יד ושם
ריק מתמונות של
גוויות
חדרי תצוגות המוות
שוממים.
שואת בעלי החיים
נמשכת
זעקת הנספים עולה
מבתי מטבחיים
ממשחטות
מגיעה לאוזננו
כנעימה ערבה
ריח בשר חרוך
עולה ממסעדות
ממשרפות
מגיע לנחירינו
כבושם.
אולמות יד ושם
עדיין ריקים
מילים שלא תוכלנה
לתאר את הטבח
ממתינות.
בביתנו אנו מבתרים
גוויות של
נרצחים
אצל מכרינו
אנו אוכלים אבריהם
שותים דמם
לרוויה.
יד ושם
עומד בשיממונו
ההסטוריה עדיין לא
נכתבה.
אנו מתענגים למראה
עגל שהופרד
מאימו
שותים חלבה
שנועד לחייו
ואנו צודקים
צלב הקרס על
שרוולנו
אנו מעל הכל.
ריק מתמונות של
גוויות
חדרי תצוגות המוות
שוממים.
שואת בעלי החיים
נמשכת
זעקת הנספים עולה
מבתי מטבחיים
ממשחטות
מגיעה לאוזננו
כנעימה ערבה
ריח בשר חרוך
עולה ממסעדות
ממשרפות
מגיע לנחירינו
כבושם.
אולמות יד ושם
עדיין ריקים
מילים שלא תוכלנה
לתאר את הטבח
ממתינות.
בביתנו אנו מבתרים
גוויות של
נרצחים
אצל מכרינו
אנו אוכלים אבריהם
שותים דמם
לרוויה.
יד ושם
עומד בשיממונו
ההסטוריה עדיין לא
נכתבה.
אנו מתענגים למראה
עגל שהופרד
מאימו
שותים חלבה
שנועד לחייו
ואנו צודקים
צלב הקרס על
שרוולנו
אנו מעל הכל.