוהרות שמרחפות להן רוב הזמן בחלל בחוסר מעש וחוסר עניין נדמות קרובות יותר מהמקרר או המיטה. כאילו אוכל רק לשלוח יד ולהגיע אליהן. ואני שולחת יד ואני...
נאבדת.
בתוכי.
שוב פעם.

כל. פעם. מחדש.

משברים קיומיים זה זבל, כן. ואני תמיד אומרת שאני יודעת איך להתמודד איתם, שהם כבר לא מהווים בעיה עבורי, שהם תחת שליטה. וזה נכון, אבל עדיין.
כי מאחורי העין השמאלית מתפתח לו כאב ראש, והבטן מתפתלת בסחרור מסוכן, והמחשבות שוב רצות באותן שבילים מוכרים ולא טובים, כאילו רק חיכו לרגע שאעשה טעות.
כאילו עמדו בפריז בקו ההתחלה, עם רגל אחת מכופפת ומבט ממוקד במטרה, מחכים שהשופט יירה ברובה שלו או ישליך אבן או יניף דגל או קלישאה אחרת כלשהי, ואז הם התחילו לרוץ, ועכשיו כבר מאוחר מכדי לעצור.

ולפעמים, בלילות כמו היום, כשהגלקסיות נראות קרובות כל כך, קרובות מדי, והכוכבים מאחורי העיניים שלי קמלים ונובלים כמו בלונים שיצא מהם האוויר, ותעלומות היקום נפרשות מולי במלוא הדרן על השולחן של מוחי, אני מרגישה כאילו התעלומה הכי גדולה היא אני עצמי.
וכאילו הגיע הזמן ללכת לישון.


ואני נשארת ערה. וחושבת. ומנסה לא לחשוב. ומסיחה את דעתי עם סרטון מטופש ושיר שמח. וכותבת, לפעמים. ומצליחה לא לחשוב. ומחכה כדי לוודא שהמחשבות לא ינסו שום מהלך. והולכת לישון.
Lali לפני שנה ו-9 חודשים
כנראה שאת כבר ישנה אבל עדיין חיבוק ~
ואת תמיד מוזמנת לדבר איתי בשעות האלה אם אדע שיש אנשים פה בלילה אז אתחבר יותר:)
יש לי מלא דברים להגיד על זה ובכללי כיף לדבר בלילה לפעמים אז תרגישי חופשי.
מקווה שטוב יותר:)
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-9 חודשים
יפהפה לגמרי.
האופה בתלתלים לפני שנה ו-9 חודשים
יאפ.
no fear לפני שנה ו-9 חודשים
טנקס גירלס XD
מוּמוּ לפני שנה ו-9 חודשים
הו כן
(ואני גם פה הרבה פעמים בלילה אם כבר)
לפני שנה ו-9 חודשים
גם אני¡
אבל אני עסוק מידי
בלמחוק ולכתוב ולחשוב
ולמחוק

ונופיף,משברים קיומיים זה זבל
פשוט תתכנני תוכניות~
פשוט תחשבי על בדיחות
אבל זה חשוב את יודעת,להתעמת קצת איתנו
אנחנו אוייב שקול ומסוכן
גארר
מוּמוּ לפני שנה ו-9 חודשים
כל שנה, בסביבות חודש שבט, השקדיה פורחת. יש בזה משהו קצת מוזר - ברוב השנה היא נראית סתם עץ, ואפילו לא איזה עץ מרהיב יותר מדי, סתם עץ עם המון ענפים קטנים. אפילו גזע מרשים אין לה ורוב השנה היא עומדת גם ללא עלים. סתם עץ שומם ומכוער.
אבל תקופה אחת בשנה, כל כך קצרה, היא פורחת. ובמלוא תפארתה! כל הלבן-ורוד הזה מתפרץ, וממלא את הארץ בפריחה לבנה יפהפייה שאי אפשר להישאר אדישים אליה.

וחשבתי לעצמי שזה קצת כמו אנשים, שרוב הזמן לא מראים את הצד היפה של עצמם, הצד המתקדם והפורח. אבל יש תקופות בשנה, שלרוב הן קצרות, שבהן פתאום מגלים איזה אדם מדהים צומח פה לידינו. ויש תקופות כאלה, לרוב הן מאוד קצרות, שמגלים שהאדם הזה צומח למרות שחשבנו שהוא שומם ועזוב, ויש תקופות בשנה, שהוא מדהים אותנו בפריחה הגדולה שלו, וזה בכלל אמצע החורף - איך הוא גדל פה, אבל גם בחורף הכי גדול שלו הוא צומח פה. וגדל. ופורח, יפהפה.
לפני שנה ו-9 חודשים
יאאא
נכון שקדיות זה אדיר!!
אריאן לפני שנה ו-9 חודשים
שקדיות זה אחד המראות המהממים
no fear לפני שנה ו-9 חודשים
וואו. את מדהימה איתן XD
(יש שקדייה אחת ממש מול הבית שלי. בזכותה אני תמיד יודעת מתי ט"ו בשבט מתקרב.)
גרייס לפני שנה ו-9 חודשים
זו תובנה יפהפיה :)
מוּמוּ לפני שנה ו-9 חודשים
אצלינו במושב הן פורחות יותר בסביבה של פורים, ככה שזה לא עוזר במיוחד XD
האופה בתלתלים לפני שנה ו-9 חודשים
יוווו
אצלינו זה עכשיו וזה מדהים
no fear לפני שנה ו-9 חודשים
http://www.tastefullyoffensive.com/2016/11/jumping-cats-land-in-awkward-situation.html

הדבר הכי חמוד אבר. כל כך אוקוורד.
SHIRA לפני שנה ו-9 חודשים
אומייגאד זה כלכך מתוק
גרייס לפני שנה ו-9 חודשים
סליחה.
אני מתנצלת, מעומק לבי.
מעולם לא אהבתי אנשים ותרנים וחלשים
מעולם לא אהבתי אנשים פסיביים, שנותנים לכל לקרות בשבילם
מעולם לא אהבתי אנשים נטולי אמפתיה, אכפתיות, וטיפה של כבוד לעצמם ולסביבה
מעולם לא אהבתי להיות, אבל אני מרגישה מעט, חסרת אונים

אני מתנצלת כי התנהגות חסרת אונים מחליאה בעיניי.
אנשים שמתנהגים חסרי אונים מחליאים בעיניי.
חוסר אכפתיות, חוסר הסתכלות, בתואנת אומללות המכבידה על המוח והמחשבה.
אך אני בעצמי מרגישה מעט חסרת אונים, כעת. מסיבה לא מוסברת.
חסרת אונים לומר לאנשים אלה את האמת? חוסר אונים לעצמי - להפסיק להרגיש חסרת אונים?
חוסר אונים להבין את המצב שבו אני נמצאת, לסיבה שאני מבולבלת?
חוסר אונים לנסות לתקן את המצב הכלכך ברור - שפשוט לא בא לי?

ואולי גם זה חוסר אונים.

לכן אני מתנצלת... אני נשמעת רע בזמן האחרון. לא כמו עצמי, כלל.
אני מתנצלת יותר מכל, אם לא הייתי אכפתית
אם לא הסתכלתי, הבנתי, הייתי אמפתית, אם התנהגתי כמו פרח יבש
אם ויתרתי, הייתי חלשה, איבדתי את עצמי בתוך מחשבותיי ולא הסתכלתי אל החוץ.
אל השמש בעיניים.
סליחה אם לא הייתי איתכם.
סליחה.
no fear לפני שנה ו-9 חודשים
מאמי
האופה בתלתלים לפני שנה ו-9 חודשים
הכל טוב, מותק.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-9 חודשים
גרייסי. אמרתי לך פעם שאני אוהבת אותך?
מוּמוּ לפני שנה ו-9 חודשים
מזדהה קצת.
גרייס לפני שנה ו-9 חודשים
לא, אבל את תמיד יכולה להגיד את זה כמה שבא לך :)
מוּמוּ לפני שנה ו-9 חודשים
ילדים כמונו
לא נרדמים כבר בלילות
רק עוצמים את העיניים
בין חלומות לחרדות
וחיים עם הכעס
ונשארים ביחד
תמיד אותו הפחד
שמשהו נורא יקרה
ילדים כמונו
איבדו את הילדות כל כך מהר
לתקן את הבית
לרוץ מהר שייגמר
ואז חיים עם הכעס
רק לא להיות ביחד
תמיד אותו הפחד
בתוך כל הטירוף הזה

על כל הנשמות הבודדות שומר ירח...
ורק כשלא שומעים אז בלילות
הלב צורח...

ילדים כמונו
מסובכים באהבה
לא למדנו לחבק אף פעם
לא למדנו לקבל בחזרה
ועוצמים ת'עיניים
ולא בוכים בינתיים
והחיוך המזוייף הזה
תמיד חוזר בחזרה
לילדים כמונו
יש חור גדול בתוך הלב
ורגשות אשמה לנצח - ומשהו תמיד חסר
חיים עם הכעס
נמלטים מהפחד
רק לא להיות ביחד
בתוך כל הטירוף הזה

על כל הנשמות הבודדות שומר ירח...


https://www.youtube.com/watch?v=0JUmRIHSk7Q&spfreload=10
Lali לפני שנה ו-9 חודשים
שיא הציניות והכיעור בעולם הזה
זולת רחוב הנביאים
ילדים שמצאו בית לא בטוח בירושלים
נמצאת כמה מטר ממשרד החינוך..
כל הבחילה של שנים מתרכזת בזה עכשיו
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-9 חודשים
משרד החינוך הוא שיא הציניות והכיעור בפני עצמו. ואני אומרת את זה כבת לשני מורים
מוּמוּ לפני שנה ו-9 חודשים
עלמתילי! לאן נעלמת בזמן האחרון?
לפני שנה ו-9 חודשים
משרד החינוך
פיכסה
Lali לפני שנה ו-9 חודשים
אתם צודקים חח מה אני אגיד:/
לפני שנה ו-9 חודשים
גם את צודקת!
Lali לפני שנה ו-9 חודשים
ואי כריס אין עליך 3>
האופה בתלתלים לפני שנה ו-9 חודשים
נכון ונכון
no fear לפני שנה ו-9 חודשים
יאפ
Command לפני שנה ו-9 חודשים
חשבתי שמגיע גיל
גיל בו בוחרים
בעצמנו

חשבתי שבודקים, שואלים
אולי גם מבררים
ובוחרים

חשבתי שמחפשים.


הרי תמיד הערכתי
בחירה אמיתית
מרצון

גם אם חשבתי
בחירת שיקרית
טעותית

אבל הערכתי.


אבל לא, טעיתי
אין מחפשים
כלל

גם לא שואלים
או מקשיבים
רק צועקים

איך מצפים להבין?
ריצ' רצ' לפני שנה ו-9 חודשים
הי
לא יודעת על מה בדיוק כתבת את זה
אבל אני יכולה לומר, שלפעמים מרוב חיפושים בנאדם מאבד את עצמו?
שכל אחד צריך הפסקה, לנשום, להתאפס
וכן, ברור שזה לא מצדיק צעקות וחוסר הקשבה כמו שציינת
Command לפני שנה ו-9 חודשים
לא התכוונתי שצריך תמיד לחפש. התכוונתי שמי שמתעניין בנושא מסוים, מי שמדבר על נושא מסוים, שיבדוק קודם, לפני שהוא קובע עובדות. לפחות פעם אחת בצורה אמיתית - נראה לי בקשה לגיטימית. ובלי קשר לתשובה אליה החיפוש יוביל.

כתבתי בגלל כמה דברים. הנה אחד מהם (בתגובות כמובן):
https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=99644
מאוד אכבד מישהו שחיפש באמת וברצינות תשובות לשאלות, והגיע למסקנה שאלוקים הוא המצאה אחת גדולה. מסתבר שזו לא המציאות.
(לא שאלוקים קיים, אלא שמי שטוען שבדק אף-פעם לא שאל במטרה לשמוע)
ריצ' רצ' לפני שנה ו-9 חודשים
אז אוקיי, אני מסכימה. לא הבנתי אותך נכון ולא שמתי לב לדיון ששלחת (שחלק מהתגובות בו מדהימות בקטע רע, א ל ו ה י ם) אז

(כנראה נתקלת פשוט באנשים מהסוג הזה, יש אחרים)
Command לפני שנה ו-9 חודשים
צודקת. הקצנתי, כמובן.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-9 חודשים
יש הרבה מחפשים אמיתיים. פשוט רובם לא יהיו מטומטמים כמוני ולא יגיבו בכלל בדיון כזה, שאין לו ולא כלום עם ניסיון להבין.
מוּמוּ לפני שנה ו-9 חודשים
אחרי ההסבר שלך זה ברור יותר. וכן, מסכימה.
האופה בתלתלים לפני שנה ו-9 חודשים
81.
81 81 81
זה 9 כפול 9
זה מספר אחד יחיד ומשעמם
וזה גם
גם
גם
הממוצע.

הממוצע החדש, המספר שיילך איתי מעכשיו, המספר שמוכיח שניסים קורים -
הממוצע של התואר שלי.

(אעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע!)
no fear לפני שנה ו-9 חודשים
מזל טוב אוו מיי גאד!! כל הכבוד!!
מוּמוּ לפני שנה ו-9 חודשים
בוא'נה יא אלופה! יישר כוח ענק!
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-9 חודשים
אוומייגד כל הכבודד!!!
האופה בתלתלים לפני שנה ו-9 חודשים
תודה חבר'ה (מזילה דמעה)
מזל שאתם תמיד פה להתלהב איתי.
SHIRA לפני שנה ו-9 חודשים
יאאאא
גאה בך
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-9 חודשים
רגע ואת אמרת שזה תואר גרוע? גרוע?! זה מעל 80. אני כל כך גאה בך שאין לי מילים.
(אבל את הרי יודעת את זה.)
ביני לפני שנה ו-9 חודשים
הוווו אני גאה בךךך
לפני שנה ו-9 חודשים
פצצה
הרמיוני לפני שנה ו-9 חודשים
אעאעאעאע בייקררר מדהימההה
האופה בתלתלים לפני שנה ו-9 חודשים
3> אתם מדהימים.
Command לפני שנה ו-9 חודשים
מצטרף להתלהבות... מסתבר שיש אור בקצה המערה (-:
no fear לפני שנה ו-10 חודשים
האם אני היחידה שלא מצליחה להבדיל בין דומיניק מונהאן לבילי בויד?
כאילו, תראו אותם! הם אותו בנאדם!!

https://www.google.co.il/search?q=billy+boyd+and+dominic+monaghan&rlz=1C1ASUT_iwIL502IL508&s
ource=lnms&tbm=isch&sa=X&ved=0ahUKEwjL39HQ643SAhWCIcAKHTYyBdMQ_AUICCgB&biw=1366&bih=643
מיכל לפני שנה ו-10 חודשים
לא מכירה את שניהם אבל בהחלט יש דימיון!
no fear לפני שנה ו-9 חודשים
או, סורי, אלה השחקנים של מרי ופיפין, בהתאמה.
והם הדבר הטהור והיקר ביותר בכל היקום הזה.
זאבה~ לפני שנה ו-10 חודשים
לול, לחמאס יש שיר חדש. מסתבר שהיה להם כזה גם בצוק איתן.
זה נראה לי ממש דפוק שהם מוציאים שיר על הקקא הזה. כאילו מה, אתם בכוח רוצים שישנאו אתכם או משו? או להפחיד אותנו שאתם יודעים עברית?
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
נראה לי שהשני יותר הגיוני
שהם רוצים להפחיד אותנו שהם יודעים עברית
בכל אופן, אפשר קישור בבקשה?
no fear לפני שנה ו-10 חודשים
האמת, כן, העובדה שהם יודעים עברית לא מוצאת חן בעיניי. לא יודעת אם בדיוק מפחידה, אבל בהחלט מטרידה ולא נעימה.
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
את רצינית? "מסתבר"?! זה היה הלהיט של הקיץ! היו סרטונים של חיילים רוקדים אותו XD
דווקא אותי זה לא מפחיד. זה דווקא משעשע אותי שהם מנסים להפחיד אותנו ולא הולך להם ובגדול. זה מצחיק אותי שהם מקליטים שירים בעברית עם מבטא XD

נופי, זה כמו שאני אדע ערבית..
no fear לפני שנה ו-10 חודשים
זה לא. את חיה במדינה שאחת מהשפות הרשמיות שלה היא ערבית. זה לגיטימי עבורך לדעת ערבית.
Lali לפני שנה ו-10 חודשים
חחחחח מה שמומו.. בעיקר מצחיקה אותי המחשבה שלחמאס יש אולפן או משהו.. WHF
The old gods לפני שנה ו-10 חודשים
אפשר בבקשה קישור לשיר?
כי אני חיי מתחת לאבן
matrix לפני שנה ו-10 חודשים
יש איזה ישראלי שמתרגם להם, פעם ידעתי את השם שלו..
ונופר, באמת? הם חיים בתוך שטחי מדינת ישראל, בערך. הם נעזרים בישראל. והם נלחמים בישראל. שלוש סיבות מצוינות לדעת את השפה. מה שמפתיע אותי זה זה שזה מפתיע אותך.
קריקטורה לפני שנה ו-10 חודשים
בעיני זה בעיקר מצחיק. כאילו, זה ניסיון פתטי כל כך להפחיד.
"היי, אנחנו רוצים שתמותו כולכם. זה לא מפחיד מספיק? אוקיי. בואו נחשוב ביחד. אם נכתוב לכם שיר מרגש נורא בסגנון "ציוני תברח תברחי ציונית." זה יפחיד? יאי. מעולה. זזנו."
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
הגב https://m.youtube.com/watch?v=U-mrfVuY-L8

הנה השיר של החיילים שרוקדים לצלילי השיר שיצא במבצע צוק איתן
מעניין אם גם יעשו גרסת ריקוד לשיר החדש ( מרבית הסיכויים שכן)
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
שילמדו קודם עברית טוב. ביגועים? פיגועים!
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
אוקי
אני חוזרת בי
הם ממש השתפרו בעברית שלהם בשנתיים הללו
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4919268,00.html

הינה הכתבה שמכילה את הקליפ
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
יאללה, הלהיט הבא בדיסקוטקים! - ציניות-
The old gods לפני שנה ו-10 חודשים
(תודה סקאוט ששלחת את הקישור)
השיר לא מפחיד (זה דיי עובדה), במיוחד לא האנימציה והעברית העילגת, כל פעם שהם מוצאים שיר חדש אז הם לא ממש מפחידים אותנו, יותר נותנים לנו עוד חומר שאנחנו יכולים לצחוק עליו
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
[טג, אין בעד מה (: אני מקווה שרשמתי את הכינוי שלך נכון]

