לפני עשרה ימים הלך לעולמו יורם טהרלב, בגיל 83. השירים שלו השפיעו עליי בצורה יוצאת דופן, ותמיד היה לי נחמד לגלות שעוד שיר אחד שאני ממש אוהב בעצם נכתב על ידו. מ"ברבאבא" ועד "ההר הירוק", שירי ארץ ישראל היפה כמו "ארצנו הקטנטונת", "אתה לי ארץ", "עוד לא תמו כל פלאייך", שירי תנ"ך שעוברים מ"נח" ועד ל"משה משה", בין יונה לאליהו, ועד השיר האהוב עליי ביותר, בעברית ונדמה לי שבכלל: "הבלדה על סוס עם כתם על המצח". כל השבוע האחרון הוקדש אצלי, בתחום המוזיקה, לגילויים משמחים שכאלה, ברדיו ובסתם שיטוטים באינטרנט, שמגלים לי שעוד אחד מנכסי צאן הברזל שלנו כעם מיוחסים לאיש הנפלא הזה.
הישר הזה שלו, לא הוקלט וגם לא בדיוק הולחן: יורם חצי מדקלם חצי שר אותו, בסרטון נידח ביוטיוב עם מעט מאוד צפיות. אני חושב שעוד אנשים צריכים להכיר את השיר הזה, וזאת נראית לי כמו הזדמנות טובה.
(מצטער שלא שיר מקורי - אם הייתי יודע לכתוב כמוהו, אז אולי היה לי האומץ לפרסם פה שירים)
סיפור המעיל/יורם טהרלב ז"ל
לאבי היה מעיל ישן ממלחמת העולם
והתפרים שלו כבר נפרמו, כמעט כולם.
אז אמא, שתמיד הייתה תופרת חרוצה,
מן המעיל המרופט הכינה לו חולצה.
הוי אמא, הוי אמא,
אף פעם לא זורקת שום דבר,
הוי אמא, הוי אמא,
כי מי יודע מה יהיה מחר?
הלך אבי עם החולצה ממלחמת העולם,
עבד אתה שנים רבות, הזיע, כמו כולם.
ולפני שהחולצה הפכה לגמרי לסמרטוט,
אמי עשתה, לא תאמינו, בשבילי ילקוט.
הוי אמא, הוי אמא,
אף פעם לא זורקת שום דבר,
הוי אמא, הוי אמא,
כי מי יודע מה יהיה מחר?
נשאתי על גבי ילקוט ממלחמת העולם,
עם ביאליק, ודובנוב, וכל כתבי אחד־העם.
כשאמא ראתה שהילקוט גם הוא נפרם,
בלי להגיד מילה הפכה אותו לבגד־ים.
הוי אמא, הוי אמא,
אף פעם לא זורקת שום דבר,
הוי אמא, הוי אמא,
כי מי יודע מה יהיה מחר?
היה לי בגד־ים גזעי ממלחמת העולם,
והילדים והילדות צחקו עליי כולם.
אז יום אחד קפצתי לבריכה, ומה קרה?
יצאתי לי ערום משם, אך אמא לא ויתרה...
היא עשתה לי ממחטה משאריות הבגד־ים,
שאשמור על נימוסים, כמו במלחמת העולם,
וכשהגיעו לארצנו ממחטות נייר,
אז מן הממחטה שלי עשיתי שום דבר.
הוי אמא, הוי אמא,
אף פעם לא זורקת שום דבר,
הוי אמא, הוי אמא,
חכו, השיר עוד לא נגמר.
היה לי שום דבר מזמן מלחמת העולם,
חשבתי איך אמי הייתה עושה מזה מטעם.
ויום אחד נכנס אליי האומץ לחזה,
וממש משום דבר עשיתי את השיר הזה.
והנה יש לי שיר חדש, ממלחמת העולם,
ואם ירצה השם עוד יזמרו אותו כולם,
יקנו את התקליט שלי באהבה וגיל,
ואולי אני אעשה קצת כסף ואקנה גם לי מעיל.
הוי אמא, הוי אמא,
אף פעם לא זורקת שום דבר,
הוי אמא, הוי אמא,
רק לכבודך הפכתי לזמר.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
