נקודה / רומן אייזן

נקודה

רומן אייזן

יצא לאור ע"י הוצאת גוונים, בשנת 2015,







ללא דירוג ללא דירוג
0 בנים   0 בנות
28 התעניינו בספר

תקציר הספר
נקודה, האוטוביוגרפיה של רומן אייזן, נפתחת במוטו הבא: "זהו סיפור חיי, עבורי הוא עולם ומלואו, עבור העולם הוא נקודה קטנה במרחב ובזמן".
איזו אמירה! כמה אמת יש בה. כמה חכמה טמונה בה.
כשאני קוראת בספרו, אני נקלעת למתח הבלתי פוסק שבין ה"נקודה הקטנה במרחב ובזמן" לבין הניסיון שלא לשכוח שכל הפרטים, השמות, האנשים שמאחורי השמות, ההתרחשויות שרומן אייזן פורש לפנינו וטורח בכישרון רב להקים לחיים בפנינו — שכל אלה, אכן, היו "עולם ומלואו" עבורו ועבור הנפשות המשמעותיות בחייו.
במובנים רבים, סיפור חייו הוא סיפור אופייני של ילד, ואחר־כך נער, שהצליח להגיח מתוך תופת השואה ולהגיע לישראל לבנות כאן חיים. אך בדרך משם לכאן כבר ניכר השוני מן "הסיפור האופייני": רומן אייזן התנדב במסגרת "ההגנה" באירופה וגייס מתוכו כוחות כדי לפעול למען הכלל. אך לא רק במובן זה סיפורו שונה. הרי כֹל אדם וכֹל מארג חיים הוא חד־פעמי. ואכן, ספרו של רומן אייזן ממחיש את החד־פעמיות הזאת: בכוח יכולת הראייה והסיפור שלו הוא הופך כל התרחשות, כל מחשבה, כל התנסות פנימית — למשהו יחיד ומיוחד. הנה למשל, ממש לנגד עינינו, קורמים זיכרונותיו צורות וצלילים של דיבור, קול, תמונה, רגש:
"המלחמה הפנימית שלי על שפיותי היתה באמצעות שיחה עם יקיריי בהקיץ. כל החיים שוחחתי עם אמי. ללא קול ולעתים במונולוגים ארוכים. הודעתי לה על נישואי, וקיבלתי 'איחולי אושר'. וכך גם כאשר ילדיי ונכדיי נולדו. בכיתי לפניה בכל צרה. תמיד יצאתי משיחות אלה מנוחם. אוזני הפנימית קלטה את תשובותיה, והיו ויכוחים. כאילו היא יושבת מולי. אז פעם היא היתהאמא, פעם מאמא, ובפעם אחרת מאמושיה. היה לי על מי להתרפק".
לאחר שהשלים את ההגהות לספרו, הלך רומן אייזן לעולמו.
בעת שאנו קוראים בסיפור חייו, מפעמת בנו איזו קריאה פנימית — לא להניח לסיפורו (או לסיפורי חיים של אחרים) להפוך ל"נקודה" ותו לא. והקריאה הזאת מבקשת שננסה לחוש את הנפח והעומק של החיים האלה — נפח ועומק שרומן אייזן הפליא להעניק להם ביטוי.
יהי זכרו ברוך.
רחל חלפי










©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