ראית את התגובות למטה? אלוהים איך שצחקתי. הבעיה היא שזה היה ב-12 בלילה..מקווה שלא הפרעתי לבני המשפחה D:"

LOL
מישהו רשם שם הוא מאוכזב מחמאס כי זה לא להיט כמו השיר הקודם, ולדעתו להקת חמאס ירדה ברמה XD
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
ולאלה שמעריצי מלך האריות [כמוני]

" תקוף, תעשה ביגועים" גרסת מלך האריות!
https://www.youtube.com/watch?v=DDDUeEmgnm4
no fear לפני שנה ו-10 חודשים
מעולם לא אמרתי שזה מפתיע אותי, מאט. אמרתי שזה לא מוצא חן בעיניי. זה הכל. אני שונאת שאתה תמיד מניח דברים.
ומה זה אומר בדיוק נעזרים בישראל? הם לא נעזרים בנו. אנחנו לא עוזרים להם.
matrix לפני שנה ו-10 חודשים
זה היה נראה ככה... סליחה.
בטח שהם נעזרים. חשמל, מים, כסף, אוכל, תרופות..
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-10 חודשים
הו גאד
האופה בתלתלים לפני שנה ו-10 חודשים
תקשיבו
יש כמה ילדים מאטלנטה שעושים סדרת רשת על פרסי ג'קסון
והם כל כך אדירים! זה מעולה יותר מכל דבר שראיתי! זה כזה אמיתי ובדיוק כמו שהם צריכים להיות ואעע
תלכו לראות את זה בבקשה
https://www.youtube.com/watch?v=EKSnw9Wqc-8
זה פרק מהאמצע אבל הוא מדגים איזה טובים הם. השאר בערוץ
no fear לפני שנה ו-10 חודשים
איזה אדירים
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
אנשים!!!
זה חשוב מאוד,
למי שיש פייסבוק אני אשמח מאוד אם תעשו לייק על הקבוצה הבאה למען ההכרה בשפת הסימנים כשפתם המרכזית של חרשים.
זה יעזור מאוד אם תשתפו עם חבריכם!
https://www.facebook.com/IsignIequal/?fref=ts
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
אין לי פייסבוק, אבל אני לא מסכימה.
שרלוק לפני שנה ו-10 חודשים
מומו הסבירי נא
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
יש מישהי שאני מכירה שעובדת בAV, שזה ארגון לחירשים, והם תומכים בהשתלבות של חירשים בשוק הרגיל. הם טוענים (בצדק) שתלות בשפת הסימנים בעייתית מאוד - כי חירש שחונך רק על שפת הסימנים ויהיה במקום שבו אין אדם שדובר (שוק, חנויות למיניהן וכו') יתקשה ואולי לא יוכל בכלל לתקשר. הם מחנכים חירשים מגיל צעיר לקרוא תנועות שפתיים ולהשתמש כמה שפחות בשפת הסימנים (שוב, בגלל התלות שהיא יוצרת).
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
תראי, יש משהו במה שאת אומרת. אבל ממה שהבנתי מיוצרי העמוד הם מתייחסים אל שפת הסימנים כאל שפה לכל דבר ואף על פי ששפת הסימנים מגבילה באיזה שהוא אופן זו השפה שלהם, השפה שהם מרגישים בה הכי נוח [כמו ששפת האם שלנו היא עברית, שלהם זה שפת הסימנים] ויתרה מכך, עצם ההכרה בשפת הסימנים תגרום לכך שיהיו יותר ערוצי טלוזיה שיתרגמו את התוכניות שלהם לשפת סימנים ואולי אפילו יגרם לכך ששפת סימנים תהיה שפה שיהיה חייב ללמוד אותה בבית הספר. וישנם לא מעט חרשים שלא יודעים לקרוא שפתיים, מה יהיה איתם?
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
ובמקביל, הדבר יוביל להכרה בהיותם של החרשים בני אדם כמונו ולא בני אדם לקויים והדעות הקדומות שרבים עדיין חושבים לגביהם.
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
אבל זו לא שפה בפני עצמה, ואין טעם ללמוד אותה בבית הספר בגלל שהיא לא נצרכת לכולם.
בקשר לאלה שלא יודעים לקרוא שפתיים - או שילמדו, או שישארו כמו שהם.
שרלוק לפני שנה ו-10 חודשים
חחח סקאוט מה זה יעזור שיצטרכו ללמוד אותה בבצפר
גם אני ערבית צריכים בעיקרון ללמוד, וזה לא עוב כלכך בכלל
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
ואחרי שהכל נגמר, איך מתרגמים את הכאב למילים?
בוכים, מתפללים, כאובים.
מנסים לעזור, איפה שאפשר להושיט יד.
ולמרות זאת,
איך מתמודדים? איך הופכים את הצער הזה למלחמה? את הייאוש לתקווה?
איך הורסים חומות של פסימיות ובונים בתים חדשים של תקווה.
איך מדברים, איך מקשיבים. לאנשים שהיו שם - איך נותנים להם לפרוק, איך מציעים להם כתף, איך מתפרקים אחד על השני.
וככלות הכל, מה נשאר? לב פצוע, מדמם, זועק בקול שאף אחד לא מתכנן לשמוע כי הכאב גדול מדי.
והחור שנפער בי, שם עמוק בלב. גלוי, חשוף, מחליא.
והחור שנפער כל כך גדול, כל כך ריק.
הנפש שלי מדממת, קרועה, מושחתת, משוסעת.
והנוער הוא נוער מדהים, ואכפת לו, וכואב לו. כואב לו כל כך.
הדמעות לא מפסיקות, לא מפסיקות לזרום. הכאב לא מפסיק, לא מפסיק לזוז בלב.
לחוות את זה,
לראות,
לשמוע,
לבכות.
ושוב, לבכות. ושוב, חוסר האונים הזה. ושוב, להיאנח בקושי. שוב, לנשום נשימה גדולה. ושוב, לנסות לנצח על כל הקולות האלה בראש ובבטן.
הלב כואב כבר כמה ימים ולא מרפה.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-10 חודשים
"סליחה?"
"תחבושות ללב," את אומרת בפעם השלישית.
היא תוקעת בך מבט מוזר. "אני לא חושבת שיש לנו דבר כזה."
את אומרת לה תודה בחיוך קטן עצוב, והולכת, לא נלאית, אל בית המרקחת הבא.
גרייס לפני שנה ו-10 חודשים
הכל בסדר, מומו. תני לו לבכות... כמו נהר שמרפא את הלב שלך.
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
תודות שתיכן ♥
(גרייסה, יש לי תחושה שלא הבנת על מה זה)
matrix לפני שנה ו-10 חודשים
לא מתרגמים את הכאב למילים.
לא נותנים לו ביטוי בצלילים.
אין לו מקום בעולם שיכיל אותו, וזהו המקום אשר נועד לו.
הכאב עצמו, הוא שיהיה התקווה.
לא הופכים אותו. לא מתמודדים איתו.
נושמים אותו עמוק עמוק פנימה, נותנים לו לשרוט את הכל, ומתמלאים מחדש.

זו דעתי המאוד לא סגורה על עצמה, לפחות.
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
אמ, כן. גם אני חושבת ככה, אבל הייתי חייבת לשאול את זה, כי אולי איכשהו כן אפשר לפרוק את זה ולא להשאיר את זה בתוך הלב.
no fear לפני שנה ו-10 חודשים
https://www.youtube.com/watch?v=dBFkpphW3rQ

זה מילולית הדבר הכי אדיר ומצחיק שראיתי בחיי ואני הולכת לפרסם את זה בכל סימנייה עד שמישהו פיזית יעצור אותי.
You know who לפני שנה ו-10 חודשים
(ח)

שקט השתרר.
"מה זה התקתוק הזה?" שאלתי.
"זה השעון שלי," הוא ענה. "הוא סופר את הזמן."
"כל השעונים סופרים את הזמן," אמרתי. "מה מיוחד בשעון הזה?"
הוא הסתכל עלי. "לא, כל השעונים צועדים לפי הזמן, לא סופרים אותו. השעון הזה סופר את הזמן... שנשאר. לאנשים."
"וכמה זמן נשאר לי?" שאלתי, לא באמת מאמינה.
הוא הביט בשעון. "לך נשאר מספיק."
"ולך?"
"לי?" הוא הביט בי בעיניים מופתעות. "לי כבר לא נשאר."
גרייס לפני שנה ו-10 חודשים
יפה, אבל קצת מלנכולי. אני תוהה באיזה הקשר זה נכתב
אנג'ל לפני שנה ו-10 חודשים
לא הבנתי למה הוא מופתע, השיחה ממש הובילה לרגע הזהXD
You know who לפני שנה ו-10 חודשים
גרייס - על ההקשר אני מעדיפה לא לדבר באינטרנט.
אנג'ל - כי כולם היו מופתעים..
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
מדוע אדם שחושב אחרת ממך הוא אדם שיש לשימו ללעג?
מדוע אדם שיש לו תחביבים שונים משלך נחשב ישירות למוזר?
מדוע במקום לשמוח להצלחתו של אדם אחר ישר ישנה צרות עין?
מדוע לשמוח לאיד? הרי מה שקורה לאדם זה, מחר יכול לקרות לך, הרי החיים הנם גלגל שמסתובב.
מדוע עדיין ישנם אנשים רבים ביקומינו שאינם מוכנים להכיל את האחר? הרי אנחנו נקראים חברה נאורה, משכילה.
מדוע עדיין בימינו ישנן סטיגמות? אפליה?
והשאלה החשובה מכול- מתי? מתי החברה "הנאורה" הזאת תשכיל לשנות את דרכיה? למען חיים טובים יותר.

[הדבר נכתב בשל מחשבה על דברים שהתרחשו והובילו אותי לכתוב,
אני מודעת לכך שלא כולם כאלה ויש אנשים מקסימים. אני בעצמי הייתי מזליסטית לחזות באנשים שכאלה. אני מדברת בכלליות]
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
ככה הם בני אדם. תמיד יתייגו, כי ככה אנחנו פועלים אוטומטית. מתי נפסיק? מצטערת על התשובה העגומה - לעולם לא. ברור שתמיד אפשר להשתפר ולשפר, אבל להפסיק לגמרי? לא יקרה.
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
את צודקת. ואני יודעת את זה. :(
כנראה שזה חלק מהמבנה שלנו.
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
כל כך הרבה מרחב. וזה רק אני וההרים המדבריים היפים האלה, שהחלו להתכסות בירוק. ואלוקים גם שם איתנו, מסתכל עליי מלמעלה. וכל כך הרבה מרחב של גבעות קטנות שמכוסות בדשא-של-אחרי-גשם, וגבים. כל כך הרבה גבים. והשמיים תכולים ויפים, ומהבוקר לא שמעתי מוזיקה. ומסתבר שזה לא כל כך חסר לי! הולכת לי בקצב, לא שמה לב אפילו להליכה. מרוכזת באבן הבאה שאדרוך עליה. מכתיבה צעידה נמרצת בלי לשים לב, מצטערת שאין לי מצלמה. הטבע כל כך יפה! המון פרות, כבשים וגמלים חוצים את דרכנו. אנחנו מלמדים את הקטנים איך לזהות סימנים של גשם ועקבות של חיות. מדלגים מעל שלוליות, קופצים מעל אבנים ומכריזים שאנחנו יאהו מלך הסלע. צועקים בקול בואדי ונהנים לשמוע את ההד חוזר, מחליקים קצת בבוץ ומתלכלכים. הולכים עם כתר ממסיבת חנוכה על הראש, סוחבים את הקטנים אחרינו. מאוהבים בארץ היפה שלנו, בבקעה המדהימה שלנו, אוהבים עד כלות.
---
הייתי צריכה לשים את זה פה בשביל לסדר איזה משהו, מוזמנים להתעלם בכיף^^
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-10 חודשים
הבוקר ראיתי שלוליות ליד שילֹֹה עם שמיים בתוכן וזה היה כל כך יפה שזה כאב.
כתבת יפהפה.
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
כן, זה מדהים. ותודה:)
זאבה~ לפני שנה ו-10 חודשים
זה יפהפה מו
זאבה~ לפני שנה ו-10 חודשים
זה יפהפה מו
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
תודה 3>
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
הקטע הזה שימח אותי. ואני מודה לך.
פשוט קסום.
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
תודה ^^
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-10 חודשים
אוו
גרמת לי לחייך עכשיו:)
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
משמח לדעת~
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
מנסה להראות שהכול בסדר.
מנסה להיראות נינוחה ורגועה כשלמעשה מערבולת גועשת בתוכי.
רוצה לומר כל כך הרבה אבל המילים ממאנות לצאת.
מערבולת של מילים, של רגשות.
no fear לפני שנה ו-10 חודשים
נכון שתמיד אומרים שכדי לדעת איפה לחפש מישהו במחבואים, צריך להסתכל איפה הוא חיפש אחרים כשהוא היה העומד?
אז כדי לדעת מה מישהו רוצה לקבל במתנה, צריך לראות מה הוא מביא לאחרים. וצריך לראות מה מישהו אומר על אחרים, כדי לדעת מה הוא רוצה לשמוע על עצמו.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-10 חודשים
כל כך.
(למה את תמיד לוקחת לי מילים ומחשבות למה)
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
כל כך.
לפני שנה ו-10 חודשים
או להפך
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-10 חודשים
הא, אגב, פעם בילינו בייקר ואני לילה שלם במיון אנשים שאנחנו מכירות לבתים בהוגוורטס. ואיכשהו רוב האנשים שאנחנו מחבבות מוינו לסלית'רין-רייבנקלו. ואף על פי ששתינו התעקשנו שאנחנו לא מבריקות / שאפתניות מספיק, היה כה ברור ששתינו היינו רוצות להיות גם.
no fear לפני שנה ו-10 חודשים
הסבר את עצמך כריס~

אם זה שווה משהו, פפר, לדעתי את טובה מדי בשביל הוגוורטס.
גרייס לפני שנה ו-10 חודשים
מקסים, ונכון.
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני שנה ו-10 חודשים
אף פעם לא חשבתי על זה, ואני חושבת שאת צודקת.
האופה בתלתלים לפני שנה ו-10 חודשים
נופי, גאד. איזו כפירה.
no fear לפני שנה ו-10 חודשים
אני לא עומדת להתנצל על העובדה שהוגוורטס הוא לא בצפר טוב.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-10 חודשים
"המממ, זה לא קל. כלל לא קל. לא מעט אומץ, אני רואה. גם שכל די טוב. יש פה כישרון - הו כן, ללא ספק - וגם איזה צימאון להוכיח את עצמך, זה מאוד מעניין... אז איפה לשים אותך? שמע, הכי טוב שתמצא לך בית ספר טוב באמת. מה דעתך על מקיף עירוני ג'?"
(נופי כמצנפת המיון)
no fear לפני שנה ו-10 חודשים
XD
Command לפני שנה ו-10 חודשים
אומרים שלפחות שלוש מחשבות רצות בראש כל שניה
אבל מהו המקסימום? כי זה מרגיש כמו מאה

לכל השורדים יש כלי או שניים מהם מוצאים שלווה
משתחררים
חוזרים לעצמם
נושמים בנחת מחדש

דמעות
אדם קרוב
שיר
או מחשבה
ספר
גיטרה
טיול
או כתיבה

וכשלא עובד יותר, מה עושים אז?


כמו בור עמוק שמתמלא מים
בעצם נוזל נקי פחות
כמו אותו בור, שהתמלא
לחלוטין
בלי טיפת מקום אחת

ואז נשפך עוד
והבור ממשיך להתמלא
וממשיך
כך כל פעם
בלי סוף הנראה לעין
ללא שואב שיקל מעליו את כובד המים
ללא אדם באופק
ללא שפיכת טיפה אחת


למדתי שאושר הפרטי לא נמצא אצל האדם או החפץ בו אנו חושקים
אולי אנחנו בטוחים שכנשיג אותו נזכה לאושר המיוחל, לשמחה
אך הוא לא שם
הוא בגבעה הבאה, זו שצצה לאחר העליה
או דווקא בפנים
ורק צריך לשחרר אותו

אבל איך,
איך עושים את זה?

איך מורידים דמעות?
no fear לפני שנה ו-10 חודשים
זה.
מדהים.

שתי השורות הראשונות והשורה האחרונה הכו בי ברצינות.
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
וואו, פרס. מעולה.
(ואם צריך עזרה, אתה יודע, אני יותר מאשמח..)
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-10 חודשים
וואו
מישהי עם כנפיים-מע''ך לפני שנה ו-10 חודשים
הרגע הזה שאני חוזרת לפה ומבינה שפספסתי כל כך הרבה.
זה מדהים.
Lali לפני שנה ו-10 חודשים
זה באמת מדהים בטירוף
הייתי אומרת איזה כישרון.. אבל זה יותר איזה חיים..
ממש תודה על זה פרסי
Command לפני שנה ו-10 חודשים
תודה לכן^^
אם כי זה פחות תוכנן לכתיבה טובה אלא יותר לשיקוף רגשות.
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
ברור לי, אבל זה לא אומר שזה לא כתוב יפה:)
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
כל כך הרבה אנשים הסתכלו עלי בהתנשאות.
כל כך הרבה אנשים ניסו מדי יום להוריד את המורל.
בין אם זה בהערות, בין אם זה בהתנהגות נבזית.
כל כך הרבה השפלות, כל כך הרבה התנהגות צבועה.
ואני? אני איפשרתי להם לעשות זאת בכך שנתתי להם לפגוע בי רגשית עם המילים הנוקבות, המחוררות המשאירות צלקת תמידית.
אבל קם עידן חדש,
האסימון נפל.
לא עוד,
לא עוד,
קמה אני חדשה.
בלתי שבירה.
עם ראש מורם וגב זקוף.
טנשי ^^ לפני שנה ו-10 חודשים
מדהים.
ונכון כל כך.
ומדהים, כבר אמרתי?
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
תודה רבה 333>
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
אז מצאתי דברים שכתבתי לפני הרבה מאוד זמן ומצחיק (ומפליא) אותי איך הכתיבה שלי השתנתה, ואיך הנושאים שעליהם אני כותבת השתנו..

הדם מתפזר, נמרח, נקרש, נשפך בכל מקום.
נחלים של דם, נהרות, אגמים, ימים, אוקיינוסים.
ואין דרך לעצור את הזרימה, אין דרך להפסיק את נביעת מזרקת הדם.
אין דרך לעצור את אגמי הדם.
---
בוקר מוצלח מתחיל בשינה טובה, מלחמה מוצלחת מתחילה בתוכנית טובה.
---
המלחמה היא יומיומית ונצחית,
כל יום להיאבק מחדש.
ואין הרוגים, אבל יש נפגעים.
כל יום לקום מחדש עם מלחמה,
ולהילחם - כי זהו קרב חייך.

