"אהבתך התקררה מעט", אמרתי.
"אתה פשוט לא מבין", היא אמרה. והוסיפה,
"אהבה זו מדורה שצריך ללבותה כל הזמן.
צריך להפיח בה רוח חיים. צריך להוסיף עצים וזרדים.
שאם לא כן היא תכבה מאליה".
שאלתי אותה:
"למה זה התפקיד שלי לבד? למה את לא משתתפת?
למה שגם את לא תוסיפי קצת עצים וזרדים?"
היא לא ענתה.
הבנתי שזה נגמר.
ושאר הקלישאות והדימויים, הם רק תירוץ.
אין זו בעיה עבורי להוסיף זרדים ועצים למדורת האהבה.
אולם אין לי צורך במדורה כה חזקה עבור עצמי בלבד.
כי כדי לאהוב את עצמי בלבד,
אני לא צריך לא עצים לא זרדים – ואפילו לא אש.
הוסף תגובה |
קישור ישיר להודעה