סרט: טירת הזכוכית
נכתב על ידי לי יניני
תקציר מהאתר "סרט"
מבוסס על הספר רב המכר והאוטוביוגרפי של ג'אנט וולס. ג'אנט קיבלה חינוך בלתי קונבנציונאלי מהוריה הבלתי מתפקדים והתוססים, והיא מחליטה לצאת למסע אל עבר קבלה והגשמה עצמית
שחקנים ראשיים: ברי לארסון, וודי הרלסון, נעמי ווטס
בימוי: דסטין דניאל קרטון
תסריט: דסטין דניאל קרטון, מרטי נוקסון, אנדרו לנהאם
סוגה: דרמה ביוגרפיה
אורך: 127 דקות
דעתי:
סרט נפלא עם משחק משובח! כל העלילה נעה בהווה בליווי פלשבקים לעבר ילדותה של ג'אנט ועד להתבגרותה.
ג'אנט הבת הבכורה והמספרת את סיפור ילדותה, היא זו שטורפת את הקלפים. מאוד אהבתי את המשחק של כולם, ואת ברי לארסון במיוחד, המוכרת לנו מסרטים אחרים, והאחרון שאני צפיתי בו היה "חדר".
הסצנה הראשונה בסרט מתחילה ב-1989 כבספר, כאשר ג'אנט (ברי לארסון) חוזרת במונית ממפגש עם ארוסה ואיש פיננסים. במהלך הנסיעה מעבר לשמשת המונית, היא ראתה את האם רוז מארי (נעמי וואטס), ואביה רקס (וודי הרלסון) נוברים במכולות האשפה. ומה ג'אנט עשתה באותה עת? השפילה את ראשה כדי שהאם לא תזהה אותה.
כידוע, הסיפור אמיתי, וסובב סביב משפחת וולאס. משפחה עם אב שלרוב שיכור וגס רוח, ללא מקור פרנסה ועובד בעבודות מזדמנות. עם אם שמעדיפה לצייר ומרעיבה את ילדיה, כי הציור יותר חשוב. לרקס, היו אומנם ידי זהב, אך חלומו לבנות טירת זכוכית התמוסס.
זו משפחה עם אב שכמעט שלא היה בבית, כי היה עסוק במשחקי פוקר. עם ילדים ללא מסגרת חינוכית, ואם מצויה בבועת אומנות משלה. זו משפחה ללא קורת גג קבוע, שעברה ממקום למקום, במכונית טרנטה שההורים גנבו. והיכן ישנו הילדים? שאלה טובה, במושב האחורי של המכונית.
באחת הסצנות, מזעזע איך האב לוקח את ג'אנט עימו לבר, כדי שחברו יתעסק עם ביתו, והוא יצליח בעזרתה לגרוף כסף ממשחק סנוקר, בשביל שיהיה לו כסף לרכוש לעצמו עוד בקבוק ויסקי. סצנה נוספת ומזעזעת לא פחות, כשהאב מנסה ללמד את ג'אנט לשחות כאקט הישרדותי.
ילדים אלה זכו לחינוך לא קונבנציונלי שגובל לעיתים באכזריות. למען ההגינות, אני מזהירה שבסרט ישנן סצנות אכזריות ולא פשוטות לעיכול.
זו משפחה שלמרות כל הקשיים, העמידה פנים והאמינה שהחיים הם הרפתקה משעשעת, ואף נטעו את תורתם בילדיהם.
הספר והסרט מהווים עבור ג'אנט סגירת חשבון עם הוריה. היא מיישרת הדורים עם אב אלכוהוליסט, אם שהרעיבה את ילדיה ושנאלצו להתבגר בעל כורחם. ולמרות שהאב לא עמד בציפיות כהורה, הוא מצליח לזכות לחמלה וסליחה מילדיו ובמיוחד מג'אנט.
לאורכו של כל הסרט מוצגת סצנות רשלנות ההורים בחינוך הילדים, כניסיון לגדל ילדים עם דעות עצמאיות.
לדעתי, הסרט משוחק היטב, מטלטל רגשית ונצמד לספר האוטוביוגרפי. אל תיבהלו מאורכו, הדקות חולפות ביעף.
בסרט להבדיל מהספר דמותה של האם קצת חיוורת, לדעתי לא מספיק מפותחת ואף חסרה, אבל זה לא נורא.
ממליצה על סרט מיוחד, עוצמתי וכואב, שנותן בוקס בבטן, ומותיר אצל כל צופה לחלוחית בעיניים.
בונוס - בסוף הסרט מוקרנות תמונות ממשפחת וואלס האמיתית.
בשורה התחתונה: אני חושבת שאם ההורים האלה היו צריכים לקבל רישיון כדי ללדת צאצאים, אפילו תיאוריה הם לא היו עוברים.
ממליצה בחום במיוחד לאלה שלא קראו את הספר וגם לקוראי הספר.
לי יניני
.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