ושוב לשלוף חרבות של מילים,
שוב להתכונן.
שוב להתנצח, ולהתכונן להפסיד.
להתנגש, מילה גוברת על מילה,
אות נאבקת באות,
ולדעת להפסיד.
ולהפסיד.

לבדי עומדת בחוף הריק,
מקשיבה לרחש הגלים,
כשהוא מגיע וחוטף אותי,
רומס אותי.
ואני שוב נכלאת,
מושמת מאחורי סורג ובריח.
---
ילדה כבולה באזיקי ברזל.
רוצה לצאת, להיות חופשייה.
חולמת על חופש, על אור השמש.

ילדה כלואה בצינוק אפל של מחשבות
של מילים ורגשות
ילדה כלואה בצינוק של פחדים.

היא מתייפחת, אזיקי הברזל שלה כבדים על ידיה הקטנות.
שערה מדובלל בדם ושריטות חוצות את פניה.
היא מנסה לצאת, אני רואה את הייאוש שלה חרוט בכל תנועה.
היא מושכת את האזיקים חזק. ושוב, ושוב, ושוב, אך הם חזקים יותר מכל דבר אחר.
גופה תשוש ממאמץ השחרור, אך היא לא נכנעת,
שוב ושוב מנסה, יום אחרי יום.
ויום אחרי יום היא נכשלת.
עד שיום אחד היא נופלת ולא מצליחה יותר לקום.
אני רוצה לרוץ אליה, לעודד אותה, אך מסך שקוף חוצה בינינו.
ילדה כלואה בכלא של מילים.
---
והוא נמצא שם בסמטה,
נלחם על הזכות לאהוב.
נלחם בעצב ובתסכול.
נזכר בימים יפים,
של ים וחול ומוזיקה רועשת.
בימים ההם הכל היה פשוט,
בלי מבוך של רגשות,
והם אהבו אחד את השני
בצבעים בהירים וחזקים.
ובשבילה הוא ממשיך להילחם
ולהישאר מואר.
אחותו, למענה הוא יעשה הכל.
---
ספרים זרוקים ברחוב,
קרועים.
ודפיהם מתפזרים,
קמוטים.
מילותיהם מתעופפות,
יפות.
והם נרמסים על ידי כל עוברי האורח.

XD
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
יפה מאוד! ואני גם מזדהה עם רבים מהקטעים שכתבת!
matrix לפני שנה ו-10 חודשים
https://simania.co.il/forum.php?showNoteId=350089

בזה, אני מרגיש גאה
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-10 חודשים
בלי פאניקה. זה שלב בהתבגרות, הרגע הזה שאתה קולט שאתה באמת יודע לכתוב. כולנו עברנו את זה, חלקנו עדיין עוברים. אי האמון הראשוני ("אני? אני טוב במשהו?!"), הבהייה האובססיבית במראה בניסיון לגלות שמץ שאר רוח בפניך (אולי הקמט הזה בין הגבות?), ההשלמה ("כן, אני באמת משורר. אני מוכשר, לעזאזל. בסיוטים הכי גרועים לא חלמתי...")
אנחנו נתמוך בך. וזה יהיה בסדר.
no fear לפני שנה ו-10 חודשים
מה שפפר אמרה.
גרייס לפני שנה ו-10 חודשים
https://s-media-cache-ak0.pinimg.com/236x/36/ab/a6/36aba6cf3d76266b61d1364fff18509e.jpg

לפני כמה שבועות חיפשתי מלא תמונות של ציור בשם "הגל הגדול של קאנאגאווה" מאת קאטסושיקה הוקוסאי.
לאחרונה חיפשתי בשנית את הנושא של צונאמי באמנות יפנית, מתוך תשוקה רגעית.
הבחנתי כמובן בציור של הוקוסאי, אך הבחנתי גם בציורים רבים אחרים.
המשותף ביניהם היה שמול גל הצונאמי עמדה דמות סמוראי/איכר וחרבו שלופה.
הדמות נראיתה בפנים דרוכות, רגליו ערוכות לזינוק והבעתו מייחלת לשיסוף גרונו של הצונאמי.
בהיתי במחזה. הדמות, שלופת שיניי ברזל וכוח רצון, והגל, פוער את פיו הענק והמאיים, לרגע נראו שווים.
יש דמיון לדעתי בין עבודתו של לוחם ובין עבודתו של אמן מול תופעה.
שניהם, על מנת להביס יריב יהיו חייבים ראשית להשתוות לו.
לשם כך, מחפש כל אחד כלים שיאפשרו לו להילחם.
לאחר שמצאם, מול צונאמי, עומד החייל כארי. פוער פיו וחושף שיניו ומתחיל לפסל את יצירתו.
לכן, אני מחפשת כלים להילחם.
להשתוות אל העולם, ולבלוע אותו שלם.
ביני לפני שנה ו-10 חודשים
הו זה יפהפה
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-10 חודשים
המשפט האחרון..
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
וואו
-^^- לפני שנה ו-10 חודשים
מקסים! ועשית לי חשק לחפש יצירות אומנות יפניות.
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
צמיד בשביל פולארד
צמיד בשביל שדרות
שיער פרוע
עיניים בורקות
גיטרה על הגב
וידיים עדינות.<\i>
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-10 חודשים
מקסים :)
זה מישהו ספציפי?
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
לא חושבת, זה קטע שנכתב לפני הרבה זמן.
האופה בתלתלים לפני שנה ו-10 חודשים
מעולה ממש.
גרייס לפני שנה ו-10 חודשים
מקסים, במילותיה של בייקר. זה יפהפה.
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
וואו, תודה.
אקו לפני שנה ו-11 חודשים
וואדאפ
מהיום אני אקו

אז לוקחים את השם "שלו", כותבים אותו בטעות באנגלית, ויוצא "Aku"
אז אני אקו
שרלוק לפני שנה ו-11 חודשים
תפוס כבר לא?
no fear לפני שנה ו-11 חודשים
שרל XD

ארן, אני קצת מבולבלת, קראו לך מקודם "שלו"?
אקו לפני שנה ו-11 חודשים
שלו זה השם האמיתי שלי. בכל מקרה, אני מחליף את כל המשתמשים שלי באינטרנט לווריאציות של אקו כי אני אוהב את השם
no fear לפני שנה ו-11 חודשים
אה, שלו. קראתי את זה בתור שלו, כמו שלה רק בזכר XD
matrix לפני שנה ו-11 חודשים
זה די תפוס אחי...
אקו לפני שנה ו-11 חודשים
על ידי מי?
אקו לפני שנה ו-11 חודשים
https://simania.co.il/searchPeople.php?status=peopleSearch&search%5Bgender%5D=&search%5Bage%5D=&search%5BnickName%5D=%D7%90%D7%A7%D7%95&search%5Bcity%5D=
מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
תתחדש
ותנקד (לומדת מטעויות העבר המרות)
Command לפני שנה ו-11 חודשים
מומו, נראה לי שחלקנו עדיין לא קוראים לך מוּמוּ..
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-11 חודשים
קצת יותר מ"חלקנו" XD
ואקו נראה לי הוא התכוון לכיפ שקוראים לה גם אקו אבל עם סגול (ככה קוראים לזה נכון?)
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-11 חודשים
https://simania.co.il/userPage.php?userId=71506

ומשהו בניקוד שלך השתבש. אוף, אנשים, אל תשנו שמות או תמונות או דברים. אתם מבלבלים אותי.
אקו לפני שנה ו-11 חודשים
מ̙̝̺͔̝̮̥̯̻̜͟ו̠͎̱͉̩̰̹͞ש҉̶͎̤̜̹͚̯͔ל̶̡̛̫̫̜̠̦̀͞ם͟͏̬̫̳͎̮̪̭́͢͠


אז כן, זה עם קמץ
-^^- לפני שנה ו-11 חודשים
לא כותבים שליו?
ככה לפחות אני רואה שאנשים כותבים
ומוצו, מההתחלה הייתי מבטאת את השם שלך מומו, כמו מומו מכל החיים לפניו
עד שבבתי שזה למעשה מומו ( כמו מומו הפרה)
אקו לפני שנה ו-11 חודשים
נראה לי שאני מבין בשם שלי טיפה יותר טוב מהאדם הממוצע

זה שָׁלֵו
המילה לרגוע
כי אני
אדם
(פחחחעחעחע)
רגוע.
Command לפני שנה ו-11 חודשים
XD
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
..מה עשית לניקוד 0.0
פרס:( כן. לכן הצעתי לו לנקד, כדי שמההתחלה אנשים יקראו לו בשם הנכון. אצלי מנוקד ועדיין אנשים לא תופסים:(
מיכל לפני שנה ו-10 חודשים
תתחדש (:
ואני רק בהודעה של סקאוט קלטתי שזה שלו כמו רגוע כמו המים, ולא שלו כמו ברבורים ושלו ודגים.

ועליי לציין שפחחחעחעחע בהחלט XD
no fear לפני שנה ו-10 חודשים
אוי אלוהים, ארן, לא עוד פעם ><
no fear לפני שנה ו-10 חודשים
אני מתחננת, תסיר את זה. אני מתחננת.
גרייס לפני שנה ו-10 חודשים
אקו זה לא שד ביפנית? או אדום?
זאבה~ לפני שנה ו-11 חודשים
https://www.youtube.com/watch?v=q8ir8rVl2Z4

הנה שיר מהממם. שימו פה עוד שירים יפהפיים. אני רוצה לשמוע עוד מכל הסוגים.

https://www.youtube.com/watch?v=Soa3gO7tL-c
no fear לפני שנה ו-11 חודשים
https://www.youtube.com/watch?v=mWRsgZuwf_8

https://www.youtube.com/watch?v=F90Cw4l-8NY

https://www.youtube.com/watch?v=hT_nvWreIhg

https://www.youtube.com/watch?v=IcrbM1l_BoI
no fear לפני שנה ו-11 חודשים
https://www.youtube.com/watch?v=Z1ys-48QT2A

https://www.youtube.com/watch?v=W7Lmi_uemSc

https://www.youtube.com/watch?v=23TPhmqscJU

https://www.youtube.com/watch?v=xGPXA7UOocE
no fear לפני שנה ו-11 חודשים
https://www.youtube.com/watch?v=tz82xbLvK_k

https://www.youtube.com/watch?v=0xDf-_8KvGM

https://www.youtube.com/watch?v=DBX6Rvd831c

https://www.youtube.com/watch?v=r9lEWZyphUA
no fear לפני שנה ו-11 חודשים
להמשיך? כי אני... אני יכולה.
SHIRA לפני שנה ו-11 חודשים
תודה לכן בנות, אני חושבת שהייתי צריכה את זה....
ריצ' רצ' לפני שנה ו-11 חודשים
https://www.youtube.com/watch?v=7Qp5vcuMIlk&spfreload=10

https://www.youtube.com/watch?v=Llhi8Ydoymw&spfreload=10

https://www.youtube.com/watch?v=BZsXcc_tC-o&spfreload=10

https://www.youtube.com/watch?v=ShBSKnzts70&spfreload=10

https://www.youtube.com/watch?v=S2oxFIsENgM&spfreload=10

https://www.youtube.com/watch?v=_JQiEs32SqQ&spfreload=10

https://www.youtube.com/watch?v=4OjiOn5s8s8&spfreload=10

https://www.youtube.com/watch?v=ScfQDcFYUvQ&spfreload=10

https://www.youtube.com/watch?v=ZiqgdrAPbC0&spfreload=10

https://www.youtube.com/watch?v=2XxVDGuxjCw&spfreload=10

https://www.youtube.com/watch?v=lL2ZwXj1tXM&spfreload=10

https://www.youtube.com/watch?v=71SvPulAyZI&spfreload=10

וגם אני יכולה להמשיך עוד הרבה אם יש ביקוש..
מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
*לשמור את השרשור לימי מחשב*

האמ. יש את לכל מי של גד אלבז
ודייניג פור יו של לינזי סטירלינג ועוד מישהו
ו
אהמ
אני די בטוחה שהיו לי עוד "מדהימים".
לא מצליחה להיזכר
מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
*לשמור את השרשור לימי מחשב*

האמ. יש את לכל מי של גד אלבז
ודייניג פור יו של לינזי סטירלינג ועוד מישהו
ו
אהמ
אני די בטוחה שהיו לי עוד "מדהימים".
לא מצליחה להיזכר
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-11 חודשים

https://www.youtube.com/watch?v=UAWcs5H-qgQ

https://www.youtube.com/watch?v=gxEPV4kolz0

https://www.youtube.com/watch?v=oZdiXvDU4P0

https://www.youtube.com/watch?v=IXdNnw99-Ic

https://www.youtube.com/watch?v=VEpMj-tqixs

הם כאילו ממש היו הראשונים שעלו לי בראש, וכנראה שאני במצב רוח של שירים רגועים, סוג של, אבל יש לי עוש כמובן, אם למישהו יתחשק~
snow fox לפני שנה ו-11 חודשים
אני מופתעת שהכרתי את כל השירים פה 0.0 (חוץ מזה של מטילדה אבל לא טיפוס מחזות זמר סו זה נורמלי [לא להרוג אותי נוף]) (ורחלי גנבת לי את קאסל און דה היל. בוז)

https://www.youtube.com/watch?v=iMVc0vG4K_k
https://www.youtube.com/watch?v=2n6NrwcCIuU
https://www.youtube.com/watch?v=Xs9X8NhQJF4
https://www.youtube.com/watch?v=QUwxKWT6m7U
https://www.youtube.com/watch?v=uTIB10eQnA0
https://www.youtube.com/watch?v=ojdbDYahiCQ
https://www.youtube.com/watch?v=-J7J_IWUhls
https://www.youtube.com/watch?v=MeW0Sl0tNS8
https://www.youtube.com/watch?v=jjNgn4r6SOA
https://www.youtube.com/watch?v=DBh6oV8QYpQ
https://www.youtube.com/watch?v=20Gb0JcviRA
https://www.youtube.com/watch?v=Yh36PaE-Pf0
https://www.youtube.com/watch?v=ytMqO-WQpQ4
(השניים שלפני האחרון הם קלאסיים, אז תבחרי אם בא לך [מומלץ מאוד. הם גם קצרים] יחסית])
מוּמוּ לפני שנה ו-10 חודשים
קאסל און דה היללל
ריצ' רצ' לפני שנה ו-10 חודשים
חח וואלה? XD
הקטע הוא שאני בכלל לא אוהבת אד שירן בעקרון, רק קאסל שבה את ליבי משום מה
SHIRA לפני שנה ו-10 חודשים
פוקסה שמת אטל ואת זה של לינדזי
אני גאה בך ובעצמי מאוד
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-10 חודשים
שיט רגע שכחתי את אלה-
https://www.youtube.com/watch?v=a2RA0vsZXf8

https://www.youtube.com/watch?v=RzhAS_GnJIc

ואני גם באתי לשים את קאסל און דה היל, אבל ראיתי שכבר שמת אז שמתי שיר אחר יפה לו^~^
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-10 חודשים
שלו*
גרייס לפני שנה ו-10 חודשים
נופי - גנבת לי את פומפיי.
וריצ'י את קאסל און דה היל.
וניצה את איי טים


https://www.youtube.com/watch?v=XmIgg9De9hY
https://www.youtube.com/watch?v=G8ZYr4oLvTo
https://www.youtube.com/watch?v=AIiTRr4lxZM
https://www.youtube.com/watch?v=ZhzN7-Q00KU
https://www.youtube.com/watch?v=7UfNgmQzMr0
https://www.youtube.com/watch?v=Q0ajM7aL-Vc
זאת שמעל היא קלאסית. יחסית קצרה, אבל את לא חייבת. אני לא שומעת את זה ביומיום, אני פשוט חושבת שהייתה לו הברקה.
זאבה~ לפני שנה ו-11 חודשים
אני אוהבת לנגן בכינור הנחמד שלי עם המיתר הבודד שלו.
אין לי אשליות לגבי זה, אני לא הולכת להיות כנרית מפורסמת.
אני הולכת להשיג פטיפון נורמלי, לא הפטיפון הצולע המכוער שיש לי עכשיו. אני רצה אחד עם יותר סטייל.
יש לי כמה תקליטים, אני אוהבת אותם. אבל אני רצה עוד.
הבעיה היא, שאין לי מקום.
אני בחדר עם עוד 3 אחיות קטנות, יש לי מקום לשידה אחת והשאר נשמר בארגז מתחת למיטה.
אני לא רוצה להשקיע בזה עד שאהיה בטוחה שיש לי מקום בשביל שהוא יוכל לעמוד בו כראוי ולהציג את היופי המשכר של התקליטים האלה.
אני מתכננת בית גדול מלא בכל ההתפזרויות היפהפיות שלי.
אני אוהבת את זה שאני לא מקובעת למשהו אחד. אני רוצה ללכת לאיזו חנות תקליטים ולבחור תקליטים רק בגלל שהעטיפה שלהם, בלי לשמוע אותם. להמר על המוזיקה שהם מחביאים בתוכם.
פעם קודם שעשיתי את זה יצא לי תקליט של איזה מנצח ממש מפורסם והוא היה ממש יפה.
אני רוצה לחזור לחנות ההיא, ולקנות עוד מלא תקליטים ב10 שקלים. אבל אמרו לי שהחנות ההיא נסגרה. אבל אני עדיין רוצה לברר מה קורה איתה.
אני לחלוטין הולכת לעשות את זה, כשיהיו לי את המשאבים.
אבל בינתיים, אעשה מה שאוכל עם מה שיש לי.
בינתיים, אני אייצר לי את המוזיקה שלי עם הכינור עם המיתר הבודד והקלימבה עם האוקטבה האחת.
אני אוהבת את חוסר השלמות הזו. יש בה משהו יפהפה.
רק בגלל שזה כביכול שבור או מגביל זה יפהפה. אבל לא, זה לא מגביל. זה ממקד.
יש כנר ממש מפורסם שהיה קורע 3 מיתרים(בכינור יש 4 מיתרים) כדי שייקרעו באמצא המופע והיה ממשיך עם מיתר אחד.
אני לא שואפת להיות מדהימה כמוהו אבל אני רוצה ללמוד לנגן על כינור עם מיתר אחד.
אני כבר יודעת את הקלימבה עם האוקטבה האחת. אולי כשאדע גם את הכינור אוכל לשלב אותן ביחד. אעשה מוזיקה מיוחדת של קלימבה וכינור עם מיתר אחד. אני אוהבת את הרעיון.
אבל בינתיים, כדי קודם לדעת לנגן בהם כמו שצריך~
האופה בתלתלים לפני שנה ו-11 חודשים
הו וואו. זה יפהפה. מרגיע משום מה.
בהצלחה~
-^^- לפני שנה ו-11 חודשים
בהצלחה (:
ולא ידעתי שבימינו מוכרים פטיפונים, אבל מהסתכלות באינטרנט, מסתבר שכן. מקסים.
וכתבת נהדר.
אין על מוסיקה קלאסית.
גרייס לפני שנה ו-11 חודשים
את מדהימה, זאבה. הקטע כתוב מקסים, והרעיון מדהים.
איך קוראים לכנר? אולי אתחיל להאזין לו.
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-11 חודשים
אווו זאסיי, בהצלחה לך~
זה ממש נחמד הקטע עם התקליטים והעטיפות
שווה לנסות3:
ולא ידעתי שאת מנגנת על כינור:o (ועם מיתר אחד^^) נגני לי בהזדמנות^^
זאבה~ לפני שנה ו-11 חודשים
לול ניצ, לא כדי לך להקשיב>< זה לא כזה חלק אבל אני מתחילה להבין את זה.
ואין לי מושג איך קוראים לו, אני רק יודעת את זה ואני חושבת שהכנר הזה מדהים בלי לשמוע אותו. מצאתי, קוראים לו ניקולו פאגאניני.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95_%D7%A4%D7%90%D7%92%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99 (הערך שלו בויקי)
https://www.youtube.com/watch?v=h6LKYiE0d9E
הנה יצירה שלו.
תודה בייק, סקאוט, גרייסי וניצ3>
היה מרגיע לכתוב את זה~
זאבה~ לפני שנה ו-11 חודשים
המנגינות שלו מדהימות יואו. אני עכשיו שומעת אותו. תודה גרייסי, לא יאמן כמה קל היה למצוא אותו. מעולם לא חשבתי למצוא אותו. תודה רבה!
matrix לפני שנה ו-11 חודשים
ואני, שכבר לא ידעתי היכן אחפש את עצמי ואראה, כי אינני, טרוף טורפתי, חיה רעה בלעתני חיים ואין מציל- שקעתי בתהום האמת והשקר, נבלעתי בנבכי חייהם של אחרים עד שלא נודע עוד שם היותי על פני אדמותי, ושדותי נשארו יבשים, בלי דגן מלבלב אף כי נזרע הזרע וירדו המים, ואף שנזרע הזרע וירדו המים אותה אדמה רעה, עושת הנבלה, חסומה ומרוצפת בפרקט חדשני, והמים הלכו למקום אחר.
וטורפתי, ובגדי נמצאו טבולים בדמם של אחרים שירדו איתי שאולה. ואותו הדם, לא ישקה שדות אפר גאולים. לא יצמיח מחדש פירות זכים. לא.
אך אין להינחם, ואבן אין לשים על קברי, כי אבן אין, ופרח אין, ומים אין, ואני אין בתוך הקבר, רק בובה בדמותי, ואני, היכן אני?
matrix לפני שנה ו-11 חודשים
וזה לא יפה, ולא נכון, ולא קיים.
וזה לא אמת.

