בשיר הזה מציג המשורר את דעתו על היכולת לתרגם שיר:
"הוּא הִתְיַשֵּׁב עַל הַפֶּרַח
כְּמוֹ דַּבּוּר מְגֻשָּׁם
עַד שֶׁנִּכְפָּף הַגִּבְעוֹל הֶעָדִין
מִזְדַּחֵל דֶּרֶךְ שׁוּרוֹת עֲלֵי־הַכּוֹתֶרֶת
הַדּוֹמִים לְדַפֵּי מִלּוֹן
חוֹתֵר אֶל הַפְּנִים
מְקוֹם הַנִּיחוֹחַ וְהַמְּתִיקוּת
וְעַל אַף שֶׁהוּא מְנֻזָּל
וְטַעַם אֵין לוֹ
הֲרֵיהוּ בְּכָל זֹאת מִתְקַדֵּם
עַד שֶׁרֹאשׁוֹ מַכֶּה
בְּאַבְקָן הַצָּהֹב
וְכָאן כְּבָר הַסּוֹף
קָשֶׁה לְהַבְקִיעַ
בְּעַד גְּבִיעַ הַפְּרָחִים
אֶל הַשָּׁרָשִׁים
אָז יוֹצֵא הַדַּבּוּר
וְהוּא גֵּאֶה עַד מְאֹד
וּמְזַמְזֵם בְּרָמָה:
הָיִיתִי בִּפְנִים
וּלְמִי שֶׁלֹּא לְגַמְרֵי מַאֲמִינִים לוֹ
הוּא מַרְאֶה אֶת אַפּוֹ
הַמְכֻסֶּה אָבָק צָהֹב"
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
