בין הברושים והכרם שנית נעבור
בין הערביים שוטפות סנוניות את העמק
ערב יפה וחמים
שט על גגות ותלמים
אנו כמו כל החולמים
אחר השמש.
לו על כתפינו נשאנו שנית תינוקות
לו רק יצאנו שנית לחרוש ולזרוע
לו רק יכולנו לקצור
לו רק לצאת ולבצור
לו רק ידענו לנצור
חדוות הנוער.
שקט, ורק צעדינו נותרו על השביל
לילה ירד על צמרות הברושים ועלינו
טל על שיחי ההרדוף
על הבריכות והסוף
טל על ראשך הכסוף
ועל עינינו.
בין הברושים והכרם שנית נעבור…
יש מלחינים הניגשים להלחין שיר רק כאשר מונח לפניהם טקסט כתוב, ולעומתם ישנם מלחינים המעדיפים להלחין בלי טקסט ורק אחרי שהוציאו מתחת ידם לחן טוב, מוסרים אותו למשורר שיכתוב לו מילים. המלחין סשה ארגוב היה מהסוג השני. והשיר "החולמים אחר השמש" התחיל כלחן ללא מילים, חלק ממוסיקה מלווה, שארגוב כתב לאיזה סרט. כשהשמיע לי את הלחן סיפר לי סשה, כי בסרט הוא מושמע על רקע של נופים חקלאיים. זה הוביל אותי לכיוון שבו עוסק השיר: זוג אנשים זקנים עוברים בתוך הנוף החקלאי, כרמים ומטעים, שבהם נהגו לטייל עם ילדיהם. בעיני זה שיר עצוב, כי שנים לאחר מכן חוויתי גם אני את הטיול בנופים שבהם גדלו ילדיי, כאשר הילדים כבר אינם לצידי...
הפרברים:
https://www.youtube.com/watch?v=xfAYFEw3_ig
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
