עַכְשָׁו
עַכְשָׁו אַחֲרֵי-כֵן.
אֲבָל קֹדֶם, לִפְנֵי-כֵן,
הַמְּדִינָה נִקְלְעָה לְמַצָּב
שֶׁהוּא הָאַבְּסוּרְד בְּהִתְגַּלְּמוּתוֹ
כְּשֶׁרֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה מִתְיַצֵּב בַּחֲזִית הַמַּאֲבָק
נֶגֶד הַמְּדִינָה, הַפְּרַקְלִיטוּת וְהַמִּשְׁטָרָה
וּבִכְלַל, עֶצֶם הַחֲקִירָה
וְשֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל אִשְׁתּוֹ...
כַּמָּה מְגֻחָךְ הַמְּחוֹקֵק חֲסַר הָרֹאשׁ עַכְשָׁו.
אַחַר כָּךְ, חָלִילָה וְחָס, הָאֵל יִשְׁמְרֶנּוּ,
עוֹד חֹק אֶחָד כָּזֶה מֵחֻקֵּי אַמְסָלֶם –
וְאָבַדְנוּ.
עִקְבוּ וּרְאוּ, הִזְהַרְתִּי הַזְהֵר:
הַכְּתֹבֶת עַל הַקִּיר, הַכּוֹבַע עַל הָרֹאשׁ בּוֹעֵר.
כְּכָל שֶׁלִהְיוֹת אַחֲרֵי-כֵן נְמַהֵר
כָּךְ טוֹב יִהְיֶה עוֹד יוֹתֵר.
אֶת הַנּוֹשֵׂא כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ וּמַכִּיר:
בְּמֶמְשֶׁלֶת אַחֲרֵי-כֵן הַשָּׂר הַבָּכִיר
יִהְיֶה הַשָּׂר לְתִכְנוּן הֶעָתִיד וּלְחִזּוּי
הַשָּׂר שֶׁיְּקַבֵּל אֶת מְלוֹא הַגִּבּוּי
לְנִבּוּי כָּל הַמְּגָמוֹת וְהַשִּׁנּוּיִים
הַצְּפוּיִים לְהִתְמַמֵּשׁ בַּדּוֹרוֹת הַבָּאִים.
הוּא יִהְיֶה הַשָּׂר הָאַחֲרַאי לְתִכְנוּן אָרֹךְ טְוָח
וְזֶה אַךְ מוּבָן מֵאֵלָיו, מִשּׁוּם כָּךְ,
שֶׁיִּהְיֶה סְגָנוֹ שֶׁל מִי שֶׁיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַמְּדִינָה
לֹא לִפְנֵי שֶׁהַפְּרוֹטֶקְטוֹרָטִים יְפַנּוּ אֶת מְקוֹמָם
מִכּוּרְסְאוֹת הַכְּנֶסֶת וּמִשֻּׁלְחַן הַמֶּמְשָׁלָה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