אך נעים ונחמד שאבד לא לעד עוד יזכור הצייד שנרדף..
וחורף המחרף ובדם יישטף הטמא ויטהר ונכסף
matrix לפני שנה ו-11 חודשים
ועוד יש זמן, ויש תקווה, ויש שלום, ויש תשובה, אבל הכל כל כך רחוק, הכל כל כך מתוק מרחוק אך הכל נעלם ורק החול נשאר בפי..
ותמונות עלומות מגיחות מקרוב ועולם שעוד חי ותמיד הוא יחיה ונשאר והיה ונגלה-לא נגלה ועולם.
האופה בתלתלים לפני שנה ו-11 חודשים
אתה?
מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
לא הבנתי חצי דבר ממה שכתבת, אבל זה יפה בכל זאת. וקצת מזכיר פואטרי סלאם.
no fear לפני שנה ו-11 חודשים
זה יפהפייה, לעזאזל. זה שלך? מזכיר את הקלאסיקות העבריות הישנות. וואו.
פַּפְּרִיקָה לפני שנה ו-11 חודשים
קראתי. וקראתי שוב. הולכת לקרוא עוד פעם.
(אם יום אחד תוציא ספר, הוא יעמוד במדף שלי בין ביאליק לדגלאס אדאמס. פשוט שם יש מקום כרגע. אז תזדרז.)
matrix לפני שנה ו-10 חודשים
תודה
Lali לפני שנה ו-11 חודשים
מגפיים מכנסים חולצת טריקו ושרשרת
שטיח כיסא שולחן מעץ ומנורה
מה שאני צריך לעשות
מה שעוד לא עשיתי...

הזקנים מחכים שנבוא לבקר
נביא להם מתנה ונשמע מה שהם אומרים
הילדים מבקשים שנחזור על סיפור שסיפרנו
הם ישנים עכשיו במיטה של ההורים

ואני אחכה עד יולי

מותק מה אני אעשה בלעדייך
יירד גשם וכולם יילכו
1980 היתה שנה קשה לדגים
דניאל כמעט גמר עם החיים

ואני אחכה עד יולי
מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
כמו תמיד:)
Lali לפני שנה ו-11 חודשים
סליחה לא כתבתי שזה שיר של עמיר לב חח הייתי מתה לכתוב ככה
מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
הייתי בטוחה שאת כתבת את זה.. את כותבת דומה מאוד
Lali לפני שנה ו-11 חודשים
מחמאה ענקית בשבילי 33>
מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
ולפעמים רק צריך לדעת שיש על מי לסמוך, ושיש מי שיקשיב, ושיש מישהו שיאחה את השברים, וזה מספיק לי לגמרי כדי להירדם בשלווה.
מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
ולפעמים, כדי להירדם, זה עוזר לי ללכת קצת בחוץ
או לנשום נשימות גדולות וארוכות
מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
ולפעמים זה עוזר לדעת שאני לא לבד
כלומר, לבד. כן. אבל לא בודדה.
ולפעמים.. לפעמים כדי ללכת לישון בשקט אני בוכה קצת, וזה עוזר
ולפעמים כשאני רועשת בבפנים שלי אני מסכמת לי את היום
מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
ולפעמים אני מצליחה לישון. לילה שלם ברוגע.
ולפעמים גם לא, ואז זה באמת מפחיד
ואז כל השדים באים
ויוצאים מתחת למיטה עם הצללים השחורים שלהם
והורסים
אותי
ואז, כלום לא עוזר. ואז, אני מפחדת ובוכה ולא ישנה ואין מי שיציל אותי מהם, כי הם רק אצלי בראש.
ולפעמים, ממש לפעמים הם נעלמים. משהו חזק מגרש אותם והם בורחים
פחדנים עלובים
אולי עלובים זו לא המילה
הם הרי לא כל כך עלובים כשהן באים בלילה, נכון?
ופחדנים.. זו אני הפחדנית
המוח משתמש בעצמו כדי לקלל אחרים, נהדר.

לפעמים אני ישנה
וטוב לי
ואני רגועה
ולפעמים השדים של הלילה באים
וצורחים
וסוגרים עליי
וסוגרים אותי
ולא נותנים לי מנוח.
no fear לפני שנה ו-11 חודשים
זה מדהים.
ביני לפני שנה ו-11 חודשים
תודה על זה מומו
snow fox לפני שנה ו-11 חודשים
מה שנוף אמרה
מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
האמ, אני מניחה שתודה? אם כי (אני חייבת להפסיק את השימוש המוגזם בביטוי!) לא התכוונתי לזה בצורה כזאת, אבל תו-ה בכל זאת.
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-11 חודשים
מדהים
התגעגעתי לקרוא קטעים שלך :)
SHIRA לפני שנה ו-11 חודשים
וואו מומו
כנל לכולן
no fear לפני שנה ו-11 חודשים
היי, היי, תקשיבי לי
תקשיבי לזמזום. את שומעת?
העולם מתעורר לחיים בחוץ
הציפורים שורקות
הפרחים נושמים
החיות הקטנות מתרוצצות
השמש זורחת
העננים מרחפים
הירח, מהצד השני של העולם,
מחייך.
והנה את
כאן
לגמרי לבד
ומין זמזום מוזר סביבך
שלא נותן לך לשכוח
שאת חלק.


האורגניזם של העולם
גדול ורחב
ואת חיה.
ממש כמו כולם.
וברגע זה
זה (לפחות אמור להיות) מספיק.

ובכל זאת הקירות
אינם נושמים
והתקרה אינה פועמת
ורק את
כאן לבדך
חיה
והזמזום מזכיר לך
שאת כל כך ביחד
אבל כל כך כל כך לבד.
SHIRA לפני שנה ו-11 חודשים
וואו
Command לפני שנה ו-11 חודשים
אמרתי פעם שאת כותבת מדהים? כי וואו
no fear לפני שנה ו-11 חודשים
:)
~RAIN~ לפני שנה ו-11 חודשים
מדהימונת
מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
וואו, מהמם.
Skyler לפני שנה ו-11 חודשים
זה מרגיש סוג-של מופשט אבל אפשר להתחבר לזה בקלות.
וואו. פשוט וואו.
ביני לפני שנה ו-11 חודשים
גם את וגם מומו. דאמ. הייתי צריכה את הקטעים האלה
no fear לפני שנה ו-11 חודשים
מה שאני ממש אוהבת באנדרטייל, זה שזה כל כך קיצוני. כאילו, רוב הדמויות (אם עושים את זה נכון) עוברות מלרצות להרוג אותך ללצאת איתך בתוך שניות. ו, כאילו, זה מקסים. ו, נו, חוץ מזה, אז הסיפור רקע והכתיבה והמוזיקה ממש טובים, והרעיון כל כך מקורי, והגרפיקה ממש יפה, ו, נו, זה ממש, נו, טוב. כאילו, אהמ, אני אוהבת את אנדרטייל? זה מה שניסיתי להגיד? ו, אהמ, תשמעו את השיר האהוב עליי משם -
https://www.youtube.com/watch?v=tz82xbLvK_k
אור לפני שנה ו-11 חודשים
וויתרתי על המשחק בבוס אחד לפני האחרון. זה היה השלב שהרגשתי שמלהנות, היוצר מנסה לגרום לי לסבול ובלי שום סיבה. והרגשתי כבר שהקונספט חוזר על עצמו. כנראה שאני פשוט לא בקטע של דברים מתחכמים מידי /:
אור לפני שנה ו-11 חודשים
וויתרתי על המשחק בבוס אחד לפני האחרון. זה היה השלב שהרגשתי שמלהנות, היוצר מנסה לגרום לי לסבול ובלי שום סיבה. והרגשתי כבר שהקונספט חוזר על עצמו. כנראה שאני פשוט לא בקטע של דברים מתחכמים מידי /:
אקו לפני שנה ו-11 חודשים
שמעתי
אנדרטייל ?!?!
מתפאנבוי בטירוף
ממש שמתי לב שהמשחק כל שנייה קופץ מרגש אחד לאחר, זה ממש אפקטיבי
אני גונב את הרעיון הזה
אני בדיוק מנסה לעשות פרוייקט בהשראת המשחק אני אצור קבוצה לזה עוד עשר דקות
ולאור, נתקעתי שם ושנאתי את המשחק ואת היוצר שלו בטירוף בגלל זה כי הוא עשה לי התקף לב וקרע את כל התקוות שלי מול העיניים
אבל היה שווה להמשיך
אקו לפני שנה ו-11 חודשים
כבר אמרתי שאנדרטייל זה המשחק האהוב עליי
אקו לפני שנה ו-11 חודשים
אנדרטייל זה המשחק האהוב עליי
no fear לפני שנה ו-11 חודשים
XD
no fear לפני שנה ו-11 חודשים
לחיות
מה זה לחיות
מה זה לנשום וללכת ולפעום ולהתפעם ולשאוף ולנשוף ולהתבונן בפליאה ביראה בשתיקה בדממה כשהרעש של הלב הדופק החורק הגועש השוטף ממלא את החזה את הראש את הלחיים בדם שזורם מבפנים בלי משים והאדום מתמזג בלבן ופתאום הכל
ורוד.
והחיים וורודים. ויפים. וטוב לחיות.
אבל מה זה לחיות
האופה בתלתלים לפני שנה ו-11 חודשים
נהדר. פעורת פה
~ניצוץ בחושך~ לפני שנה ו-11 חודשים
העלית חיוך :)
Lali לפני שנה ו-11 חודשים
יפיפה נופרי
ביני לפני שנה ו-11 חודשים
הו נוף
SHIRA לפני שנה ו-11 חודשים
הוי נופי
מקסים
גרייס לפני שנה ו-11 חודשים
את הצעירה הגדולה ביותר שפגשתי.
מקסים :)
no fear לפני שנה ו-11 חודשים
:)
מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
וואו, זה כל כך מדהיםםם.
-^^- לפני שנה ו-11 חודשים
עכשיו ראיתי את התוכנית המערכת עם מיקי חיימוביץ׳.
אומנם נושא הפלסטיק אינו נושא חדש אבל בהחלט הרחבתי אופקים מהסדרה הזאת.
זה פשוט מזעזע כמה פסולת יש בחופי הארץ וכמה פלסטיק נזרק לים והאבסורד הוא שהפלסטיק הזה מתפורר לחלקיקים קטנים שהדגים אוכלים אותו וכך יוצא מצב שאנחנו למעשה אוכלים את הדגים הללו,
מה גם שכשאנחנו מחממים אוכל בצלחות פלסטיק, חלקיקי פלסטיק נכנסים אל המזון.
אנחנו בהחלט צריכים לקחת דוגמא מהולנד, הם פשוט מדינה שכל התושבים נרתמים למאבק בפלסטיק ויש שם פחים מיוחדים לפלסטיקז, בקבוקים ואף בסופרים אין בכלל שקיות, אלה שקיות מבד.
תוכנית מאירת עיניים הבעיה עד כמה היא באמת תצליח להשפיע.
-^^- לפני שנה ו-11 חודשים
והלוואי שחברי כנסת יראו את החומרה במצב הזה ויחוקקו חוק מועיל.
מה גם, מסתבר שמיכלי איסוף הבקבוקים ידי טריקיים מכיוון שאתה שם במחזורית בקבוק והבקבוק הזה נהפך להיות מעין קערת איחסון לפירות ואת הקערה הזאת אתה זורק לפח האשפה ויוצא מצב שלא באמת עשית משהו מועיל. חזרת לנקודת ההתחלה.
וזו נקודה שלא חשבתי עליה עד שראיתי את התוכנית אבל זה הגיוני מאוד.
לפני שנה ו-11 חודשים
מזל שאין לי כח לעשות דבר ככ חשוב
-^^- לפני שנה ו-11 חודשים
למה מזל?
matrix לפני שנה ו-11 חודשים
זה כל כך הזוי.
חשבתי שכברק הבנתי את הפער הזה. חשבתי שאני כבר מבין את ההפרשים בין כל העולמות הכל כך שונים במדינה הקטנה הזאת שלנו.
אבל על הרמה הזאת לא חשבתי. בכלל. בכלל. בכלל.

אז נגיד את זה ככה - מבחינתי, עמונה היא במרכז הכותרות כבר חודשים. בערך חצי מהחברים שלי כבר היו בעמונה, צירוף מקרים הזוי הוביל לזה שאני עדיין לא נסעתי, בישיבה ובסניף ובכל מקום כולם מדברים רק על זה. אין אף אחד שלא מעודכן, אין אף אחד שלא בעניינים.
ואני מסתכל ורואה שגם בעיתונים הדבר הזה נמצא בכותרות הראשיות, וגם ברדיו מדברים על זה מלא, ובאינטרנט באתרי והחדשות וכל היום עמונה עמונה עמונה.
טירוף.

ואז אני קורא דיון צדדי בסימניה, ובום. הכל מתנפץ.
דיון שלם, שמתוכו רק שתי משתתפות בדיון מכירות בכלל את השם עמונה. אנשים ניגשים לזה כנושא שהם אפילו לא שמעו עליו, ואני חייב להגיד שאחרי שקראתי את הדיון לא התרשמתי שבאמת הבנתם גם מה קורה. אני מצטט את נופיר: "למדנו היום על עמונה בשיעור אזרחות, ככה בתור אנקדוטה קטנה בשיעור הכנה למבחן"
זה לא משהו נגדך נופיר, חלילה, אבל זה הזוי. למדנו על עמונה בשיעור אזרחות.
פתאום נחתה עלי ההבנה, שאפילו כשאת שמעת על הסיפור הזה, זה אנקדוטה קטנה בשיעור. זה לא חבר שלי שהולכים להרוס לו את הבית. זה לא אח שלי שחטף מכות סתם בפינוי (החלקי) הקודם באותו מקום. זה לא חי. זה לא כאן. זה שם רחוק, משמאל לאיפה שבוקו חראם משליטים טרור באפריקה.

סליחה שאני כותב ככה מבולבל, אבל אין לי כח לחשוב על זה מסודר, וזה פשוט דבר כל כך הזוי.
אני באמת לא קולט את זה.

