שִׁירִים וּפְרָחִים
שִׁיר אֶחָד כָּתַבְתִּי לָךְ
וְעוֹד שְׁלֹשָׁה הַדּוֹמִים לוֹ
כֻּלָּם פְּרִי אַהֲבָתִי אֵלָיִךְ.
דּוֹמִים הֵם בְּעֵינָי
כְּזֵר פְּרָחִים שֶׁל שׁוֹשַׁנִּים צְחֹרוֹת.
וְנִשָּׂא מֵעַל כֻּלָּם הַפֶּרַח הַסָּגֹל.
'אֵינְךָ צָרִיךְ לִכְתֹּב לִי כֹּה הַרְבֵּה
אָמַרְתְּ בְּחִיּוּךְ מִתְרוֹנֵן.
דַּי לִי בַּסָּגֹל'.
וַאֲנִי תָּמִיד בּוֹשְׁתִּי בְּכָךְ
שֶׁהֲרֵי זֵרֵי הַפְּרָחִים
כְּכָל שֶׁהֵם צְפוּפִים וְרַבִּים,
כָּךְ רֵיחָם הַנֶּהְדָּר,
וּמִמֵּילָא כָּךְ גַּם הַשִּׁירִים.
תָּמִיד הָיִית צְנוּעָה
וּמְבַקֶּשֶׁת אֶת הָעִקָּר
שֶׁאֵינוֹ תָּלוּי בְּכַמּוּת - בִּשְׁבִי לִבֵּךְ.
וּמֵאָז אֵינִי כּוֹתֵב לָךְ
אֲנִי פָּשׁוּט מַנִּיחַ ליַד מִטָּתֵךְ פֶּרַח סָגֹל
אוֹ שִׁיר קָצַר שֶל שׁוּרוֹת אֲחָדוֹת
שֶיוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיִּגְרֹם לְאָשְׁרֵךְ
אֲהַבְתִּיךְ
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
