פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 214 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 4 שנים ו-11 חודשים לשמור על שקט! פרק 8 ואחרון!!! פוליאנה :-)
פרק 8.
טוק! טוק! טוק!
"אורי! תפתח את הדלת!"
"אור, תפתח אותה אתה! אני עסוק!" ובאמת הייתי עסוק, עסוק בלסדר את אוסף המחקים הגדול שלי שגדל עוד יותר הודות למחק מעניין בצורת דינוזאור שקיבלתי ממש היום מחבר.
"אבל אני באמצע התוכנית שאני הכי אוהב!" קרא אור.
"אז אתה במילא בסלון! נו! תפתח כבר!" קראתי בחוסר סבלנות. המחק של הדינוזאור יכול להיראות יפה ליד ה-
"אור!!!" אוף בסדר! אם אור שכח איך ללחוץ על הידית אז אני-
"שקט??!!!!" קריאת התדהמה שפרצה לי מהפה יכלה להשתוות לקולות שהשמיע שקט לפני שידענו שהוא מסוגל לדבר.
"שקט?" שאל גם אורי בעיניים גדולות ענקיות.
"כן, זה אני! ואם אתם יכולים בבקשה להביא לי גם משהו לשתות, אני צמא נורא! והדרך לכאן הייתה נורא, נורא ארוכה!"
מיהרתי למטבח למלא כוס במים מבר המים. אור עוד עמד מול הדלת, המום.
"שקט! מה גרם לך לחזור?" שאלתי כששלושתנו ישבנו לבסוף על הספה.
"טוב, היה לי כל כך טוב פה." אמר שקט.
"חזרת לתמיד או שרק לביקור?" שאל אור אבל בלי הרבה תקווה.
"אתם רוצים שאישאר לתמיד?" שאל שקט בטון שקט ורציני. "כי בזמן שהייתי בכפר בלבולני המוח, למדתי המון דברים. למדתי מתי כדאי לבלבל את המוח, אבל בעיקר, למדתי מתי לשתוק. ולמדתי גם עוד משהו, למדתי ש... אני מרגיש שאני כבר לא שייך לשם יותר, אני שייך לכאן. אז אם אתם רוצים..."
"כן, אנחנו רוצים!" השבנו שנינו יחד והסתכלנו אחד על השני, המומים.
"אז בסדר." השיב שקט בחיוך מאוזן לאוזן.
ומאז יש לנו שלט על דלת הבית. "כאן גרים בשקט אמא, אבא, אפרת, אור ואורי (אלה אנחנו), אפרת, נעמה התינוקת (שנולדה בינתיים) ושקט."
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-11 חודשים פוליאנה מעין
התגובה היפה שלך לבת-יה שלחה אותי אל פרק 1, ומשם אל 2, ו3.. והנה הכל נגמר! מקסים ממש.
אני אוהבת סיפורי ילדים. וזה מתוק במיוחד- השימוש המחוכם והחמוד בביטויים כמו "לשמור על שקט" או "בלבולי מוח". זה כיפי:)
יש לך כישרון לספר סיפורים לילדים. אשמח לקרוא עוד כאלה.
תודה לך
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה-
לפני 4 שנים ו-11 חודשים תודה רבה בת קול!!!!!! פוליאנה :-)
את כותבת שהתגובה היפה שלי לבת-יה שלחה אותך לכאן- והאמת, שהתגובה שלך לכאן ממש ריגשה אותי!
תודה!!!!
אז אולי אני אעלה לכאן עוד סיפורי ילדים מפעם לפעם:)
תודה!!!
ולא חשבתי שהסיפור שלי כל כך טוב, למען האמת, פשוט ניסיתי לסיים אותו ומצאתי את עצמי כותבת וכותבת את מה שעלה לי לראש=)
והסיפורים שלי, מהם טובים ומהם פחות.
אחותי הקטנה נהנתה במיוחד מסיפורי הילדים שלי כשהיא הייתה קטנה יותר, רובם המוחלט, לא עלה על הכתב, והיא חושבת שאני מוכשרת:)
והתגובה שלך, ממש מחמיאה לי:)
אחשוב על זה ויש מצב שאעלה עוד!
אגב, אולי כדאי לך לקרוא את הסיפור שכבר העליתי לכאן לפני יותר משש שנים, קרוב יותר לשבע.
סיפור שנכתב בעקבות חלום בבת אחת מהראש אל הדף ויצא לדעתי ממש מעניין:)
לא יודעת אם תאהבי, הוא מיועד לילדים, על גבול הנוער. להרגשתי הוא יצא יחסית מוצלח, אני דיי אוהבת וגאה בו:)
ושוב תודה, גם אם לא תקראי, ואשתדל להעלות לכאן גם סיפורי ילדים מפעם לפעם, מובן שכדי להעלות אותם אני צריכה לכתוב או לגמור לכתוב אותם.
נמאס לי להעלות סיפורים לא גמורים, יש לי ניסיון בזה, מתחילה, מאמינה שאסיים ואז... בום, מרחמת על הקוראים המסכנים שנתקעים עם עלילה באמצע.
וגם אני אגב, רוצה להרוג את הסופרת הזאת שהתחילה לכתוב סיפור ולא סיימה, אם אני רק אמצא אותה!!! אני כבר אראה לה מה זה!!!!
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
-
-