זה לא בדיבור? אנשים לא מתייחסים לזה? מה עם הטלוויזיה, הרדיו, האינטרנט, העיתונים, זה לא שם? הרי הממשלה כל הזמן יושבת על זה, לא משנה אם ביבי נמצא באמצע נסיעה לחו"ל למפגש עם איזה שגריר, כל הזמן דברים מתחדשים ומשתנים.. הנתק עד כדי כך גדול? אנשים באמת לא יודעים?
matrix לפני שנה ו-11 חודשים
ובכל מקרה - הנה עדכון למי שלא בעניינים (יש סיכוי שאני טועה בכמה פרטים אז שיתקנו אותי):
לפני כמה חודשים הוגשו כמה עתירות באמצעות אירגון "יש דין" (אני חושב), שטוענות שהקרקעות שעליהן יושבים חלק מהיישוב עמונה, תשעה בתים ביישוב עפרה הסמוך ושכונת נתיב האבות ביישוב אלעזר שבגוש עציון שייכות לאדם פרטי. בשלושת המקרים האדם העותר לא בנמצא והארגון טוען בשמו בלעדיו.
בשלושת המקרים מדובר על אדמות שהוכרזו כאדמת מדינה, חלקן הוקמו בעידוד ותמיכה של הממשלה.
אם זה היה קורה בתוך תחומי הקו הירוק, המדינה הייתה מפצה את העותר, והבעלים הנוכחי של השטח היה נשאר במקומו. אבל ביהודה ושומרון חוקי מדינת ישראל לא חלים, ובג"ץ החליט שיש לפנות את השטח, ובמקרה של עמונה ביחד עם הקרקע הפרטית יש לפנות גם עוד בתים שנבנו על אדמות מדינה לכל דבר.
אחרי לחץ מטורף של המתיישבים בעמונה ועפרה, הממשלה חוקקה את חוק ההסדרה, חוק שבהתחלה אף אחד לא נתן לו סיכוי, שבפשטות אומר את מה שכתבתי כאן למעלה - במקרה של טעות שהמדינה אחראית לה - המדינה תפצה את העותרים והבית יישאר במקום.
גם החוק הזה נפסל על ידי בגץ, ואושר רק אחרי שהוסר ממנו סעיף הרטרואקטיביות - מה שאומר שהחוק לא חל על יישובים שכבר יצא עליהם פסק דין של פינוי. החוק המרוכך עבר בקריאה ראשונה, ומחכה לקריאה שנייה ושלישית.
בינתיים תושבי עמונה שמיועדים לפינוי בקרוב המשיכו לדרוש את הסדרת היישוב, עד שהוצע להם מתווה פשרה שלפיו יעתיקן את היישוב כמה מאות מטרים הצידה. תושבי עמונה החליטו לא לקבל את ההסכם, מה שלפי הציפיות היה אמור להביא לפינוי די מיידי, אבל במקום זה הציעו להם מתווה חדש לפיו בתוך חודש הממשלה בונה להם בתים בצד השני של היישוב, ורק 12 משפחות יצטרכו לצאת מבתיהם. את המתווה החדש התושבים קיבלו על תנאי שאכן ייבנו בתים, וזה השלב שבו אנחנו נמצאים כרגע.
חשוב להגיד שהצבא והמשטרה לא בקשר עם התושבים, אף אחד לא מדבר איתם, אף אחד לא אומר מתי מתוכנן הפינוי, כלום. בכל רגע יכול להיות פינוי. אפילו עכשיו אני לא באמת בטוח שלא יבואו פתאום ויפנו, למרות שזה כבר פחות סביר.
לפני עשר שנים, המדינה פינתה כמה בתים בעמונה, וזה היה הפינוי הכי אלים שהיה במדינת ישראל. הסתובבו שם שוטרים והתנהגו כמו פורעים באירופה לפני מאה שנה. אני באמת מקווה שהפעם מדינת ישראל תפצה על זה ותשאיר את היישוב עומד.
אבל כמו שאמרתי - לחשוב שצריך לפנות את עמונה זה בסדר. לא לדעת מה קורה - זה באמת נורא.
תסבירו לי, איך זה יכול להיות?
האופה בתלתלים לפני שנה ו-11 חודשים
מאט, יקירנו.
אתה צודק. והבנת עכשיו את מה שלי היה ברור מזמן. התווכחתי גם עם אנשים על זה - כולם בטוחים שכל העולם מודע והאמת היא שכמובן שלא. סימניה היא מבחינתי מקום למגוון דעות, ולא השליתי את עצמי רק מיסיון מר.
אבל יודע מה? זה בטח לא מעודד, אבל אני לא יודעת מה לומר חוץ מזה - זה בסדר. זה טבע האדם, והאנושות. את מה שקרוב אלינו אנחנו מאמצים ואת מה שלא מסננים החוצה.
זו בחירה הישרדותית. עבורי לפחות.
ואתה כבר צעד אחד קדימה. אתה מודע לכך. זה חשוב לך.
(מקווה שאני לא מרסקת אותך עוד. כל סיפור עמונה מעצבן אותי מסיבות אחרות, ואני מתייחסת לעובדת אי הידיעה של הציבור כעוד נתון ברור מאליו, ציני, שמוכיח את הטענה שלי. רק רציתי לומר שהגעת למציאות, ושכל הכבוד שאכפת לך ממנה)
Lali לפני שנה ו-11 חודשים
סליחה אבל כמה שנשבר לי הלב מזה, ואני מכירה את השם עמונה ולמרות שלא שומעת הרבה חדשות אי אפשר שלא לשמוע אתזה. אני כבר כמה ימים חושבת על זה, אפילו כתבתי ומחקתי כי הרגשתי שיצא מאשים, וכן, אותו דבר - לא נגדך כי אני יכולה באמת באמת להבין מה שאתה מרגיש. אבל אני רוצה לספר לך ולכם ולכל מי שמוכן לשמוע על גבעת עמל. מכירים את השם ? גבעת עמל היא שכונה שמפנים פעם אחרי פעם בגלל שמישהו קנה משם את השטח עם *הבתים עליו*. אני בכלל לא מתעסקת בשל מי האדמות בעמונה, שהורסים לך את הבית גם אם עשית משהו לא נכון זה נורא. אבל למה אף אחד לא שם פה גרוש על גבעת עמל??? איפה הייתם כשבצוק איתן הם התחננו להיכנס למקלטים כמה מטרים מהם ולא נתנו להם?? איפה הייתם בפינויים אלימים, התעלפויות, בכי, זקנים וילדים צועקים, איפה הייתם כשלא ניתן להם שקל על הבית שלהם, של אנשים עניים שנשארו באוהלים. וכן, לתושבי עמונה ניתנת הזדמנות להתחיל את החיים שלהם מחדש עם דיי הרבה כסף, מה שאי אפשר להגיד על הרבה אנשים אחרים. סליחה, אבל זה לא בדיוק הדבר היחיד שמעוות פה, ואפשר לראות מה קורה באמת בתוך תחומי הקו הירוק כי מה שכתבת נכון אולי רק לגבי אנשים עשירים.אבל כן, אולי בייקר צודקת וכשזה רחוק מאיתנו אנחנו לא שמים על זה
וסליחה על העצבים אבל באלי לבכות מכעס. כי על עמונה לפחות מדברים
-^^- לפני שנה ו-11 חודשים
תשמע, מאוד עצוב לי שזה כך וכפי שרשמתי בדיון הבעתי דעתי הנחרצת בנושא זה אבל לצערי כבר חודש ימים אני לא מסתכלת בחדשות או קוראת עיתונים מנסיבות אישיות ולכן לא הייתי מודעת לנושא זה כלל.אם הייתי רואה חדשות, האמן לי שהייתי מעודכנת.
לצערי יש לי את הצרות שלי והמוח שלי ממוקד בהן.
Command לפני שנה ו-11 חודשים
מעולה שכואב לך על זה. וצריך להיות ככה.
אבל אני עם בייקר. לרגע לא השלתי את עצמי שזה מעניין מישהו כאן. והלוואי שעמונה היה הנושא היחיד, הוא רק קרחון בקצה אנטרקטיקה.
אתה יודע מאיפה הגעתי, אז אני מניח שאתה מבין עד כמה הנושא (בין שאר הנושאים) קשור אלי. ולמרות זאת, זה היה ברור.
אני לא יודע על איזה דיון אתה מדבר, אבל מילא, טוב שכתבת. אולי עוד יהודי ירגיש טיפת רגש בנושא והמטרה שמתקדמת במהירות תתקדם יותר.

עלמה, לדעתי הכעס שלך לא מוצדק. אם כי הגיוני שאת צודקת בטענות.
אבל ויכוח לא יועיל.
Lali לפני שנה ו-11 חודשים
פרס לא שאלתי אם הכעס שלי מוצדק או לא בעינייך ניסיתי להראות את הנקודת מבט שלי ושל אנשים שאני אוהבת. מתסכל אותי ממש שאנשים שחושבים שלא רואים אותם מתנהגים באותה צורה בדיוק וכתבתי אתזה בשביל לפחות לנסות לפקוח את עיניכם. מה שתעשו עם זה.. גדול עליי כבר.. זה לא בשביל להתווכח
Command לפני שנה ו-11 חודשים
עלמה, כתבתי תגובת הסבר די ארוכה ולאחר 25 דקות מחקתי.
אני חושב שמה שיצא מדברייך הוא טוב, גם אם אני חושב שאת טועה. לכן לא נכון לדעתי להתווכח.
אם את בכל זאת רוצה לקרוא (שמרתי אותה) - תכתבי, אבל אני מניח ומקווה שלא. שיהיו בשורות טובות.
Lali לפני שנה ו-11 חודשים
לא הבנתי אותך נכון עד הסוף..
מוזמן לשלוח לי בפרטי
שרלוק לפני שנה ו-11 חודשים
כי את הנוער זה לא מעניין, הצד הזה של אקטואליה. מעניין אותם רק הההסתה המתמשכת. תאמין לי שאם היו אומרים: לוקחים לכם את השטח ומחזירים אותו לבעליו הערביים, שיחזור לבעלותם, אז היית רואה תגובות של ילדים שתומכות במתנחלים המפונים וקוראות מוות לערבים. אני מניח ויודע שלא כזאת תמיכה היית רוצה, אבל זאת האמת.

חוצמזה, וזאת דעתי האישית,

עלמה-צודקת לגמרי,

פרסי-אתה לא יכול להגיד על משהו "זה לא נכון, אלו דברים לא נכונים" ולא להסביר או משהו בסגנון, כי אתה בטח יודע בעצמך איך זה נראה שאתה אומר טענה ואז הצד השני אומר "זה לא נכון אבל אנלא לא מסביר למה"

ובכללי על הנושא המדובר-הציעו להם כלכך הרבה, לא רק פיצויים אלא הרבה יותר, אפילו גובל ב"שוחד"-קחו כסף, בתים חדשים, ואל תעשו בעיות. זה נורא שהמדינה עושה דבר כזה, רק בגלל שלמתנחלים יש כוח פוליטי עצום בממשלה. וחוצמזה, גם לעסקעות כאלה הם לא הסכימו.
אתה יודע כמה זמן חוקים אחרים בנושאים לא פחות ואפילו יש שיגידו יותר חשובים מחכים לתורם, נדחים, ועומדים בשולי הסדר החברתי?? עוד דוגמא להשפעה שיש להם בממשלה זה מהירות הבזק שבה החוק עמד להצבעה, נפסל, שוב פעם וכו
Lali לפני שנה ו-11 חודשים
שרלוק - אני ופרס מדברים בפרטי על זה ונראלי שלכן הוא לא שלח אתזה לפה.
אני לא כלכך מבינה בפוליטיקה אז אני לא יודעת לגבי רוב מה שרשמת מה אני חושבת אבל לגבי זה שהממשלה עסוקה בזה במקום בעוד כלכך הרבה נושאים חשובים.. לגמרי.. מה אפשר לצפות אבל כבר חח זה לא שסופרים פה את כל האנשים וכמו שכבר כתבתי יש אנשים שזעקתם לא נשמעת, ולא משנה כמה חזק הם צועקים ובוכים
אקו לפני שנה ו-11 חודשים
אני בוער באש
איך אני מפסיק
איך אני מפסיק לבעור
איך אני משיג
איך אני משיג את הכוח
לקום ולחזור

פעם הייתי בסדר, הכול הלך כמתוכנן
פעם הייתי בסדר, והיה לי המון זמן
פעם הייתי בסדר ומלא כוח רצון
ועכשיו כל מאמץ מרגיש כאילו הוא יורד לטימיון

האש, היא לא נכבית ורק גוברת
האש, היא ממשיכה ומשתוללת
האש, היא מכלה אותי
האש מאכלת את מהותי

אני בוער ולא מפסיק
כל כך כואב שזה מצחיק
אבל אני כבר מותש
וזה, היה הקש.

פעם הייתי בסדר, הכול הלך כמתוכנן
פעם הייתי בסדר, והיה לי המון זמן
פעם הייתי בסדר
ומלא כוח רצון
ועכשיו כל מאמץ
מרגיש כאילו
הוא יורד
לטימיון
האופה בתלתלים לפני שנה ו-11 חודשים
זה מעולה.
לשלוח מטף?
SHIRA לפני שנה ו-11 חודשים
וואו
Command לפני שנה ו-11 חודשים
מכנ"ל פעמיים:
וואו, זה מעולה.
טנשי ^^ לפני שנה ו-11 חודשים
הוו
זה מדהים.
אקו לפני שנה ו-11 חודשים
תודה

במקור סתם רשמתי
"אני בוער באש
איך אני מפסיק"
בקבוצת צ'אט כחצי בדיחה אבל איכשהו חמש דקות אחר כך גמרתי עם שיר, זה היה אימפולסיבי ולא היה לי כוח ללטש, זה די מסביר איך אני מרגיש כרגע עם הלימודים
אתמול היה לי מבחן במתמטיקה וחזרתי הביתה בשמונה, יש לי שתי עבודות לפיזיקה- אחת למחר והשניה ללפני שבוע, היום היה לי בוחן פתע בתנ"ך, אני צריך גם להכין סטוריבורד לעבודת הגמר באומנות מעשי לשלישי, להכין מצגת ועוד דברים באזרחות לרביעי, להיגרר להצגה משעממת באותו היום ע"י ביה"ס ולחזור הביתה באחת עשרה בלילה, לקום למחרת איכשהו עם עבודה באמנות, סקיצה לפרק בספרות ועבודה באנגלית גמורות, שלא לדבר על שיעורי הבית במתמטיקה שאקבל מחר לחמישי, אז לעבור לילה לבן של מגמת אמנות כך שאני חוזר הביתה מת בסביבות 7 בבוקר, ואז לבזבז את כל חנוכה על שאר העבודות.
וזה היה ככה כל שבוע במשך שלושת החודשים האחרונים. לכן הרגשתי שלבעור זו מטאפורה טובה
האופה בתלתלים לפני שנה ו-11 חודשים
כל כך מוכר, וואי וואי
מלא בהצלחה.
גרייס לפני שנה ו-11 חודשים
זה כתוב מדהים.
בהצלחה, ארן-סנפאי :)
מוּמוּ לפני שנה ו-11 חודשים
זה ממש טוב!
מוּמוּ לפני שנתיים
להיות, לראות, להרגיש, לתת, לתכנן, להוציא לפועל, לחסוך, לקנות, לחשב.
לצייר, לצבוע, להרגיע, לנחם, לפתור מריבות.
להעביר מסרים, לשמוע תלונות, להדפיס, לגזור, לאכול.
להתפלל חזק שיעבור בטוב, לא לשכוח להכין לימוד לחניכים לשבת (אנחנו כבר בפרק ז' בספר שופטים!), לתת רמזים, לסדר, להעביר פעולות, לחשוב איפה זה פוגש אותי, לתת, לקחת, להביא, לצחוק, לחיות, לנסוע, לחזור, להעריך, לערוך -
כל זה תוך חודש אחד.

חודש ארגון נגמר השבת.

היו לי כל כך הרבה מחשבות כל החודש הזה. כל שבוע להכין פעולה על הנושא, לחשוב איפה זה פוגש את החניכות שלי, איך מציירים את זה על הקירות בסניף, איזה פרויקט אפשר לעשות איתן, איך אני מנצלת כל דקה וכל שנייה בשביל לעשות משהו - אם לסניף ואם לבית או ללימודים, לחשוב על הופעה, ואז להתחיל לעבוד עליה.
כל כך לא היה לי זמן לכלום, בקושי לאכול או לישון, לקרוא, ללמוד.
וכל כך נהניתי מזה! קאט נראה לי כתבה פעם על יעילותו של העומס. על איך שזה עוזר לך לסדר דברים טוב יותר, להיות יעילה יותר, איך העומס נותן לי עוד כוחות להתחיל ולחשוב על עוד דברים ופרויקטים.

עוד מחשבות היו על חניכות שלי, שגדלו ולאט ךלאט מתחילות לשאול שאלות מסובכות יותר ויותר. ועל איך שהן מדהימות בעיניי, ועל איך שהייתי רוצה שהן ידעו כמה אני אוהבת אותן גם אם זה לא נראה ככה לפעמים, וכמה הייתי רוצה שהן יגדלו וישתמשו במה שהן יודעות לעשות הכי טוב, ושיהיו חברות טובות אחת של השנייה. ואיך שהן גדלות ומשתלבות, דתייה וחילונייה, ואוכלות יחד, ומשחקות יחד, ופועלות יחד גם בנושאים שבהם אין ביניהן הסכמה.

ועוד, על הצוות ועל הסניף, איך אפשר לקדם. ואת הלימוד בשבת שהוא יחסית יוזמה שלי - איך הופכים לכיף יותר ואיך משווקים את תפילת מנחה בשבת כי חניכות שלי אף פעם לא רוצות לבוא. וכל כך הרבה דברים יש עוד לעשות, ולפעול, ולארגן, ונגמר חודש ארגון ונגמר העומס המטורף שהיה ועכשיו נשאר לי רק לקוות שלא תעלם המוטיבציה. שלא אשקע בעצלנות, בלימודים, בחברה. שאצא קצת מהשגרה, שאזום, שאפעל. שאמשיך לקדם וליצור ולכתוב ולקרוא.



(זה היה סוג של קטע מאוד מבולבל שיצא לי, פשוט שפכתי את המחשבות שלי כי הייתי חייבת איפשהו. סורי על חוסר הסדר.)
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים
הו מומו*~* שוב, אני שמחה שנהנית:)
(אולי תהיי מדריכה שלי?)
האופה בתלתלים לפני שנתיים
מדהימה! זה היה מקסים.
no fear לפני שנתיים
מאמי :)
ביני לפני שנתיים
מקסימה שכמוך
matrix לפני שנתיים
האם זהו האור שמכסה על האפלה,
או הצללים הם אלה המסתירים את האור?
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים
תלוי איפה אתה מסתכל, אני חושבת.
Command לפני שנתיים
חושך הוא חוסר האור בלבד, לא משהו בפני עצמו. חוץ מזה, האור נברא על החושך ולא להפך.
no fear לפני שנתיים
וואו, חבר'ה, די להרוס את הניסיון של מאט לכתוב משהו מתיימר ויפה עם הציניות שלכם.
אני אהבתי, מאט.
לפני שנתיים
גם וגם
-^^- לפני שנתיים
בהחלט שאלה פילוסופית מעניינת מאוד.
matrix לפני שנה ו-11 חודשים
פרסי- אם האור נברא על החושך סימן שיש קיום לחושך כחושך, לא?
נופיר - תודה:)
Command לפני שנה ו-11 חודשים
לא, מאט. בדיוק כמו שלפני בריאת העולם היה ריק, אור אינסוף ב"ה, זה לא קיום של הבריאה שלנו.
אי אפשר להאיר בפנס חושך. אתה לא יכול להפיץ חושך או להשתמש בו כבריאה. נסה 'לעשות' חושך. אי אפשר. אפשר לעשות אור, אבל כדי לעשות חושך צריך רק להרחיק את האור. כי החושך הוא לא בריאה, הוא רק העדר האור. אם האור נמצא - אין חושך, ואם האור לא נמצא - יש חושך.
כמובן שמה שאני אומר הוא מצד העולם הזה, הגיוני מצד העולמות העליונים גם חושך נחשך בריאה.

