חרדת נטישה (אברהם אוחנה, מתוך "את לי אחות")
פָּרַצְתְּ אֶל תּוֹךְ חַיָּי,
לְלֹא אַזְהָרָה.
כְּאוֹתָה סוּפָה
שֶׁנּוֹצְרָה מֵאֵלֶיהָ.
וּמָשַׁכְתְּ אוֹתִי
אֶל עֵין הַסְּעָרָה שֶׁלָּךְ.
עָטַפְתְּ אֶת יְגוֹנֵךְ בִּיגוֹנִי
אֶת עִצְּבוֹנֵךְ בְּעִצְּבוֹנִי,
אֶת נִשְׁמָתֵךְ – בְּנִשְׁמָתִי.
וּכְשֵׁם שֶׁבָּאת,
כָּךְ הָלַכְתְּ – בִּסְעָרָה.
נוֹטֶשֶׁת אוֹתִי לְבַד,
בָּדָד, נִרְעַשׁ וְנִפְחַד.
מַמְתִּין בְּנֶפֶשׁ מֵצֵרָה,
לָךְ, הָעֲנִיָּה סֹעֲרָה.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה