פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 259 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 6 שנים ו-6 חודשים החגורה ראובן
הוא לא הצליח להגיע להחלטה שהיה שלם איתה, או לפחות הפחות גרועה.
אחרי שנות אימונים מפרכים זכה לחגורה החומה והדרגה הבאה היתה חלום, משאת נפש שלו ושל אמני לחימה בכלל.
חגורה שחורה. צירוף מילים שעורר בו התרגשות, תחושת ניצחון. הרגשה עילאית. אולי בעתיד דרגת דאן ואפשרות להדריך .
הדרך לא היתה קלה. הוא למד קרב מגע 8 שנים, אהב את הענף, התמיד והצטיין וכעת החגורה השחורה נראתה קרובה. אבל האימונים הארוכים גבו מחיר בצורת פציעות מתרגילים שביצע שוב ושוב, מכות שספג, שרירים מאומצים עד קצה גבול היכולת, גידים שעמדו במאמץ קשה, חבלות וכאבים כתוצאת כל אלה ושתי אצבעות שבורות שהתאחו בצורה סבירה.
ומעשה שטן, כחודש לפני הבחינה תאונת דרכים שהובילה לנזק קל בחוליות ואישפוז בן שבוע.
ההנחיות שקיבל מרופאו היו ברורות. לא להתאמץ מדי.
"אל תעמיס מדי על עצמך. מאמץ מוגזם עלול לגרום לנזק קבוע או כאבים לתקופה ארוכה"
"דוקטור, אני בפני המבחן לחגורה שחורה, אם אפסיק עכשיו..."
"אני לא יכול להחליט במקומך ומחוייב כרופאך לומר לך את ההשלכות. אני מניח שמדובר במאמץ לא קל והנזק יכול להיות חמור. הפגיעה בחוליות מסכנת אותך ומצבך הכללי אינו טוב. אתה סובל מנזקים שעלולים להחמיר "
פנה לרופא ספורט שאישר את האבחנה.
וידע היטב שאין שום ערובה שיעבור את הבחינה וייתכן שיצטרך לגשת שוב.
הוא נקרע בין האפשרויות. הדילמה היתה אכזרית.
החגורה השחורה, משאת נפש. פסגת ההישגים של אמני לחימה.
מול כאבים, נזק קבוע אפשרי. הוא היה בן 32 ולפניו שנות חיים רבות. הוא ניסה לחשוב קדימה-רואה את עצמו בן 50-60- אולי סובל כאבים ומגבלות עשרות שנים ולשם מה? כמה תהיה חשובה לו הדרגה אז? אז סבבה, זכיתי לזה אבל באיזה מחיר?
התהפך על משכבו לילות ושנתו נדדה.
הוא ניסה להתאמן מעט אך הכאבים היו קשים. נטל משככי כאבים אבל ידע שזה לא הפתרון אלא פלסטר. הוא גם לא רצה להתייעץ עם חברים וקרובים יודע שכל אחד ימשוך לכיוונו וההחלטה היא שלו.
המדריך הבכיר אמר לו כי הוא מוכן להתחשב במצבו ולהתאים את רמת הבחינה אליו במידת האפשר, ושיש גבול לגמישות וכמה הוא יכול להקל עליו ועדיין יהיה מאמץ לא קל.
לא היה אחד מאלה שאומרים "יאללה, מה שיהיה –יהיה" או "הכל מלמעלה" והבלים דומים אלא אדם רציונלי, מחושב ושקול.
הוא דחה את הבחינה, לא מסוגל להחליט עד שקיבל הודעה שעליו להגיש מועמדות עד תאריך מסויים או שלא יוכל לגשת לבחינות. הוא היה חייב לקבל החלטה.
ולבסוף החליט בלב כבד, מרירות ותחושת החמצה שקרעה אותו רגשית להפסיק את האימונים ולוותר על החגורה, חש שהמחיר כבד מדי.
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
