תקציר מאתר סרט:
מועמד לפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. בוריס וז'ניה בעיצומו של הליך גירושים סוער. הם לא מפסיקים לריב, ואף אחד מהם לא באמת רוצה שום קשר אחד עם השני – שניהם כבר המשיכו הלאה. בין הניסיונות לפגוע אחד בשני, למכור את הדירה המשותפת ולרצות את בני הזוג החדשים שלהם, נדמה ששניהם שכחו שיש להם בן קטן, אליושה. עד שהוא נעלם...
שחקנים: מריאנה ספיבק, אלכסיי רוזין, מאטווי נוביקוב
במאי/ת: אנדרי זבייגינצב
ז'אנר: דרמה, זר
אורך: 127 דקות
שפה: רוסית
מקום ושנה: צרפת-2017
ביקורת אישית – נכתב על ידי לי יניני
סרט רוסי קודר מאת בית היוצר והבמאי הרוסי אנדרי זבייגינצב, על התא המשפחתי, ונישואים כושלים שכבר כל אחד מבני הזוג מצוי בפרק ב.
בוריס וז'ניה בעיצומו של תהליך גירושין מכוער, ולהם בן משותף בגיל 12 בשם אליושה, שסופג את האווירה העכורה ודלוחה בבית.
הצילומים הראשונים שמופיעים על המסך הגדול הם צילומי שלג, מזג אויר אפרורי, מנוכר, מלווה בעצים ערומים, חלקי ענפים שבורים ושקועים בתוך אגם קפוא. פה נעשתה עבודת מצלמה מעולה! זום המצלמה, מצליח להעביר את הטמפרטורה שמתחת לאפס לאולם הקולנוע, ולאטמוספירה השוררת בין הזוג בוריס וז'ניה.
הילד אליושה מצוי בתוך כאוס, וכשהוא לא מצליח להתגבר הוא נעלם. בהתחלה אף אחד מהוריו לא שם לב. חולפות להן פחות 48 שעות, עד שהמורה יוצרת קשר עם ז'ניה, ומדווחת על היעדרותו של אליושה מבית הספר.
מכאן ואילך מתחיל מבצע חיפוש אחר הילד, ובד בבד ניתנת הצצה לנופיה האורבניים והכפריים של רוסיה, הזיקה בין הרשויות לאדם הפרטי, ההתמערבות הטכנולוגית, ויחסיה הפוליטיים של רוסיה עם שכנותיה.
זהו סרט עוצמתי, מטלטל הנוגע בנימי הנפש של כל צופה, עם צילומים נשגבים של חורף רוסי מושלג, ללא חום אנושי תרתי משמע.
המשחק של ז'ניה המגולם על-ידי השחקנית מריאנה ספיבק מצוין, ולא נופל ממנה משחקו של אלקסיס רוזן שמגלם את בוריס.
ז'ניה ובוריס מייצגים את המרוץ אחרי החיים, ומחפשים להגשים את עצמם, ללא התחשבות בעלויות והמחיר שישלמו על כך בתמורה.
ז'ניה ובוריס לא עצרו לרגע, ולא נתנו את דעתם, על איך מרגיש אליושה עם פירוק נישואיהם.
הרי התחושה של ילד כזה, היא אובדן התא המשפחתי אליו הוא היה רגיל!!!
בהתחלה אליושה ניסה "כאילו" להכחיש ולהתנהג כרגיל. הוא התנתק וישב בחדרו ללמוד, אך הוא לא התגבר על הפחד מ"השינוי", ונס ממשפחתו וחבריו מתוך מצוקה.
אחת הסצנות הקורעות, המטלטלות והקשות בסרט, כאשר אליושה בן ה-12 מאזין מעבר לדלת האמבטיה, למאבק שהתנהל בין הוריו על החזקה, וכיצד האחד העביר לשנייה את האחריות.
סליחה, איך אמור להרגיש ילד כזה?
הסצנה הזו לא יכולה להותיר את הצופה אדיש. לדעתי, המקטע הזה יגרום לכל צופה/הורה, לחשוב על ילדיו ועל תשומת הלב שהוא מקדיש להם ביום יום.
הסרט "אהבה חסרה" לדעתי שולח כל הורה להביט במראה ולחשוב שלא כל דבר הוא מובן מאליו, וילדים על אחת כמה וכמה!!!
מעבר לצלע המשפחתית בסרט, הבמאי אנדרי זבייגינצב מתעכב על מצבה הפוליטי של רוסיה בימים אלה, ולכך הוא מקדיש מספר מקטעים בעזרת הקרנת מהדורי חדשות בטלוויזיה (לדוגמא, הבעיה האוקראינית)
סופו של הסרט מזכיר את אותן תמונות שהוקרנו בראשיתו, כשז'ניה ניצבת רצה על הליכון במרפסת ביתה, ועל חולצתה רקומה המילה רוסיה... לא לחינם בחר אנדרי זבייגינצב להלביש את ז'ניה בחולצה אדומה עם הכיתוב "רוסיה".
לדעתי, כדי לרדת לסוף דעתו והמסר שהבמאי מנסה להעביר לצופיו, יש להתעכב על הצילומים, המוזיקה, והמטאפורות הקולנועיות.
שימו לב, לא לשווא המצלמה מתעכבת על פרטים מסוימים בתוך הסט. כדי לרדת לסוף דעתו של אנדרי זבייגינצב, כדאי להתייחס לאלמנטים שבתוך החפיסה – יש לכך סיבה!
לכאורה, יהיו צופים שיאמרו שהסרט איטי. אני מסכימה לדברים הללו. כן הסרט "אהבה חסרה" איטי! הוא אינו סרט מתח ולא מתיימר להיות כזה. זהו סרט עם מסר, כשבסיומו נדרש מאמץ לעמוד על הרגלים ולקום מהכורסא.
מומלץ מאוד ומטיבי הלכת ייהנו ממנו שבעתיים.
צפייה נעימה
ציון מעולה!!!
לי יניני
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