הסברתי גרוע, אבל זה כתוב בהרחבה בקבלה.
no fear לפני שנתיים
אני לא מפחדת
אני בכלל לא מפחדת
אתם לא רואים בדמעות שמבצבצות מעיניי שאני לא מפחדת?
אז כן, בסדר, העולם גדול
וכן, אני קטנה
אבל זה לא מפחיד
זה לא מפחיד אותי בכלל
גם לא המחשבה על הנצח
או על העתיד
או על מחר.
זה לא מפחיד אותי
אפילו לא קצת
מה, לא רואים עליי?
לא רואים עליי שאני כלל לא מתה מפחד, בטח שלא מבפנים
ושהכל לגמרי ולחלוטין בסדר?
כי אני לא מפחדת
בכלל בכלל לא
אבל האם אתה יכול בכל זאת להישאר לידי
עד שהסופה הזו תיגמר?
רק אם זה יגרום לך להרגיש יותר טוב
כי אני, כמו שאמרתי, ממש בסדר
והמחשבות הרעות לא מגיעות אליי הלילה
אולי רק קצת
אבל לא מאוד
לא נורא
לא משהו שאי אפשר להתמודד איתו.
ואם הסופה הזו לא תיגמר
אתה יכול בכל זאת לשבת לידי?
רק קצת
רק עוד קצת
אם כי אני בכלל לא מפחדת.
-^^- לפני שנתיים
מאוד יפה ונכון.
ממה שהבנתי הקטע מדבר על כך שאנחנו חיים בהכחשה שאנו לא פוחדים ולמעשה בתוך תוכנו אנו כן?
כי אם זה ככה באמת, אין צורך לפחד, פחד הוא חלק מהיותנו בני אדם ולדעתי אדם שלא מסתיר את פחדו ואומר במפורשות: אני מפחד הוא אדם אמיץ כי הוא לא מתבייש להודות באמת.
SHIRA לפני שנתיים
הוי נופי
זה יפהפה
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים
מקסים. וכתוב יפה כל כך, וגם נכון, ואולי אני עייפה, אבל את ממש העלית דמעות בעינַי עכשיו נופי, וזה מקסים. ותודה.
האופה בתלתלים לפני שנתיים
אני כן מפחדת
זה נהדר
no fear לפני שנתיים
הוי סקאוט, את מפרשת יותר מדי. אני פשוט פחדתי באותו רגע, ורציתי לכתוב, וזה מה שיצא. אין שום משמעות נסתרת.
^^
אלה לי לפני שנתיים
זה מדהים
אני מכירה את ההרגשה של הבליעה/צביטה/סופה שיש בלב כשחושבים על הדברים האלה
לפני שנתיים
*~*
-^^- לפני שנתיים
-קוראת ספר שירים של חנה סנש-
- הדמעות מבצבצות-
לעאזאזל. אני מצד אחד מתחרטת שלקחתי אותו אבל מצד שני לא...כי היא כותבת כל כך יפה ונוגע. ולראות את הפער הזה בין כתיבתה בילדותה ובבגרותה כל כך חד ולא מבחינת המשלב הלשוני והשפה אלה בגלל הנושאים שעליהם כתבה. נושאים שמחים אל מול עצובים.
והיא כל כך אהבה את המולדת, ממש נשמה אותה.
-^^- לפני שנתיים
"לו באת פתאום לנגדי ברחוב,
ידיים בכיס וצחוק בעיניים.
וצליל פסיעותיך בקצב מוכר,
הייתי עומדת, נדהמת, נבהלת
לאור החזון הנפלא, היקר!


עד התפרץ תמונתך אל העומק
תפיל כל כותלי הספקות בתוכי
תניף ותעיף זרועותיי לחבקך
בצחוק ובדמע, אחי!"

-^^- לפני שנתיים
"למות צעירה, למות,
לא, לא רציתי.
לא, לא רציתי.
אהבתי את השמש החמה,
האור, השיר, ניצוץ של זוג עינייך.
ולא רציתי הרס מלחמה.
לא, לא רציתי.
לא, לא רציתי.

אך אם נגזר עליי לחיות היום,
בשפך דם, בהרס האיום,
אגיד: "ברוך השם ובעד הזכות,
לחיות ובוא תבוא שעה למות,
על אדמתך, ארצי, מולדתי".

למות צעירה, למות..."
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים
הו כן.
אני חוויתי את ההצפה הרגשית הזאת בגיל עשר. עשר. זה היה נורא.

אִם אֲנַחְנוּ נַחְדֹּל
תְּקַבְּלוּ אֶת הָעֹל
הַכָּבֵד הַגָּדוֹל
עֲלֵיכֶם.

תִּבְנוּ עַל פְּנֵי חוֹל,
מִתַּחַת כְּחוֹל
הַשָּׁמַיִם, – הַכֹּל
מֵחָדָשׁ.

וּדְעוּ שֶׁהַדֶּרֶךְ
שֶׁל צֶדֶק וְעֵרֶךְ
לֹא זוֹל.
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים
והמדהים הוא שהיא החליפה שפה. לגמרי. פשוט עברה לכתוב בשפה זרה לה, וכמה יפה היא כותבת בה. זה לא ייאמן.
-^^- לפני שנתיים
ושמעי, היא כתבה בהונגרית כה צחה ויפה כבר מגיל 9! כבר מגיל 9 היו לה רעיונות כה מורכבים כמו למשל שאנחנו חיים במעין סירה בים שמתנדנדת ואינה יציבה ושהמקום הבטוח הוא האי והבעיה שאף אדם לא זכה להגיע לאי הזה, כלומר, שהחיים של אף אחד מאיתנו לא איתנים ויציבים.

-^^- לפני שנתיים
לגבי השפה, אני קראתי הערה בספר שהיו מילים שנכתבו בצורה לא נכונה בעברית ושינו אותן אבל בהחלט זה מרשים עצם זה שהיא הצליחה כך לרשום בעברית.
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים
מכירה את השיר הראשון שלה בעברית?
-^^- לפני שנתיים
בטח! "בִּמְדוּרוֹת מִלְחָמָה, בִּדְלֵקָהִּ, בִּשְרֵפָה,

בֵּין יַמִּים סוֹעֲרִים שֶׁל הַדָּם,

הִנְנִי מַבְעִירָה פַּנָּסִי הַקָּטָן,

לְחַפֵּשׂ, לְחַפֵּשׂ בֶּן-אָדָם.



שַׁלְהֲבוֹת הַשְּׂרֵפָה מַדְעִיכוֹת פַּנָּסִי,

אוֹר הָאֵשׁ מְסַנְוֵר אֶת עֵינַי;

אֵיךְ אַבִּיט, אֵיךְ אֶרְאֶה, אֵיךְ אֵדַע, אֵיךְ אַכִּיר,

כְּשֶׁהוּא יַעֲמֹד לְפָנַי?



תֵּן סִימָן, אֱלֹהִים, תֵּן סִימָן עַל מִצְחוֹ,

כִּי בָּאֵשׁ, בַּדְלֵקָה וּבַדָּם,

כֵן אַכִּיר אֶת הַזִּיק הַטָּהוֹר, הַנִּצְחִי,

אֶת אֲשֶׁר חִפַּשְׂתִּיו: בֶּן-אָדָם."

שיר גאוני וכה נכון!

-^^- לפני שנתיים
הספר שאני קוראת מאגד את כל השירים שכתבה, בין אם בהונגרית או בעברית.
matrix לפני שנתיים
וואו... איך קוראים לספר?
ושום דבר לא לוקח את אשרי הגפרור
-^^- לפני שנתיים
קוראים לו " ללא שפה" זה הספר:
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=240529

תקרא, תקרא, אני מאוד ממליצה!
~RAIN~ לפני שנתיים
זאת את?

- כן, את, החיוורת.

את היא שגורמת לאצבעות שלי לרפרף על המקשים, מחול איטי, מתנשף, מנסה כל כך, בחיי שאני מנסה.

אבל שרירים נתפסים, מתנוונים. זה מדהים כמה מילים יכולות להיות רלוונטיות במישורים שונים במציאות שלי - אותה מציאות חדשה ישנה בה אני
עושה את מה שאני טובה בו; חושבת על מה שאני לא צריכה לחשוב, ולא חושבת על מה שכן.

אני בנאדם חושב. זה בטוח. יש בי משהו מהורהר, יש שיגידו אטי. אולי זהיר.

- אבל הצורה בה אני זזה באי-נוחות, כל הזמן, מקפיצה רגל בעצבנות תזזיתית, יושבת על קצה הכיסא, כל מה שהפוך מלהיות שלווה. ורק העיניים
מקובעות על האותיות והסמן שגם הוא, אולי, תזזיתי כמוני.

ואני מניחה שיגיע הזמן שבו אמורה להפציע פואנטה לגיבוב המילים הזה, כמו.. שאת לא מצליחה להיזכר בשמיים, שמיים כלשהם.

- רוצי. כן. עכשיו. רוצי החוצה ותגידי לי מה את רואה. כן. אל תתעצלי ותביטי מהחלון.
- השמיים הם כמו כיפה. שמת לב לזה קודם? ממש כמו כיפה. אפשר לראות, אולי לדמיין, את הקימור המגן שלהם, *שנות אור מעלייך.
מגן.. ממה בעצם.
היום השמיים מלאים עננים. כל כך מלאים שהם נראים לבנים-אפורים, קצת מלוכלכים אפילו. רק בנקודות מסוימות אפשר להבחין במתאר העננים
ובפיסות תכלת מבצבצות.
- והשמש? הו. שכחתי ממנה. השמש.. משקרת, אני מניחה. וקר, גם אם בבית יותר מבחוץ.

איכשהו אני מרגישה שזאת, שוב, התחלה.





*לא באמת
-^^- לפני שנתיים
יפה מאוד!
no fear לפני שנתיים
עוצר נשימה.
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים
זה יפה ריין. ממש יפה.
SHIRA לפני שנתיים
וואו
אריאן לפני שנתיים
איך אני מסבירה למישהו מה זה ׳קראש׳ (על משהו)? או מה זה להתפנגרל?
no fear לפני שנתיים
אהמ, ארבן דיקשנרי?
אריאן לפני שנתיים
שזה אומר ?0.0
-^^- לפני שנתיים
היא מתכוונת שתלכי למילון או שפשוט תאמרי שזו מילה מלועזית...[ נופיר הבנתי אותך נכון?]
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים
שאלת השאלות
no fear לפני שנתיים
לא, נו, urban dictionary XD
זה כזה אתר שיש שם הגדרות של מושגים לא פורמאליים כאלה, כמו קראש והתפנגרלות. תגגלי את זה, כאילו.
ביני לפני שנתיים
אז הורדתי את ההדגשה מהשם שלי
הכל נראה כל כך דק פתאום הצילו
האופה בתלתלים לפני שנתיים
לאא
סוף העולם הגיע
no fear לפני שנתיים
או גאד, בבקשה תחזירי את זה. אני לא מסוגלת לקרוא אותך ככה.
ביני לפני שנתיים
אבלאבל לא בא לי להיות מודגשת יותר
זה גורם לי להרגיש מתנשאת
ביני לפני שנתיים
ועכשיו אני פתאום מגלה מלא דברים שכתבתם עם הדגשה ולא ראיתי, כי אצלי הכל הודגש
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים
:O
אבל
זה היה כלכך ביני
עכשיו זה פתאום
ריקני
ו
עצוב
ובודד
*~*
ביני לפני שנתיים
אני דווקא חושבת שזה לא היה מאוד ביני, בגלל זה הורדתי אותו
האופה בתלתלים לפני שנתיים
זה עדיין כחול ומקסים
no fear לפני שנתיים
הכל מרגיש קטן מדי עכשיו. אני נלחמת בדחף להגדיל את המסך.
טנשי ^^ לפני שנתיים
אממ, אז היי, אני חושבת^^
לא היה לי מושג איפה לפרסם את זה, אז... נגיד ש.
העניין הוא שלפני שנרשמתי, ראיתי כמה אתם מגובשים ודי פחדתי מזה, כי אני לא בדיוק מישהי שמשתלבת מהר, אבל משהו גרם לי להירשם, אז אני רוצה לנסות.
אני יכולה לקרוא לעצמי חדשה, אבל אני כבר חודשיים פה, ככה שזה היה דיי מטומטם לא לעשות עם זה משהו. לא הצטרפתי לקבוצות בעיקר בגלל שפחדתי, אתם יודעים, להיכנס למעגל כל כך מגובש כזה. דיברתי עם ניצוץ בהודעות והיא קסומה ממש^^ ואני רוצה להכיר עוד אנשים קסומים, אז,
תעזרו לי?
פשוט, להרגיש שייכת או משהו. אני אקבל בברכה כל דבר שיעזור לי להרגיש שיש לי חיים^^
(ואני מצטערת לקטוע את הדיון שלך, no fear, זה מדהים)
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים
(יאיי אני קסומההה)
(היא גם קסומה אנשים, שתדעו לכם.)
^^
no fear לפני שנתיים
וול, השם שלך מעיד שראית פנדורה, כך שזה כבר משהו. היי מותק :) איך החיים?
טנשי ^^ לפני שנתיים
הוו, תודה^^
Lali לפני שנתיים
היי, מותק, וולקאם D:
הכל בסדר תשתלבי באהבה וזה.. וכמובן מוזמנת לדבר איתי בפרטי ומה שבאלך
הגעת למקום עם אנשים מקסימים ~~
טנשי ^^ לפני שנתיים
הוו, את האמת שלא ראיתי, נו פיר, זה אנג'ל ביטס
--אנג'ל ביטס זה מעולה, רק לפרוטוקול--
אממ, חיים. את יודעת. הם דיי קסומים כל עוד הם לא מעיקים מדי.

ללי, תודה רבה^^ אני אשמח~
Command לפני שנתיים
ברוכה הבאה :)
The old gods לפני שנתיים
גם, ברוך הבא, (לפרוטקול את יודעת שלאנג'ל ביטס יש שני סופים? שיצרו)
SHIRA לפני שנתיים
שלום לך! בעיקרון אני הייתי בדיוק אותו דבר כשהצטרפתי, בשלב מסוים נהיים חלק, זה לא כזה קשה ^^
ניצ איך כולם פונים אלייך תמיד?
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים
ברוכה הבאה :)
אני רק מרגישה חובה לציין שכאן, בעיקרון, לאנשים אין חיים.
אנחנו חנונים מוזרים שמבלים את זמנם בקריאה או כתיבה או גלישה ביוטיוב וויקיפדיה או פיתוח הרגלים משונים
(אני פיתחתי לאחרונה תחביב הזוי: לְנַּקֵד טֶקְסְטִים, דָבָר שֶׁלֹא לָמַדְתִּי אַף פַּעַם וְאֲנִי עוֹשָׂה לְפִי שְׁמִיעָה, אֶפְשָׁר לוֹמַר. וזה כל כך ממכר. זאת היתה דוגמה מצוינת להרגל משונה, לא?)
וזה גם מדבק. היו אנשים שנכנסו לכאן נורמליים והיום הם סימנייתים לתפארת.
ובכן... התשבי איתנו?

(כן בואי. אנחנו נחמדים.)
The old gods לפני שנתיים
זה נשמע יותר מפחיד ומאיים מאשר חברי ונחמד פפר (תדמיינו אותי צוחק)
לפני שנתיים
וזה נשמע יותר קריפי ממה שסה היה אצור להיות טוג XD

ברוכה הבאה וכו' וכו'
(זה נשמע יותר משועמם מחברי ונחמד (דמיין אותי צוחק)....) לכל mtv
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים
XD
בגלל, שירה, שאני איכשהו, יוצרת את הרושם של בנאדם נחמד וחברותי.
המממ.
לפני שנתיים
(מקלדת מחורבנת >< ז מ)
האופה בתלתלים לפני שנתיים
פפר, אני לא מכירה אותך יותר
Command לפני שנתיים
XD
גרייס לפני שנתיים
שלום טנשי :)
אני מקווה שזה בכוונה, אבל השם שלך אומר, באופו די מקסים, "מלאך" ביפנית. (רק אחר כך הסתכלתי על הדף שלך)
את נשמעת ממש מקסימה, לפי התיאור בעמוד שלך ולפי מה שכתבת כאן, ואני מתה להכיר אותך יותר בהמשך :)
(אגב, גם אני ממש אוהבת אנימה ומנגה. מוזמנת לקשקש כשתצטרכי)
אני חושבת שהתיאור של בייקר די אליסי, ואני לא חושבת ש"כולם משוגעים כאן", אבל בהחלט יש כאן אנשים יוצאים מן הכלל. תמיד תוכלי לדבר, לקשקש, לדסקס, לשוחח ודומיו עם כל מי שתרצי. אנחנו תמיד כאן :)

ופפר יקירתי, תודי לאל שאת לא צריכה לנקד עמוד וחצי של טקסט בערבית -_-
טנשי ^^ לפני שנתיים
הוו, תודה לכולם ((כשאני לא מתחברת לאתר כמה שעות ואז רואה את זה))
the old gods - באמת? כאילו, הראשון זה הרשמי של הסדרה (שהיה מעצבן ממש), אבל לא ידעתי את שיש עוד אחד^^ נחמדד
פפר - חנונים מוזרים זה מעולה. אז כן.
וגם אני מפתחת מלא הרגלים מוזרים שכאלה. אני נושכת את השפה כשאני קוראת, אפילו אם זה לא ספר מתח או משהו כזה. קצת הזוי.
גרייס - תודה רבה ^_^ יאיי, אני אשמח.
-^^- לפני שנתיים
שלום(: זה בסדר לחלוטין. ברוכה הבאה. את נשמעת נחמדה ^^
-^^- לפני שנתיים
וגם אני אוהבת אנימות ומנגות (: שכחתי לציין XD
טנשי ^^ לפני שנתיים
תודה:)
הוו, נחמד. הייתי שואלת אותך איזה סוג ומתחילה לחפור על זה, אבל להתחיל לפתוח את זה כאן נראה לי דיי מוזר^^ אפשר לדבר בהודעות או משהו^^
-^^- לפני שנתיים
אין בעיה
שלחתי לך הודעה ^^
אריאן לפני שנתיים
ברוכה הבאה :)
no fear לפני שנתיים
הכאב הזה בחזה
כמעט כמו כאב רפאים
כמו דגדוג או עקצוץ או גירוד
קצת כאילו הצלקת דורשת תשומת לב
כאילו מישהו מכרסם את הפצע מבפנים כדי לפתוח אותו מחדש
כאילו מישהו מנסה להפוך את הדף אחורנית
כאילו את מדממת בהילוך לאחור -
מהסוף להתחלה.

