את ואני והרוח
יצאנו לכר הפתוח
לנשום את נשמת הדגן
לרקוד עם ריצוד מי הפלג
לפעות עם הצאן על השלף
יצאנו לברוח מכאן.
שלושתנו בזמר חוצות יחפני
הרוח ואת ואני.
קטפתי לך קוץ וגם פרח
נשקת לטלה שבדרך
ותן משבילנו נמלט
בכינו עם עץ בשלכת
צחקנו ושבנו ללכת
אני והרוח ואת.
שלושתנו בזמר חוצות יחפני
הרוח ואת ואני.
את ואני והרוח
לא שבנו עוד רגע לנוח
גמאנו דרכים ושדות
לפתע הימה היגענו
אל מול הגלים אז כרענו
הרוח המשיך לבדו.
ושט איתו זמר חוצות יחפני
נותרנו רק את ואני.
השיר הראשון שכתבתי. כתבתי אותו בעת נסיעה באוטובוס מחיפה לתל אביב. לאחר שכתבתי אותו, קיפלתי את הנייר והכנסתי לכיס החולצה שלי. ביום שישי, כאשר אספה אשתי (אשתי הראשונה, נורית זרחי) את הבגדים כדי לזרוק אותם למכבסה של הקיבוץ מצאה בכיס את השיר. היא אמרה: זה שיר מאוד נחמד. למה לא תשלח אותו למלחין? המלחין היחידי שידעתי את כתובתו היה נחום היימן, שהיה חבר קיבוץ בית אלפא. שלחתי לו את השיר ואחרי כמה ימים קיבלתי ממנו מכתב נלהב שבו הוא מודיע לי כי הלחין את השיר ומבשר לי כי צמד הפרברים החליטו להקליט אותו בתקליטם הקרוב. משם התחילה הקריירה הפזמונאית שלי.
הביצוע של הפרברים:
https://bit.ly/3Gs2oZq
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
