אחותי ואני - דפים אחרונים

ניטשה

אחותי ואני - דפים אחרונים

ניטשה








ללא דירוג ללא דירוג
0 בנים   0 בנות
259 התעניינו בספר

תקציר הספר
וקר 3 בינואר 1889 ראה ניטשה רכב מכה את סוס הכרכרה שלו בכיכר טורינו שבאיטליה. ממרר בבכי, כרך הפילוסוף את זרועותיו סביב צווארו של הסוס, והתמוטט. הגאון החולה אושפז בבית מחסה לחולי-נפש בינה,והוא בן 45. מאז, להוציא כמה מכתבים הזויים, לא כבת. ואולי כן כתב? אחותי ואני יצא לאור באנגלית חמישים שנה לאחר מותו של ניטשה וחמש-עשרה שנים אחרי מות אחותו, זו אחות שהשתלתה על עזבונו ועשתה בו כבתוך שלה. האומנם הספר המרגש הזה הוא ניטשה במיטבו ובטירופו? או שמא הוא רק מתחזה להיות חיבור של ניטשה? כך או כך, הדפים הללו אינם מפארים מן הקורא. גם גלגוליו המוזרים של כתב היד המקורי ? היה או לא היה ? אינם מרפים והופכים לתעלומה מרתקת. והנה הוא ניטשה בקולו המובהק , אחד מקולותיו הרבים: "אבל די לתפלות! הריני להודיע כי לעולם לא הייתי ניטשיאני... ממש כשם שישו לא היה נוצרי מעודו, ונשאר יהודי נאמן, ירא אלוהים עד לסוף, אף אני מעודי לא הייתי ניטשיאני, ונשארתי איש נצרת עד טיפת דמי האחרונה.










©2006-2015 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