לפעמים צלקות כואבות
כאילו הפצע שכבר לא קיים דורש תשומת לב
אך הוא אינו אומר מאיזה סוג
האם זו אזהרה
או זיכרון גרידא
או תחינה נואשת
האם יש לזה בכלל משמעות

קצת כמו חיוך ברוורס
ענן שנעלם מאחורי השמש.

רוב הזמן זה לא כואב
רק לפעמים זה פתאום מציק
ולדעת שיש סימנים שאף פעם לא נעלמים.
ביני לפני שנתיים
גאד דאמט
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים
הפרק השני הוא שלמות טהורה ומוחלטת.
גם הראשון, בעצם.
SHIRA לפני שנתיים
נופי, איך את תמי יכולה לקחת את מה שאני מרגישה ולתרגם אותו בצורה כמו מדהימה לשיר?
גרייס לפני שנתיים
אריגטו :)
no fear לפני שנתיים
^^
Lali לפני שנתיים
3>
Command לפני שנתיים
מילים: עוזי חיטמן

אני העבד ניצב מנגד ואתה האלוקים מאור עיני
אני ההלך אתה המלך האר לי את הדרך לפני
כי הדרך שעולה לה עד למעלה אל ההר
מסתבכת והולכת מה צופנת לי מחר
אם אדע מנין באתי איך אדע לאן אבוא
גם משה הלך לארץ ונשאר על הר נבו

הנה הגעתי עד פי הבאר אך מה לי התכלית בלי כד המים
אני העבד שמאמין בדרכיך במעשיך להרוות את צמאוני

אני העבד ניצב מנגד ואתה האלוקים מאור עיני
אני ההלך אתה המלך האר לי את הדרך לפני
כי אני עטוף קליפה כמו טיפה בתוך הים
והדרך רצופה היא וסופה הוא נעלם
אם אדע מנין באתי לא אדע לחפש
גם משה על סף הארץ לא זכה להיכנס

הנה הגעתי עד פי הבאר אך מה לי התכלית בלי כד המים
אני העבד שמאמין בדרכיך במעשיך להרוות את צמאוני

[הרשאתי לעצמי להעלות את זה כי אלו המילים שלו. אם זה מפריע מוזמנים להעיר]


לחן+ביצוע: הראל טל
https://youtu.be/_-8muIcOquM
matrix לפני שנתיים
הראל טל... מהאהובים והידועים
מילים חזקות ביותר
עדיין לא ירדתי עד הסוף לכל המשמעויות...
matrix לפני שנתיים
הראל טל... מהאהובים והידועים
מילים חזקות ביותר
עדיין לא ירדתי עד הסוף לכל המשמעויות...
matrix לפני שנתיים
עץ.
בודד, איתן.
כל גליו ומשבריו ניכרים היטב על גופו המצולק, הזקן.
בודד ואיתן הוא העץ. בודד הוא, מפני שהוא איתן.
לו היה מעט יותר חלש, לו שרשיו היו מעט יותר שבריריים, לא היה עומד היום.
אם רק לא היה עקשן כל כך, נאמן כל כך, היה נתלש ברוח ונופל, בדיוק כמו חבריו.
חבריו, שפעם עמדו איתו, גאים, זקופים, מלבלבים...
חבריו, שכמו הצרצר הפוחז, צמחו לגובה, אך שרשיהם היו דלים ומעטים.

חבריו, שאינם איתו עוד.
ועתה הוא עומד, בין סלעי ההר והאדמה הטרושה, חזק, נטוע.
כבול.

כבר איננו ניצב בגאון, כבר איננו מזהיר ביופי.
העץ הזקין, ועתה הוא מצולק ומגויד, בודד, עלוב...

ומה טעם בעץ ללא יער?
לפני שנתיים
"בודד הוא, מפני שהוא איתן."
זה.
מוּמוּ לפני שנתיים
וואו, זה מדהים.
no fear לפני שנתיים
וואו, זה היה... די מדכא האמת. כל הכבוד.
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים
"מה הטעם בעץ ללא יער."

מכנ"לת את מי שמעלי.
Skyler לפני שנתיים
אני רוצה להתאבד כדי שיכתבו עליי שיר,
ואם זה נשמע מעט אבסורדי אז תנו לי להסביר:

אני רוצה שאובדני יורגש באוויר,
יונצח בספר, פרק או אפילו תקציר

אני רוצה להתאבן ולהיחרט על הקיר
רק כדי להיראות ולהיות לתזכיר

אני רוצה להעסיק את כולם, שיחשבו שזה נדיר
כמו פאזל מסובך, כמו תרגיל לא פתיר

אני רוצה לגלות אחרי שנים של להסתיר,
לצרוח ולבכות, את כל הכאב להסגיר

אולי זה נשמע מוזר, ומעט לא סביר
האם אעז להיעלם בעוד פרץ אנוכיות אדיר?

אני רוצה להתאבד,
רק כדי שיכתבו עליי שיר.
הוא לא חייב להיות איכותי, אמנותי
כי בסוף, מה אני כבר רוצה?
רק רוצה להתאבד כדי שמישהו יזכור אותי.
Skyler לפני שנתיים
(^ סליחה על היות הדבר הזה לא קשור לכלום ודי גרוע. זה מה שיוצא מהלב שלי בעשר בלילה.)
גרייס לפני שנתיים
אם תמותי לא תזכרי. לא תדעי אם מישהו כתב עלייך שיר או לא, ואם לא - זה יהיה מאוחר מדי. אני חושבת שאת רוצה סתם להיזכר על ידי אחרים. אם כן כך רק תזכרי, שגם בחייו, אדם יכול לצוות לאחרים את החיים, ואת יוצרת את אלה היפהפיים והזכורים ביותר.
לפני שנתיים
אני חושב שאם לא תמותי תזכרי טוב יותר
עשר בלילה¿ XD התכוונת עשר בערב. XD
ו"פרץ אנוכיות אדיר" לחלוטין

האופה בתלתלים לפני שנתיים
מצוין ולא גרוע בכלל ונוגע ונכון
Skyler לפני שנתיים
קודם לי, חשוב להגיד שאני *לא* רוצה להתאבד. השיר הזה כן מאוד מבוסס ונוגע לי, אבל ההתאבדות באה רק להמחיש את זה.
תודה רבה לכולכם על התגובות המחממות (:
Command לפני שנתיים
אהבתי ממש! באמת יפה :)
no fear לפני שנתיים
זה כל כך יפה, סקיילר. זה מצא חן בעיניי מאוד.
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים
אוי זה יפייפה.
SHIRA לפני שנתיים
אוי סקיילר
זה ממש יפה
POLLO לפני שנתיים
אהבתי, יצא לי לחשוב על זה לפעמים XD
מוּמוּ לפני שנתיים
וואו..
האופה בתלתלים לפני שנתיים
אוי ואבוי! עשיתי משהו מוזר לדף ואי אפשר למחוק!
אעעע היקום קורס לתוך עצמו
לפני שנתיים
אעא או מתרחב לאפס המוחלטט
no fear לפני שנתיים
לא נורא מאמי, תנשמי עמוק, אנחנו פשוט נגיב לך על הדיון ההוא בדיון הזה.
אני כבר הכרתי את הדף הזה, והרגשתי בדיוק כמוך XD
The old gods לפני שנתיים
כריס אני מצדיע לך, כל הכבוד. אתה יודע שהיקום יגמר במוות קפוא בהתרחבות כשלא יישאר דבר חוץ מאנרגיות מתעופפות ואנטרופיה במצבה הגבוהה ביותר והיקום יהיה כמעט באפס מוחלט ושום דבר לא יוכל לחיות והדרך היחידה זה לעבור ליקום אחר.
הדף שמה נראה לי בסדר (חוץ מזה שהוא קצר מדי) מה השתנה?
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים
איך הגעת לזה??XD
The old gods לפני שנתיים
אני? בקסם הספרים(וקריאתם)והאהבה(לאסטרופיזיקה)
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים
התכוונתי לבייק XD
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים
כאילו איך היא הגיעה לדף של סימניה בויקי
SHIRA לפני שנתיים
את רצינית? אני מכירה את הדף של סימניה בוויקי מאז שאני פעילה באתר בערך
לפני שנתיים
יאפ נחמד מאוד שהבנת את הראפרנס
האופה בתלתלים לפני שנתיים
אוו רפרנס טוב
איך הגעתי? אני בושה לומר שזה קרה אתמול ואני לא זוכרת.
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים
המממ, שיטוטים אקראיים בויקיפדיה? אין מה להתבייש, כולנו עושים את זה
matrix לפני שנתיים
לא יודע מה איתכם, אצלי זאת התוצאה השנייה כשמחפשים לסימניה
האופה בתלתלים לפני שנתיים
תראו מה זה, יש על סימניה ערך בויקיפדיה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%94_(%D7%90%D7%AA%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98)
נכון שזה עושה הרגשה שאנחנו אמורים להתנהג יותר ברצינות, לכתוב בלוגי משתמש כבדי ראש, ללכת על קצות האצבעות, ללחוץ ידיים ולהפסיק לקשקש?
פורמליזציה משעשעת.
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים
אז מסתבר שאם מקטינים את הדף אפשר ללחוץ על הגב, ומכאן אני מסיקה שאפשר גם למחוק, אם בא לך
האופה בתלתלים לפני שנתיים
ואני מומחית המחשבים פה
no fear לפני שנתיים
כמו כן, אם לוחצים על הגלגלת הזו בעכבר ומזיזים הצידה, אז המסך, נו, זז הצידה. אבל השיטה של פפר הרבה הרבה פחות מתישה.
זאבה~ לפני שנתיים
אז, מחשבות. מחשבות נוסח אומרית בר. האמם..
לא מרגישה ככ נוח לחשוף את השם שלי במרחבי המרשתת אבל שיהיה, אני מקווה שלא אמות מזה. וכם אם כן, זה יהיה מוות מוזר ביותר.
אז, זה מזכיר לי שאלה שמישהי שאלה אותי לפני כמה שנים. שמישהו יאנוס אותך ולהמשיך לחיות או למות?
אני חושבת שהייתי מצליחה להתגבר על אונס אז אבחר בזה, אבל יש לי חשק להיות גיבורה אז אני פשוט אבעט לו בביצים ואברח. ובמקרה שזו אישה אני.. אתקע לה אצבע בעין(יש לי ציפורניים^^) ואברח.
אז אני בוחרת באפשרות שלישית. יאיי לי, אני בוגרת. פפ, בארוורררר. שיהיה.
אז, אני צריכה לייר ציור כל יום בנוסף למן יומן כזה, שאני מציירת בו בכל יום מה עבר עליי או סתם משהו. אז יש לי 2 ציורים לכל יום, אני רוצה גם לעשות ספורט בכל יום אז זה עוד דבר שנוסף ל-בכל יום- הזה. אבל, זה לא כל כך נורא כמו שזה היה קודם. כמובן, אני עושה את זה על חשבון זמן השינה שלי אבל יאיי לי.
אז, אחותי שכנעה אותי לעשות לי תוכנית אימונים. הכל טוב ויפה, המגרעה הגדולה היא שעברו כמעט שבועיים והיא אימנה אותי רק פעמיים.
אני לא ככ מבינה גדולה בזה אבל נראה לי שזה אמור להיות קצת יותר.. אבל שיהיה, עד שהיא תסיים איתי כבר יהיה לי הרגל של לעשות תרגיל אחד קטן ביום אז לפחות יהיה לי משהו להתחיל ממנו לבנות תוכנית אימונים שעובדת קצת יותר מהר. קצב איטי מטריף אותי. בגלל זה אני לא טובה בעבודות ראליסטיות, אני מסוגלת לשבת שעה על פרט אחד קטן אבל בזה זה נגמר. בפרט האחד והקטן הזה.
אני עובדת במהירות, 20-30 דקות ציור רגיל 2+ שעות מנדלות. אני לא אוהבת לצייר בהמשכים, זה כאילו קוטע לי את החוט של הציור.
חוט של הציור.. אתם לא תבינו את זה ככה. זו המחשבה של הציור, מה שהציור מביע. הקו עלילה, רצון, אנרגיה שהציור הולך אחריו. שאני מוליכה אחריו את הציור.
קשה לי להמשיך את הקו הזה אחר כך.
סתם, זה לא כל כך קשה. פשוט עדיין לא הבנתי את הטריק. אבל אם אתאמן אני אבין. הבעיה שלא בא לי להתאמן בזה.
אני רוצה לצייר על משטחים ענקיים. כן, משטחים ענקיים. אבל זה אחר כך, כשאוכל להקדיש שבוע שלם לציור ציור מסוים ולא רק כמה שעות בודדות. אני יכולה להתחיל מחר, לצייר את הציורים של חמישי-שישי-שבת בשישי. זה יכול להיות מעניין, או להדביק את כל הדפים וליצור דף אולטרה!
זה יכול להיות אדיר. אבל אחר כך, נרשום את הרעיון.
לול, יש לי פנקס והדברים הכי לא קשורים נמצאים בו, זה יילך ככה:
סיסמה לבנק, סרטון דפוק שאני חייבת לראות!!!XDXD
אני ככ רואה את זה, זה לא שזה לא נכון. יש לי משהו די דומה בפנקס שלי אבל.. איך להגיד את זה?
לכל דבר יש דף משלו. אני די מסודרת אני חושבת.
למרות שאני די בטוחה שאני לא זוכרת לזכור לחפש את מה שרשמתי בפנקס או להתייחס אליו. למרות שאני יודעת בדיוק איפה הוא. בשולחן. איזה? טוב.. זה כבר סיפור אחר.
טוב, זזתי. השירותים קוראים לי!(או שאני קוראת לשירותים..)
גרייס לפני שנתיים
זה מקסים, זאסה :)
את במגמת אמנות?
האופה בתלתלים לפני שנתיים
מחשבות טובות :)
זאבה~ לפני שנתיים
יאפ, הייתי גם במגמת ספרות אבל עברה חצי שנה ולא ענישו כלום אז עברתי לביולוגיה.
ותודה3>
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים
חוט ציור זאת הגדרה מצוינת. קשה לי נורא להמשיך ציורים אחרי שהפסקתי. אני יכולה לשבת שעות על רישום פנים זעיר אחד, להתעלם מרעב מצמא מאנשים שקוראים לי או כל הפרעה אחרת, אבל לחזור אל קצה החוט של ציור שכבר התחלתי זה קשה.
האופה בתלתלים לפני שנתיים
אוי עניין חוט הציור כל כך נכון! גם עם תפירה, ועם כל מלאכת יד, וכתיבה, ופשוט זה כלל כולל לחיים.
no fear לפני שנתיים
וואו כן
Lali לפני שנתיים
כדור זכוכית//
אני יכולה ללבוש טייץ שחור וגרביים ארוכות
ולרוץ בגשם עם נעליים כחולות
כאסקפיזם
בין גגות ואספלט לכוכבים
הראייה מטשטשת
אני מכווצת את העולם בתוך אגרוף
פוונסי לפני שנתיים
כן ברור
אבל...
למה?!
פַּפְּרִיקָה לפני שנתיים
השיר הזה הוא פיסת שלמות קטנה.
אני אוהבת אותו. ואני אוהבת אותך.
Lali לפני שנתיים
חחח היוש אני ילדה מוזרה עם יותר מידי שיט בראש משטויות שאני דוחפת לגוף וממחשבות.. זה תשובה טובה? XD ~

תודה פפר אני גם אותך מלא 3>
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים
זה לא משנה *מה* תכתבי, אפילו רשימת מכולת תוכל להיראות מלאה ביופי, רק כי את כתבת אותה.
Lali לפני שנתיים
2 גבינה לבנה
3 לחם פרוס
מלפפונים ועגבניות
סוכר
מלח
קפה
טבק וניירות גלגול
מנות חמות ונמס בכוס

:)))

אוקיי סתם תודה ענקית :*
-^^- לפני שנתיים
מתאים לך לקרוא את שימבורסקה. יש משהו במה שאת רושמת שמזכיר אותה.
no fear לפני שנתיים
אחד השירים היותר יפים שלך לדעתי. אהבתי מאוד.
Lali לפני שנתיים
סקאוט - בקושי מכירה אותה אבל היא מדהימה חחחח אני לא קרובה בכלל..
ותודה רבה נוף:)
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים
הו, המלח גרם לי להזיל דמעה כמעט ;(
XD
מוּמוּ לפני שנתיים
מדהים
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
אני אוהבת את איך שבסרט הם הפכו את הדמות של פיפין לדבר הכי טהור ומתוק בעולם, ומרי פשוט כל כך פרוטקטיב XD דיברתי על הסרטים היום עם הקומונרית שלי, והיא חשבה שמרי ופיפין הם תאומים. היא כזה "אני אוהבת את התאומים, הם מצחיקים" ואני כזה "איזה תאומים, וואט, את מדברת על מרי ופיפין? הם בני דודים!"
בכל מקרה, אהמ. זה פשוט שישעשע אותי, כי זה כזה "דה סטרונג מאסט פרוטקט דה סוויט" וכאלה, והוא פשוט היה כזה ילד קטן ואני XD

אגב, וולפ, אני חווה את כל ההתקף שאחרי שר הטבעות מחדש, רק הפעם בגרסת הסרטים. תסבלו אותי קצת, אני אסיים בקרוב.
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים ו-1 חודשים
נשתדלXD
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
הבנתי עכשיו משהו. בייסיקלי כל הבעיות בעולם הארץ התיכונה (גם בהוביט וגם בשר הטבעות) נפתרו על ידי הנשרים.
הבלאדי נשרים. או עיטים. מה שבא לכם.
בכל מקרה, למדנו שנה קודמת מושג בתיאטרון בשם דאוסקס-מכינה (המקף ממוקם בצורה שרירותית לחלוטין, רק שמעתי את המושג הזה ולא קראתי אותו, אין לי מושג איפה אמור להיות הרווח) שהתרגום של זה הוא "האל מהמכונה", וזה פשוט מושג שנועד לתאר פיתרון מאוד מאולץ ועצלני. כאילו, בסוף המחזה המחזאי לא יודע איך לפתור את הבעיה, אז בואו פשוט נכניס את האל שיפתור הכל בהינף אצבע! כן! כי זה היה בתקופת יוון ורומא וכולי, ואלים וכאלה. כן.
בכל מקרה, אז הנשרים הם הדאוסקס-מכינה של טולקין.

