זה הספקתי לסיים ולי היא בת אדם אם כוחות קסם עצומים שהיא לא מודעת אילהם.
הלכתי לאולם הגדול ופתאום לוחמים פרצו לאולם בכוונות להילחם.
במטי טפס איש לבן לבוש בבגד שחור.
פתאום הוא הופיע מולי נושא שתי חרבות קסומות.
הוא חייך חיוך נעים ונתן לי את החרבות, לקחתי אותן מבולבלת.
הוא הביט אליי במבט שליו ולפתע היינו באולם גדול עשוי זכוכית וברזל.
"מי אתה?" שאלתי אותו
"ארדור" אמר בשלווה "אש בלטינית."
לפתע כאב נורא פילח את המותן והתפשט אל הרגל, צעקתי בכאב.
הוא חייך חיוך שטני והחזיק כדור אש בידו, קמתי במעמץ רב והזדקפתי מולו.
הוא הסתכל אליי במבט מאריך, נראה שהוא שקע בהרהורים כנראה איך להרוג אותי.
מצמצתי והוא היה מולי, קצב הפעימות שלי הואץ אבל הוא רק אמר "אז קוראים לך לי" ואז הכל היה שחור.
התעוררתי על מזרן ולא יכולתי לזוז הרבה ניסיתי לבעוט בו אבל הוא רק הסתכל עליי וצחק על הטיפשות שלי.
הוא שחרר אותי והתיישבתי על המיתה, מולו.
"יש לך כוח גדול שאת אפילו לא מודעת אליו" אמר בשקט "אהה והפסדתם במלחמה, כל החברים שלך מתים" פתאום שמעתי נביחה וראיתי כלב ענקי בגודל סוס בצבע לבן רץ במהירות מטורפת לעברי"להב" קראתי "בוא חבר" הוא רץ וקפץ לידי וליקק אותי, חייכתי אליו הוא מילא אותי ברוק, פתאום הוא הועף אחורה.
"מה אתה עושה!?" צעקתי עליו
"אם תתני לי ללמד אותך להשתמש בקסם שלך אז אני יעזוב את להב שלך" אמר ארדור
"בסדר, נו בסדר רק תעזוב אותו כבר!" צעקתי אליו כאילו זאת אני שם.
להב נראה מבולבל והלך אליי באיטיות וכשראה שאין סכנה רץ אלי והתחיל שוב ללקק אותי ולקפץ מסביבי.
אחרי כמה זמן הוא ניגש לארדור ריחרח אותו וליקק אות
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה
