הסרט מבוסס על הספר של אמיל אז'אר (רומן גארי) שפורסם ב-1975.
העלילה מתרחשת בבית ישן מאוכלס בזרים שנמצאים בתחתית הסולם החברתי. הוא מתאר את עליבות החיים וחייהם של אלה שנמצאים בשולי החברה הגובלת בפשע, בסרסורים, זונות, סוחרי סמים ומה לא.
בסרט מתגלה גלריה של דמויות. רוסה (סופיה לורן) הקשישה וזונה לשעבר מטפלת בילדיהם של זונות לאחר שפרשה מהמקצוע העתיק בעולם. היא השתכרה מטיפול בילדי הזונות משום שלעוסקות בזנות נשללה הסמכות לגדל את ילדיהן, ולכן הן נאלצו להסתירם מפני המוסדות.
קשר מיוחד נרקם בינה לבין נער מסנגל בשם מומו שננטש על ידי אמו ולאחר שהוא שדד אותה בשוק.
רוסה חווה עדיין את חייה באושוויץ, והתמונות משם מציפות אותה מעת לעת. היא חוששת וחרדה וכל צלצול בדלת ביתה, מפחיד אותה ומזכיר לה את התקופה ההיא.
מומו המגולם על ידי איברייה גויה הוא ילד רחוב, עצמאי שסוחר בסמים פיקח וגם שיודע לחגוג. רוסה בוחרת לספר לו את סודותיה.
סופיה לורן מגלמת את רוסה בגיל 86 ובכל זאת שאפו שבגיל כזה היא מצליחה לזכור טקסטים בעל-פה.
למרות אי ההבנות בתחילת היחסים בין מומו לרוסה נרקמת מערכת יחסים מיוחדת. שניהם פליטים של החיים היא ניצולת אושוויץ והוא פליט אפריקאי.
לדעתי הסרט בגרסתו האיטלקית של אדוארדו פונטי (בנה של סופיה לורן), נופל מהגירסה הצרפתית בכיכובה של סימון סניורה ובעיבודו של משה מזרחי "מדאם רוזה" (1977).
התסריט אינו עמוס בדיאלוגים. מאידך יש בו תמונות ושפת גוף שמצליחים להעביר לצופה את רוח הספר באנמיות. לדוגמא הסרט בגרסה האיטלקית מתרכז באיטליה כשבמקור הספר מתרכז ברובע בלוויל בפריז.
למרות שלטעמי האישי הגרסה הצרפתית הרבה יותר טובה, אני ממליצה על הסרט במיוחד בגלל סופיה לורן.
מה יכול היות רע לצפות בסופיה לורן המהממת? היא הייתה כוכבת ועדיין כוכבת.
צפייה נעימה.
לי יניני
כתבתי רוסה ולא רוזה – כי כך נכתב בנטפליקס.
קישור לטריילר:
https://www.youtube.com/watch?v=Q-NL3_8JLMA
תקציר:
שחקנים: סופיה לורן, איברהימה גאיי רנאטו קרפנטיירי
קשר קרוב ומיוחד נרקם בין ניצולת שואה שמנהלת מעון יום ובין ילד רחוב קשוח בן 12 שהיא לוקחת תחת חסותה אחרי ששדד אותה.
95 דקות
דובר איטלקית
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
