מאכלי חלב וגבינה בשבועות – על שום מה?
הרבה תשובות יש לשאלה זו, ורובן נראות יותר מדי מחוכמות ומפולפלות מכדי להיות הסיבה האמיתית. אבל יש בהן מן היצירתיות ומן החן של המדרש וכדאי לעיין בהן. ונפתח בפרושים "היסטוריים":
1.
כאשר חזרו בני ישראל ממעמד הר סיני לאוהליהם, לא יכלו עוד להשתמש בכלי האוכל שלהם, מפני דיני הכשרות שאך זה נתודעו אליהם. לפיכך נאלצו להסתפק בינתיים במאכלי חלב בלבד, עד שיכינו לעצמם כלים מיוחדים לבשר.
2.
משה, כידוע, לא רצה במינקת מצרית והעדיף לינוק חלב ממינקת יהודיה, על כן העביר לדורות מסר הקשור לחלב.
משכנע? ... לא? אם כן נסו את הטעם הבא:
3.
בספר שמות מופיע פעמיים הפסוק הקושר את חג השבועות עם חלב: "ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלוהיך; לא תבשל גדי בחלב אימו". פעם אחת בפרק כ"ג פסוק יט; ופעם שניה בפרק ל"ד פסוק כו.
פשוט. אבל אפשר גם לסבך את העניינים באופן כזה:
4.
תרי"ג המצוות שבתורה מתחלקות לרמ"ח מצוות "עשה", שהן כנגד רמ"ח איברים שבאדם, ולשס"ה מצוות "לא תעשה", שהן כנגד שס"ה ימות השנה. יום יום בשנה ומצוותו. ומתי חלה מצוות "לא תעשה" של "לא תבשל גדי בחלב אימו?" אכן: ב-ו' בסיון.
מי שמחפש מסרים המוסתרים בטכסט המקראי, חזקה עליו שישתכנע מן הטעם הבא:
5.
בספר במדבר כ"ח, כו יש פסוק על "יום הבכורים", וממנו אפשר להוציא ראשי תיבות העונים על השאלה: ממה עשויה מנחת הבכורים. שימו לב: "וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם". ממה עשויה המנחה?
מלבד ראשי תבות יש גם גימטריה:
6.
גימטריה של "חלב" = 40 - כנגד ארבעים הימים ששהה משה בהר סיני כדי לקבל את התורה.
7.
גימטריה של "חלבי" = 50 - כנגד חמישים ימים של ספירת העומר שבין פסח לשבועות.
ועוד משחקי לשון:
8.
אוכלים בחג השבועות גבינה על שום הר סיני, שעליו נתנה התורה. על הר סיני נאמר "למה תרצדון הרים גבנונים" (תהילים ס"ח, טז). מנין באה המילה "גבנונים" אם לא מגבינה?
ומהר סיני לגיאוגרפיה:
9.
הארץ שממנה מביאים את הביכורים הלא היא: "ארץ זבת חלב ודבש".
10.
וגם התורה, שניתנה בחג מתן תורה, נמשלה לחלב ודבש, שנאמר: "חלב ודבש תחת לשונך" (שיר-השירים ד, יא).
ומפֵרושים מדרשיים לפֵרושים סמליים:
11.
כשם שהחלב הוא מזון קיומי לתינוק, כך התורה היא מזון רוחני קיומי לכל אדם.
12.
החלב - צבעו לבן, והלבן מסמל טוהר. בני ישראל נצטוו להיטהר לקראת קבלת התורה.
וגם ילדי הגן לובשים בגדים לבנים בחג השבועות, כביטוי לטוהר לקראת חגיגת מתן תורה.
הבאנו מבחר קטן מן הטעמים המקובלים לאכילת מאכלי חלב וגבינה בשבועות. אך אם נשאר עוד מישהו שלא השתכנע מאף אחד מן הטעמים המצוינים האלה, בשבילו יש לנו הסבר פשוט ועיניני:
13.
חג השבועות חל לאחר תום עונת ההמלטות בצאן ובבקר. לפיכך עונה זו משופעת בחלב. ומה טיבעי יותר מאשר לאכול את מה שיש בשפע בעונה?
14.
והוסיפו לזאת עובדה קולינארית מוכחת: מאכלי חלב מתעכלים ביתר קלות ממאכלי בשר, ובליל שבועות כשהולכים ללמוד תורה בתיקון של שבועות - מוטב שלא להעמיס על הקיבה מאכלים כבדי עיכול, המערפלים את המחשבה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה