פורומים » סיפור שכתבתי
כתבת סיפור למגירה? זה הזמן לשתף את קהילת הקוראים הישראלית ולקבל חוות דעת.
כתיבת הודעה חדשה בפורום סיפור שכתבתי
» נצפה 798 פעמים מאז תחילת הספירה.
-
לפני 13 שנים ו-5 חודשים "ספר החיים" סיפור שכתבתי מיכל
אני מביטה אל עבר הכוורת שצבעה דבש, מלאה ספרים על גבי ספרים, עבים ודקים בכל הצבעים.אני מעבירה את האצבע כמו מכחול שמצייר על קנבס על הספרים שעומדים בשורה. בוחנת כל ספר וספר שמונח לפניי בקפידה. מנסה להחליט, איזה ספר ארצה לקחת הפעם.אני לוקחת מספר ספרים לבסוף עפ"י צבע הכריכה שמשך את עייני, עולה על אופניי ונוסעת למקום האהוב עליי.
הרוח נושבת בעדינות ומעיפה את שערי,אני מביטה בסביבה ובודקת שהמקום שלי פנוי רק בשבילי. אני מניחה את האופניים על יד עץ התפוחים שכבר הבשיל. מוציאה את הספרים מתיק בית הספר ומתיישבת על הנדנה שלי.
אני לוקחת את הספר שכריכתו אדומה,הצבע האהוב עליי.מריחה את ריחם של הדפים הישנים, פותחת את הדף הראשון ומתחילה לקרוא:
"היופי בספרים שלכל ספר סיפור משלו,כתיבה משלו ודמויות משלו.חידה או בעיה שעומדת בדרכו.שגורמת לנו לרצות להמשיך לקרוא ולקרוא,ללא הפסקה מעצם הבעיה שאנחנו הקוראים לא יודעים מה הולך לקרות.אנחנו רוצים להגיע לסוף ולקוות שיהיה טוב, אך שמחים כשהסוף מפתיע אותנו.בדיוק כמו החיים."
הפיסקה הראשונה כבר מסקרנת אותי לגביי תוכן הספר,אך לפניי שאני ממשיכה בקריאתו אני יותר מסתקרנת משמו של הכותב המוצלח שסיקרן אותי בארבע השורות הראשונות.
על גביי הספר האדום, מצויירת ילדה בולנדינית שעינייה חומות ושמה היה כשמי המלא: ג'סמין, למרות שכולם קוראים לי ג'סי.זה שיעשע אותי כי תמיד הייתי רוצה להיות הבחורה הבלונדינית עם העיניים החומות שמצויירת על כריכת הספר ולא הבחורה עם השיער החום שעייניה חומות גם כן.
אני פותחת את הספר בחזרה וממשיכה בקריאתו:
"פרק ראשון – החלטות.
החיים כמו שהחיים,כוללים בתוכם אין ספור החלטות.אם זה איזה ספר לקחת בסיפרייה, אם זה ללבוש את החולצה עם המחשוף, או דווקא החולצה הצנועה.אם זה ללכת למסיבה, או להשאר בבית מול האש החמימה.ההחלטות כמו בסרטים,משפיעים על החיים ועל הימים שאנחנו עוברים. והחיים שלך? תלויים בדיוק בהחלטות האלו..." אני ממשיכה לקרוא ללא הפסקה את הפרק הראשון, בקצב מהיר יותר ממהקצב שבו קראתי את שאר הספרים שקראתי לאחרונה, מזדהה עם מצבים שקרו לי בעברי. אם להיות איתו, או להיות איתו. להמשיך הלאה, או לוותר ואפילו לפני ששמתי לב, הגעתי לפרק השני.
"פרק שני- קנאה.
זה להסתכל על מישהי ולהגיד שאת רוצה את השיער הבלונדיני שלה והעיניי דבש, ואז להסתכל על עצמך ולראות את השיער החום שלך ואת העיניים שגם הן חומות,ההפך ממה שאת רוצה להיות.. זה להסתכל על מישהו ולהגיד הלוואי, ולא לראות את היופי בעצמך.." הג'סמין הזאת כותבת כאילו על עצמה, כאילו עליי.
אני מעבירה דף ועוד דף ומגיעה לפרק נוסף.
"פרק שלישי-שמחה.
כשאדם מחייך,אתה מחייך. והחיוך הוא מדבק. אתה ניהיה שמח מבפנים לאט לאט ומדבקים את האנשים שמסביבך בשמחה ובחיוך שלך.תחייך יותר ויהיה יותר טוב." מתחת לפיסקה ישנו ציור של אותה ילדה שעל הכריכה מחייכת חיוך גדול ואני נדבקת ומחייכת חיוך קטן.
"פרק רביעי- עתיד.
לא חשבתם שאני אגלה לכם מה יהיה העתיד שלכם נכון?
תחליטו את ההחלטות הנכונות,לכו אחרי הלב שלכם, תפעלו בשיקול דעת, תפתיעו, אל תלכו אחרי מה שהחֶברה הולכת,ותחייכו. תכתבו את ההמשך, את הדפים הרקים לבדכם,הדפים הרקים שבחייכם.אלה החיים שלכם"
הוסף תגובה | קישור ישיר להודעה