...אהמ, אני קצת מאבדת את זה יותר מדי לא? 0_0
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
https://www.youtube.com/watch?v=r-odIIQORQ4

לעזאזל, גאנדלף... למה אתה גורם למוות להישמע כל כך יפה?
הסצנה הזו עשתה לי את זה, משום מה. אולי בגלל שזו כמעט הסצנה היחידה בסרטים שאנחנו זוכים לחזות בגאנדלף של ההוביט, של בילבו. בספרים היו לנו מספר חזיונות (מעטים, יש לציין בהגינות), על הגאנדלף ההוא. אבל בסרטים כמעט אין. ממש עד הסוף. ואני כל כך התגעגעתי לגאנדלף ההוא. נראה היה (גם בספרים וגם בסרטים) שפיפין הוא היחיד שמצליח להוציא את זה ממנו. אני מתה על האינטרקציה של גאנדלף ופיפין. כבר אמרתי את זה?
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
הסרטים הם סוג של המומחים בסאבטקסט.
באייקון הייתי בסדנת כתיבה (שירה הייתה שם גם) ודיברו על סאבטקסט ועל הכוח שלו ליצור סצנות מרגשות ועוצמתיות. ולא, הכוונה היא לא לסאבטקסט של גייז.
בכל מקרה, חלק מהכלים של סאבטקסט שיוצרים רגע עוצמתי, זה דיבור על דברים לא רלוונטים; שקרים; שתיקה; ואמירת האמת הפשוטה.
ואני נשבעת, שר הטבעות עובדים ממש לפי הספר.
למשל, בסצנה של סאם ופרודו, ברגלי הר האבדון, סאם מערסל את פרודו בחיקו ומתחיל לדבר על הפלך, על כך שעוד מעט יגיע האביב, ועל איך שהפלך עומד להיראות עם העצים והפריחה והלבלוב והכל.
זה חזק. או בסוף הסרט השני, כשסאם שואל את פרודו אם לדעתו יכתבו עליהם בשירים ובסיפורים יום אחד, ומתחיל להציג שיחה בין אב לבן שנוסבת סביב הדמות של פרודו. ופרודו מחייך לעצמו ומשיב, בתוך התפקיד של הילד ששומע את הסיפור "אבל שכחת את אחת הדמויות הראשיות, סאמוויז האמיץ! אני רוצה לשמוע עוד על סאם. פרודו לא היה מגיע רחוק בלי סאם." והצורה שהוא מסתכל עליו, פשוט אומרת את הכל. הוא מודה שהוא לא היה מגיע לשום מקום בלי סאם (וזה נכון) ומנסה להודות לו על כך, על חברותו, על נאמנותו, על מסירותו. הוא לא אומר את זה ישירות, וזו הסיבה שזה פוגע ישירות בפילס.

ויש לי גם דוגמאות לאמירת האמת הפשוטה.
בסרט השלישי, אחרי שגאנדלף ופיפין עוזבים לגונדור, מרי וארגורן מביטים בהם רוכבים הרחק כשהם עומדים על המגדל. ומרי מספר לארגורן על איך שפיפין תמיד היה עוקב אחריו לכל מקום כשהיו קטנים (דבר שלא הוזכר בספרים אך אני מאמינה בו בנחישות אדוקה) ואיך שמרי היה מסבך אותו בצרות נוראיות, אבל תמיד היה שם כדי לחלץ אותו מתוכן. ועכשיו הוא איננו. וזה כל כך פשוט, וכנה, ואמתי.
או למשל קצת לפני שמתחיל הקרב האחרון, גימלי אומר שהוא לעולם לא חשב שהוא ימות לצידו של אלף. ולגולאס עונה לו "מה לגבי למות לצידו של חבר?" וגימלי עונה "כן, אני יכול לעשות את זה."
וזה מחמם לי את הלב כל כך, ודי, תצילו אותי.

ויש לי גם דוגמאות לגבי שתיקה ולגבי שקרים, או לפחות נדמה לי שיש לי, אבל אני לא יכולה לחשוב כרגע, אז ביי.
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
או כאילו, ugh, כשמרי ופיפין נפרדים, שנייה לפני שהוא עוזב. מרי פשוט מושיט לו חבילה של עלי מקטרת, ואומר שהוא יודע שהם נגמרו לו, ושאתה מעשן יותר מדי, פיפ.
וזה כאילו לדבר על משהו לא רלוונטי ולשקר ביחד. לא רלוונטי בצורה הכי קיצונית שאפשר, לגמרי להסיח את הדעת מכל מה שתתרחש ולהתמקד בעישון עלים. ולשקר, כי מהנימה של הדברים ומהניסוח משתמע שמרי כועס עליו, ובעוד זה לא בדיוק שקר (הוא בהחלט כועס מאוד) זו גם לא אמת, כי יותר משהוא כועס, הוא פוחד ועצוב ומאוכזב וכל כך רוצה שפיפין יישאר. ניחוש שלי, הוא גם אשם קצת. כלומר, הוא מרגיש אשם איכשהו. איך? למה? לא בטוח. אשמה זה לא רציונלי.
וזה נוגע בי, כי שניהם כל כך נואשים בשלב הזה. הכל מתפרק, הם כבר איבדו את סאם ופרודו, ועכשיו הם מופרדים זה מזה? הדבר האחרון שאכפת להם ממנו כרגע זה העלים! למי בכלל יש זמן לעשן יותר? אבל פיפין פשוט לוקח את העלים, ושואל אם הם יתראו בקרוב? ומרי עונה שהוא לא יודע, ועכשיו שומעים את הכעס הזה בקול שלו, כי אולי פיפין מסתמך עליו במובנים רבים, ואולי מרי הוא המבוגר האחראי במערכת היחסים שלהם, אבל הוא זקוק לפיפים בדיוק באותה מידה ולפעמים פיפין לא מבין את זה, והוא הלך ודפק הכל ועכשיו מרי יישאר לבד והוא כל כך כועס.

אהמ. אני... אני מנתחת יותר מדי? אני צריכה ללכת לישון.
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
לעזאזל, הייתי צריכה לפרסם את הדיון הזה בפאנגירלס. מאוחר מדי לעבור?
snow fox לפני שנתיים ו-1 חודשים
מה? מתי פיפין ומרי נפרדים? לא זכרתי זאת 0_0
"שר הטבעות עובדים ממש לפי הספר." בוקר טוב נופר. לא סתם הם הוכתרו כעיבודים הכי טובים לספרים על המסך (לפי רשימות רבות)
גם בוקר טוב על הנשרים. זה משהו שמעט עצבן אותי בספרים/ סרטים אבל מילא. אני לא סובלת את האל המכונה, למדנו על זה באופרה. בחליל הקסם הבעיות נפתרות על ידי סופת רעמים ושנפער בור באדמה בדיוק איפה שהיו הרשעים ובולע אותם. ממש צחקתי בקול כשקראתי את זה.
עשית מרתון כל הסרטים או משהו?
אני מתה על פיפין בסרטים, הוא כזה מאמי. וגם על פרודו, סאם, לגולאס, גימלי, מרי, ארגורן וכולם...
אבל בייחוד פיפין, פרודו וסאם.
החלק שהם מספרים על הפלך, והסיפורים שלהם שיסופרו כשהם יחזרו (ומאחורה יש את גולום וזה כזה מפחיד) היו בין החלקים האהובים והזכורים עלי. אל תזכירי לי את זה.
לפני שנתיים ו-1 חודשים
ברורר
שאחד מהם בטיפשותו נשבע אמונים לדנתור נדמה לי ואחד היה עם מלך רוהאן
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
אחרי הקטע עם הפלנטיר, סנואי.

וסוג של עשיתי מרתון של הסרטים. זו פשוט הפעם הראשונה שראיתי אותם. כתבתי את זה לפני כמה דיונים.

וכריס - טיפשותו? אתה שיפוטי מדי.
לפני שנתיים
כולם שיפוטיים באותה מידה
חלק לא מראים את זה
no fear לפני שנתיים
טוב, אני חושבת שפיפין פעל נהדר ושזה עינינו הפרטי בלבד אם הוא נשבע אמונים למישהו או לא ^^
Lali לפני שנתיים ו-1 חודשים
איפשהו בין הסיפור שאני מנסה לכתוב למציאות מצאתי את עצמי חוזרת להרגלים ישנים גרועים (לא ללכת לישון, לעשן יותר ועוד שטויות). יש לי רק קללות לכתוב האמת. אין לי כלכך מילים. אבל איכשהו אהוד בנאי שר תמיד את הרגשות שלי
https://www.youtube.com/watch?v=3PUY0kn95-M
גרייס לפני שנתיים ו-1 חודשים
אני לא מכירה אותך כלכך, למען האמת. לכן אני לא יכולה לתת לך עצה מותאמת. אבל, הייתי מציעה לך לנוח. לחלק משימות, להתארגן מחדש במחיר של ויתור על חלק. אם את חושבת שתוכלי או תנסי לעשות את זה בזמן המינימלי ביותר שיש או לצמצם נזקים (ואני מדברת גם על אהבה), את תאבדי את זה באותה המהירות. כשאת מרגישה נחנקת, *תעשי הפסקה*, תתרווחי ותדחפי את מה שחונק אותך אחורה עם כל מה שפנוי לך. תעמדי מולו באומץ, כי לעזאזל - אין לי שמץ של מושג איך אני שורדת את השנים שאת עוברת. אם הבעיה היא "מה פנוי", תמיד יש פינות פנויות, אם יש ספק. פשוט צריך לחפש אותן, הן לא תמיד נראות לעין. אבל תמיד יש.
המוזיקה שאת בוחרת היא כבר סימן טוב. רק שימי לב שהיא לא תשתלט עלייך ותשתדלי לשמור על ראש פתוח בכל הנוגע לזה. אני יכולה להמליץ לך על כמה שירים, אבל תנסי לשמור על גיוון. ובשם אלוהים, תישארי להיעמד זקופה, אפילו אם את תהיי האחרונה שתעשי את זה. אלף שיחות מוטיבציה לא רלוונטיות ולא יצליחו לתאר את מה שאני אומרת לך. תישארי זקופה, חתיכת נערה חזקה.
https://www.youtube.com/watch?v=XUClIslXKZo
Lali לפני שנתיים ו-1 חודשים
תודה רבה גרייסי (אפשר?)
זה כלכך מסובך פשוט. ויש לי הרגשה שכל הבחירות שלי דפוקות:( ואין לי זמן להפסקות וכאלה הרבה פעמים חחח
יש לך אחלה טעם, אני ממש אוהבת אותם חח
תודה רבה רבה, ממש. אני לא בטוחה שהבנתי את כל מה שרשמת. אני מקווה שכן. :)
גרייס לפני שנתיים ו-1 חודשים
אוי נו, אז תבחרי משהו ותחליטי שהוא נכון :)
משהו שאת אוהבת, שלך ומתאים לך - ותחליטי שהוא נכון. לכי לאן שיקח אותך ותגלי את עצמך :)
גרייס לפני שנתיים ו-1 חודשים
ואריגטו :)
זה אומר המון בשבילי. תודה גם על השיר
Lali לפני שנתיים ו-1 חודשים
מה אריגטו זה לא סושי או משהו חחח
זה הבעיה.. זה מסובך ואני באמת לא יודעת מה לעשות:( תודה ממש ~
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
אז התחלתי לראות את הסרטים של שר הטבעות. אתמול סיימתי את הסרט השני, והסצנה הזו פשוט ממש ריגשה אותי...
https://www.youtube.com/watch?v=k6C8SX0mWP0
לפני שנתיים ו-1 חודשים
אעאע
אבל בסרטים הם הורידו את הקטעים הכי טובים :'(
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
הסרטים הרבה פחות טובים מהספרים, אבל בכל זאת נהניתי מהם קצת. כל הסרט דיברתי תוך כדי לעצמי, תשאל את אחותי, זה חרפן אותה. אני פשוט אומרת ברגעים אקראיים דברים כמו "זה לא קרה בספר", "הו שיט, שכחתי מהקטע הזה!" ודברים כמו "ווהו, לגולאס, אתה המלך! חתיך אש שלמות אין דברים כאלה! חסל אותם נשמה, חסל אותם!" או מדברת לדמויות "די, מותק, די", "זו טעות!", "וואו, אני באמת תוהה איך זה קרה!", "פיפין, בלי להעליב, אבל אתה טיפש איי אף בסרט הזה" וכולי.
וכמו כן, הסצנה הזו באמת ריגשה אותי.
האופה בתלתלים לפני שנתיים ו-1 חודשים
הכי כיף לדבר לסרטים!
לפני שנתיים ו-1 חודשים
ברור.
זה המון פעמים ככה.
האמת שיש משהו טוב בזה שהם לא הציגו את טום בומבדיל הוא אמור להישאר חידה...

אבל
הסוף
לא
זה לא בסדרר
הם היו אמורים לשבור את שרקי
זה החה נחוץ
בדיוק בגלל הקטע הזה.כי זה לא סוף טוב.
זה לא היה אמור להיות סוף טוב.
סוף שפשוט חוזר להתחלה.
זה לא בסדר
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
עוד לא ראיתי את הסוף
זה לא נגמר כמו בספרים?
לפני שנתיים ו-1 חודשים
לאא
הם הורידו את הקטע עם שרקי.
ספויילר


שההוביטים נלחמים.שהורסים את הפלך.כל זה.





.
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
מה?! למה שהם יורידו את זה? זה קטע חשוב!
לפני שנתיים ו-1 חודשים
ארגגג
אני יודע
זה הקטע שבלעדיומשר הטבעות הופך להיות מספר עם סוף טוב ומושלם לספר שקרה בו משהו שהעולם עבר בו תהליך ><
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
הממ, הרגע סיימתי את השלישי, ואני חייבת לומר שאני דווקא די מבינה את זה עכשיו. פשוט לא היה זמן, או אנרגיה נפשית. בסוף הסרט, כשהם השמידו את הטבעת, כבר הייתי כל כך הרוסה מבחינה נפשית, ואם כשהם היו חוזרים לפלך הם היו צריכים להילחם שוב, הייתי מאבדת את זה.
אני שמחה מאוד שטולקין השאיר את הקטע הזה בספר, הוא מדהים ומשלים את הסיפור באופן יוצא מן הכלל, אבל בסרט זה פשוט לא היה כל כך מתאים.
לפני שנתיים ו-1 חודשים
לא ממש מסכים עם זה
אבל אולי יותר כי בפעם הראשונה שראיתי את הסרט חיכיתי לקטע הזה וממש ביאס אותי שהוא לא היה.ממש ><
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
וול, בסופו של דבר, הספרים זה מה שמשנה XD
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
https://www.youtube.com/watch?v=1-_pQTXslgU

זה הצחיק אותי יותר מדי XD

...אתם חושבים שעברתי את כמות הזמן המותרת ליוטיוב?
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים ו-1 חודשים
יאפ.
XDDD
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
כל מה שעשיתי היה לצפות בסרטון הזה של ג'ק ודין מספטמבר, שאיכשהו פספסתי. ואז הלכתי לערוץ של הבחור ששיחק את ג'יזס. ואז... הכל הדרדר.
(או בפירוט, ואז חרשתי על הערוץ שלו והגעתי ממנו לערוצים אחרים וסרטונים אחרים שהוא השתתף בהם ובכלליות נכנסתי לכל האזור הזה ביוטיוב שאני מציצה אליו מדי פעם אבל אף פעם לא ממש צללתי אליו, ובדרך גם עברתי בכמה סרטונים של טום סקא ושל דודי (ככה הוגים את השם שלה?) ופתאום הגעתי לערוץ של ג'ק, ולפני שאני יודעת מה קורה הגעתי לטג של אפוקליפסת זומבים, ואז איכשהו פשוט חזרתי לערוץ של הבחור הזה, ונראה לי שאני מאוהבת בו עכשיו.
ולמה לכל הבחורים שאני מעריצה קוראים דן?)
האופה בתלתלים לפני שנתיים ו-1 חודשים
דודי
דודי דודי דודייייייי
SHIRA לפני שנתיים ו-1 חודשים
מה קרה פה עכשיו

ואכן עברת נופי
ביני לפני שנתיים ו-1 חודשים
וואט איבן
no fear לפני שנתיים ו-1 חודשים
מה XD
~ניצוץ בחושך~ לפני שנתיים ו-1 חודשים
דודיייי
מוּמוּ לפני שנתיים ו-1 חודשים
אז התחיל החורף באופן רשמי! והיום באמצע המבחן במתמטיקה ירד גשם! אמיתי! כזה עם רעש! ברוך הבא, חורף!
אז החלטתי לכתוב את זה..

~מחשבות על חורף~
הטיפות שניתכות על החלון. ריח האדמה הרטובה. כל הצמחים שצומחים שוב. ריח צמר רטוב. בוץ בכניסה לבית. הליכה בצד הכביש, איפה שזורמים כל המים. מקלחת חמה. חושך מוקדם. ערפל. אור עמום ברחובות. משפחתיות. מרק. שלג. מלחמת ברד ברחוב כולם נגד כולם. קפיאה מקור בפנימיה. כולן מצטופפות סביב הרדיאטור. מפזר חום בוער. גרביים. שמיכות פוך. התכרבלות. חוסר רצון לקום בבוקר כי חשוך וקר. טרנינג. מעיל וכפפות. להרגיש את הגשם ללא מטרייה. שנאת מטריות. סיבוב צילום גשם מסורתי לבדי. מרגישה חיה באמת בכל רוח. החורף בוער בי. החורף קופא בי. למה הגשם נבחר לדימוי מדכא. שלג והכל לבן. כל המושב יוצא לגבעות. טיול גשם עם חברות שהפך למסורת. ברקים ורעמים בליל חורף קר. חנוכה. רוחות מטורפות. לתפוס טרמפים בגשם. להרטיב מושבים. לקפוא מקור בגלל שאין לי מושג מה הטמפרטורה בהרים. שורש וטייץ ארוך. חברה מספיק משוגעת שתיסע איתי לראות סערות בים. סוודר של השבעה. לקפוא במקלט של הסניף. הסניף מוצף עד גובה הברכיים. פעולות שבת בתחנת הפח הענקית. לא שומעים כלום מרוב רעש של גשם. יש גשם ולא קר לי. חולצתנועה רטובה זאת בעיה. היאבקות בבגדים רטובים. ההסקה אצל סבא וסבתא. הרצפה קפואה והקירות רותחים. טישו. צינון. לגמור גליל שלם של טישו ביום אחד. לשתות המון בגלל המזגן המייבש בכיתה. בהלה על הגיטרה הרטובה.